שינויי מבנה: חקיקה צפויה והחלטת מיסוי חדשה בנושא פיצול אנכי של שותפוּת מוגבלת ורשומה | הצעת חוק להסדרת עסקות איגוח | חבות במע"מ בגין עבודות עבור הרשות המקומית | חיוב במס של משיכת כספים מחברה כהכנסת עבודה ללא חיוב מקביל בהכנסה רעיונית ועוד

שינויי מבנה: חקיקה צפויה והחלטת מיסוי חדשה בנושא פיצול אנכי של שותפוּת מוגבלת ורשומה

ועדת-הכספים אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק מיום 4.12.2024

במבזק מס' 2102 מיום 8.12.2025 דיווחנו על פרסומה ברשומות של הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 ("הצעת החוק" או "ההצעה") (קישור להצעת החוק).

נזכיר, כי במסגרת הצעת החוק (ראו סעיפים 7-6 להצעה) הוצעו, בין היתר, התיקונים הבאים שעניינם בשינויי מבנה פטוּרים ממס:

• הקטנת שיעור ההחזקה הנדרש בעת ביצוע מיזוג בדרך של החלפת מניות החברה הנעברת במניות החברה הקולטת, כך שמיד לאחַר המיזוג יעמוד שיעור ההחזקה של החברה הקולטת במניות החברה הנעברת על לפחות 70% ממניות חברה זו, במקום על 80% (ראו החלופה השנייה בהגדרת המונח "מיזוג" שבסעיף 103 לפקודת מס הכנסה).*
  * סעיף 6(1) להצעת החוק.

• הקלה בתנאים שעניינם ביחסי הגודל במיזוג, כך שיתאפשר ביצוע מיזוג גם כאשר יחסי הגודל בין שתי החברות המשתתפות במיזוג אינם עולים על פי 19 (במקום מפי 9) זו מזו וחֵלקם של בעלי הזכויות בחברה הקטנה מביניהן הוא לפחות 5% (במקום 10%) מהזכויות של החברה הקולטת לאחַר המיזוג, ובלבד שהתקבל אישור מראש.*
  * סעיף 6(2)(א) להצעת החוק.

• ביטול התנאי (וההוראות הנוספות הקשורות לתנאי זה) הקובע חובת החזקה על בעלי הזכויות שביצעו שינוי מבנה להחזיק במשך התקופה הנדרשת ב-25% מכל אחת מהזכויות בחברה.*
  * סעיפים 6(2)(ב) ו-(ג), 6(3)(א), 6(4)(א)(1) ו-(3), 6(4)(ב) ו-(ג), 6(5) ו-(6), 6(7)(א)(1) ו-(2) ו-6(7)(ב) להצעת החוק.

• ביטול התנאי שלפיו בעת ביצוע שינוי מבנה שבמסגרתו מועבר נכס מקרקעין לחברה שהיא איגוד מקרקעין לפי חוק מיסוי מקרקעין מחויבת החברה להשלים בניית מבנה על המקרקעין בתוך 5 שנים ממועד שינוי המבנה.*
  * סעיפים 6(3(ב), 6(4)(א)(2) ו-7(ג) להצעת החוק (ראו לעניין זה, הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין מס' 9/2004 מיום 30.5.2004 (קישור להוראה) וכן תוספת מס' 2 מיום 24.6.2012 להוראה האמורה (קישור לתוספת)).

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 18.2.2025 אישרה ועדת-הכספים לקריאה שנייה ושלישית את סעיפים 6 ו-7 להצעת החוק תוך שהוחלט לקבוע הקלוֹת נוספות.
כך, הוחלט להגדיל את שיעור התמורה במזומן שבעלי מניות רשאים לקבל במיזוג מ-40% מתוך התמורה הכוללת ל-49%; ואת יחסי הגודל בפיצול מ-1:4 ל-1:9.
בנוסף, סוכם כי עד חודש מאי 2025 תבוצע עבודה משותפת של רשות המסים והגורמים המקצועיים להביא הקלוֹת נוספות בנושא בחקיקה.

להורדת נוסח הצעת החוק שהובא לדיון בוועדה, לחצו כאן.

החלטת מיסוי חדשה בנושא פיצול אנכי של שותפוּת מוגבלת ורשומה

ביום ה, 20.2.2025, פרסמה מחלקת שינויי מבנה שבחטיבה המקצועית ברשות המיסים החלטת מיסוי חדשה (החלטה מס' 3302/25) ("החלטת המיסוי" או "ההחלטה") (קישור להחלטה).

