עדכוני מלחמה | פיצול אגודה שיתופית חקלאית | הארכת תחולת תקנות עבודה במשמרות | מועד ההכרה בהכנסה מריבית מהלוואות לקבוצת אלדד פרי | החלטות ועדות-הכופר | עסק זעיר | ביטול רישום כעוסק | זכות טיעון ועוד
26/03/2025
קרן הפיצויים פתחה היום את האפשרות להגשת בקשות למענק לעצמאים ששירתו במילואים בצו 8 עבור נזק עקיף בחודשים ינואר-פברואר 2025
פורסמה הודעתה בנושא של דוברוּת רשות המיסים.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
מתן הטבת מס בגין תושבות ביישוב מוטב לשנת 2025 – הנחיות מיוחדות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל"
ההנחייה מיום 9.1.2024
במבזק מס' 2060 מיום 9.1.2024 דיווחנו על פרסום הנחייתה בנושא (קישור להנחיה) של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המיסים וסגנית המנהל לעניין חוק מיסוי מקרקעין, לראשי הרשויות המקומיות של הישובים המפונים.
במסגרת ההנחייה צוין כדלקמן:
"סעיף 11 לפקודת מס הכנסה מקנה הטבות מס לתושבים שמרכז חייהם ביישובים מוטבים כמפורט בסעיף. ככלל, לצורך מימוש ההטבה על התושב למלא טופס 1312, לצרף מסמכים מאמתים ולהגישם לרשות המקומית. לאחר קבלת האישור החתום מהרשות המקומית, על התושב לחתום על הצהרה בדבר תושבות בטופס 1312א' ולהגיש למעסיק למימוש ההטבה. כמו כן, קיימת בפניכם האפשרות להנפיק אישור תושבות מרוכז בהתאם להנחיותינו מיום 18.10.2017 (להלן : 'ההנחיה').
בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל' ולנוכח המצב הביטחוני פונו יישובים בהתאם להחלטות הממשלה בדבר פינוי הישובים עקב המלחמה, ותושביהם נאלצו להעתיק את מקום מגוריהם לאזור אחר עד אשר יוכלו לשוב למקום מגוריהם הקבוע. הנספח המצורף מפרט את היישובים שפונו על פי החלטות הממשלה, שתושביהם זכאים להטבת מס.
במטרה לאפשר לאותם תושבים את המשך הטבת המס לה הם זכאים, הוחלט כי באפשרותכם להנפיק אישור תושבות לשנת המס 2024 על סמך אישור התושבות שניתן לתושבים לשנת המס 2023 ובהתאם לרישום במרשם התושבים בישוב המוטב נכון ליום 7.10.2023. כל זאת, למרות שלא כל התנאים המופיעים בהנחיה מתקיימים.
בטופס 1312א' יסומן 'אחר' ויפורט: 'אושר כתושב הישוב בשנת 2023 וממשיך להיחשב כך לאור הנחיית רשות המסים מיום 9.1.2024 לראשי הרשויות המקומיות של הישובים שפונו'.
אישור התושבות יכול להינתן במהלך מרוכז בהתאם לאמור לעיל או בדרך של הגשת בקשה על ידי התושב (טופס 1312), במקרה זה אין צורך במילוי הצהרת המבקש שבטופס.
הנחיה זו תקפה להנפקת אישורי תושבות לשנת המס 2024 (אלא אם פורסמה הנחיה אחרת)."
הארכת תוקף ההנחייה מיום 9.1.2024
במבזק מס' 2109 דיווחנו כי ביום 6.1.2025 פורסמה הודעתה של רו"ח קלימן (קישור להודעה), בגדרהּ צוין כי תוקפהּ של ההנחייה מיום 9.1.2024 יוארך עד לתום שנת-המס 2025, וזאת בכפוף לשינויים המפורטים בהודעה.
ההארכה הנוספת
בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם, כי ביום ה, 20.3.2025, פורסמה הודעתה הנוספת בנושא של רו"ח קלימן.
