בית-המשפט המחוזי: מהו מועד היווצרותו של הפסד הון שנוצר כתוצאה מאי-החזר הלוואות ומימוש ערבויות?

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת מ' מזרחי) בעניין בן ציון (עמ"ה (י-ם) 8045-04). 

באותו מקרה, נדונה השְאֵלה מהו המועד בו נוצר למערער הפסד הון כתוצאה מאי-החזר הלוואות שנתן ומימוש ערבוּת שהעמיד לטובת חברה קשורה ואשר מומשה על-ידי נושיה (בנקים).

בית-המשפט המחוזי קבע, כי לצורך היווצרותו של הפסד הון בשנת-המס הנטענת על-ידי המערער (שנת-המס 2000), היה עליו להראות שהנכס הרלבנטי יצא מרשותו בשנת-מס זו. ברם, המערער לא הצביע על אירוע מס שאירע בשנת-המס 2000, אלא נשען על הערכוֹת העוסקות בשליטתו על הכספים שהזרים לבנק ולגבי הסיכוי שסכומים אלה ישובו אליו, כאשר מסגרת כזו אינה כוללת אירוע הנכנס לגֶדר "מכירה" כמשמעותה בסעיף 88 לפקודה. בכך, קובע בית-המשפט, שונות נסיבות העניין מאלו שבהלכת זיסו גולדשטיין, שכן, שם, לא הייתה מחלוקת שמדובר היה בחוב אבוד, בעוד שבמקרה דנא לא ניתן לומר, כי בשנת-המס 2000 המערער "ויתר" על הכספים המגיעים לו.
בית-המשפט הוסיף וציין, כי טיעונו של המערער לעניין מועד ההפסד אינו עולה בקנה אחד עם הכְּלָל הדורש מימוש רווח כתנאי לחיובו במס ("עיקרון המימוש"), שהוא עיקרון חשוב בקביעת המועד הנכון לחיובו של רווח במס, ובכלל זאת רווח שלילי, דהיינו הפסד.