בית-המשפט המחוזי: כיצד יש לחשב את התמורה בהפקעת מקרקעין אם זו משתלמת בתשלומים צמודים לדולר ושער החליפין ירד?

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין חב' גלית בריכת שחיה בע"מ (ע"מ 1242/07).

באותו מקרה, התעוררו מספר מחלוקות בין הצדדים,* שמביניהן בחרנו להתייחס למחלוקת בנושא חישוב התמורה בהפקעת מקרקעין כאשר זו משתלמת בתשלומים צמודים לדולר ושער החליפין ירד.

* המחלוקת העיקרית הייתה, האם שילמה המערערת בגין הזכויות שהיו לה במקרקעין שעליהם הפעילה בריכת שחיה. בית-המשפט דחה את עמדת המערערת בעניין זה וקבע, כי המערערת שילמה בעבור זכויות חכירה במקרקעין, וממילא אין היא זכאית להפעלת החלופה השנייה להגדרת המונח "סכום אינפלציוני" שבסעיף 88 לפקודה, החָל במקרה של מכירת זכות חזקה במקרקעין שלא שולם בעדה.

בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט מ' אלטוביה, דחה את עמדת המערערת בסוגיה זו, וקבע, כי יום המכירה של נכס שהופקע הינו יום פרסום דבר ההפקעה ברשומות והתמורה לצרכי מס היא בהכרח המחיר באותו יום; ואילו כל שינוי בשווי התמורה עֵקב שינוי בעשר החליפין שהתרחש לאחַר יום המכירה אינו חֵלק מהתמורה, אלא מהווה הכנסה או הוצאה פירותית של הנישום, הכפופה ליֶתֶר הוראות פקודת מס הכנסה.
בית-המשפט הוסיף וקבע, כי הגם שהשינוי בשער החליפין לאחַר יום המכירה הניב למערערת הפסד כלכלי, הפסד זה אינו מותר בקיזוז, שכּן אילו הפסד זה היה רווח הוא היה פטוּר ממס בהתאם לסעיף 9(13א) לפקודה.*

* סעיף זה קובע, כי הפרשי הצמדה ששולמו בְּשל הפקעת נכס שאיננו מלאי עסקי, פטוּרים ממס.

למותר לציין, כי לקביעה זו של בית-המשפט השלכות למקרים אחרים של ירידת שער המטבע, ובכל זאת בחישוב הפסד הון ממכירת ניירות-ערך נסחרים.