עניינה של החלטת המיסוי בשותפוּת מוגבלת ורשומה ("השותפוּת") העוסקת בפעילות עסקית ממשית ומתמשכת, שהכנסותיה מתחייבות במס מכוח סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה ("הפעילות העסקית").
השותפוּת מוחזקת על-ידי שתי חברות פרטיות תושבות ישראל (חברה א וחברה ב) בשיעורי החזקה שווים (49.5% כל אחת) וכל אחת מהן היא בגֶדר שותף מוגבל בשותפוּת ("בעלי הזכויות") וכן על-ידי חברה נוספת שהיא בגֶדר השותף כללי בשיעור החזקה של 1% ("השותף הכללי").
לבעלי הזכויות פעילות עסקית ממשית ומתמשכת השונה מהפעילות העסקית של השותפוּת שההכנסות ממנה חייבות אף הן במס מכוח סעיף 2(1) לפקודה.
לאורך כל שנות פעילותה, השותפוּת הייתה רווחית, רווחיה מוסו וחולקו לבעלי הזכויות.
בכוונת השותפוּת להעביר ביום 30.9.2024 את כל פעילותה העסקית לרבות כל הנכסים והתחייבויות הקשורים לפעילות זו ("הפעילות המועברת") לחברת בת חדשה שהוקמה במיוחד לצורך כך, המוחזקת במלואה על-ידי השותפוּת ("החברה הקולטת") וזאת ללא חבות במס במסגרת פיצול אנכי בהתאם להוראות סעיף 105א(2) ו-103א(א) לפקודה ("הפיצול" ו/או "שינוי המבנה").
שינוי המבנה נעשה לתכלית עסקית וכלכלית ולא לשם הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי-נאותה ומטרתו לאפשר גיוס משקיעים אשר מעוניינים להשקיע ו/או לממן את הפעילות העסקית ולהרחיבה לתחומים משיקים, כשהפעילות העסקית מבוצעת באמצעות חברה בע"מ.
בעקבות הפיצול תהפוך השותפוּת ("השותפוּת המתפצלת") ל"שותפות החזקות" ולא תהיה לה פעילות כלשהי, התחייבויות או נכסים זולת החזקה במניות החברה הקולטת.
במסגרת הפיצול לא תינתן כל תמורה, בין בכסף ובין בשווה-כסף, בין במישרין ובין בעקיפין לשותפוּת המתפצלת ולכל צד קרוב* לה.

* לעניין זה, "קרוב" – כהגדרתו בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה.

השותפוּת והחברה הקולטת הצהירו, כי הן עומדות בתנאים שנקבעו בחוזר מס הכנסה מס' 6/2018 |(בנושא "קביעת מועד מיזוג או פיצול") ("חוזר 6/2018") (קישור לחוזר).

במסגרת החלטת המיסוי ניתן אישור לפיצול לפי סעיפים 105א(2), 105ח(א) ו-103א(א) לפקודת מס הכנסה ולכך שפרטי תכנית הפיצול עומדים בתנאים המפורטים בסעיף 105ג(א)(1) ו-(5) לפקודה.
בנוסף, נקבע, כי מועד שינוי המבנה יהיה ביום 30.9.2024​.
עוד נקבע בהחלטה, כי על הנכסים המועברים לחברה הקולטת תחולנה הוראות סעיף 105ו(א) לפקודת מס הכנסה; כי המחיר המקורי של מניות החברה הקולטת בידי השותפוּת ייקָבע בהתאם להוראות סעיף 105ז(2) לפקודה ויום רכישתן ייקָבע בהתאם להוראות סעיף 105ז(4) לפקודה; כי לעניין שינוי זכויות לאחַר מועד הפיצול תחולנה על המניות בחברה הקולטת וכן על הזכויות בשותפוּת הוראות סעיף 105ג(7)(ב) לפקודה, כך שבמהלך התקופה הנדרשת לא ידולל ו/או יופחת שיעור החזקתם האפקטיבי (בחברה הקולטת ובשותפוּת) מ-25%; וכי על החברה הקולטת תחולנה הוראות סעיף 105ג(א)(4) לפקודה.
בנוסף, נקבעו בהחלטת המיסוי תנאים והוראות נוספות ובכלל זה הוראות בדבר מתן ביאור בדוחות הכספיים של בעלי הזכויות, השותפוּת והחברה הקולטת, הוראות בדבר העברת זכויות עובדים, אי-התרת הוצאות בגין שינוי המבנה, הסתייגות מכל עניין נוסף שאינו מאושר פוזיטיבית בהחלטה והוראות אשר תחולנה במקרה של הפרת הוראות סעיף 105ג ו/או אישור המנהל וכיו"ב.

