הקלת המס החדשה לגבי דיבידנד מחוץ לישראל

ביום 31.12.2008 פורסם ברשומות תיקון מס' 169 לפקודת מס הכנסה,* הקובע מספר תמריצי מס שמטרתם לסייע למשק הישראלי, הנתון, בדומה לשווקים אחרים בעולם, במשבר, ולעודד הבאת כספים מחו"ל לישראל. 

* לעיון בתיקון לחצו כאן.

על-פי התיקון, הכנסתה החייבת של חברה מדיבידנד שמקורו מחוץ לישראל, ששילם לה חבר-בני-אדם תושב-חוץ ושהתקבל בידה בישראל בשנת-המס 2009, תחויב במס חברות, לפי בקשתה, בשיעור 5%. זאת, בתנאי שנעשה בדיבידנד "שימוש בישראל" במהלך שנת-המס 2009 או בתוך שנה אחת מיום קבלת הדיבידנד בפועל, לפי המאוחר.*

* על חלק הדיבידנד שהתקבל ושבו לא נעשה שימוש בישראל יחולו שיעורי המס הרגילים תוך קבלת זיכוי מלא – ראו בהמשך.

המונח "שימוש בישראל" כולל  את כל אחד מהשימושים המפורטים להלן, ובלבד שאין מדובר בתשלום במישרין או בעקיפין ליחיד שהוא בעל שליטה (5%) בחברה מקבלת הדיבידנד ("החברה המקבלת"): 

• תשלום לתושב ישראל בעד שירותים שנתן בישראל או בעד עבודה שביצע בישראל;

• תשלום בעד רכישה או שכירות של נכסים (למעט ניירות-ערך) שהשימוש בהם יהיה בישראל וכן תשלומים לתושב ישראל בעד רכישה או שכירות של נכסים (למעט ניירות-ערך) אף אם השימוש בהם יהיה מחוץ לישראל; 

• תשלום לשם השבחה או החזקה של נכסים בישראל;

• השקעה במו"פ בישראל;

• פירעון חוב לתושב ישראל;*

* אם פירעון החוב הוא לחברה הקשורה לחברה המקבלת, יראו כשימוש בכספי הדיבידנד בישראל את פירעון החוב לחברה האמורה רק אם החברה ששולם לה החוב עשתה בו שימוש בישראל. 

• תשלום ריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה על איגרות-חוב הנסחרות בבורסה בישראל וכן רכישה של איגרות-חוב כאמור שהונפקו על-ידי החברה המקבלת (רכישה עצמית);

• הפקדת פיקדון בישראל, בתאגיד בנקאי שהוא תושב ישראל, במשך שנה אחת לפחות וכן רכישת ניירות-ערך הנסחרים בבורסה בישראל והחזקתם, או החזקת ניירות-ערך שנרכשו בכספי פדיונם, במשך שנה אחת לפחות;*

* אין מניעה שהחזקת ניירות-הערך או החזקת הפיקדון בבנק, לפי העניין, תהיה לתקופה הקצרה משנה, אם התקופה המצטברת של ההפקדה וההחזקה היא של שנה לפחות.

• תשלום דיבידנד לחברה תושבת ישראל, ובלבד שאותה חברה תעשה בו "שימוש בישראל" כאמור לעיל.

במסגרת התיקון נקבעה חזקה מקלה, לפיה אם היה שימוש בישראל, במהלך שנת-המס 2009 או בתוך שנה מיום קבלת הדיבידנד בפועל (לפי המאוחר), בסכום כלשהו, אזי הכספים שנעשה בהם השימוש בישראל ייחשבו כאילו הם כספי הדיבידנד שהתקבל מחוץ לישראל.
זאת, גם אם כספי הדיבידנד התקבלו בפועל לאחר שנעשה השימוש כאמור.

מנגד, לאור חששו של המחוקק מתכנוני מס שונים, נקבעו מספר מגבלות.
ראשית, נקבע, כי שיעור המס המוקטן על הדיבידנד (קרי: 5% במקום 25%) לא יחול אם החברה המקבלת הינה חברת בית, חברה משפחתית או חברה שקופה.
עוד נקבע, כי אם החברה המקבלת הינה בעלת שליטה (5%) בחברה המשלמת את הדיבידנד ("החברה המשלמת"), אזי סכום ההכנסה מדיבידנד עליו יחול שיעור המס המופחת יוקטן בגובה הסכומים הבאים:* 

* המטרה היא למנוע עסקה סיבובית בגדרהּ יועבר כסף מישראל ואחר כך יוחזר לישראל כדיבידנד בשיעור מס נמוך.

•  סכום הלוואה שנתנה החברה המקבלת לחברה המשלמת או לקרוב שלה בתקופה 1.12.2008–31.12.2010 ("התקופה הקובעת") ואשר טרם נפרע בתקופה זו;

• סכום ערבות שנתנה החברה המקבלת לחברה המשלמת או לקרוב שלה ובלבד שהערבות מומשה במהלך התקופה הקובעת;

• סכום ששילמה החברה המקבלת במהלך התקופה הקובעת לרכישת ניירות-ערך של החברה המשלמת את הדיבידנד או של קרוב שלה.

