תזכורת – יש להגיש דו"ח שנתי עד סוף החודש!!!

ככלל, קיימים שני דיווחים עיקריים: האחד – הדו"ח השנתי; השני – דיווח מקוצר.
ראשית, נתייחס לדיווח המקוצר.

על-מנת לפשט את הליכי הדיווח ותשלום המס, נקבעה בחוק חובת דיווח מקוצר על הכנסות שמקורן מחוץ לישראל (ובכללן הכנסות פיננסיות) פעם אחת בשנה.
עמידה בדרישות הדיווח המקוצר עשויה לפטוֹר מחובת הגשת דו"ח שנתי. עם זאת, יש לזכור, כי הכללים המיוחדים שנקבעו לגבי חישוב חבות המס לצורך הדיווח המקוצר ואשר יפורטו בהמשך עשויים להביא לחבות אפקטיבית במס גבוהה יותר מאשר במקרה של דיווח רגיל.
על-כן, אף אם איננו חייבים בהגשת דו"ח שנתי (ועל כך בהמשך), ייתכן שכדאי לנו "להתנדב" ולהגיש דו"ח שנתי (במקום הדו"ח המקוצר) ולשלם מס נמוך יותר.

הדיווח המקוצר חל על יחיד שעונה על שלוש דרישות מצטברות: (א) היו לו "הכנסות-חוץ" שאינן פטורות ממס בישראל; (ב) הוא אינו חייב בתשלום מקדמות חודשיות או דו-חודשיות; ו-(ג) הוא אינו עולה חדש או תושב חוזר, שכל הכנסות-החוץ שלו באותה שנת מס פטורות ממס.

מהן "הכנסות חוץ"? במסגרת זו נכללים רווחי הון במכירת ני"ע זרים וני"ע של  חברה תושבת ישראל הרשומים למסחר בבורסה בחו"ל ובלבד שלא נוכה מהם מלוא המס בישראל. בנוסף, נכללים במסגרת זו מספר סוגי הכנסות שמקורן בחו"ל ואשר לא נוכה מהן מלוא המס בישראל: (א) הכנסות מריבית שמקורן בחו"ל החייבות במס בשיעור 20%; (ב) הכנסות מהשכרת מקרקעין בחו"ל החייבות במס בשיעור 15%; (ג) הכנסות מדיבידנד שמקורן בחו"ל החייבות במס בשיעור 20% (או 25%); ו-(ד) הכנסות מהימורים, מהגרלות או מפרסים החייבות במס בשיעור 25%.

במקביל לחובה להגיש דיווח מקוצר על הכנסות-חוץ קיימת חובה לשלם מקדמה שנתית בשל אותן הכנסות. הדיווח והתשלום חייבים להיעשות לכל המאוחר עד ליום 30.4 שבשנת-המס העוקבת לשנת הדיווח.
כיצד מחושבת המקדמה? ככלל, יש לכפול את הכנסת-החוץ בשיעור המס החָל עליה לפי הוראות החוק, וזאת תוך הבחנה בין הכנסות-החוץ השונות, כאשר מסכום המקדמה יש להפחית את המס הזר ששולם בשל אותה הכנסת-חוץ (אך לא יותר מסכום המקדמה שחושבה כאמור).
עוד נקבע, כי לא יוּתר בחישוב המקדמה כל ניכוי, זיכוי או קיזוז כנגד תשלום המקדמה. זאת ועוד, לגבי הכנסה מדמי שכירות והכנסה מהימורים/הגרלות/פרסים נקבע, כי היחיד לא זכאי להפחית את מסי-החוץ ששילם בגין אותן הכנסות.
מגבלות אלו הינן חסרון משמעותי ביותר בהשוואה לדו"ח השנתי "הרגיל", שכן הן עשויות לגרום לכך שהמס המשולם לפי כללי הדיווח המקוצר עשוי להיות גבוה יותר מאשר במסגרת הדו"ח השנתי, ולכן יש לבחון אם כדאי "להתנדב" ולהגיש דו"ח שנתי במקום הדיווח המקוצר.