---

הצעת חוק להסדרת עסקות איגוח

רקע

ככלל, עסקת איגוח (Securitization) היא עסקה שבמסגרתה מונפקות תעודות התחייבות שפירעונן מובטח בתזרים מזומנים צפוי ומוגדר הנובע מתיקי אשראי או חובות, כאשר הנפקת תעודות ההתחייבות מתבצעת על-ידי תאגיד ייעודי.
השימוש בתאגיד הייעודי נועד לאפשר השקעה שהסיכון בה ממוקד לנכסים המגבים בלבד וללא הסיכון הכרוך בהשקעה כוללת ביזם. דהיינו, עסקת האיגוד נפרדת מהיזם ואינה כפופה לסיכוני חדלות הפירעון שלוֹ.

בדין הישראלי הקיים אין הֶסדר משפטי ו/או מיסויי המיוחד לעסקות איגוח, דבר המהווה חסם משמעותי שמוֹנע התפתחות שוק איגוח תקין בְּשל אי-וודאות.
ועדת חיימוביץ-אשר, שמונתה בשנת 2005 על-ידי שר האוצר ויושב ראש רשות ניירות-ערך כדי לבחון היבטים הנוגעים להנפקת איגרות-חוב מגובות בנכסים (איגוח), סברה כי היעדר הֶסדר בדין, מהווה חסם משמעותי המוֹנע התפתחות של שוק איגוח תקין, מכיוון שעסקות האיגוח מלוּות באי־ודאות משפטית, חשבונאית ומיסויית.
בחודש נובמבר 2015 פורסם דוח הצוות לקידום האיגוח בישראל, שסיכם את עבודתו של צוות בין-משרדי בהשתתפות נציגי בנק ישראל, רשות ניירות-ערך, רשות המסים, משרד המשפטים ומשרד האוצר ("הצוות"), ובו הומלץ על קידום פתרון חקיקתי כולל בקשר לעסקות איגוח. זאת, כדי לאפשר ודאות משפטית בקשר לעסקות כאמור ולהקנות מענה מספק לקשיים הרגולטוריים העולים מעסקות איגוח.

* להורדת הדוח, לחצו כאן.

הצוות סבר, כי הסדרת עסקות האיגוח בחוק עשויה לתרום לפיתוח שוק האשראי החוץ-בנקאי, הן באמצעות תאגידים פיננסיים והן באמצעות חברות ריאליות שתוכלנה לאגח נכסים לשם גיוס מקורות מימון, במקום שימוש במערכת הבנקאית או גיוס הון באמצעות הנפקת איגרות-חוב קונצרניות רגילות. פיתוח שוק זה צפוי לסייע לקידום התחרות במערכת הבנקאית, וכן להנגיש ולהוזיל את מקורות המימון במשק, בייחוד לעסקים קטנים ובינוניים ולמשקי הבית.

הצעת החוק

ביום ג, 18.2.2025, פורסמה הצעת חוק להסדרת עסקאות איגוח, התשפ"ה-2025 ("הצעת החוק"  או "ההצעה") (קישור להצעת החוק).
הצעת החוק מבוססת על הנוסח שהוצע על-ידי הצוות בדוח מחודש נובמבר 2015, בשינויים המשַקפים התפתחויות ברגולציה הפיננסית בישראל.
בהצעת החוק קבועים ההסדרים המרכזיים הנוגעים לביצוע עסקות איגוח.
ההצעה קובעת מהי עסקת איגוח שעליה תחולנה הוראות החוק המוצע וכן כי לא תיעשה עסקת איגוח אלא בהתאם להוראות לפי החוק האמור.
כמו-כן, הצעת החוק כוללת הוראות ומגבלות על סוגי הנכסים המגבים ואופן ביצוע עסקות האיגוח, לצד קביעת אחריות על הגורמים המעורבים בעסקות ופיקוח רגולטורי עליהם, הכולל הטלת עיצומים כספיים על צדדים כאמור שהם תאגידים מפוקחים והטלת קנסות פליליים על יזמים שאינם תאגידים מפוקחים שהתקשרו בעסקות איגוח בניגוד להוראות החוק.
הצעת החוק כוללת הוראות שנועדו להסדיר את התוצאות המשפטיות של עסקת האיגוח, ובמיוחד להבהיר מהם התנאים שבהם המחאת הנכסים המגבים תיחשב כעסקת מכר ותבטיח שלאחַר המכירה הנכסים המגבים לא יהוו חלק מנכסי היזם וכי המשקיעים בעסקת האיגוח לא יהיו חשופים לסיכוני חדלות הפירעון של אותו יזם.

