ועדת-הערר: האם הפטוֹר ממס שבח במכירת דירת מגורים על-פי הוראת-השעה חל על חברה משפחתית?

פורסם פסק-הדין של ועדת-הערר שליד בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין מומב השקעות בע"מ (ו"ע 46096-01-12).

באותו מקרה, נדוֹנה השְאֵלה, האם חברה משפחתית (כמשמעותה בסעיף 64א לפקודת מס הכנסה) המוֹכרת דירת מגורים ששימשה למגורים זכאית לפטוֹר ממס שבח בהתאם להוראות סעיף 6 לחוק מיסוי מקרקעין (הגדלת ההיצע של דירות מגורים – הוראת שעה), התשע"א-2011 ("הוראת-השעה").

ועדת-הערר, בחוות-דעתו של חבר הוועדה ד"ר ליאור דוידאי (בהסכמת יו"ר הוועדה, השופט בד' מ' רביד, וחבר הוועדה מ' יצחקי, שמאי מקרקעין) דחתה את הערר.

לדברי ד"ר דוידאי, הפטוֹר ממס שבח על-פי סעיף 6 להוראת-השעה מוקנה ל"דירת מגורים מזכה", המוגדרת בסעיף 49(א) לחוק כ"דירת מגורים ששימשה בעיקרה למגורים...". ואילו המונח "דירת מגורים" מוגדר כדירה בבעלותו או בחכירתו של יחיד, וממילא לא נכללת במסגרת זו חברה משפחתית. זאת, להבדיל מסעיף 5(ה) להוראת-השעה שבּו נקבע במפורש, לעניין סעיף 5, כי "יחיד" הינו לרבות חברה משפחתית.

חשוב לציין, כי ד"ר דוידאי הוסיף ובחן האם השבח מהווה חֵלֶק מההכנסה החייבת לצורך תחולתו של סעיף 64א לפקודה. אומנם, ד"ר דוידאי קבע, תוך שהוא סוקר את הפְּסיקה בעניין זה, כי אף אם היה נקבע שחברה משפחתית היא כמו יחיד לצורך הפטוֹר ממס שבח על-פי הוראת-השעה, הפטוֹר הינו פעולה מקְדימה שנעשית בטרם נקבעת "ההכנסה החייבת", כך שאין להקנותו לנישום המיַיצג בחברה המשפחתית.

עם זאת, מחוות-דעתו של ד"ר דוידאי עולה, כי השבח אכן מיוחס לנישום המיַיצג בחברה המשפחתית ומחויב בשיעורי המס של יחיד!