בית-המשפט העליון: לא ניתן לעקוף את המסלול הקבוע בדיני המס ביחס לערעור/השגה בדרך של הגשת תביעה לסעד הצהרתי

במבזק מיום 28.3.2011 נדרשנו לפסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין מחקשוולי נ' רשות המיסים (ת"א 2117-09).

באותו מקרה, הגישו התובעים תביעה לקבלת סעד הצהרתי, לפיו חובותיהם למס הכנסה ולמס רכוש שמקורם בחייבים שנפטרו זה מכבר, התיישנו ורשויות המס מנועות ומושתקות מלטעון לקיומם של חובות אלה ו/או לפעול לגבייתם.
רשות המיסים הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף, וזאת בטענה, כי כל שאלה הכרוכה בחבות מס ו/או בהיקפה חיייבת להתברר בדרך המיוחדת שייעד לה המחוקק (דהיינו, בפקודת מס הכנסה או בחוק מס רכוש, לפי העניין), וכי אין להתיר מסלול עוקף באמצעות הגשת תביעה לסעד הצהרתי, כפי שניסו התובעים לעשות.
בית-המשפט המחוזי קיבל את בקשת המדינה ודחה את התביעה על הסף, תוך שהוא קובע, כי ככלל, אין להתיר מסלול עוקף להסדר התחיקתי הייחודי שבדיני המס באמצעות הגשת תביעה אזרחית.
בית-המשפט הוסיף וקבע, כי עניינם של התובעים "נופל" במובהק לגדרוֹ של כלל זה, וכי התובעים לא הצביעו על נסיבות מיוחדות וחריגות אשר יצדיקו חריגה הימנו.
בנוסף, בית-המשפט ציין, כי עצם העוּבדה שהחייבים המקוריים הלכו לעולמם אינה מַקנה לתובעים (כיורשים) כל יתרון דיוני ו/או מהותי.

היום פורסם פסק-הדין של בית-המשפט העליון בערעור על פסק-הדין (ע"א 3901/11). 

בית-המשפט העליון דחה את הערעור, תוך שהוא קובע את שלושת העקרונות הבאים:
האחד: ברגיל, טענות נגד חובות מס צריכות להיות מועלות בהליכי השגה;
השני: כאשר נישום אינו חוֹלק על השומות אלא מבקש להעלות טענת "פרעתי" ביחס לשומות אלו, הדרך פתוחה בפניו לעשות כן בהליכי הוצאה לפועל;
השלישי: כאשר נישום מבקש להעלות טענה שעניינה רישום בלתי-תקין לכאורה שהוליד חוב לא ידוע - ניתן להביא טענה זו בפני בית-המשפט, אך זאת רק אם יש לנישום ראיות לכאורה שיש בהן כדי לסתור את חזקת תקינות המינהל.