פורסמה הצעת חוק לתיקון 157 לפקודת מס הכנסה

במסגרת תיקון 147 לפקודת מס הכנסה (רפורמת המס משנת 2006) הוגדלו, ככלל, שיעורי המס החָלים על הכנסות של יחידים מריבית שמקורהּ בשוק ההון.
כך, שיעור המס של 10% (שחל על הכנסות ריבית שמקורן בנכסים בלתי-צמודים, כגון: מק"מ) הוגדל ל-15%; ואילו שיעור המס של 15% (שחל על הכנסות ריבית שמקורן בנכסים צמודים, כגון: פיקדון צמוד מדד) הוגדל ל-20%. בנוסף, תוקנו ההוראות שעניינן בהטלת מס בשיעור רגיל על הכנסות ריבית כאמור (כגון: כאשר מדובר ב"בעל מניות מהותי" וכו').
מנגד, שיעורי המס החדשים (15% ו-20%) הוחלו גם על הכנסותיהם של יחידים מריבית שמקורהּ אינו בשוק ההון (כגון: הלוואות פרטיות), אשר היו כפופות, עד לרפורמה, למס בשיעור רגיל.

בשל טעות חקיקתית, שמקורהּ בהגדרת המונח "מדד", נכסים הנקובים במטבע-חוץ או הצמודים למטבע-חוץ הפכו, בעקבות הרפורמה, לנכס שאינו צמוד וכנגזר מכך שיעור המס המוטל על הריבית המשתלמת עליהם ליחידים נותר 15%. הפרשי השער, לעומת זאת, המשתלמים ליחיד בגין אותם נכסים הנקובים/צמודים למטבע-חוץ פטוּרים, ככלל, ממס.

מצב משפטי זה, בו השקעה בנכס נקוב/צמוד מט"ח כפופה למס בשיעור 15% (ולא 20%) בגין הריבית ופטורה ממס בגין הפרשי השער חִייב תיקון חקיקתי מפורש. וכך ציינו בעניין זה בספרנו מיסוי שוק ההון במסגרת הפרק העוסק במיסוי פיקדונות ותוכניות חיסכון בנקאיים:
"כאמור, מקור ההבחנה בין פיקדון/תוכנית חיסכון בנקאיים צמודים לבין פיקדון/תוכנית חיסכון בנקאיים שאינם צמודים הוא בהוראות סעיף 125ג(ג)(1) לפקודה.
על-פי הוראות אלו, החלות על אף האמור בסעיף 125ג(ב) לפקודה, יוטל מס בשיעור 15% על הכנסות ריבית של יחיד – ובכללן הכנסה של יחיד מריבית שמקורהּ בפיקדון/תוכנית חיסכון בנקאיים – ובלבד שהנכסים שבגינם משתלמות אותן הכנסות מהווים 'נכס שאינו צמוד למדד, או שהוא צמוד בחלקו לשיעור עליית המדד, כולו או חלקו, או שאינו צמוד למדד עד לפדיון או עד להחזר'.
פשיטא, שהוראות סעיף 125ג(ג)(1) לפקודה תחולנה על הכנסותיו של יחיד מריבית שמקורהּ בפיקדון/תוכנית חיסכון בנקאיים רק אם קרן החיסכון שלהם אינה צמודה במלואה למלוא שיעור עליית ה"מדד" לאורך כל תקופת החיסכון. כך, אם הפיקדון/תוכנית החיסכון הבנקאיים צמודים בחלקם לשיעור עליית ה"מדד" או צמודים במלואם לחֵלק משיעור עליית המדד, הם ייחשבו לנכס שאינו צמוד לעניין הוראות סעיף 125ג(ג)(1) לפקודה. כך גם יהיו פני הדברים אם הפיקדון/תוכנית החיסכון יהיו צמודים במלואם ל"מדד", אך ההצמדה כאמור תוקנֶה רק לגבי חלק מתקופת החיסכון.
מהו אפוא, "מדד" לעניין זה? בהעדר הוראה מפורשת לעניין הוראות סעיף 125ג(ג)(1) לפקודת מס הכנסה, תחול ההגדרה הקבועה בסעיף 1 לפקודה, לפיה מדובר במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
ברם, נראה לי שמדובר בטעות בהיסח-הדעת של המחוקק, שהרי החלת הגדרה זו תביא לכך שפיקדון/תוכנית חיסכון בנקאיים שקֶרֶן החיסכון שלהם צמודה במלואה למלוא השינוי בשער מטבע-חוץ עד לתום תקופת החיסכון ייחָשבו לנכס שאינו צמוד לעניין הוראות סעיף 125ג(ג)(1) לפקודה, וכנגזר מכך, הריבית המשולמת בגינם תחויב במס בשיעור 15% ולא 20%. ויודגש:אף שמדובר, כך סבורני, בטעות בהיסח-הדעת של המחוקק, הפרשן ניצב לפני קושי בעניין זה. על המחוקק אפוא, לקבוע בהקדם הגדרה מתאימה למונח 'מדד' המצוין בסעיף 125ג(ג)(1) לפקודה כך שזו תכלול גם שער של מטבע-חוץ, שכּן ספק אם ניתן לעשות כן בחקיקה שיפוטית."

ואכן, הבוקר פורסמה הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 157), התשס"ז-2007 ("הצעת החוק") (קישור להצעת החוק).

בגדרהּ של הצעת החוק, מוצע להוסיף להוראות החוק שעניינן בשיעור המס המוטל על הכנסות ריבית בידי יחידים (סעיף 125ג לפקודה) הגדרה למונח "מדד".
לפי הגדרה זו – שתחליף לעניין זה בלבד את ההגדרה הקבועה בסעיף 1 לפקודה – יראו את שער המטבע כמדד כאשר מדובר בנכס (פיקדון, אג"ח וכו') שערכו צמוד למטבע-חוץ או שהוא נקוב במטבע-חוץ. כפועל יוצא מכך, אותו נכס ייחשב לצמוד ושיעור המס המוטל על הריבית המשתלמת בגינו ליחיד יהיה 20% (ולא 15%).

יושם אל לב, כי על-פי הצעת-החוק, תחילתו של התיקון המוצע ביום 1.1.2006. זאת, מהנימוק שמדובר ב"תיקון טעות טכנית". ספק אם חקיקה רטרואקטיבית שכזו תעמוד במבחן משפטי.