כדי לבצע את הדיווח המקוצר יש לפנות לפקיד-השומה ולמלא טופס 5329ב ("פרטים על הכנסות ונכסים בחו"ל") (ניתן להוריד את הטופס באתר האינטרנט של רשויות המס). לאחר מכן, מקבלים שוברי דיווח מקוצר (כנגזר ממהות ההכנסה), ממלאים את אותם שוברים ומשלמים את המס בהתאם (הכל, לא יאוחר מיום 30.4 של שנת-המס העוקבת לשנת הדיווח).

לצד החובה להגיש דיווח מקוצר, קיימת חובה להגיש דו"ח שנתי.
ככלל, מועד הגשת הדו"ח השנתי הינו לא יאוחר מיום 30.4. עם זאת, רשויות המס הודיעו על דחיית מועד הגשת הדו"ח לשנת-המס 2007 ליום 29.5.08. כמו-כן, רשויות המס נתנו, כבעבר, לנישומים המגישים דו"חות באמצעות מייַצג (עו"ד, רו"ח, יועץ מס) אַרכָּה, וזאת בהתאם להסדרים עם המייַצגים.

החוק קובע מספר מקרים בהם קיימת חובת הגשת דו"ח שנתי. כך, למשל, נקבע, כי כל מי שהוא יחיד תושב ישראל שבתחילת שנת-המס מָלאו לו 18 שנים חייב להגיש דו"ח שנתי.
הכיצד ייתכן אפוא, שחלק ניכר מתושבי ישראל בכל זאת אינם מגישים דו"ח שנתי? התשובה לשאלה זו מצויה בתקנות מיוחדות הקובעות פטוֹר מהגשת דו"ח שנתי לגבי יחידים.

לפי תקנות אלו, יחידים (להבדיל מחברות) פטוּרים, במקרים מסוימים, מחובת הגשת דו"ח שנתי לרשויות המס. בטרם נפרט את אותם מקרים נדגיש, כי הפטוֹר האמור אינו חל לגבי דו"ח שהיחיד נדרש להגישו על-ידי פקיד-השומה. מנגד, כל יחיד רשאי "להתנדב" ולהגיש דו"ח אף אם הוא פטוּר מהגשתו. ואכן, במקרים רבים, יחידים מגישים דו"ח שנתי מבלי שקיימת לגביהם חובה לעשות זאת, וזאת במטרה לקבל החזר מס.

יחיד תושב ישראל יהיה פטוּר מהגשת דו"ח שנתי לשנת-המס 2007 בתנאי שהכנסותיו בשנה זו נבעו אך ורק ממקורות הכנסה מסוימים או מצירופם, ובלבד שאותן הכנסות לא יעלו על תקרות שנקבעו לעניין זה.
זאת, כמפורט להלן:

1. משכורת (כהגדרתה בתקנות) שנוכה ממנה מס במקור ואשר סכומה אינו עולה על 552,000 ש"ח;

2. הכנסה מדמי שכירות מהשכרת דירה המשמשת למגורים בישראל ששולם עליה מס בשיעור 10% ובתנאי שההכנסה לא עלתה על 287,000 ש"ח;

3. הכנסה שמקורה מחוץ לישראל שנקבע לגביה פטור ממס או ששולמה בגינה מקדמת מס במסגרת הדיווח המקוצר, ובתנאי שסכומה אינו עולה על 287,000 ש"ח;

4. הכנסה מריבית (לרבות דמי ניכיון והפרשי הצמדה) שמקורהּ בישראל ואשר מתקיים לגביה אחד משני אלה: (א) היא פטורה ממס; (ב) היא חייבת במס בשיעור 15%/20%, נוכה ממנה מס במקור וסכומה אינו עולה על 547,000 ש"ח;

5. הכנסה ממכירת ניירות-ערך הנסחרים בבורסה ואשר מתקיים לגביה אחד משני אלה: (א) היא פטורה ממס; (ב) נוכה ממנה מס במקור וסכומה אינו עולה על 1,579,000 ש"ח.
   תשומת הלב שהתקרה בסך 1,579,000 ש"ח אינה מתייחסת לרווחים ממכירת ניירות-ערך נסחרים אלא להכנסה, כלומר למחזור המכירות ("מבחן המחזור").
   כך, למשל, אם בשנת-המס 2007 קנינו ומכרנו מניות נסחרות במשך 4 פעמים (4 קניות ו-4 מכירות) במחיר של 400,000 ש"ח בכל פעם, אזי לא נוצר לנו כל רווח אבל ההכנסה (מחזור) היא 1,600,000 ש"ח, כך שבכל מקרה אנו חייבים להגיש דו"ח שנתי לגבי אותה שנה.
   אין זאת אלא, כי כתוצאה ממבחן המחזור, חלק בלתי-מבוטל של המשקיעים בשוק ההון חייבים בהגשת דו"ח שנתי!