למַעבר להודעה הנוספת, לחצו כאן.
הארכת תחולת תקנות זיכוי ממס לעבודה במשמרות
כידוע, תקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות), התשמ"ז-1986 ("תקנות עבודה במשמרות" או "התקנות") מקנות, בתנאים מסוימים, זיכוי ממס בְּשל הכנסה מעבודה במשמרת שנייה או שלישית (כהגדרתן בתקנות).
תוקפן של תקנות עבודה במשמרות הוארך מעת לעת, כאשר ההארכה האחרונה נעשתה עד לתום שנת-המס 2024 מכוח תקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות) (תיקון), התשפ"ג-2023 (קישור לתיקון).
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום א, 23.3.2025, פורסמו תקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות) (תיקון), התשפ"ה-2025 ("התיקון"), בגדרו הוארכה תחולת התקנות עד לתום שנת-המס 2026, וזאת רטרואקטיבית מיום 1.1.2025.
להורדת התיקון, לחצו כאן.
למַעבר להודעתה בנושא של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המיסים, לחצו כאן.
מערכת התרומות הדיגיטלית החדשה
במבזק מס' 2043 מיום 14.4.2024 דיווחנו אודות הודעת רשות המיסים (קישור להודעה) לפיה הָחל מיום 1.1.2025 יתבקשו מוסדות הציבור שהינם בעלי אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה להנפיק את הקַבָּלות לתורמים באמצעות מערכת התרומות הדיגיטלית של רשות המסים.
החיבור למערכת ייעשה באמצעות תוכנה להפקת קבלות על תרומות המאפשרת התממשקות למערכת או באמצעות יישומון ייעודי שמפתחת רשות המסים בימים אלה.
במבזק מס' 2095 מיום 7.10.2024 דיווחנו על פרסום הודעה נוספת של רשות המיסים (קישור להודעה הנוספת) לפיה בעקבות פניות מהציבור, ולאור התמשכות המצב הביטחוני, החליט מנהל רשות מסים, עו"ד שי אהרונוביץ, לדחות ליום 1.1.2026 את המועד שהָחל ממנו מוסדות הציבור יתבקשו להנפיק קבלות באמצעות התוכנה האמורה.
במבזק מס' 2011 מיום 24.11.2024 דיווחנו על הודעה משותפת מיום 13.11.2024 של דוברוּת רשות המיסים ודוברוּת משרד האוצר (קישור להודעה), לפיה עמותות וארגונים המחזיקים באישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, המַקנה לתורמים לאותן עמותות זיכוי במס בגין תרומתם, יוכלו לדַווח ישירות לרשות המסים על סכומי התרומות שקיבלו; והמידע יועבר באופן אוטומטי למערכות השכר של המעסיקים ויזַכה באופן אוטומטי את העובד בזיכוי המס המגיע לו, ללא צורך בתיאום מס או בקשה להחזר מס.
ואילו במבזק מס' 2102 מיום 8.12.2024 דיווחנו על פרסום הודעת דוברוּת רשות המיסים (קישור להודעה) לפיה תורמים לעמותות מוּכּרות המבקשים לממש את זכאותם לזיכוי במס בגין התרומה, יוכלו לעשות זאת באמצעות תיאום מס מקוּון או תיאום מס במשרד מס הכנסה, ללא צורך לשמור ולהציג קבלה בגין התרומה, כל עוד העמותה התממשקה למערכת התרומות הדיגיטלית.*
* אם התרומה דוּוחה במערכת הדיגיטלית יופיע על-גבי הקבלה בגין אותה תרומה הכיתוב: "התרומה דווחה לרשות המסים" בצירוף מספר דיווח.
