מיסוי השקעות פיננסיות בידי חברות בעלוֹת פעילות עסקית

במקרים רבים, בעלי השליטה בחברות תושבות ישראל שצברו כספים מפעילותן העסקית מתלבטים באיזה נכס פיננסי להשקיע את אותם כספים. מטבע הדברים, אחד הפרמטרים החשובים בבחירת הנכס הפיננסי הינו המס שישולם על הרווחים מאותו נכס.
ענייננו אפוא, בחברות (תושבות ישראל) שצברו רווחים מפעילות עסקית ואשר אינן נחשבות לחברות משפחתיות או חברות בית (שהן חברות שעליהן חלים כללי מיסוי מיוחדים, בהם נעסוק בנפרד בעתיד).

השקעה בפיקדון בנקאי: חברה חייבת במס חברות (29% נכון לשנת-המס 2007) על הכנסותיה מפיקדונות בנקאיים (בין בארץ ובין בחו"ל) והיא אינה זכאית, על-פי רוב, להקלות מס בגינן. זאת, מהטעם ששיעורי המס המיוחדים והקלות המס חלים רק על יחידים. לעניין שיעור המס, ובניגוד ליחידים, אין הבדל בין פיקדון צמוד לבין פיקדון שאינו צמוד. כמו-כן, חברה אינה פטורה ממס בגין הכנסות מהפרשי הצמדה על פיקדון בנקאי, שכּן הפטוֹר ממס להכנסות אלו מוקנה, אף הוא, רק ליחידים. כלומר, ההכנסות של חברה מפיקדון בנקאי חייבות במלואן במס, לרבות בגין הפרשי ההצמדה המשתלמים (ככל שמשתלמים) על הפיקדון. מנגד, הואיל וענייננו בחברות עסקיות שחוק התיאומים חל בקביעת הכנסתן, יינתן ניכוי בשל אינפלציה ובכך תנוטרל, אם כי לא באופן מלא, הטלת המס על הפרשי ההצמדה.

השקעה בניירות-ערך נסחרים: חברה שצברה כספים מפעילותה העסקית ומשקיעה אותם בניירות-ערך נסחרים (כגון: מניות, איגרות-חוב, קרנות נאמנות זרות וכו') תשלם מס על רווח ההון הריאלי (לפי המדד בישראל) ממכירת אותם ניירות-ערך. שיעור המס הוא 29% (נכון לשנת-המס 2007), וזאת גם אם מדובר באג"ח שאינן צמודות (כגון: מק"ם). במקרה של הפסדים, תוכל החברה לקזזם כנגד רווחי הון אחרים מכל סוג שהוא (לרבות רווח הון שאינו בשוק ההון, כגון: רווח הון (שבח) ממכירת נדל"ן, רווח הון ממכירת מניות פרטיות, רווח הון ממכירת מוניטין וכו') וגם, בשנה שבה נוצרו (הפסד שוטף), כנגד ריבית ודיבידנד (בכפוף למגבלות הרלבנטיות).
ארבעה דגשים: (א) לעיתים ההשקעה בניירות-הערך הנסחרים תיחשב לחלק אינטגרלי מפעילותה העסקית של החברה. במקרה כזה, הרווחים וההפסדים ממכירת ניירות-הערך כמו גם התשואה מהם ייחשבו לרווחים/הפסדים עסקיים לצורכי מס. (ב) בעקבות תיקוני החקיקה שבוצעו במסגרת הרפורמה במס נוצר מצב מעניין, לפיו רווח הון ממכירת איגרות-חוב קונצרניות (שאינן המירות למניות) או ממשלתיות הנסחרות בבורסה לני"ע בת"א ואשר הונפקו לפני 8.5.2000 (למשל: גילון חדש מסדרה 2301) פטוּר ממס לא רק בידי יחידים אלא גם בידי חברות, לרבות חברות עם פעילות עסקית. (ג) דיבידנד שמקבלת חברה תושבת ישראל מחברה אחרת שאף היא תושבת ישראל אינו חייב במס. (ד) הכנסות ריבית שמקורן באיגרות-חוב חייבות בדרך כלל במס חברות (29% נכון לשנת-המס 2006). חריג לכך מהוות איגרות-חוב ממשלתיות שהונפקו לפני 8.5.2000 לגביהן הריבית חייבת, במקרים מסוימים, במס בשיעור 35%.

השקעה בקרנות נאמנות ישראליות: רווחים של חברה שמקורם בקרן נאמנות ישראלית חייבים במס בשיעור 29% (נכון לשנת-המס 2007) – הן הרווחים המחולקים ממנהל הקרן והן הרווח הריאלי מפדיון היחידה בקרן. זאת, בין אם מדובר בקרן פטורה ובין אם מדובר בקרן חייבת. השקעה של חברה בקרן חייבת מביאה אפוא, לכפל-מס: פעם אחת, במישור הקרן (שמשלמת מס כמו יחיד); ופעם שנייה, במישור החברה. על-כן, זולת אם מדובר בקרן שצברה הפסדים לצורכי מס, אין כל הגיון שהחברה תשקיע בקרן חייבת. יתרה מזו, השקעה בקרן פטורה מאפשרת, נכון להיום (ובניגוד למצב ששרר לפני 2006), דחייה של חבות המס המוטל על החברה עד למועד מימוש ההשקעה בקרן.

 * מבזק זה פורסם הבוקר במוסף The Marker שבעיתון הארץ במסגרת הטור הקבוע בנושא מיסוי של הח"מ.