לוגו אלכס שפירא ושות׳

עדכוני מלחמה | חוזר מקצועי בנושא דו"ח ישות אם סופית (CBCr) (מחירי העברה) | עיכוב ביצוע פסק-דין בנושא שומת ניכויים | פיצוי בגין אובדן דמי שכירות לגבי דירות באזורי עימות | ביטוח לאומי | פיצויי קורונה / חרבות ברזל ועוד

16/02/2025

מקדמות לחודשים ינואר-פברואר 2025 בגין נזק עקיף (כלכלי) לבעלי עסקים ביישובי ספר מפוּנים בדרום ובצפון

פורסמה הודעתה בנושא של דוברוּת רשות המיסים.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.

חוזר מקצועי בנושא דו"ח ישות אם סופית (CBCr) (מחירי העברה)

רקע

במבזק מס' 1982 מיום 5.7.2022 דיווחנו על פרסום תיקון 261 לפקודת מס הכנסה, בגדרו הורחבו דרישות התיעוד והדיווח במחירי העברה וכן נוסף סעיף 85ג לפקודת מס הכנסה (שכותרתו "דיווח ישות-אם בקבוצה רב־לאומית") הקובע חובת דיווח לחברת אם בקבוצה רב-לאומית שהיא תושבת ישראל.
ואילו במבזק מס' 1993 מיום 4.10.2022 דיווחנו על פרסום תקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק) (תיקון), התשפ"ב-2022, הכוללות מספר תיקונים בתקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק), התשס"ז-2006, בהתאמה לתיקון 261.
בעקבות תיקון 261 והתיקון לתקנות, חברות רב-לאומיות אשר חברת האֵם הסופית הינה חברה ישראלית והן בעלוֹת מחזוֹר מאוחד בשנה הקודמת לשנת-המס הגבוה מ-3.4 מיליארד ₪ כפופות לחובת דיווח בישראל של דו"ח Country By Country Report ("דו"ח ה-CbCr"), וזאת הָחל משנת-המס 2022 ותוך שדו"ח ה-CbCr יוגש באופן מקוּון עד שנה מתום שנת-המס, בנפרד מדו"ח המס.

ביום 8.12.2022 פורסמו באתר האינטרנט של רשות המיסים הנחיות בנושא (קישור להנחיות).

ואילו ביום 14.6.2023 פורסם באתר האינטרנט של הרשות מסמך בנושא "שאלות ותשובות שכיחות בנושא הגשת דו"חות בין מדינתיים – country by country (CBCr)" (קישור למסמך).

חוזר מס הכנסה 1/2025

בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם, כי ביום ג, 11.2.2025, פורסם חוזר מס הכנסה מס' 1/2025 בנושא "מחירי העברה – תיקון 261 לפקודת מס הכנסה – דו"ח ישות אם סופית (להלן: CBCr)".
במסגרת החוזר מפורטים החובות והדרישות ביחס לדו"ח ה-CBCr.

להורדת החוזר, לחצו כאן.
להורדת טופס 1685 הכולל את הֶרכב דו"ח ה-CBCr, לחצו כאן.

החלטת מיסוי בנושא ייחוס הכנסות של מפעל מועדף וקביעת "רכיב במוצר אחר"

ביום ד, 12.2.2025, פרסמה מחלקת חוקי עידוד בחטיבה המקצועית שברשות המסים את החלטת מיסוי מס' 2956/25 ("החלטת המיסוי" או "ההחלטה") (קישור להחלטה).

עניינה של ההחלטה בחברה פרטית תושבת ישראל ("החברה") העוסקת כקבלנית-משנה בייצור רכיבים, חיתוך בלייזר וריתוכים עבור לקוחותיה ("המוצרים").
הכנסות החברה נובעות ממכירת המוצרים המיוצרים במפעלה בקבלנות-משנה עבור לקוחותיה (היצואנים הישירים).
על-פי הצהרותיה, החברה מייצרת את מוצריה כקבלן-משנה בלבד; החברה משתמשת במפרט הטכני שלקוחות החברה מספקים על-מנת לייצר את המוצרים; החברה אינה בעלת ידע לתכנון הטכני של מִפרט המוצרים; החברה אינה מעסיקה עובדי מחקר ופיתוח ואין לה פעילות של מחקר ופיתוח; המוצרים מהווים רכיב בתוך המוצר של לקוחותיה והם מאבדים מזהותם במוצר סופי שמיוצר על-ידי הלקוחות; ופעילות השיווק של החברה שולית.

