חוזרים מקצועיים בנושא מס נוסף (מס יסף) ובנושא החוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה) – השקעה במניות חברת מו"פ | דע זכויותיך וחובותיך 2024 | החלטת מיסוי בנושא החבות במע"מ ביחס לאשפוז תייר בבית חולים ושירותים נוספים אגב האשפוז ועוד

דע זכויותיך וחובותיך 2024

רשויות המס פרסמו את המדריך המלא להגשת הדו"ח השנתי בידי יחידים (דע זכויותיך וחובותיך) לשנת-המס 2024.

להורדת המדריך, לחצו כאן.

---

כללים לחתימה מרחוק על הצהרת הון של לקוח מול מיַיצגו

כידוע, המערכת להגשת "דוח שנתי מקוון מלא" הושקה בנובמבר 2020 והָחל ממועד זה ניתן להגיש דוחות של יחידים וחברות לשנות-המס 2019 ואילך באופן מקוּון מלא. כלומר, ניתן להגיש את הנספחים והצרופות של הדוח השנתי באופן מקוּון וכן לקבל אישור הגשה ממוחשב ללא צורך בהגעה פיזית למשרד השומה.
היות שלצורך השלמת הגשת הדוח השנתי נדרש המיַיצג להחתים את הנישום על הדוח ולהעבירו באמצעות המערכת להגשת דוח שנתי מקוּון מלא, ניתנה למַייצגים, עם פתיחת המערכת שהתרחשה בעיצומו של משבר הקורונה, אפשרות להחתים את הלקוח באמצעות תוכנה להחתמת לקוח מרחוק (נוסף לאפשרויות השונות הקיימות להחתמת הלקוח: חתימה פיזית, מייל, פקס וכו').

ביום 18.1.2023, וכפי שדיווחנו במבזק מס' 2008, פורסמה הנחייתה של רו"ח פזית קלימן ("ההנחייה") (קישור להנחייה), סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המסים, לפיה נוכח האפשרות להגשת דוח מקוּון כאמור, ובמטרה להתאים את המערכות לצרכים המשתנים במשק וכדי להקל על ההתנהלות בין ציבור המייצגים לנישומים, בכוונת הרשות לאפשר חתימה מרחוק על הדוח השנתי כאפשרות חלופית וקבועה.
ההנחייה האמורה עָסקה בהתוויית כללים שיאפשרו למיַיצגים להחתים מרחוק את לקוחותיהם על הדוחות השנתיים, באמצעות תוכנות חתימה מרחוק.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 23.2.2025 פרסמה רו"ח קלימן עדכון להנחייה לפיו הכללים האמורים יחולו גם על חתימה מרחוק על הצהרת הון של לקוח מול מיַיצגו.
עוד צוין בהנחיה, כי תוקף האישור למערכות החתימה מרחוק הוארך עד ליום 20.9.2025 וכי יש להתעדכן באתר רשות המיסים לגבי ההנחיות שתפורסמנה בדבר הארכת מועד האישור של התוכנות לאחַר מועד זה.
לעדכון צורפה כנספח רשימה מעודכנת של המערכות בעלוֹת אישור למערכת חתימה מרחוק של הלקוח מול מיַיצגו.

למַעבר לעדכון, לחצו כאן.

---

מערכת ההרשאות לפרויקט חשבוניות ישראל – עדכון

במבזק מס' 2030 דיווחנו על הודעתו מיום 29.6.2023 של מר שלמה אוחיון, סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות ברשות המיסים, בנושא מערכת ההרשאות לפרוייקט חשבוניות ישראל (קישור להודעה).

במבזק מס' 2063 דיווחנו על הודעתו הנוספת מיום 28.1.2024 של מר אוחיון (קישור להודעה הנוספת) במסגרתה פורטו העדכונים שנערכו במערכת ההסמכות על-מנת לפַשט את התהליך עבור תאגידים, באמצעות השקת יישום לרישום מורשה העל במשרד המס או רישומו על-ידי המיַיצג.