הצעת החוק כוללת תיקונים עקיפים, ובכלל זה תיקון לחוק ניירות ערך, לפקודת מס הכנסה ולחוק מע"מ, לחוק החברות, לחוק בנק ישראל, לחוק הבנקאות (רישוי), לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים ולחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות וכן לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), התשס"ג-2002.

כאמור, הצעת החוק כוללת תיקונים עקיפים לפקודת מס הכנסה (הוספת פרק חדש (פרק שני 2) בחלק ד לפקודה, אחרי פרק שני 1, שעניינו בעסקת איגוח)* ולחוק מע"מ (הוספת סעיף 138א לחוק).** 

* ראו סעיף 28 להצעת החוק, בעמ' 593-584.

* ראו סעיף 29 להצעה, בעמ' 594.

בתיקונים אלה נדוּן בהרחבה עם הפיכת ההצעה לחוק מחיֵיב.

---

חבות במע"מ בגין עבודות עבור הרשות המקומית

ביום 13.2.2025 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין אאורה השקעות בע"מ.
להמשך, לחצו כאן.

---

חיוב במס של משיכת כספים מחברה כהכנסת עבודה ללא חיוב מקביל בהכנסה רעיונית

פסק-הדין בעניין יורם גולן

במבזק מס' 2079 מיום 2.6.2024 דיווחנו על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין יורם גולן.

נזכיר, כי עניינו של פסק-הדין בשומות שהוציא המשיב (פקיד-שומה ירושלים 2) למר יורם גולן ("יורם"), ולאחיו, מר יאיר גולן ("יאיר"), לגבי שנות-המס 2013 ו-2014 בגין משיכות כספים מחברת הוריזונט החזקות (1999) בע"מ (בפירוק) ("החברה") שיִיסד אביהם המנוח והייתה בשליטתו, ולימים, לאחַר פטירת האב, הועברה הַשליטה בחברה לידי יורם ויאיר.
לימים, התגלע סכסוך בין יורם ויאיר ויֶתֶר האחים באשר להחזקה ולבעלוּת על החברה ועסקי המשפחה ובעקבות זאת נפתח הליך פירוק החברה.

במסגרת השומות שהוציא המשיב ליורם, נוספה להכנסתו החייבת תוספת הכנסה בסך של כ-4.8 מיליון ₪, וזאת בהתבסס על כרטסת בלתי-מבוקרת מהנהלת החשבונות של החברה, ולא על דוחות כספיים מבוקרים, שכּן אלה לא נערכו ולא דוּוחו כלל לתקופת השומה.
עֵקב היעדר יכולת ליַיחס הכנסות ספציפיות לכל אחד מהאחים, קבע המשיב כי יש לפַצל את התוספת הכוללת ליורם וליאיר לשני חלקים שווים.
המשיב ראה בתוספת להכנסה כהכנסה ממשכורת לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה.

בית-המשפט, מפי השופט א' דורות, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

פסק-הדין בעניין יאיר גולן

ביום ד, 19.2.2025, ניתן פסק-הדין של בית-המשפט בעניין יאיר.
עניינו של פסק-הדין בשומות שהוצאו ליאיר ועניינן באותה מחלוקת שהוכרעה ביחס ליורם, אם כי השומות הוצאו לא רק לשנות-המס 2014-2013 אלא גם לשנת-המס 2012.

השופט דורות קיבל את הערעור בחלקו תוך שנקבע, כי יש להפחית בחלקם את הסכומים שנוספו להכנסתו של יאיר (קישור לפסק-הדין).

