בית-המשפט: המערער על שומה בגין חשבוניות פיקטיביות זכאי לקבל ממנהל מע"מ מידע לגבי החברות שהוציאו את אותן חשבוניות כדי לנסות ולהוכיח את רשלנות המנהל

פורסם פסק-הדין בעניין הקורנס מפעלי עופרת בע"מ (ע"מ (ב"ש) 16219-03-12).

באותו מקרה, הגישה המערערת ערעור על החלטת המשיב שלא להתיר לה לנַכּות מס תשומות בגין חשבוניות שהתקבלו מארבע חברות שונות ואשר סוּוגו על-ידי המשיב כפיקטיביות.
במסגרת הערעור, עתרה המערערת בבקשה לחייב את המשיב לגלות לה מידע הקשור לחברות האמורות, ובכלל זאת כתובתן, תאריך רישומן וסגירתן, פרטיי מיַיצגיהן וכן עותק מהדו"חות התקופתיים שהוגשו על-ידן. 
לטענת המערערת, חשיפת המידע המבוקש בפני המערערת ובפני בית-המשפט תאפשר לבחון מקרוב ובעין בלתי-אמצעית את התנהלותו הרשלנית של המשיב בעניין זה.
המשיב סירב לבקשה זו, בטענה, כי הוא מנוּע מלהעביר למערערת את המידע המבוקש, וזאת לאור זכות החיסכון וחובת הסודיות הקבועים בסעיף 142 לחוק מע"מ ובהלכת מ.א.ל.ר.ז (ע"א 4069/03).

בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, מפי השופטת נ' נצר, קיבל את העתירה, בקובעו, כי לא ניתן להמעיט באפשרות של המבקש להסתייע בדיווחי החברות לרשויות המס כדי להעמיק ולבסס את הטענה, כי המשיב השתהה, יתר על המידה, בניסיון להתחקות אחַר המתרחש, ובכך לבסס את טענת ההתרשלות שהמערערת משמיעה כנגד המשיב.
בית-המשפט הוסיף וקבע, כי אין זה סביר להגן על פרטיותן של החברות שהוציאו את החשבוניות, וכי כי קבלת עמדת המשיב משמעותה, כי המערערת תיאלץ לנהל התגוננותה כשעיניה מכוסות וידיה כבולות.

נציין, כי להחלטת בית-המשפט נפקות בלתי-מבוטלת לא רק ביחס לגילוי מידע על-ידי רשויות המס בקשר לחשבוניות פיקטיביות אלא בכלל.