במסגרת ההחלטה נקבע, כי מפעלה של החברה הינו "מפעל תעשייתי", וזאת בהתבסס על פעילותו הייצורית של המפעל המייצר את המוצרים.
בנוסף, נקבע, כי הכנסות החברה ממכירת המוצרים תיחשבנה כ"הכנסה מועדפת" וכי בכפוף להצהרות החברה, כְּלל ההכנסה החייבת של החברה ממכירת המוצרים תיוחס לפעילות הייצור של המפעל.
עוד נקבע, כי המוצרים המיוצרים במפעל החברה ייחשבו ל"רכיב במוצר אחר" כמשמעותו בסעיף 18א(ג)(2) לחוק לעידוד השקעות הון ובתקנות לעידוד השקעות הון (תנאים שבהתקיימם יראו במפעל המוכר רכיב למפעל אחר, מפעל זכאי להטבה), התשס"ז-2007.

נזכיר, כי סוגיית ה"רכיב במוצר אחר" נדוֹנה, בין היתר, בפסק-הדין בעניין אלבטרוס א.ד. מכלולים תעופתיים בע"מ* ובמספר החלטות מיסוי נוספות.**

* למַעבר למבזק בנושא זה, לחצו כאן.
** ראו החלטת מיסוי מס' 2697/20 (החלטת מיסוי שלא בהסכם) (קישור להחלטה), החלטת מיסוי מס' 7587/15 (החלטת מיסוי בהסכם) (קישור להחלטה), החלטת מיסוי מס' 4458/15 (החלטת מיסוי בהסכם) (קישור להחלטה) והחלטת מיסוי מס' 3663/12 (החלטת מיסוי בהסכם) (קישור להחלטה).

פסק-הדין בעניין הרב ברוך אבוחצירא ובנו – סוף פסוק

ביום 10.2.2025 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בערעור שהוגש על-ידי הרב ברוך אבוחצירא ובנו של הרב, הרב יהודה אבוחצירא, על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט מ' אלטוביה).
להמשך לחצו כאן.

פיצוי בגין אובדן דמי שכירות לגבי דירות באזורי עימות שהממשלה החליטה על פינויָם בְּשל המלחמה

ביום ד, 12.2.2025, ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון, בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק, בעתירתם של וייסטוך ואח'.

עניינה של העתירה בהחלטת המשיב (מנהל מס רכוש וקרן פיצויים) שלא יינתן פיצוי בגין אובדן דמי שכירות לגבי דירות מגורים באזורי עימות שהממשלה החליטה על פינויָם בְּשל מלחמת "חרבות ברזל", במקרה שבו בעלי הדירות לא דיווחו על הכנסתם משכירות כהכנסה עסקית, והדירות לא נפגעו במלחמה מפגיעה ישירה.
לעמדת העותרים, בעלי דירות אשר מצויות באזורי עימות אשר פונו מכוח החלטת הממשלה, הם זכאים לפיצוי מכוח חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 ("החוק") והתקנות שתוקנו מכוחו – תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973 ("התקנות"). סעיף 35 לחוק כולל פיצוי בגין "נזק עקיף" מחמת "אי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר עקב פעולות מלחמה", כאשר תקנה 2 לתוספת לתקנות קובעת מפורשות כי גובה הפיצוי לגבי "נזק עקיף" יהיה "100% משווי הנזק". משכך, לעמדת העותרים חרג המשיב מסמכותו כאשר מצא להעניק פיצוי רק למשכירי דירות שהשכרתן הוכרה כעסק, ולא למשכירי דירות באופן פרטי. זאת, בין היתר, בדמות הבהרה אותה פרסמה רשות המסים ביום 7.1.2024 לפיה במקרה של משכיר של דירת מגורים שפונתה בהתאם להחלטת ממשלה ולא נגרם לה נזק ישיר, אבדן דמי השכירות אינו מהווה נזק בר פיצוי לפי החוק.
העותרים גם מלינים על כך שהמשיב לא מאפשר למשכירי הדירות להגיש בקשה לקבלת מקדמה עוד קודם להגשת תביעותיהם.*

* יצוין, כי לעתירה הנוכחית קָדמה עתירה זהה שהוגשה על ידי העותרים ונדחתה על הסף ביום 16.6.2024 בבג"ץ 4757/24 מחמת אי-מיצוי הליכים, ללא דיון בעתירה לגופה. על-כן, עוד באותו יום פנה עותר 1 (עו"ד אלעד וייסטוך) למשיב, פירט את טענותיו ואף צירף לפנייתו טיוטת כתב עתירה זו. ביום 1.7.2024 ענה המשיב לפנייה וציין, כי על כל אחד מהעותרים להגיש תביעה משלו בהתאם לתקנות, כאשר על ההחלטה שתינתן קיימת זכות ערר. עותר 1 והמשיב החליפו מספר הודעות בעניין זה וכפי שעולה מהעתירה, עותר 1 לא הגיש את תביעתו למשיב אלא בחר חֵלף זאת להגיש את העתירה דנא.