עוד צוין בהודעה, כי תורמים שיערכו תיאום מס מקוּון, באתר רשות המיסים, יראו מיד עם כניסתם לתהליך המקוּון את רשימת תרומותיהם לשנה הנוכחית, מתוכה יוכלו לסמן את התרומות עליהן הם מבקשים לקבל זיכוי, ללא צורך בצירוף הקבלות; וכי תורמים שיִפנו למשרדים לצורך תיאום מס, לא יצטרכו להציג קבלות.
בהמשך לכל האמור, נבקש לעדכנכם, כי ביום א, 23.3.2025, פורסמה הודעת רשות המיסים (קישור להודעה) לפיה מתחילת חודש מרץ 2025 נפתחה האפשרות לכלל עובדי המדינה לקבל זיכוי מס ישירות בתלוש השכר בגין תרומות למוסדות ציבור המשתמשים במערכת.
זאת, בכפוף לאישור העובד למעסיק לבצע זיכוי מס בתלוש השכר.
דחיית מועד מדידת ארכות יחידים וחברות בהסדר הארכות למיַיצגים – דו"חות לשנת-המס 2023
הנוהל המקורי
במבזק מס' 2074 מיום 30.4.2024 דיווחנו על פרסום הודעתו (קישור להודעה) של מר שלמה אוחיון, אז סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות ברשות המסים, בנושא נוהל מתן אורכות להגשת הדו"חות לשנת-המס 2023 – הֶסדר האורכות למיַיצגים.
במסגרת ההודעה פורטו, בין היתר, מועדי הארכּות למיַיצגים להגשת הדו"חות לשנת-המס 2023 ומכסות ההגשה הנדרשות לכל מועד, כפי שגובשו עם הלשכות המקצועיות ובאישורו של מנהל רשות המסים עו"ד שי אהרונוביץ.
הדחייה הראשונה
ביום 25.9.2024 פורסמה הודעה נוספת של מר אוחיון (קישור להודעה הנוספת), במסגרתה צוין, כי עֵקב המצב הבטחוני ולבקשת לשכת רואי-חשבון בישראל ולשכת יועצי המס, החליט מנהל רשות המיסים, עו"ד שי אהרונוביץ, על שינוי בהסדר האורכות למייצגים לשנת 2023: מועד המדידה הראשון לדוחות חברות לשנת-המס 2023 שנקבע ליום שני, 30.9.2024, יידחה ליום חמישי 31.10.2024, תוך שמכסת ההגשה למדידת האורכה האמורה תהיה על שיעור הגשה של 7% במקום 10%.
עוד צוין בהודעה הנוספת, כי ללקוחותיו של מיַיצג שיגיש עד המועד האמור את דוחות החברות לשנת-המס 2023 לפי המכסָה שנקבעה (7%) תאושר ללקוחותיו ארכה להגשת דוחות החברות למועד הבא, יום שישי 31.1.2025, בהתאם לכללי הֶסדר הארכות.
הדחייה השנייה
ביום 12.1.2025 פורסמה הודעה נוספת של מר אוחיון (קישור להודעה הנוספת).
במסגרת ההודעה הנוספת צוין, כי עֵקב המצב הביטחוני ולבקשת לשכת רואי חשבון בישראל ולשכת יועצי המס, החליט מנהל רשות המיסים על שינוי נוסף בהסדר האורכות למייצגים לשנת 2023: המכסָה להגשת דוחות חברות לשנת 2023 שנקבעה ליום ו, 31.1.2025, בשיעור 45% תוקטן לשיעור 40% בלבד (אין שינוי ביֶתר המועדים ותנאי הֶסדר האורכות למייצגים).
עוד צוין בהודעה הנוספת, כי ללקוחותיו של מיַיצג שיגיש עד המועד האמור את דוחות החברות לשנת 2023 לפי המכסה שנקבעה (40%), תאושר ארכה להגשת דוחות החברות למועד הבא, יום ד 30.4.2025, בהתאם לכללי הֶסדר הארכות.