6. הכנסה מקצבת חוץ (כהגדרתה בתקנות) שאינה עולה על 287,000 ש"ח;

7. הכנסה אחרת שנוכה ממנה מס בשיעור שאינו נמוך מ-48% (אלא אם נקבע בחוק שיעור נמוך יותר), או באישור פקיד-השומה – בשיעור שאינו נמוך מ-30%, או שחל לגביה פטור ממס (למשל: הכנסה מהשכרת דירה המשמשת למגורים בישראל ואשר זכאית לפטור ממס) ובתנאי שאותה הכנסה אינה נכללת במסגרת סוגי ההכנסה שצוינו בפסקאות 1-6 לעיל וסכומה אינו עולה על 287,000 ש"ח.

יצוין, כי גם אם מדובר ביחיד שהכנסותיו הינן אך ורק מהסוגים שצוינו לעיל (למשל: שכיר שמשכורתו בשנת 2007 הייתה 400,000 ש"ח ובנוסף הייתה לו הכנסה פטורה מהשכרת דירת מגורים בסכום כולל של 28,000 ש"ח), עשויים לחול לגביו סייגים שונים שבגינם הוא בכל זאת יחויב בהגשת דו"ח שנתי (עם זאת, סייגים אלה לא חלים במקרים מסוימים על עולה חדש/תושב חוזר).
כך, למשל, אם מדובר ביחיד שהוא, או בת-זוגו, הינם בעלי שליטה (למעלה מ-10%) בחברה כלשהי (לרבות חברה בלתי-פעילה שטרם חוסלה), אזי אותו יחיד חייב בהגשת דו"ח שנתי.
דוגמה נוספת היא בעלי נכסים/חשבונות בנק בחו"ל: יחיד שהייתה לו, לבת-זוגו או לילדו שטרם מָלאו לו 18 שנים, במועד כלשהו בשנת 2007, רכוש בחו"ל / פיקדון בשווי של לפחות 1,593,000 ש"ח או זכות בתאגיד זר (למעט תאגיד שנסחר בבורסה) – חייב בהגשת דו"ח שנתי.
דוגמה נוספת מהווה מי שהיה חייב בהגשת דו"ח שנתי לגבי שנת-המס 2006: על-פי התקנות, יחיד שהיה חייב בהגשת דו"ח שנתי לגבי שנת-המס הקודמת (2006) חייב אוטומטית בהגשת דו"ח שנתי גם לגבי שנת-המס הנוכחית (2007), למעט אם הוא היה חייב בהגשת דו"ח בגלל הכנסה מהשכרת דירה למגורים בשנת 2006 שלא שולם עליה מס בשיעור 10%.
עוד נקבע, כי יחיד שיצר נאמנות בשנת-המס 2007 או קיבל מכספי נאמנות, במישרין או בעקיפין, סכום בכסף או בשווה-כסף, העולה על 100,000 ₪, לא יהיה פטוּר מהגשת דו"ח שנתי לגבי שנת 2007, וזאת אף אם הוא אינו חייב במס בישראל.

הדו"ח השנתי מורכב מטופס עיקרי ומספר נספחים שניתן לקבל אותם במשרדי פקיד-השומה (מי שחייב בהגשת דו"ח מקבל את הדו"ח בדואר) או להוריד אותם באתר האינטרנט של רשויות המס.