יצוין, כי המשיב השית קנס גירעון בשיעור 15% על יאיר ביחס לכל אחת משנות-המס שבמחלוקת לכל אחת מן השנים שבמחלוקת.
עם זאת, בהודעה המפרשת את נימוקי השומה, בהודעה המפרשת את נימוקי הערעור ובסיכומים מטעם שני הצדדים לא נכללה התייחסות לקנס הגירעון.
משכך, קבע השופט דורות, כי הסוגיה נזנחה והדיון בה התייתר, כך שהמערער לא יחויב בקנס גירעון.

עוד יצוין, כי השופט דורות דחה את טענת המשיב לפיה יש לזקוֹף ליאיר תוספת הכנסה בגין הכנסה רעיונית לפי סעיף 3(ט)(1)(א) לפקודת מס הכנסה, בקובעו, כי מדובר בכפל-מס.
וכך קבע השופט (בפס' 106-99):
"מושכלות יסוד, בדיני המס, שלא ניתן למסות נישום בכפל מס; על כן, לכאורה, קשה להלום את הטענה לפיה יש למסות, מחד גיסא, את המערער בהכנסות בגין אותן משיכות שנרשמו בכרטסת 'גולן' ומאידך גיסא, יש למסותו בהתאם לסעיף 3(ט)(1)(א) – הכנסה רעיונית בשל קבלת הטבה מהחברה ללא ששולם תשלום.
אם בדעת המשיב למסות את המשיכות של המערער כהכנסה מעבודה - אזי, המשיכות נחשבות כמשכורת (עיתוי המשיכות וכמותן – אינה משנה את חבות המס) על כן, כלל המשיכות של כל שנה ושנה קלנדרית (מ-1.1 ועד 31.12 של כל שנה) יש למסות לפי מדרגות מס של הכנסה מעבודה. יוצא אפוא, כי אין ולא ניתן למסות את המערער על אותן משיכות גם בשל הכנסה רעיונית (בגין ריבית על אותן משיכות שנחסכו למערער – שכן לא שילן ריבית לחברה על משיכות ביתרת חובה), שכן אז נוצר, לכאורה, כפל מס. לאור האמור לעיל, אדון האם עומדת למשיב הטענה למיסוי המערער גם בגין הכנסה רעיונית לפי סעיף 3(ט) לפקודה.
[...]
הנה כי כן, נמצאנו למדים כי אם בגין אותה זכות או הלוואה לא שולם המס במועד קבלת הזכות או ההלוואה, הרי שההטבה הכלכלית שנוצרה – וכלשון המחוקק: ההפרש בזכות או בהלוואה שניתנו בקשר ליחסי עובד ומעביד – יראו אותה (היינו, ההפרש) כהכנסת עבודה. על כן, אם לא עסקינן בזכות שקיבל עובד או בהלוואה שקיבל עובד (ללא ריבית או בריבית נמוכה מהשיעור שנקבע) הרי שעסקינן בהכנסה בהתאם לסעיף 2 לפקודה ולא כהכנסה בהתאם לסעיף 3 לפקודה – הכנסה אחרת. בעניינו המשיב קבע שזו היא הכנסה מעבודה – לפי סעיף 2(2) לפקודה, אזי אין אפשרות להכיר באותה הכנסה כהכנסה אחרת.
מדובר בשאלה משפטית בעיקרה, האם ניתן להחיל בו זמנית, על אותה הכנסה, את סעיף 2 לפקודה – המקור, ואת סעיף 3 לפקודה – הכנסה אחרת. בשאלה זו עסק בית המשפט העליון בעניין דנ"א 3962/93 שלמה מינץ נ' פקיד השומה למפעלים גדולים [קישור לפסק-הדין] [...]
הנה כי כן, ניתן יהיה לסווג את משיכות המערער גם כהכנסה בהתאם לסעיף 2 לפקודה וגם כהכנסה אחרת בהתאם לסעיף 3 לפקודה. אלא שדבר זה, כאמור לעיל, יוצר 'כפל מס' באשר המערער מחויב על המשיכות כהכנסת עבודה, ואילו בשל אותן משיכות שבשלן יתרת הכרטסת מצויה בחובה, מהווה 'הכנסה רעיונית' בגובה הריבית שנחסכה למערער. אבהיר, המשיב רואה ביתרת החובה, בכרטסת 'גולן', גם כהלוואה ללא ריבית של המערער.
בעניין מינץ בית המשפט העליון היה ער לכך כי ייוצר כפל מס, אך שם לא עסק בשאלה זו והפנה לנאמר בע"א 32/86 רימון ביטוח ופיננסים בע"מ נ' פקיד שומה ת"א 1 [קישור לפסק-הדין] בעניין רימון נקבע כי לא ניתן למסות נישום על אותה הכנסה פעמיים – היינו לא קיימת האפשרות, בדיני המס, לפרשנות חוקי המס המביאה למיסוי כפול.
סבורני כי הדברים נכונים קל וחומר בנדון דנן; אותה משיכה ממוסת על פי סעיף 2(2) לפקודה בו בזמן ובמקביל, המשיב מטיל על המערער הכנסה רעיונית ומצרפה להכנסה מעבודה – בגין יתרת החובה של המשיכות – ומחייב את המערער במס אף על הכנסה רעיונית זו כהכנסה מעבודה (סעיף 2(2) לפקודה). אין בידי לקבל זאת. משום ש'כשמדובר באותה הכנסה עצמה המסווגת על פי יותר ממקור אחד, הגם ששיעור המס יכול להשתנות בהתאם לסיווג. במצב כזה עונה ההכנסה על כל אחת מהחלופות הרלבנטיות. היא חייבת ממילא במס על פי החלופה המטילה עליה את שיעור המס הגבוה מכולן. במצב כזה אך מובן הוא שהשומה תיעשה על פי חלופה זו' (עניין רימון, פסקה 7).
על כן המסקנה הברורה היא כי 'שני חיובים שונים הם אלה. הם אינם יכולים להתקיים זה בצד זה, זה בנוסף לזה. רק לאחד מהם יכול להיות קיום' (שם, פסקה 7), בעניין רימון נקבע כי הסכום הגבוה מבין שני החיובים ימוסה.
לפיכך, איני מקבל את הטענה של המשיב, הנ"ל, לפיה מעת שהכספים לא הושבו לחברה הרי שיש לראותם כהלוואה, שכן טענה זו סותרת את הקביעה לפיה המשיכות מהוות הכנסה מעבודה של המערער ושל אחיו. לסיכום; תוספת הכנסה רעיונית למערער בשל הכנסות מריבית אינה נכונה במקרה דנא ויש לבטלה. המשיב יקזז משומתו את סכום ההכנסה הרעיונית, בהתאם לשומה מיום 19 בספטמבר 2017, בסך כולל (קרן): 570,234 ש"ח (שנת 2014: 168,924 ש"ח; שנת 2013: 215,264 ש"ח; שנת 2012: 186,046 ש"ח)."

