פס"ד חדש של בג"ץ: החזר מס שנוכה במקור ממשכורת שייך לעובד ולא למעביד גם כאשר מדובר ב"משכורת נטו"

פורסם פסק-הדין של בית-המשפט העליון, בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק, בעניין ניצנים ניהול והשמה (2003) בע"מ (בג"ץ 1631/08). 

עניינה של העתירה באופן בו יישמה רשות המיסים את כללי מס הכנסה (נקודות זיכוי לתושב חוץ זיכוי) (הוראת שעה), התשס"ו-2006 ("הוראת-השעה"). הוראת-השעה קבעה, כי בחישוב מס הכנסה לשנת-המס 2006 של "תושב חוץ זכאי" (כהגדרתו בהוראת-השעה), יובאו בחשבון 2.25 נקודות זיכוי.
עוד נקבע – וזהו העיקר לענייננו – כי הוראת-השעה, לרבות האמור לגבי נקודות הזיכוי, יחולו באופן רטרואקטיבי גם בחישוב המס על הכנסתו של "תושב חוץ זכאי" שהופקה בשנות-המס 2005-2003 ובלבד שלא היה זכאי לניכוי הוצאות שהייה.

העותרות הן חברות שהעסיקו בשנים 2005-2003 עובדים זרים העונים, לטענתן, להגדרת "תושב חוזר זכאי", וניכו מס במקור ממשכורות עובדים אלה. לאחַר פרסום הוראת-השעה, פנו העותרות לרשות המיסים וביקשו להגיש דו"חות ניכויים מתקנים ולקבל החזר מס בגין נקודות הזיכוי שהיה עליהן להביא בחשבון בעת חישוב המס על הכנסת העובדים הזרים, וזאת בהתאם להכרה הרטרואקטיבית בנקודות זיכוי אלה על-פי הוראת-השעה. את זכותן להחזר מס ביססו העותרות על הטענה, כי בהסכמי העבודה שנכרתו בינן לבין העובדים הזרים נקבע, כי המשכורת שתשולם לעובדים תהיה "משכורת נטו", ועל-כן, הן אלו שנָשאו בנטל המס בגין הכנסת העובדים.

רשות המיסים דחתה את הבקשות, מהטעם שהזכאות להחזר המס בעקבות ההכרה הרטרואקטיבית בנקודות הזיכוי בהוראת-השעה היא של העובד ולא של המעביד, וכי לא ניתן להגיש תיקונים לדו"חות הניכויים לשנות-המס הרלבנטיות. מכאן העתירה.

בית-המשפט העליון דחה את העתירה, בקובעו, כי אף שייתכן שהעותרות זכאיות לכספים בעקבות ההכרה הרטרואקטיבית בהוראת-השעה בזכאות "תושבי חוץ זכאים" ל-2.25 נקודות זיכוי, זכות זו עומדת להן במישור יחסי העבודה בינן לבין עובדיהן ובמישור זה בלבד. לעומת זאת, במישור המיסויי, החבות במס וכנגזר מכך גם הזכות להחזר בגין מס ששולם ביֶתֶר, היא של העובד.