תקנות חדשות לגבי פחת מואץ, תזכורת לגבי הדיווח החצי-שנתי לרשויות המס ועוד

תקנות חדשות לגבי פחת מואץ

פורסמו תקנות מס הכנסה (פחת מואץ לציוד המשמש בפעילות מזכה) (הוראת שעה), התשס"ח-2008 ("התקנות").

בגדרן של התקנות נקבע, כי נישום שעיקר פעילותו בשנת-המס היא פעילות מזכה* ועיקר הכנסתו (שאינה הכנסה ממכירת נכס או ממכירת זכות במקרקעין/באיגוד מקרקעין) היא הכנסה מפעילות מזכה* ואשר רכש ציוד** המשַמש במישרין בפעילותו המזכה, והוא זכאי בשלוֹ לניכוי בעד פחת, רשאי לבקש בעד אותו ציוד פחת במקום הפחת שהוא זכאי לו לפי כל דין, בשיעור 50% ממחירו המקורי של הציוד, ובלבד שסך כל הפחת שיינתן לציוד, לפי הוראות כל דין, לא יעלה על מחירו המקורי.

* "פעילות מזכה" מוגדרת ככל פעילות מהמפורטות להלן, למעט פעילות נלווית לה: (1) פעילות ייצור בישראל בכל אחד מתחומי התעשייה, לרבות ייצור מוצרי תוכנה ופיתוח, חקלאות ובנייה,*** ולמעט אריזה, מסחר, תחבורה, אחסנה, מתן שירותים בתחום התקשורת, בתחום הסניטרי ובתחום האישי; (2) הפעלת בית מלון בישראל.

** "ציוד" מוגדר כלרבות מכונות ורכב עבודה כהגדרתו בפקודת התעבורה, שאינו משאית, ובלבד שהתקיימו שני אלה: (א) יום רכישתו בתקופה 1.6.2008–31.5.2009; (ב) הוא הֵחל לשַמש בישראל בייצור הכנסה בתוך 6 חודשים מיוט רכישתו או עד ליום 31.5.2009, לפי המאוחר מביניהם.

*** "בניה" – הקמת מבנים, לרבות עבודות חפירה, הריסה, ביוב וניקוז, הנחת צינורות, סלילת כבישים ודרכים ועבודות עפר, ולמעט עבודות שיפוץ ותיקון בבניינים.

הזכאות לתבוע ניכוי בעד פחת בשיעור 50% כאמור מותנית בכך שהציוד בייצור הכנסה בידי הנישום בפעילות המזכה בכל התקופה שתחילתה במועד שבו הֵחל השימוש בציוד וסיומה בתום שנת-המס שבשלהּ נתבע פחת (בשיעור 50%), לפחות, והנישום הציג אישור מאת מיַיצג (רו"ח, עו"ד או יועץ מס) בדבר התקיימות התנאים המזכים בפחת כאמור בתקנות.

על-פי התקנות, הזכאות לתבוע ניכוי בעד פחת בשיעור 50% אינה מוקנית במקרים הבאים:
1. כאשר מדובר נישום שקיבל זיכיון או זיכיון-מִשנה מהמדינה;
2. כאשר מדובר בנישום שהמדינה משתתפת, במישרין או בעקיפין, ב-20% או יותר מתקציבו בשנת-המס 2008, 2009 או 2010;*

* לעניין זה נקבע, כי לא יראו מענקים לפי החוק לעידוד השקעות הון כהשתתפות המדינה.

3. אם הציוד נרכש מקרוב;*

* "קרוב" – כהגדרתו בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה.

4. אם הציוד התקבל ללא תמורה;
5. אם הציוד היווה מלאי עסקי בעסקו של הרוכש;
6. ברכישה שבוצעה במסגרת שינויי מבנה פטוּר ממס על-פי הוראות חלק ה2 לפקודת מס הכנסה.

כמו-כן, נקבע בתקנות, כי אם הנישום בחר בניכוי בעד פחת בשיעור 50% כאמור, תחול בחירתו על כל הציוד שנרכש בתקופה 31.5.2009–1.6.2008 שבעדו הוא רשאי לתבוע כאמור, והוא לא יהיה זכאי בעד אותו ציוד לפחת לפי החוק לעידוד השקעות הון, לפי תקנות מס הכנסה (פחת) 1941 או לפי תקנות מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (שיעור פחת), התשמ"ו-1986 ואף לא להפחתה לפי הוראות פקודת מס הכנסה.

עוד נקבע בתקנות, כי אם הציוד נמכר לקרוב* לאחר שנתבע בגינו פחת לפי התקנות בתוך 4 שנים מיום רכישת הציוד, יראו את המחיר המקורי של הציוד בידי הרוכש כאפס.

