עדכוני מלחמה | נייר עמדה מקצועי מס' 5 – מנגנון האצת תקופת הבשלה בעת הנפק (Exit) או הנפקה (IPO) | נדחתה עתירת לשכת רו"ח בנושא סיוּוגה כחל"צ | ההשלכות החשבונאיות של רווחים כלואים | השכרת דירות מגורים בידי הבעלים של חברת בנייה כשימוש לצורך עצמי

נפתחה המערכת להגשת תביעות לפיצויים בגין נזק עקיף במסלולי שכר ושכר מפונים לחודשים נובמבר-דצמבר 2024

פורסמה הודעתה בנושא של דוברוּת רשות המיסים.

למַעבר להודעה, לחצו כאן.

---

נייר עמדה מקצועי מס' 5 – מנגנון האצת תקופת הבשלה בעת הנפק (Exit) או הנפקה (IPO)

שלשום (11.3.2025) פורסם נייר עמדה מקצועי בתחום אופציות לעובדים בנושא "מנגנון האצת תקופת ההבשלה בעת הנפק או הנפקה".
להמשך, לחצו כאן.

---

נדחתה עתירת לשכת רואי-חשבון בנושא סיוּוגה כחברה לתועלת הציבור

ביום ב, 10.3.2025, ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעתירה שהגישה לשכת רואי-חשבון בישראל ("הלשכה") כנגד רשות התאגידים – רשמת החברות, העמותות וההקדשות בעניין החלטת רשמת ההקדשות מיום 1.10.2024 ("ההחלטה"), לפיה על הלשכה – המאוגדת משנת 1956* כחברה פרטית מוגבלת בערבות ללא הון מניות** ומוגדרת כמלכ"ר לצורכי מע"מ וכ"ארגון מקצועי" לעניין סעיף 9(2א) לפקודת מס הכנסה – לפעול לקידום רישומה כחברה לתועלת הציבור ("חל"צ"), וזאת בתוך 30 יום, שאם לא כן לרשמת ההקדשות הסמכוּת לרשום את הלשכה כחברה כאמור בהתאם לסעיף 345ג(ד) לחוק החברות.***

* קָדמה לכך אגודה עותומאנית שהתאגדה בשנת 1941 תחת השם "אגודת רואי חשבון מוסמכים ומבקרים בישראל", שהיוותה תאגיד ללא כוונת רווח.

** יצוין, כי בשנת 2022 ערכה הלשכה תקנון מעודכן עבורה, בו הוגדרו מטרותיה בדרך שונה מהאופן בו אלו נמנות בתזכיר ההתאגדות, וכפועל יוצא מכך שוּנה הון המניות הרשום של הלשכה לכזה המשַקף את מספר חבריה לאותה העת (14,625) כאשר כל אחד מהם הפך למעשה לבעל מניה אחת.

*** בהמשך הוארך המועד האמור עד ליום 31.12.2024 ולאחר מכן ניתן צו ביניים המשהה את חיוב העותרת להירשם כחל"צ עד להחלטה אחרת, שניתנה, כאמור, ביום 10.3.2025.

החלטתה האמורה של רשמת ההקדשות ניתנה בעקבות פנייה של חברים שונים בלשכה – ובכללם רואי-החשבון דן רבין ואיילת שחר* (המשיבים 2 ו-3 בעתירה) על-מנת להביא לרישום הלשכה כחל"צ, כמו גם עתירה מינהלית שהגישו רו"ח רבין ושחר כנגד אי-רישום הלשכה כחל"צ כאמור.**

* רו"ח רבין ושחר הינם חברי הלשכה ואילו רו"ח שחר הינה גם חברת הוועד המרכזי בלשכה.

** עת"מ (מחוזי י-ם) 46693-09-24. בעקבות ההחלטה של רשמת ההקדשות התייתרה עתירתם של רו"ח רבין ושחר והיא נמחקה, ותחתיה הגישה הלשכה את העתירה.