ואילו במבזק מס' 2070 דיווחנו על הודעתו הנוספת מיום 19.3.2024 של מר אוחיון (קישור להודעה הנוספת) בנושא רישום "מורשה על" בתאגיד.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי שלשום, 25.2.2025, פורסמה הודעה נוספת של מר אוחיון בנושא עדכונים במערכת ההרשאות.
במסגרת ההודעה הנוספת צוין, כי הָחל מיום 19.2.2025 חל שינוי באופן רישום מורשה-על שאינו בעל תפקיד* בתאגיד וכי מורשה-על שאינו בעל תפקיד רשאי להירשם כמורשה על בהתאם לאישור עו"ד** שיועבר לרשות המיסים באמצעות המיַיצג של התאגיד דרך פורטל המיַיצגים.

* על-פי ההודעה הנוספת, בעלי התפקיד שיכולים להירשם באינטרנט בשירות עצמי ללא מיַיצג הם כדלקמן: בחברה או שותפות רשומה – דירקטורים רשומים ברשות התאגידים או שותפים רשומים; בשותפוּת – שותפים הרשומים בתיק השותפוּת במע"מ; ובעמותה – מורשי חתימה הרשומים ברשם העמותות.

** הכַּוונה, להבנתנו, לאישור עו"ד בנוסח שצוּרף כנספח א להודעתו של מר אוחיון מיום 28.1.2024.

עוד צוין בהודעה הנוספת, כי אישור כאמור שלא יועבר באמצעות מיַיצג של התאגיד לא ייקלט.

למַעבר להודעה הנוספת, לחצו כאן.

---

דוח ביניים של הצוות לצמצום הפערים במכשירי השקעה בחיסכון לטווח קצר ובינוני

ביום 13.2.2025 פורסם להערות הציבור דוח ביניים של הצוות לצמצום הפערים במכשירי השקעה בחיסכון לטווח קצר ובינוני (המכוּנה גם ועדת הארביטראז') שמוּנה על-ידי שר האוצר בפברואר 2024.
הצוות כָּלל את עו"ד שלומי הייזלר (מנכ"ל משרד האוצר) (יו"ר הצוות), מר עמית גל (הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון), עו"ד ספיר זינגר (יו"ר הרשות לניירות ערך), עו"ד שי אהרונוביץ (מנהל רשות המיסים), גב' מורן משה חנציס (סגנית הכלכלן הראשי), גב' תמר לוי בונה (סגנית הממונה על התקציבים) ומר גיל כהן (סגן החשב הכללי).
את הצוות ליווה עו"ד דודי קופל (המשנה ליועץ המשפטי של משרד האוצר) וריכז מר איתן ישראלי (מנכ"ל משרד האוצר).

בכתב המינוי נקבע, כי תפקיד הצוות יכלול בחינת האסדרה הקיימת של מכשירי ההשקעה בחיסכון בטווח קצר ובינוני, על מכלול היבטיה, ומיפוי ההיבטים הרגולטורים והמיסויים בה; וכן גיבוש המלצות אודות מתווה האסדרה הראוי ביחס למכשירי ההשקעה בחיסכון לטווח קצר ובינוני באופן שיביא לצמצום הארביטראז' במידת האפשר, לשם קידום התחרות וטובת החוסכים והמשקיעים. עוד נקבע, כי במידה ויש בכך צורך, על הצוות להמליץ על תיקוני החקיקה וההוראות המסדירות הנדרשים לשם יישום ההמלצות.

במסגרת דוח הביניים, סָקר הצוות חלק מסוגי מכשירי החיסכון לטווח קצר ובינוני – קופת גמל להשקעה, פוליסת חיסכון וקרן נאמנות – ועמד על הפערים הרגולוטוריים והמיסויים ביניהם ('הארביטראז' הרגולטורי').
הצוות מצא, כי קייימת חשיבות ליצוֹר 'מגרש משחקים ישר' בין המכשירים השונים בכל הקשור לכללים הרגולטוריים החָלים עליהם וכן יש להביא למודל מיסוי ניטרלי ככל שניתן, כזה שלא מתעדף מוצר אחד על פני משנהו.
בהתאם, הצוות גיבש מודל חדש במסגרתו ייכללו באופן שוויוני, עד כמה שניתן, כלל מכשירי ההשקעה, תוך ביטול הארביטראז' המיסויי בין המכשירים והחלת הטבת מס אחידה בין כולם (ראו עמ' 33-32 לדוח).