הדחייה הנוספת
בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם בדבר פרסום הודעתו של מנהל רשות המיסים, עו"ד שי אהרונוביץ, לפיה עֵקב המצב הביטחוני ולבקשת הלשכות המקצועיות, החליט מנהל הרשות על דחיית המועד האחרון בהסדר הארכּות למיַיצגים לשנת-המס 2023 בחודש אחד, כדלקמן: מדידת המכסָה האחרונה להגשת דוחות יחידים שנקבעה ליום 31.3.2025 תידחה ליום 30.4.2025; ואילו מדידת המכסָה האחרונה להגשת דוחות חברות שנקבעה ליום 30.4.2025 תידחה ליום 29.5.2025.
להורדת ההודעה, לחצו כאן.
אורכה לבעלי עסק זעיר להגשת הדיווח השנתי ותשלום המס
אתמול (25.3.2025) פורסמה הודעתה בנושא של דוברוּת רשות המיסים.
להמשך, לחצו כאן.
החלטות ועדות-הכופר בשנת 2023
רשות המיסים פרסמה את קובץ החלטות ועדות-הכופר של שנת-המס 2023 (קישור לקובץ).
הקובץ כולל 98 החלטות, מתוכן 56 החלטות בתיקי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין ו-42 החלטות בתיקי מכס ומע"מ.
בגדרו של הקובץ מפורטים התיקים בהם התקבלה החלטה, לרבות שמו של החשוד ומקצועו, סעיף העבירה, סכום העבירה, שנות-המס הרלבנטיות, החלטת הוועדה ותמצית נימוקיה.
קובץ זה מתווסף לקובץ החלטות ועדות-הכופר לשנת 2006 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית הראשונה לשנת 2007 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית השנייה של שנת 2007 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית הראשונה של שנת 2008 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית השנייה של שנת 2008 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית הראשונה של שנת 2009 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית השנייה של שנת 2009 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית הראשונה של שנת 2010 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית השנייה של שנת 2010 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית הראשונה של שנת 2011 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית השנייה של שנת 2011 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית הראשונה של שנת 2012 (קישור לקובץ), לקובץ ההחלטות במחצית השנייה של שנת 2012 (קישור לקובץ); לקובץ ההחלטות במחצית הראשונה של שנת 2013 (קישור לקובץ); לקובץ ההחלטות במחצית השנייה של שנת 2013 (קישור לקובץ); לקובץ ההחלטות של שנת 2014 (קישור לקובץ); לקובץ ההחלטות של שנת 2015 (קישור לקובץ); לקובץ ההחלטות של שנת 2016 (קישור לקובץ); לקובץ ההחלטות של שנת-המס 2017 (קישור לקובץ); לקובץ ההחלטות של שנת-המס 2018 (קישור לקובץ); לקובץ ההחלטות של שנת-המס 2019 (קישור לקובץ); לקובץ ההחלטות של שנת-המס 2020 (קישור לקובץ); לקובץ ההחלטות של שנת-המס 2021 (קישור לקובץ); ולקובץ ההחלטות של שנת-המס 2022 (קישור לקובץ).
החלטת מיסוי בנושא פיצול אגודה שיתופית חקלאית
אתמול (25.3.2025) פרסמה מחלקת שינויי מבנה בחטיבה המקצועית שברשות המיסים החלטת מיסוי חדשה ("החלטת המיסוי" או "ההחלטה") (קישור להחלטת המיסוי).
עניינה של ההחלטה באגודה שיתופית חקלאית הרשומה בישראל ("האגודה המתפצלת") שהון מניותיה מוחזק במלואו על-ידי אגודה שיתופית חקלאית נוספת הרשומה אף היא בישראל ומשַמשת כאגודת החזקות ("אגודת ההחזקות").
מלוא הון המניות של אגודת ההחזקות מוחזק על-ידי קיבוץ ("הקיבוץ") המסוּוג, אף הוא, כאגודה שיתופית חקלאית.