הטופס העיקרי נקרא "דין וחשבון על ההכנסות בארץ ובחו"ל בשנת המס 2007" ומספרו 1301 (להורדת הטופס לחצו כאן). טופס זה כולל שורה ארוכה של פרטים בדבר מגיש הדו"ח (ובן-זוגו, ככל שמדובר בבני-זוג) וכלל הכנסותיו בשנת-המס 2007.
נדגיש, כי טופס 135 ("דין וחשבון שנתי מקוצר לשנת המס 2007") – המיועד, ככלל, ליחיד שאינו חייב בהגשת דו"ח אך מבקש החזר מס – אינו רלבנטי למי שהיו לו הכנסות מניירות-ערך, שכן אם אותו יחיד מבקש החזר מס, עליו למלא את הטופס הרגיל (1301).

בנוסף לטופס 1301, ישנם מספר נספחים. לעניין שוק ההון, הנספח העיקרי הוא נספח ג' שנקרא "רווח הון מניירות ערך סחירים לשנת המס 2007" ומספרו 1322, ואשר כולל את רווחי/הפסדי ההון ממכירת ניירות-ערך נסחרים בשנת 2007 (להורדת הנספח לחצו כאן).
נספח זה מתבסס על האישורים (טופס 867) שקיבלנו מהבנקים/ברוקרים.

נספח נוסף שעשוי להיות רלוונטי לגבי רווחי/הפסדי הון ממכירת ניירות-ערך נסחרים הינו נספח ג(1) (שמספרו 1325) (להורדת הנספח לחצו כאן) שמתאים ליחיד שלא נוכה לו מס במקור מאותם רווחים (למשל: אם אותו יחיד השקיע באמצעות בנקים/ברוקרים מחוץ לישראל או באמצעות האינטרנט). בנוסף, אם היו לנו הכנסות שמקורן מחוץ לישראל, עלינו למלא נספח נוסף והוא נספח ד' ("הכנסות מחו"ל ומס ששולם עליהן לשנת המס 2007") שמספרו 1324 (להורדת הנספח לחצו כאן).

בהכנת הדו"ח השנתי, עלינו לבחון באופן מדוקדק את חבות המס בכלל ואז זו הגלומה בפעילות בשוק ההון בפרט. במסגרת זו, יש להידרש לנושאים הבאים: 

• חישוב הרווחים/הפסדים במכירת ניירות-ערך נסחרים: יש לוודא, כי הרווחים/הפסדים במכירת ניירות-ערך חושבו כהלכה.
  במסגרת זו, יש להידרש, בין היתר, לחישוב העלות של ניירות-הערך, חישוב ההצמדה למדד/מטבע, ניכוי הוצאות לרבות הוצאות מימון וכו'.
  בהקשר זה נציין, כי הנתונים הכלולים באישורים שנשלחו לנו בדבר המס שנוכה במקור עשויים להיות בלתי-מדויקים. על-כן, יש להקפיד ולבדוק את נכונות הנתונים בטרם שילובם בדו"ח השנתי ונספחיו.

• זכאות להקלות ופטוֹרים ממס: יש לוודא שדרשנו את כל ההקלות/פטורים שמגיעים לנו, וזאת בין אם הקלות/פטוֹרים המוקנים למשקיע ספציפי (כגון: עולה חדש, תושב חוזר וכו') ובין אם הקלות/פטוֹרים המוקנים להכנסות פיננסיות ספציפיות (כגון: הכנסות שמקורן בפיקדון/תוכנית חיסכון בבנק בישראל).

• קיזוז הפסדים: בעקבות הרפורמה במס משנת 2006, אפשרויות הקיזוז של הפסדי הון בכלל והפסדי הון ממכירת ניירות-ערך נסחרים בפרט הורחבו.
  על-כן, עלינו להקפיד לקזז באופן מיטבי את ההפסדים שנוצרו לנו בשוק ההון כנגד רווחים אחרים שאינם בהכרח בשוק ההון.
  כך, למשל, אם נוצר לנו בשנת-המס הפסד הון ממכירת מניות נסחרות והבנק קיזז הפסד זה כנגד רווח אחר בשוק ההון, אך במקביל מכרנו קרקע ברווח שחייב במס בשיעור גבוה יותר, נוכל לשנות, במסגרת הדו"ח השנתי, את אופן קיזוז ההפסד כך שזה יהיה כנגד הרווח מהקרקע. כתוצאה מכך, נהיה זכאים לקבל בחזרה חלק ממס השבח ששילמנו בגין אותה קרקע.