כאמור, מדובר בדוח ביניים להערות הציבור ובהמשך יופץ דוח סופי כמקובל.

להורדת הדוח, לחצו כאן.

---

הוראת ביצוע של רשות המיסים בנושא מס נוסף (מס יסף)

שלשום, 25.2.2025, פרסמה רשות המיסים את הוראת ביצוע מס' 5/2025 בנושא "מס על הכנסות גבוהות עפ"י סעיף 121ב לפקודה (תיקון 276 לפקודת מס הכנסה)".
להמשך, לחצו כאן.

---

חוזר מקצועי בנושא החוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה)

במבזק מס' 2034 מיום 1.8.2023 דיווחנו על פרסום החוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ג-2023 ("החוק") (קישור לחוק).

נזכיר, בגדרו של החוק נכללו ההוראות הבאות, וזאת על רקע פקיעת הטבות המס שנקבעו בחוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011 (ופקעו בסוף שנת 2019):

• מתן זיכוי ממס ליחיד, חברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76 לפקודה או שותפוּת אשר מבצעים השקעות בחברת מו"פ* (סעיף 2 לחוק);

* כהגדרתה בסעיף 1(א) לחוק.

• דחיית תשלום מס על רווח ההון במכירה של חברת מו"פ, לבעל מניות אשר משתמש בחלק מהתמורה מהמכירה לצורך השקעה בחברת מו"פ (חילוף מניות) (סעיף 3 לחוק);

• התרת השקעה במניות כהוצאה לצרכי מס, לחברה מועדפת בעלת מפעל טכנולוגי אשר רוכשת שליטה ב"חברה מזכה"* (סעיף 5 לחוק);

* כהגדרתה בסעיף 5(א) לחוק.

• מתן פטוֹר ממס למוסד פיננסי זר על הכנסותיו מריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה, שמשלמת לו חברה מועדפת בעלת מפעל טכנולוגי כהחזר הלוואה (סעיף 6 לחוק).*
  * נזכיר, כי ביום 17.7.2024, וכפי שדיווחנו במבזק מס' 2086, פרסמה מחלקת חוקי עידוד בחטיבה המקצועית שברשות המסים החלטת מיסוי (קישור להחלטה) שעניינה בחברה תושבת ישראל העוסקת בפיתוח תוכנה ואשר עתידה להתקשר בהסכם הלוואה עם מַלווה תושב-חוץ ("המַלווה") לקבלת הלוואה ("ההלוואה") ולפיה המַלווה מהווה "גוף פיננסי תושב חוץ" (כהגדרתו בסעיף 6(א) לחוק), וזאת מהטעם שפעילותה דומה לפעילות הקבועה בחלופה (4) להגדרת המונח "גוף פיננסי" (כהגדרתו בסעיף 6(א) לחוק).

ההוראות האמורות נקבעו כהוראת-שעה שתוקפה מיום פרסום החוק ברשומות (31.7.2023) עד לתום שנת 2026.

במקביל, הוארך תוקפו של סעיף 92א לפקודת מס הכנסה* עד לאותו מועד – תום שנת 2026, תוך הקלת חלק מהתנאים שנקבעו בו.

* סעיף זה, שנקבע במסגרת תיקון 220 לפקודה (קישור לתיקון), קבע הוראת-שעה לשש שנים לפיה עלות ההשקעה במניות אשר נרכשו במסגרת הנפקה לציבור של חברת מחקר ופיתוח תוכר במועד ההשקעה כהפסד הון בר-קיזוז, וזאת עד לסכום השקעה כולל של 5 מיליון ש"ח. ראו לעניין זה חוזר מס הכנסה 21/2018 מיום 31.12.2018 (קישור לחוזר).