* "קרוב" – כהגדרתו בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה.

נזכיר, כי שיעור המס החברות עתיד לרדת (שנת-המס 2008 – 27%, שנת-המס 2009 – 26%; ושנת-המס 2010 – 25%), כך שרכישת ציוד בתקופה 31.12.2008–1.6.2008 משמעה חיסכון מס גבוה יותר.

למַעבר לתקנות לחצו כאן.

---

הארכת תוקפן של ההוראות בעניין ניכוי מס במקור מתשלומים לתושבי-חוץ

בהוראת ביצוע 34/93 מיום 30.5.93 פורטו בהרחבה הכללים בדבר ניכוי מס במקור מתשלומים לתושבי-חוץ וההליכים לקבלת אישור לאי-ניכוי מס, לפטוֹר ממס או למס בשיעור מוקטן.

על-מנת להקל על ציבור הנישומים והמוסדות הכספיים נמנתה בהוראת הביצוע הנ"ל רשימה של תשלומים שהבנק רשאי להעבירם בלא ניכוי מס במקור על סמך הצהרת המשלם/מקבל בטופס סמ/114 (נספח א' או נספח ב' – לפי העניין), או בטופס הבנק המשַמש תחליף. המדובר בתשלומים שאינם בגֶדר הכנסה בישראל, וכן בתשלומים המהווים הכנסה, אולם ניתן להם פטוֹר מיוחד. בנוסף הורשו רו"ח מורשים להנפיק אישורים לפטוֹר או להקטנת ניכוי במקור לגבי מִגוון מצומצם של תשלומים. לגבי שאר התשלומים נשארה בתוקף הדרישה להציג אישור פ"ש או רשות המיסים.

ביום 26.1.1998 פורסמה תוספת להוראת ביצוע 34/93 ובה נקבעה הבחנה לעניין העברות תשלומים לחו"ל בין "חברות מיוחדות" לגביהן הוסרו כמעט כל המגבלות, לבין גופים אחרים ויחידים ("משלמים רגילים") שייהנו מהקלות נוספות, אולם בהיקף מצומצם.

אתמול פורסמה הודעתו של מנהל רשות המיסים, מר יהודה נסרדישי, לפיה תוקפהּ של ההוראה לגבי "חברות מיוחדות" הוארך עד ליום 30.9.2009 בכפוף לעמידה במלוא התנאים הבאים:

• בביקורות שנערכו לחברות ב-5 השנים האחרונות, ביקורות ניכויים, הכנסה וביקורות שומה, לא התגלו ממצאים בנושא ניכוי מס במקור בכלל ובניכוי מס מהעברות לחו"ל בפרט.

• כנגד החברה לא מתנהלים כל חקירה/הליך בתחום הפלילי.

• אם החברה קיבלה אישור חברה מיוחדת בשנים קודמות – פקיד השומה יבחן טרם אישור הבקשה מחדש, כי החברה התנהגה בעבר ומתנהגת באופן שוטף בהתאם לסעיף 4 לתוספת להוראת ביצוע 34/93 וכי ביצעה את המוטל עליה באותו סעיף.

• יש להבהיר באישור המונפק לחברה, כי אם הועברו סכומים לחו"ל ללא ניכוי מס או בניכוי בשיעור מופחת, ויתברר כי היה על החברה לנכות מס במקור בשיעור גבוה מהשיעור שנוכה, תהיה החברה אחראית לתשלום המס. האישור כחברה מיוחדת אינו גורע מהחובות המוטלות על-פי הדין.

למַעבר להודעת מנהל רשות המיסים לחצו כאן.

---

דיווח חצי-שנתי על רווחים בשוק ההון שלא נוכה מהם מס במקור

נבקש להזכירכם, כי בעקבות הרפורמה במס הכנסה משנת 2006 (תיקון 147), משקיעים שנוצרו להם רווחי הון ממכירת ני"ע נסחרים ויחידות בקרנות נאמנות בתקופה ינואר–יוני 2008 שמהם לא נוכה מס במקור, חייבים להגיש עד סוף החודש (יולי 2008) דיווח חצי-שנתי לרשויות המס על אותם רווחים וכן לשלם את המס החל בגינם.