למן הקמתה בשנת 2010, עוסקת האגודה המתפצלת בשני תחומי פעילות עסקית – מתן שירותי אירוח וייצור מזון – תוך שכּל אחת מהפעילויות הנ"ל מהווה פעילות כלכלית עצמאית, ממשית ומתמשכת שההכנסות ממנה מתחייבות במס בהתאם לסעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה.
האגודה המתפצלת ביקשה להעביר ביום 31.12.2024 את כל הנכסים וההתחייבויות הקשורים לפעילות ייצור המזון ("הפעילות המועברת") לאגודה שיתופית חדשה שרשומה בישראל ("האגודה הקולטת"), אשר תוקם במיוחד לצורך כך ואשר מלוא הון מניותיה יוחזק על-ידי אגודת ההחזקות, וזאת ללא חבות במס ובהתאם להוראות סעיף 105א(1) לפקודה ("הפיצול").
הפיצול נעשה מטעמים כלכליים ועסקיים ולא לשם הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי-נאותה ומטרותיו, בין היתר, יצירת פלטפורמה נוחה לכניסת משקיעים בכל אחת מהפעילויות העסקיות בנפרד; גמישות בגיוס מקורות מימון לכל אחת מהפעילויות בנפרד; ויצירת מבנה החזקות אשר יאפשר קלות וגמישות בכל הקשור לניהולה של כל פעילות בנפרד ומדידת תוצאותיה.
על-פי הצהרת האגודה המתפצלת והאגודה הקולטת, מיד לאחַר הפיצול הן עומדות ביחסי שווי כנדרש בסעיף 105ג(א)(6) לפקודה לפקודה וזאת בהתאם להערכת שווי מומחה כהגדרתו בכללי מס הכנסה (בקשה לאישור מראש לתכנית פיצול), התשנ"ו-1996.
לאגודה המתפצלת אין זכויות במקרקעין וזכויות באיגוד מקרקעין כמשמעותן בחוק מיסוי מקרקעין.
לאורך כל שנות פעילותן ביקשו האגודה המתפצלת ואגודת ההחזקות להתמסות כשותפוּת, בהתאם להוראות סעיף 62 לפקודה. כמו כן, כל רווחי האגודה המתפצלת עובר למועד הפיצול חולקו לאגודת ההחזקות ומהאחרונה לקיבוץ.
במסגרת ההחלטה נקבע, כי הפיצול עומד בתנאים המפורטים בסעיפים 105ג(א)(1) ו-(5) לפקודת מס הכנסה ובלבד שיחולו התנאים המפורטים בפרק הרביעי לחלק ה2 לפקודה והתנאים שנקבעו בהחלטה.
עוד נקבע, כי מועד הפיצול יהיה ביום 31.12.2024.
בנוסף, ובין היתר, נקבע, כי במהלך התקופה הנדרשת האגודה המתפצלת והאגודה החדשה תצטרכנה לעמוד בתנאים הקבועים בסעיפים 105ג(א)(2), (3) ו-(11) לפקודת מס הכנסה; כי המחיר המקורי ויום הרכישה של מניות האגודה המתפצלת והאגודה החדשה שבידי אגודת ההחזקות ייקָבעו בהתאם להוראות סעיף 105ז לפקודה; וכי על הנכסים המועברים בפיצול תחולנה הוראות סעיף 105ו(א) לפקודה.
נזכיר, כי הוראות חלק הוראות ה2 לפקודת מס הכנסה – הכולל את סעיפים 105-105 לפקודה – חלות גם לגבי שינויי מבנה של שותפויות רשומות, אגודות שיתופיות ועמותות, או לגבי שינויי מבנה שאחד הצדדים לו הוא שותפות רשומה, אגודה שיתופית או עמותה וכן על קרנות נאמנות מאותו סוג, הכל בשינויים המחוייבים וכן בשינויים נוספים שיורה עליהם מנהל רשות המיסים.