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי הבוקר (27.2.2025) פורסם חוזר מס הכנסה מס' 2/2025 בנושא "חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע (הוראת שעה), התשפ"ג-2023 – השקעה במניות חברת מו"פ" ("החוזר"​).

למַעבר לחוזר, לחצו כאן.

---

החלטת מיסוי בנושא החבות במע"מ ביחס לאשפוז תייר בבית חולים ושירותים נוספים אגב האשפוז

כידוע, סעיף 30(א)(8)(ז) לחוק מע"מ קובע מע"מ בשיעור אפס לגבי עסקה שהיא "אשפוז של תייר בבית חולים רשום לפי פקודת בריאות העם, 1940, ושירותים נוספים הניתנים אגב אשפוז כאמור".

במבזק מיום 16.9.2015 דיווחנו על שלוש החלטות מיסוי שפורסמו על-ידי מחלקת מע"מ שבחטיבה המקצועית שברשות המיסים ובכללן החלטת מיסוי מס' 6385/15 (קישור להחלטה).
נזכיר, כי עניינה של החלטה זו בחברה המתווכת בין חולים תושבי-חוץ לבין בתי חולים בישראל לצורך קבלת שירותים רפואיים בישראל, ובכללם אשפוז בבית החולים.
החברה מלַווה את התייר, הן במהלך הבדיקות הרפואיות השונות המקדימות את האשפוז, הן במהלך האשפוז והן לאחריו ונותנת מענה לכל צרכיו הנובעים מההליך הרפואי במהלך שהותו בישראל.
התמורה בגין האשפוז והשירותים הרפואיים הניתנים על-ידי בית החולים משולמת על-ידי התייר ישירות לבית החולים, כאשר תמורה זו כוללת גם את העמלה אותה מקבלת החברה מבית החולים.
בית החולים, המסוּוג כ"עוסק" לצורכי מע"מ מוציא לתייר חשבונית מס החייבת במע"מ בשיעור אפס בהתאם להוראות סעיף 30(א)(8)(ז) לחוק מע"מ.
במסגרת ההחלטה נקבע, כי היות שהעמלה המשולמת לחברה כלולה בחשבונית המס המוצאת לתייר על-ידי בית החולים, אזי השירותים שנתנה החברה נכללים בסעיף 30(א)(8)(ז) לחוק מע"מ וחייבים במע"מ בשיעור אפס; אך על תמורה בגין שירותים הניתנים לתייר על-ידי עוסקים שאינם קשורים לבית החולים ושאינם נכללים בחשבונית שהוציא בית החולים לתייר, יחול מע"מ בשיעור רגיל גם אם הם ניתנים בפועל בבית החולים והם אגב האשפוז.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי שלשום (25.2.2025) פרסמה מחלקת מע"מ שבחטיבה המקצועית החלטת מיסוי נוספת בנושא (החלטה מס' 8933/25).

במסגרת ההחלטה החדשה – שעניינה בחברה המסוּוגת כעוסק מורשה והמשַמשת כ"סוכן תיירות מרפא" ומתווכת בין רופאים, מוסדות רפואיים ובתי חולים בישראל לבין תושבי-חוץ שהגיעו לישראל ("התיירים") לצורך קבלת שירותים רפואיים – מפורטים התנאים המצטברים להחלת מע"מ בשיעור אפס על-פי סעיף 30(א)(8)(ז) לחוק מע"מ, מחיר העִסקה שמבצעת החברה ושיעור המע"מ שחל עליה.
יושם אל לב, כי ההחלטה החדשה מבטלת החלטות מיסוי ועמדות מקצועיות שניתנו בעבר על-ידי רשות המיסים, ככל שנקבע בהן אחרת.

למַעבר להחלטת המיסוי החדשה, לחצו כאן.

---

עיקול על נכסי בעל מניות מחשש לאי-גביית חוב המס של החברה

ביום 18.2.2025 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין חברת פאראגונקס אל טי די ואח'.