בפסק-דין מפורט ומנומק דחה בית-המשפט, מפי השופט ד' שילר, את העתירה וקבע כי לא מצא עילה להתערב בהחלטתה של רשמת ההקדשות הנופלת בליבת סמכותה ושיקול דעתה (קישור לפסק-הדין).
עם זאת, על-מנת לאפשר ללשכה תקופת התארגנות לנוכח ההשלכות שיש לרישומה כחל"צ, הורה בית-המשפט על מתן שהות מסויימת, כך שהחלטת הרשמת ההקדשות תיכנס לתקפה ביום 1.7.2025.

וכך, בין היתר, קבע השופט שילר:
"אין זה הגיוני, כי פיקוח זה יוסר, כפי שיטתה של הלשכה, אך מתוקף התנהגות שלה, דבר שפירושו כי לא רק שהיא הפרה למעשה את חיובה להירשם כחברה לתועלת הציבור, אלא שבכך כביכול השיגה היא גם פטור מלעשות כן כיום. אם יתאפשר לפעול כך, פירוש הדבר יהא גם כי הנכסים שצברה הלשכה, וזאת בין היתר מתוך הכספים שהועברו אליה תחת רושם שהיא מפוקחת, הופכים לבלתי מפוקחים, מבלי שמי שהעבירו אותם נתנו הסכמתם לכך.
[...]
לאמור יש להוסיף, כי חלק ניכר מתקציב הלשכה בהיקף מיליוני ש"ח בשנה, ממומן מתוך דמי החבר שלה. למותר עם זאת לציין, כי בהעדר חלוקת רווחים, ובשים לב לשיעור התשלום הצנוע יחסית של כל חבר לבדו, לאף חבר אין מוטיבציה אמיתית לפקח אחר השימוש הנעשה בכספים אלו. מסגרת הפיקוח החלה על חברה לתועלת הציבור, נועדה להבטיח שימוש נאות בכספים מסוג זה, וכי הם באמת ישמשו לקידום המטרות הציבוריות של החברה, כל זאת אף אם מקור הכספים הינו פרטי. 
[...]
הלשכה טוענת כי אין לגביה צורך במנגנוני הפיקוח החלים על חברות לתועלת הציבור, וזאת לאור העובדה כי החברות בה הינה וולוטנרית, כך שאין מי הכופה על חבריה לשלם דמי חבר. המדובר גם בציבור מעורב היודע להפעיל פיקוח, כפי שמעידה גם עובדת מעורבותם של המשיבים 2-3 בעתירה זו, וכן בקשות הצטרפות של אחרים שהוגשו. כמו כן, המשטר התאגידי של הלשכה מבטיח פיקוח נאות, והוא כולל מוסדות שונים ובהם בנוסף לאסיפה כללית, דירקטוריון, ועדות וכיו"ב, גם בית דין המוסמך לדון בסכסוכים בין חברים לבין הלשכה. אף בטענות אלו אין כדי להוציא את הלשכה מתחולת החוק בנוגע לחברות לתועלת הציבור. העובדה כי החברים משלמים דמי חבר וולונטריים, אין פירושה כי הכספים המועברים (המסתכמים כאמור בשים לב למספר החברים ושיעור דמי החבר, למיליוני ש"ח בשנה), אינם דורשים פיקוח. כך ממש, כשם שהגם שתרומות לעמותות ו/או חברות לתועלת הציבור מבוצעות באופן וולונטרי, אין פירוש הדבר כי השימוש בכספים המועברים אינו דורש פיקוח. אולי להפך. כפי שהוסבר, בהינתן כי החברה אינה פועלת להשאת רווחיה, מוטיבציית הפיקוח של בעלי המניות נתפסת כנמוכה, ומכאן הפיקוח המוטל מכח החוק על חברות לתועלת הציבור, והכספים הזורמים אליהן."

וראו גם, ובין היתר, את ניתוחו של השופט זילר ביחס לפטוֹר ממס הניתן ללשכה בהתאם לסעיף 9(2א) לפקודת מס הכנסה, שעניינו, כאמור, ב"ארגון מקצועי" (פס' 100-97).