---

פיצוי בגין הטלת עיקול על-ידי מנהל מיסוי מקרקעין על דירה שנרכשה מקבלן

ביום 16.2.2025 ניתן פסק-הדין של בית-משפט השלום בפתח-תקווה בעניין שפיצר.

עניינו של פסק-הדין בתביעה כספית בסך 355,000 ₪ שהגישו התובעים, בני-זוג שרכשו דירת מגורים מקבלן, כנגד מדינת ישראל – מיסוי מקרקעין מרכז, בְּשל הטלת עיקול על הדירה שהייתה רשומה עדיין על שם הקבלן, וכתוצאה מכך סוכלה מכירת הדירה על-ידי התובעים.

בית-המשפט, מפי השופטת הבכירה נ' מימון שעשוע, דחה את התביעה (קישור לפסק-הדין).

השופטת מימון שעשוע קבעה, כי משך הזמן שנדרש לנתבע לפעול להסרת העיקול לאחַר קבלת פניית ב"כ הקבלן בשלהי דצמבר 2020, ועד להסרת העיקול בינואר 2021, היינו פחות מחודש ימים, הינו סביר; ולפיכך אין לומר כי הנתבע התרשל, בין בהטלת העיקול ובין בטיפול בהסרתו לאחַר קבלת הפניה מב"כ הקבלן לגבי הדירה.

מנגד, קבעה השופטת, כי לתובעים רשלנות משמעותית שהובילה להשתלשלות האירועים, בכך שלא פעלו לרישום הדירה על שמם סמוך לאחַר רישום הבניין כבית משותף וקבלת מספר תת-חלקה לדירה, מנובמבר 2017 ואילך; וכי התובעים התרשלו גם בכך שהֵחלו בשנת 2020 לפעול למכירת הדירה ולרכישת דירה חלופית, בטרם השלימו את רישום הדירה על שמם, וביודעם כי הליך הרישום טרם הוסדר.