זאת, בהתאם לסעיף 103א(א) לפקודה.*
* ראו גם הגדרת המונח "חברה" בסעיף 1 לפקודה – "חברה שהואגדה או שנרשמה על פי כל דין בר-תוקף בישראל או במקום אחר, לרבות אגודה שיתופית".
עוד נזכיר, כי בעבר פורסמו מספר החלטות מיסוי שעניינן בשינוי מבנה של אגודה שיתופית חקלאית ובכללן פיצול של אגודה שיתופית חקלאית (החלטה מס' 45/06), מיזוג חברה ואגודה שיתופית חקלאית בהתאם להוראות סעיף 103 והעברת מניות חברה זרה לחברה זרה אחרת לפי סעיף 104א (החלטה מס' 5643/12) והעברת זכויות באגודה שיתופית בהתאם להוראות סעיפים 104א ו-ג (החלטה מס' 9034/12).
מועד ההכרה בהכנסה מריבית מהלוואות לקבוצת אלדד פרי
ביום 11.3.2025 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין נכסי עמיגב בע"מ.
עניינו של פסק-הדין בשאלה האם בדין נמנעה המערערת – חברה פרטית המדַווחת על הכנסותיה לצורכי מס על-בסיס צבירה וכפופה לתקן חשבונאות מספר 25 בנושא "הכנסות" – מרישום הכנסה בגין הריבית שנצברה על ההלוואות לשתי חברות נדל"ן בקבוצת אלדד פרי.
זאת, לאור הספק שהיה קיים, לטענתה, בעת אישור הדוחות הכספיים, לגבי אפשרות גביית הריבית מן הלוֹות.
להמשך, לחצו כאן.
דחייה על הסף של עתירה מינהלית כנגד החלטת מנהל מע"מ לשלול מעמד כעוסק
ביום 18.3.2025 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין מרום משגב יזום ובניה בע"מ.
על-פי המצוין בעתירה, מנהל מע"מ הורה על ביטול רישום העותרת כעוסק, לאחַר שקִיים שימוע.
בעתירה לא צוין הסעיף שמכוחו בוטל רישומה של העותרת כעוסק אך מדובר (כך על-פי פסק-הדין) בסעיף 52(ג) לחוק מע"מ.
הסעד המבוקש בעתירה הינו השבת מעמד עוסק.
ב"כ העותרת התבקש לנמק מדוע ההליך הינו עתירה מינהלית ולא ערעור לפי סעיף 64 לחוק מע"מ, ואם לא נפלה טעות באופן הגשת ההליך.
בתגובה הודיע ב"כ העותרת, כי כך הוגש ההליך לאור הדחיפות הנדרשת בְּשל הנזק שנגרם.
לאור תשובה זו התבקש ב"כ העותרת לנמק מדוע לא תימחק העתירה על הסף, שכּן לוח הזמנים הנדרש ורצונה של העותרת להוכיח את נקיון כפיה יכולים לקבל מענה גם בהליך האחר.
ב"כ העותרת חזר על עמדתו ונטען שאין מדובר בערעור על השגה, והסעד המבוקש בעתירה "כנגד החלטה מנהלית חמורה הגורמת נזק עצום, הוא הסעד הנכון".
ב"כ המשיבה בתגובתו ביקש לדחות את העתירה מחוסר סמכות עניינית, ונטען, כי ההחלטה אותה מבקשת העותרת לתקוף אינה מצויה בתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים.
בתגובה לתגובה נטען, כי הוראות החוק אליהן מתייחס סעיף 64 לחוק מע"מ אינן רלוונטיות מקום שמדובר בהחלטה לא מנומקת על שלילת מעמד עוסק, ואין החלטה מנומקת לערור עליה.
בית-המשפט, מפי ס' הנשיא השופט י' עדן, דחה על הסף את העתירה בהתאם לתקנה 7(א)(2) לתקנות בתי משפט לענינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000* (קישור לפסק-הדין).