המשיבה 1, חברת פאראגונקס אל טי די ("החברה") היא חברה שהתאגדה באיי הבתולה הבריטיים, אשר המשיב 3, מר סער פילוסוף, היה אחד מבעלי מניותיה בזמנים הרלוונטיים והוא קיבל ממנה דיבידנדים בסך של עשרות מיליוני ₪.
המבקש (פקיד-שומה תל-אביב 3) הוציא שומה לחברה, לפיה היא צריכה לשלם מס בישראל בסך של כ-114 מיליון ₪.
היות שהחברה רשומה, כאמור, באיי הבתולה הבריטיים ונעדרת נכסים בישראל והיות שהחברה חילקה למשיבים דיבידנדים בסך עשרות מיליוני ₪, המבקש הגיש בקשה לפי סעיפים 119א ו-194 לפקודת מס הכנסה, לפיה יוטלו עיקולים על נכסי המשיבים.
לדידו, יש לחיֵיב את המשיבים בחוב המס של החברה לפי תנאי סעיף 119א לפקודה וכן יש להטיל עיקול על נכסיהם מחשש לאי-גביית המס.
המשיב 3 הגיש בקשה לביטול העיקולים על נכסיו.
המבקש הסכים לבקשה אך ביחס לחֵלק מן הנכסים, ונותר להכריע ביחס ליֶתר הנכסים.

בית-המשפט, מפי השופטת י' סרוסי, קיבל את בקשת המשיב 3 להסרת העיקולים (קישור להחלטה).

השופטת סרוסי ציינה, כי יש לקבל את בקשת המשיב 3 להסרת העיקולים, ולוּ מטעם אחד בלבד והוא שהמבקש לא טען, לא כל שכּן הוכיח, שיש במקרה דנן חשש ממשי לגביית המס מהמשיב שהוא תנאי שבלעדיו אין להפעיל את סעיף 94 לפקודה. 
וכך קבעה השופטת (בפס' 10-7):
"יוזכר, כי סעיף 119א עוסק ב'הרמת מסך' – גביית חוב מס של חברה מגורם מסוים שאליו החברה העבירה כספים ללא תמורה או בתמורה חלקית. במקרה דנן, הטענה היא כי הדיבידנדים שחולקו הם כספים שהועברו ללא תמורה וניתן לגבות את חוב המס של החברה מהמשיבים שקיבלו את הדיבידנדים.
לעומת זאת, סעיף 194 לפקודה עוסק ב'סעדים זמניים' – גביית מס מוקדמת, איסור יציאה מהארץ והטלת עיקולים, במקרים שבהם יש חשש כי המס לא ייגבה, היה ורשות המס לא תזדרז לפעול ותמתין עד לסיום ההליכים. על פי ההלכה הפסוקה, על מנת שניתן יהיה לפעול על פי הוראות הסעיף, יש להוכיח שני תנאים מצטברים: כי השומה סבירה וכי יש חשש ממשי לאי-גביית הכספים [...]
דא עקא, שבמקרה דנן, המבקש הסביר מדוע יש לייחס את החוב למשיב, ובכך עמד בתנאי הראשון – סבירות השומה, אך הוא לא הסביר מדוע יש חשש לגביית החוב מהמשיב, ובכך, הוא לא עמד בתנאי השני. בטיעוניו, המבקש הסביר מדוע יש חשש ממשי לאי-גביית הכספים מהחברה, אך הוא לא הסביר זאת ביחס למשיב [...]
ויודגש, כי אף אם אין כל פגם בייחוס החוב למשיב מכוח סעיף 119א לפקודה, שענייננו 'הרמת מסך', כלומר, השומה היא סבירה, עדיין, על מנת להעניק את ה'סעד הזמני' מכוח סעיף 194 ביחס לאותה שומה, יש להוכיח כי יש חשש ממשי לגביית המס מהמשיב. זאת לא נעשה במקרה דנן. במילים אחרות וכאמור, אף אם המבקש עמד בהוכחת התנאי הראשון, סבירות השומה, ביחס למשיב, לא הוכח, ואף לא נטען, התנאי השני – חשש לאי-גביית המס" [ההדגשות במקור – א' ש'.]