בית-הדין האזורי לעבודה: מימון נופש שנתי בחו"ל לעובדים מהווה טובת הנאה החייבת בדמי ביטוח לאומי

פורסם פסק-הדין של בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בעניין פרויליך-פרחי חברת עורכי דין (ב"ל 13238-08-10). 

באותו מקרה, החליט הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, בעקבות ביקורת ניכויים שערך לתובעת, חברת עורכי-דין, לחַייב את התובעת בדמי ביטוח לאומי בגין שלוש חופשות משרדיות שנתיות בחו"ל שמימנה לעובדיה. זאת, מהטעם שמדובר בהטבה המהווה הכנסת עבודה על-פי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, וכנגזר מכך, גם הכנסה החייבת בתשלום דמי ביטוח.

בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, מפי השופט ד"ר י' לובוצקי, דחה את התביעה, בקובעו, כי החופשות שמימנה התובעת לעובדיה חרגו מגֶדר "נוחות המעביד" (הגם שהתובעת וודאי הפיקה מהן יתרון כלשהו), שכּן הן אינן עומדות במבחן החיוניות לצורך ביצוע התפקיד, ומנגד, לעובדים ניתנה "טובת הנאה" שהיה בה ממש.
עם זאת, בית-המשפט קבע, כי התובעת תהיה רשאית להביא בפני הנתבע אסמכתא לכך שבחישוב דמי הביטוח יש להביא בחשבון את העוּבדה שניכתה 2.5 ימי חופשה שנתיים מכל עובד (דהיינו, להפחית את שוויָם של ימים אלה מההכנסה החייבת בדמי ביטוח) כמו גם את העוּבדה שמשכורתיהם של שני בעלי המשרד הינן "מעל התקרה".

יצוין, כי הגם שעניינו של פסק-הדין בחבות בדמי ביטוח לאומי, יש בו, מִטבע הדברים, כדי להשליך, גם לעניין מס הכנסה.