ביום 2.7.06 פרסמו רשויות המס הנחיות לחייבים בהגשת הדיווח החצי-שנתי. לפי הנחיות אלו, הדיווח החצי-שנתי ייעשה באמצעות הודעה למחלקת הגבייה שבמשרדי פקיד-השומה הרלבנטי, וזאת בהתייחס לניירות-הערך שבמכירתם לא נוכה מס במקור. כלומר, מספיק לשלוח את ההודעה למחלקת הגבייה ובמקביל לשלם את המקדמה בסכום המצוין בהודעה.
ההנחיות מוסיפות וקובעות מספר נתונים שיש לכלול במסגרת ההודעה: (א) סך התמורות מכל המכירות שבוצעו בתקופה 1.1–30.6 (מספר אחד מסכם); (ב) סך כל הרווחים מניירות-הערך שנמכרו בתקופה 1.1–30.6 (מספר אחד מסכם); (ג) סך כל ההפסדים מניירות-הערך שנמכרו בתקופה 1.1–30.6 (מספר אחד מסכם); (ד) סך הרווח או ההפסד נטו (לאחר קיזוז ההפסדים מהרווחים) ממוין לפי שיעורי המס הרלבנטיים; ו-(ה) סכום המקדמה לתשלום כפי שהיא עולה מהנתונים האמורים.

כאמור, הדיווח החצי-שנתי ותשלום המקדמה רלבנטיים רק באותם מקרים בהם נוצר לנישום רווח ממכירת ני"ע נסחרים שלא נוכה ממנו מס במקור. כלומר, מדובר בחישוב רווח הון לכל דבר ועניין לרבות לעניין ניכוי הוצאות וקיזוז הפסדים.
על-פי ההנחיות של רשויות המס (שפורסמו כאמור ב-2.7.06), ניתן לקזז – במסגרת הדיווח החצי-שנתי – רק הפסדי הון שטרם קוזזו מרווחים אחרים עד ליום 30.6.
עוד מצוין בהנחיות, כי לא ניתן לקזז הפסדים מניירות-ערך שנוצרו (בתקופה 1.1–30.6) בחשבון ניירות-ערך אחר שבו מבוצע קיזוז שוטף של הפסדים מרווחים לצורכי ניכוי מס במקור (למשל: חשבון בבנק בישראל) אלא אם ניתן אישור פקיד-השומה לכך. אישור כזה יותנה (על-פי המצוין בהנחיות דלעיל) בדיווח על רווח/הפסד ותשלום מקדמה גם בחשבון ממנו נבעו ההפסדים שקוזזו, ללא קיזוז אותו הפסד שכבר קוזז במסגרת הדיווח הקודם.
עם כל הכבוד וכפי שכבר ציינו בעבר, נראה לנו שהתניית הקיזוז כאמור בקבלת אישורו של פקיד-השומה אינה מעוגנת בחוק ומדובר בזכות העומדת בכל מקרה למשקיע שמגיש את הדיווח החצי-שנתי. כלומר, המשקיע זכאי, לדעתנו, לבצע "חישוב מחדש" של כלל הרווחים וההפסדים שנוצרו לו בתקופה 1.1–30.6 לרבות הפסדים שקוזזו על-ידי הבנק/ברוקר כנגד רווחים אחרים וכתוצאה מקיזוז זה לא נוכה מס במקור מאותם רווחים. מובן שבמקרה זה, אותם רווחים יובאו בחשבון לעניין תשלום המקדמה. נזכיר, כי בעקבות הרפורמה במס, הורחבה באופן ניכר זכאותם של המשקיעים בשוק ההון לקזז הפסדי הון בכלל והפסדים שמקורם בשוק ההון בפרט, ולכך נפקות, בין היתר, לעניין הדיווח החצי-שנתי ותשלום המקדמה על-פיו.

ככלל, חובת הדיווח החצי-שנתית חלה בד"כ על נישומים שביצעו מכירות של ני"ע נסחרים וקרנות נאמנות באמצעות בנקים/ברוקרים זרים או באמצעות האינטרנט.
עם זאת, נזכיר, כי למשקיעים רבים (בעיקר חברות) אישור פטור מניכוי מס במקור בגין הכנסותיהם משוק ההון בישראל. משקיעים אלה חייבים לכאורה בהגשת דיווח ותשלום מקדמה חצי-שנתית בגין רווחיהם בשוק ההון, שהרי לא נוכה מס במקור מרווחים אלה.
"לכאורה" אמרנו, שכן מדובר בסוגיה בעייתית ורשויות המס טרם פרסמו את עמדתן הפורמלית בעניין זה. לדעתנו, מן הראוי ליתן פטוֹר לאותם משקיעים (כאמור, מדובר בעיקר בחברות) מחובת הדיווח החצי-שנתית (שהרי משקיעים אלה גם ככה חייבים בהגשת דו"ח שנתי) ולהסתפק בחיובם בריבית והפרשי הצמדה בגין חוב המס, וזאת מאמצע שנת-המס.
__________________________________________________________________
* חלק זה של המבזק פורסם הבוקר במוסף דה מרקר שבעיתון הארץ במסגרת הטור הקבוע בנושא מיסוי של הח"מ.