כאמור, על-פי התיקון, הכנסתה החייבת של חברה מדיבידנד שמקורו מחוץ לישראל – ששילם לה חבר-בני-אדם תושב-חוץ ושהתקבל בידה בישראל בשנת-המס 2009 – תחויב במס חברות, לפי בקשתה, בשיעור 5% במקום 25%. זאת, בתנאי שנעשה בדיבידנד "שימוש בישראל" במהלך שנת-המס 2009 או בתוך שנה אחת מיום קבלת הדיבידנד בפועל, לפי המאוחר.
לכאורה אפוא, הקלת המס האמורה הינה אטרקטיבית ביותר, שהרי גלומה בה הנחה בשיעור 80% משיעור המס הרגיל (5% במקום 25%).
ברם, יש לשים לב, כי ההקלה כפופה למגבלה משמעותית ביותר, וזאת ביחס לזיכוי שהחברה המקבלת תהיה זכאית לקבל בגין המס ששולם בחו"ל על הדיבידנד.
במה דברים אמורים?
כנגד ההכנסה מהדיבידנד שעליה יחול מס מופחת בשיעור 5% תהיה החברה המקבלת זכאית לזיכוי ישיר בלבד, קרי: רק בגין המס הזר שנוכה במקור מסכום הדיבידנד בעת תשלומו מהחברה המחלקת לחברה המקבלת, ולא גם כנגד המיסים הזרים ששולמו על ההכנסה ממנה חולק הדיבידנד (זיכוי עקיף).
מגבלה זו עשויה להיות לרועץ באותם מקרים בהם הזיכוי העקיף גבוה יותר באופן משמעותי מהזיכוי הישיר, למשל: במקרה בו מס החברות המוטל במדינת מושבה של החברה המחלקת הינו גבוה (וכנגזר מכך, הזיכוי העקיף הינו גבוה) ואילו המס המנוכה במקור בגין הדיבידנד הינו נמוך (וכנגזר מכך, הזיכוי הישיר הינו נמוך).
במקרה זה, ניצול האפשרות לשלם מס בשיעור 5% (במקום 25%) עשוי להביא לחבות מס אפקטיבית כוללת (קרי: מס זר + מס ישראלי) גבוהה יותר.
נזכיר, כי תשלום המס בשיעור 5% במקום 25% אינו חובה אלא הסדר חלופי לבחירתה של החברה המקבלת.
דהיינו, החברה המקבלת רשאית שלא לבחור בהסדר זה, אלא לשלם מס בשיעורים הרגילים תוך קבלת זיכוי עקיף.
מובן אפוא, שיש לבחון את כדאיות ההטבה לגבי כל מקרה לגופו.

מהו הדין לגבי חברות זרות שרשומות במקלטי מס ואשר מוחזקות על-ידי חברות ישראליות?
לכאורה, הואיל וחברות זרות אלו משלמות מס נמוך (אם בכלל) במדינת מושבן, חלוקת דיבידנד מחברות אלו לחברה הישראלית תוך חבות במס בשיעור 5% הינה כדאית, שהרי אין משמעות במקרה זה לזיכוי עקיף.
ברם, חברות כאלו נחשבות על-פי רוב ל"חברה נשלטת זרה" (CFC) ובמסגרת תיקון 169 נקבע במפורש, כי הטבת המס לגבי דיבידנדים לא תחול לגביהן.
הסיבה לכך ברורה: רווחי "חברה נשלטת זרה" מיוחסים מלכתחילה לבעל השליטה בחברה זו (דיבידנד רעיוני) ומשולם בגינם מס גם אם לא חולקו בפועל, כך שלגביהם המחוקק לא ראה לנכון לקבוע תמריצי מס כדי להעבירם לישראל.

לבסוף נציין, כי אם לחברה המקבלת ייווצרו הפסדי הון בשנת-המס 2009 ממכירת נייירות-ערך ולא יווצרו לה רווחי הון אחרים באותה שנה, היא תחויב לכאורה לקזז את הפסדי ההון כנגד ההכנסה מהדיבידנד.
כלומר, הפסדי ההון ינוצלו כנגד הכנסה החייבת במס בשיעור 5% בלבד. זאת, לאור כללי הקיזוז החָלים על הפסדי הון מועברים והמַתנים את אפשרות העברת ההפסד משנה לשנה בכך שלא ניתן היה לקזז את ההפסד בשנה כלשהי.
למותר לציין שתוצאה זו אינה ראויה וסותרת את תכליתו של תיקון 169.

עוד נציין, כי התיקון חל לכאורה גם על חלוקת דיבידנד בעין ולא רק על דיבידנד במזומן, ובלבד שיתקיים התנאי בדבר "שימוש בישראל" בדיבידנד כאמור.
מצב דברים זה עשוי להוות בסיס לתכנוני מס מעניינים.

__________________________________________________________________

מבזק זה פורסם בשני חלקים במוסף דה מרקר שבעיתון הארץ במסגרת הטור הקבוע בנושא מיסוי של הח"מ.