* תקנה זו קובעת, כי בית-המשפט רשאי "למחוק או לדחות עתירה – כולה או מקצתה – על הסף, על פי כתב העתירה בלבד או לאחר שקיבל תגובה מקדמית, אם, על פניה, אינה מגלה עילה להתערבות בית המשפט".
וכך קבע בית-המשפט:
"התוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס 2000, אינה כוללת את הסמכות לדון בעתירה על החלטת רשות המיסים לפי סעיף 52(ג) לחוק מע"מ.
די בכך כדי להביא לדחיית העתירה על הסף.
למעלה מן הצורך יוסף כי קיים לעותרת סעד חלופי בדמות הגשת ערעור לפי סעיף 64 לחוק מע"מ הקובע:
'(א) פעל המנהל על פי סעיפים 52(ב) עד (ד), 54, 55, 56, 57, 58, 59, 61 או 106ב(א) יודיע על כך לנוגע בדבר, והרואה עצמו נפגע רשאי, תוך שלושים יום לאחר שהומצאה לו ההודעה, לערער לפני בית המשפט המחוזי.
(ב) נתבקש המנהל לפעול על פי הסעיפים הנזכרים בסעיף קטן (א) ולא השיב לבקשה תוך 90 יום, יראוהו לענין סעיף קטן (א) כאילו דחה את הבקשה.'
משכך ההליך אשר יש להגיש אינו עתירה מנהלית.
השאלה אם ניתנה הנמקה, אם לאו, או עד כמה דחוף הסעד המבוקש, אינם יוצרים סמכות, ואינם מבטלים את אפשרות הגשת ההליך באופן שנקבע בדין.
הנימוקים, הסעד, והדחיפות הנטענת, יכולים לבוא ולקבל מענה במסגרת ההליך הקבוע בדין, והוא ערעור לפי סעיף 64 לחוק מע"מ.
אשר על כן אני מורה על דחיית העתירה על הסף."
החזרת הדיון לועדת-ערר קורונה בשל אי-מתן זכות טיעון
ביום 17.3.2025 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין מטרות שיווק גיוס וקד"מ בע"מ.
עניינו של פסק-הדין בערעור שהגישה המערערת (וערעור שכנגד שהוגש על-ידי המשיבה, רשות המיסים) על החלטת ועדת-הערר ביחס לבקשת המערערת למענק 'אומיקרון' ולהשגה על ההחלטה בבקשה אשר נדחו על-ידי המשיבה.
הוועדה קבעה, כי בין התפרצות זן האומיקרון בישראל לבין הירידה בהכנסות המערערת בתקופת הזכאות קיים קשר סיבתי, אך מצאה לנכון לסטות מהתחשיב המקובל להערכת סכום המענק והשתמשה בתחשיב חלופי לצורך כך.
במסגרת הערעור שהגישה המערערת, טענה המערערת לזכאותה לקבלת ההפרש בין סכום המענק שנתבע על ידיה לבין סכום המענק שהוועדה פָּסקה לה.
עוד טענה המערערת, כי חזית הדיון הורחבה על-ידי ועדת-הערר בלא סמכות בדין שעה שהוועדה העלתה מיוזמתה טענות שלא נכללו בכתבי הטענות אשר הוגשו על-ידי הצדדים; וכי לא ניתנה לה אפשרות לטעון כנגד הטענות שהעלתה הוועדה ביוזמתה, ומשכך נפגעה זכות הטיעון של המערערת.
בית-המשפט, מפי השופט א' צור, קבע, כי ועדת-הערר לא אפשרה למערערת זכות טיעון הולמת ומלאה ביחס לטענות שהעלתה הוועדה מיוזמתה, ובהתאם הורה להשיב את הדיון לפני הוועדה על-מנת שזו תאפשר למערערת להשלים את מלוא טיעוניה, וזאת גם אם תהיה לכך השלכה על קיומו של הקֶשר הסיבתי (קישור לפסק-הדין).