פורסם פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין גזית החזקות – פרשנות לטובת הנישום לגבי כללי קיזוז הפסדים

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין גזית החזקות בע"מ (ע"א 8876/09). 

עניינו של פסק-הדין בעוּבדות מורכבות למדיי. בקצרה נציין, כי המערערת רכשה בסמוך לשנת-המס 1993 מניות נסחרות שמחירן, עד סוף שנה זו, עלה משמעותית. המערערת בחרה שלא להחיל על עצמה בשנה זו את הוראות פרק ב לחוק התיאומים (ובכלל זאת סעיף 6 לחוק זה), ומשכך לא חויבה במס על עליית הערך בשנת הרכישה. בשנת-המס 1994 החילה על עצמה המערערת את החוק, ויצאה מתחולתו בשנת 1995, תוך שהיא רושמת הפסד לצורכי מס (כנגזר מהוראות סעיף 6(ח) לחוק התיאומים, שחל באותה עת). בין השנים 1995 ל-1998 בחרה המערערת שלא להחיל על עצמה את חוק התיאומים, אך דיוְוחה על ההפסד משנת 1994 כהפסד להעברה. בעקבות תיקון 11 לחוק התיאומים, חויבה המערערת להיכנס שוב בגדרי החוק, תוך שנקבעה למניות עלות חדשה לצורכי מס, וזאת לפי עֵרכּן ביום 31.12.1998.

בין השנים 1999 ל-2001 נוצרו למערערת רווחים ריאליים מניירות-ערך, מהם ביקשה לקזז את ההפסד המועבר שצברה בשנת 1994.

בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט מ' אלטוביה, קיבל את עמדת פקיד-השומה וקבע, בין היתר, כי ההפסד שנוצר למערערת בשנת 1994 היה הפסד "על הנייר" שלא ניתן היה להעבירו בקיזוז לשנות-המס הבאות, תוך שהוא מייחֵס משמעות שלילית להחלתו הסלקטיבית של חוק התיאומים על-ידי המערערת.