בית-המשפט המחוזי: מומחה-חוץ זכאי לנכות הוצאות בגין ארוחות רק בגובה הסכומים שהוציא בפועל
30/05/2012
פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בעניין יילמזלר אינטרנשיונל, חברה לבניה וטקסטיל בע"מ (עמ"ה (ת"א) 1073/05).
השְאֵלה העיקרית שעלתה באותו מקרה הייתה, האם הייתה המערערת זכאית להפחית בחישוב המס שניכתה במקור מהכנסתם החייבת של עובדים זרים שהועסקו על-ידה ונחשבו ל"מומחי חוץ" כמשמעות המונח בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות שהייה לתושבי חוץ), התשל"ט-1979 ("התקנות"), הוצאות על ארוחות בשיעור המקסימלי שנקבעו בתקנות, וזאת למרוֹת שבפועל הסכומים שהוצאו בפועל היו נמוכים יותר.
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט מ' אלטוביה, דחה את את הערעור וקבע, כי אמנם אין בתקנות חובה להמציא לפקיד-השומה מסמכים לאימות ההוצאות שהוצאו על ארוחות, אך אין בכך כדי לאיין את הדרישה הקבועה בסעיף 17 לפקודת מס הכנסה ובתקנות לפיה מומחה חוץ זכאי להפחית רק הוֹצאה שהוציא בפועל על ארוחות.
נזכיר, כי ביום 8.1.2012 ניתן פסק-הדין בעניין גריידי (עמ"ה (י-ם) 9048/05), שקבע רציונל דומה לזה שבעניין יילמזלר אינטרנשיונל.
באותו מקרה, נדוֹן עניינו של המערער, שוחט שנשלח לחו"ל לצורך שחיטת בשר, כעובד שכיר של מספר חברות המייבאות בשר כשר מחו"ל. יחד עם שכרו החודשי עבור העבודה בחו"ל קיבל המערער תשלום במזומן עבור דמי אש"ל לכיסוי הוצאותיו בחו"ל. ואולם, המערער קיבל בימי חול מקום לינה וכלכלה ללא תשלום מהמפעלים בהם עבד בחו"ל ורק בסופי השבוע לן בבתי מלון והשתמש בדמי האש"ל שניתנו לו.
המערער לא דיוַוח על התשלום האמור, בסוברו, כי מדובר בתשלום פטוּר ממס. לימים, תשלום זה התגלה למשיב בעקבות הצהרות ההון שהוגשו על-ידי המערער ואשתו והגידול בהון שעלה מהן.
המשיב חייב את המערער במס בגין דמי האש"ל כהכנסת עבודה.
בית-המשפט המחוזי בירושלים, מפי השופטת מ' מזרחי, דחה את הערעור וקבע, כי עצם העוּבדה שהתקנות* מורות כי סכומי האש"ל שעד התקרה מותרים בניכוי, אין בה כדי ללמד שלא נדרש שההוצאה תהא הוצאה בפועל, ואף אין בה כדי ללמד כי אין לראוֹת בסכומים אלה כהכנסה כאשר הנישום לא הוציא את אותן הוצאות.