בית-המשפט המחוזי בירושלים: מכירת וילה בידי בתו של קבלן בניין אינה מהווה עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים (השופטת מ' מזרחי) בעניין מזרחי (עמ"ה (י-ם) 26-09).

באותו מקרה, רכשה המערערת מגרש ובנתה עליו וילה אותה מכְרה אחרי מספר שנים ברווח ניכר. בניית המגרש ובניית הוילה מומנו בהלוואות, רובן מאביה, קבלן בניין, שליווה אותה גם בביצוע הבנייה.
פקיד-השומה הוציא למערערת שומה שש וחצי שנים לאחַר שהייתה בידיה שומת מס שבח סופית, וזאת מהנימוק שמכירת הוילה היוותה בגֶדר עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי החייבת במס הכנסה.

בית-המשפט המחוזי לא נדרש לשאלה האם פקיד-השומה היה אכן רשאי להוציא שומה למערערת שש וחצי שנים לאחַר הוצאת שומת מס השבח הסופית. זאת, מהטעם שקיבל את עמדת המערערת, לפיה אכן התכוונה ליצור לעצמה מקום מגורים בקרבת משפחתה, ולאור זאת – כמו גם לאור תוצאות יתר המבחנים (ולמרות מומחיותו ובקיאותו של אביה) – לא הייתה זו עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי.

חשוב לציין, כי השופטת מזרחי, בדומה לשופט מ' אלטוביה בעניין קרלוס בגס, ייחסה חשיבות מיוחדת לכוונת המערערת (מבחן הכַּוונה).