---

ההשלכות החשבונאיות של תוספת המס על רווחים לא מחולקים של חברות מעטים

ביום 31.12.2024 פורסם ברשומות חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה-2024 ("חוק ההתייעלות") (קישור לחוק ההתייעלות), הכולל את התיקון* ביחס לחברות ארנק ורווחים כלואים.

* תיקון מס' 277 לפקודת מס הכנסה (תיקון עקיף).

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 11.3.2025 פרסם המוסד הישראל לתקינה בחשבונאות הנחיה מקצועית מס' 2025/1 ("ההנחייה") בנושא "השפעה על הדוחות הכספיים של החלת תוספת למס על רווחים לא מחולקים של חברת מעטים (סעיפים 81א-81ו לפקודת מס הכנסה)".

עניינה של ההנחיה בסוגיות הבאות: 

• תחולת תקן חשבונאות מספר 19 (מסים על ההכנסה) לגבי התוספת למס על רווחים לא מחולקים של חברת מעטים;

• השלכות המסים השוטפים והנדחים בשנת 2025 ואילך של סעיפים 81א-ו לפקודה בחברת מעטים;

• הטיפול החשבונאי בעת חלוקת דיבידנד בשנת 2025 ואילך;

• השלכות המסים השוטפים והנדחים בשנת 2024 של סעיפים 81א-ו לפקודה בחברת מעטים;

• ההשלכות של התוספת למס על קביעת מסים על הכנסה בדוחות כספיים ביניים.

להורדת ההנחייה, לחצו כאן. 

משרדנו יקיים סדרת וובינרים מיוחדת בת שלושה מפגשים בנושא ההוראות החדשות.
הוובינרים ייערכו בסמוך לאחַר פרסום החוזר המקצועי של רשויות המס בנושא.*

* פרטים לגבי מועד הוובינרים וההרשמה יימסרו בהודעה נפרדת.

---

השכרת דירות מגורים בידי הבעלים של חברת בנייה כשימוש לצורך עצמי לעניין מע"מ

כידוע, המונח "מכר" שבסעיף 1 לחוק מע"מ כולל גם השכרה של נכס ושימוש בו לצורך עצמי.
הגדרת המונח "שימוש לצורך עצמי" באותו סעיף כוללת, בין היתר, "שימוש לצרכי עסק בנכסי העסק מסוג ששר האוצר קבע ובתנאים שקבע".
ואילו על-פי תקנה 1(2) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 ("התקנות") יראו כשימוש לצורך עצמי גם, ובין היתר:
"שימוש במקרקעין לשם השכרה הפטורה ממס על פי סעיף 31(1) או 31(2) לחוק, אם מי שהשכיר את המקרקעין עשה בהם גם את עבודות הבניה. פסקה זו לא תחול בכל אחד מאלה:

[...]

(ג) אם נעשה שימוש במקרקעין לשם השכרה פטורה ממס לפי סעיף 31(1) לחוק, ובלבד שנתקיימו כל אלה:

(1) תקופת ההשכרה המצטברת של המקרקעין, לאותו שוכר או לכמה שוכרים, לא תעלה על 24 חודשים; עלתה תקופת ההשכרה כאמור על עשרים וארבעה חודשים, יראו בשימוש במקרקעין שימוש לצורך עצמי בתום עשרים וארבעה חודשים מתחילת תקופת ההשכרה;

(2) דמי השכירות הם בסכום שיש לצפות לו מהשכרת אותם מקרקעין על ידי משכיר מרצון לשוכר מרצון;

(3)    לא הוקנתה לשוכר זכות אחרת במקרקעין בתמורה מלבד זכות השכירות לתקופה כאמור."

שאלת קיומו של שימוש לצורך עצמי כאמור נדוֹנה לאחרונה בפסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין בן עמי, שעניינו בערעור על החלטת מנהל מע"מ ירושלים לדחות את השגת המערער על שומה שהוּצאה לו בגין השכרת 6 דירות (אשר פוצלו ל-8 דירות) בתל-אביב, המצוין בבעלותו.

להמשך, לחצו כאן.