פורסם פסק-הדין בעניין ימק"א ארה"ב: מיהם הבעלים של המקרקעין הנמכרים לעניין החבות במס שבח? הבעלים הרשום או שמא בעל החזקה הייחודית במקרקעין?

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין ימק"א ארה"ב (ו"ע 5030/02).

באותו מקרה, המחלוקת העיקרית בין העוררת, אגודה בינ"ל לבחורים צעירים מצפון אמריקה ("ימק"א ארה"ב") לבין המשיב, מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים, נעה סביב השְאֵלה מיהם הבעלים לעניין מס שבח של מקרקעי ימק"א ירושלים ואשר נמכרו בחלקם ליזם במסגרת עסקת קומבינציה: האם העוררת, הרשומה כבעלים במרשם המקרקעין, או שמא ימק"א ירושלים שקיבלה מימק"א ארה"ב את החזקה הבלעדית והבלתי-מוגבלת במקרקעין.
חשיבות השְאֵלה נובעת מכך שימק"א ירושלים היא מוסד ציבורי הפטוּר ממס, ועל-כן סיוּוגה כבעלים של המקרקעין יביא לכך שמכירת המקרקעין תהיה פטורה ממס שבח בידה (המקרקעין שימשו במישרין יותר מ-80% מתקופת הבעלוּת למטרותיה).

בית-המשפט המחוזי בירושלים (השופט בדימוס ע' קמא) דחה את הערר.

נקבע, כי לאור שליטתה המוחלטת של העוררת בימק"א ירושלים, אין לימק"א ירושלים חזקה ייחודית במקרקעין, וממילא אין לראוֹת בה כבעלים של "הרשאה להשתמש במקרקעין שניתן לראות בה בעלות" (כאמור בהגדרת המונח "זכות במקרקעין").
בית-המשפט הוסיף וקבע, כי ימק"א ירושלים מעולם לא ראתה את עצמה כבעלים של הזכויות במקרקעין, וזהו גם המצג שהציגה מאז ומתמיד בפני רשויות המס, דבר שיש בו כדי ליצור מניעוּת והשתק של טענתה דהיום, כי היא המוֹכרת של הזכויות במקרקעין.
בית-המשפט דחה את טענתה החלופית של העוררת, לפיה שילמה לימק"א ירושלים דמי פינוי בגובה מלוא התמורה בעד העִסקה וכי יש לנַכּוֹת סכומים אלה בחישוב חבותה במס שבח. זאת, מהטעם שלא רק שאין שווי כלכלי לזכות החזקה והשימוש של ימק"א ירושלים במקרקעין, אלא שיש לראוֹת בשני הגופים גוף אחד הנשלט בידי העוררת, וממילא אין כל סיבה והצדקה שהעוררת תשלם לימק"א ירושלים או לעצמה דמי פינוי.