פסיקה חדשה במס הכנסה, מס שבח ומע"מ

פורסמו שלושה פסקי-דין חדשים.

מס הכנסה: חיוב במס של עיזבון
בעניין דוויק (עמ"ה (י-ם) 47-09) שולמו למערערת סכומי כסף משותפוּת למתן ייעוץ כלכלי בה היה בעלהּ המנוח שותף.
טענתה, סכומי הכסף האמורים פטוּרים ממס מאחַר שמדובר בסכומים שהגיעו למנוח עוד בחייו בעת שהיה נכה וזכאי לפטוֹר ממס לפי סעיף 9(5) לפקודה.

בית-המשפט המחוזי בירושלים, מפי השופטת מ' מזרחי, דחה את הערעור וקבע, כי טענות המערערת התבססו על כך כי סכומי הכסף היו פטוּרים ממס בידי המנוח, בעוד שב"כ המערערת לא עָסַק כלל בהיבט היגיעה האישית (המהווה תנאי לפטוֹר ממס) ובכלל זה לא הפנה לראיה המלמדת על יגיעה אישית של המנוח ובעיקר לגבי מידת פעילות בשותפוּת מאז נעשה נכה.

מס שבח: פיצול פיזי-אופקי במכירת דירת מגורים
בעניין בושרי (ו"ע (ת"א) 61281-01-12) מָכְרו המערערים מגרש בראש העין, בשטח של 498 מ"ר ועליו דירת מגורים בשטח של כ-60 מ"ר. על-פי התב"ע הרלבנטית שיעור אחוזי הבנייה במקום עומד על 60% ושטחה המינימלי של חלקה ליחידת דיור לא יפחת מ-240 מ"ר. על חֵלֶק מהמגרש מדרכה סלולה המקטינה את שטחהּ הפיזי של החֵלקה.
מנהל מיסוי מקרקעין הוציא למערערת שומת מס שבח, בגִדרה פיצל את התמורה למכר של דירת מגורים ולמכר של מגרש.

ועדת-הערר שליד בית-המשפט המחוזי בתל-אביב קיבלה את הערר.

חָבר הוועדה רו"ח יהושע ביליצקי (בהסכמת יו"ר הוועדה השופטת, ר' שטרנברג-אליעזר וחבר הוועדה, רו"ח נדב הכהן) קבע - לאחַר שסקר את הפסיקה בנושא פיצול פיזי-אופקי – כי בנסיבות המקרה, בו מדובר בחלקה קטנה, הפיצול הפיזי הינו מרחיק-לכת, שלא לומר ספקולטיבי.

מע"מ: מתן שירותי בנייה על-ידי עמותה – פעילות מסחרית?
בפרשת ועד ההקדשות הבוכרים (ע"ש (י-ם) 293-09) רכשה המערערת, עמותה רשומה, מקרקעין מהמדינה ובאותו חודש מָכְרה אותם לצד שלישי.
מסגרת עסקת הרכישה מהמדינה, וכתמורה עבוּר המקרקעין, התחייבה המערערת ליתן שירותי בנייה למשטרת ישראל לגבי מבנה אחר.
אילו במסגרת עסקת המכירה, הוסכם, כי הצד השלישי ישלם לעמותה תשלום במזומן בתמורה למקרקעין ובנוסף יבצע את שירותי הבנייה אותם התחייבה המערערת לבצע עבוּר משטרת ישראל.
מנהל מע"מ טען, בין היתר, כי המערערת חייבת במע"מ בגין שירותי בנייה שנתנה למשטרת ישראל בתמורה לרכישת מקרקעין מהמדינה, שכּן מדובר בעסקת אקראי למתן שירותי בנייה בעלת אופי מסחרי.

בית-המשפט המחוזי בירושלים, מפי השופטת מ' מזרחי, קיבל את הערר, בקובעו, כי הגם שהמערערת קיבלה על עצמה ליתן את שירותי הבנייה, אלה ניתנו בפועל על-ידי צד שלישי, וכי דרך הילוכה של המערערת, המתנהלת כמלכ"ר לכל דבר, אינו מתן שירותי בנייה כלל. לדברי בית-המשפט, המערערת לא נתנה שירות כלשהו, וכל שעשתה הוא נטילת התחייבות לתת את השירות שנדרש על-ידי המדינה, ועשתה זאת באמצעות אותו צד שלישי.