בית-המשפט העליון: לא ניתן לסטות מנוסחת החישוב הליניארי בקביעת שיעור מס השבח

הבוקר פורסם פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין פוליטי (ע"א 8569/06).

בית-המשפט העליון הפך את החלטתה של ועדת-הערר וקבע, כי אין לסטות משיטת החישוב הליניארית שנקבעה על-ידי המחוקק, באשר תכליתה של שיטה זו הינה יציבות, וודאות ופשטות; בעוד שסטייה משיטה זו נעדרת נקודת אחיזה ארכימדית בלשון החוק, אינה מתאימה לתכלית ולאיזון בין האינטרסים השונים שבחר בו המחוקק במסגרת החוק ואף אינה עולה בקנה אחד עם פרשנות הרמונית של הוראות חוק מיסוי מקרקעין מתוכו ובו ושל הוראות חוק זה מול חקיקה אחרת.

ראויים לציון דבריו של כב' השופט א' גרוניס, המדברים בעד עצמם:

"נניח כי השבח כולו נוצר לפני היום הקובע, וכי לא הייתה מחלוקת על כך... במקרה זה ברור, כי למשיב היה אינטרס מובהק לטעון כי תחול נוסחת החישוב הלינארי (בניגוד לטענתו בעניין דנא). שהרי, ככל שתחלוף תקופה ארוכה יותר מן היום הקובע ילך ויקטן המס שעליו לשלמו... נניח שמנהל מס שבח היה מעלה בדיוק את אותה טענה שהעלה המשיב, אלא במהופך, לאור התשתית העובדתית השונה. פרשן שאינו עושה שקר בנפשו, ואשר מקבל את טענתו של המשיב במקרה הנוכחי, חייב היה לקבל את טענתו של המערער במקרה ההיפותטי שהוצג. מסופקני אם היינו מוצאים פרשן כזה" [ההדגשה אינה במקור – א' ש'.]

נדגיש, כי לפסק-הדין השלכה לא רק לגבי החבות במס שבח (במכירת זכויות במקרקעין שנרכשו לפני 7.11.2001), אלא גם לגבי מס רווחי הון (לגבי נכסים שנרכשו לפני 1.1.2003).
שכן, בעקבות פסק-הדין, לא יהיה ניתן לטעון לאי-תחולתה של שיטת החישוב הליניארית גם בהקשר לחבות במס רווחי הון (כגון: במכירת מניות חברה פרטית שנרכשו לפני 1.1.2003 כאשר שוויָה של החברה עלה באופן ניכר לאחר 1.1.2003).