בג"ץ, מפי השופט ד' מינץ (בהסכמת מ"מ הנשיא [כתוארו באותו מועד] י' עמית והשופטת ר' רונן), דחה את העתירה ללא צו להוצאות (קישור לפסק-הדין).

עיכוב ביצוע פסק-דין בנושא שומת ניכויים

פסק-הדין מיום 4.12.2024

במבזק מס' 2103 מיום 11.12.2024 דיווחנו, בין היתר, על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין פאר הדיור בע"מ.*

* למַעבר למבזק בנושא פסק-הדין, לחצו כאן.

נזכיר, כי באותו מקרה נדונו מספר מחלוקות בין המערערת לבין המשיב (פקיד-שומה גוש דן) בעקבות שומת ניכויים שהאחרון הוציא למערערת ובכלל זאת ביחס לגילום שביצע המשיב, האם החובה לנַכּוֹת במקור חלה גם על רכיב המע"מ, עיתוי חובת ניכוי המס במקור כאשר השיק הוא דחוי, קנס בגין אי-הניכוי ועוד.
בית-המשפט המחוזי, מפי השופט ה' קירש, דחה את הערעור ברובו (קישור לפסק-הדין).

הבקשה לעיכוב ביצוע

ביום 5.12.2024, יום אחד לאחַר מתן פסק-הדין, הוגשה על-ידי המערערת בקשה לעיכוב ביצוע, תוך ציון כוונתה לערער על פסק-הדין לבית-המשפט העליון.
המערערת נימקה את בקשתה לעיכוב ביצוע פסק-הדין בנזק הכלכלי המיידי שייגרם לה אם היא תידרש לשלם לאלתר את חוב הניכויים הנובע מהוראות פסק-הדין.*

* בְּשל הקביעוֹת השונות בפסק-הדין וההוראות שניתנו בו למשיב, סכום המס העדכני המגיע לאוצר המדינה איננו נקוב בפסק-הדין. לפי המערערת הסכום הוא "למעלה מ- 2.5 מיליון ש"ח" ואילו לפי המשיב, אומדן הסכום נכון להיום הוא "כ- 3.3 מיליון ש"ח". 

השופט ה' קירש דחה את הבקשה ללא חיוב בהוצאות (קישור להחלטה).

השופט קירש קבע, כי לא שוכנע שבנסיבות המקרה יש לסטות מהעיקרון כי חיוב במס שהיה שנוי במחלוקת אמור להשתלם בעקבות פסק-הדין וכי לא מצא נסיבות יוצאות דופן באשר המקרה אינו חריג, לא מבּחינת היקף החבות במס ולא מבּחינת טיעוני המערערת בדבר חובות לצדדים שלישיים וקשיי תזרים מזומנים.*

* וכך קבע השופט (בפס' 15-8):
"ראשית, אינני רואה בתיק הנדון מקרה 'מיוחד וחריג'. סכום המס (הניכויים) שנפסק בו – כשלושה מיליון ש"ח – אמנם איננו נמוך אך גם איננו יוצא דופן בקרב תיקי המסים שמגיעים לפתחם של בתי המשפט המחוזיים
עוד קבע השופט, כי משמעות קבלת הבקשה הייתהשבתיקי מס רבים אחרים יהיה מקום לעיכוב ביצוע מפאת נסיבות דומות – והחריג יהפוך לכלל [...]
שנית, לא שוכנעתי כי ההשלכות הכלכליות של ביצוע פסק הדין חייבות להיות כפי שהמערערת מציגה אותן.
שלישית, שומת הניכויים מושא פסק הדין נערכה במקור [...] ביום 26.12.2019 – דהיינו, לפני חמש שנים בדיוק. ההשגה על השומה הוגשה ביום .29.12.2019 משמעות הדבר היא שהמערערת הייתה מודעת לחשיפה האפשרית לחבות במס מזה שנים והיא יכלה להיערך כלכלית לאפשרות התממשות החיוב ולדאוג מבעוד מועד 'ליום סגריר'.
רביעית [...] מנהל המערערת נהנה מפירות הפעילות העסקית [...] ויכולת פרעון [...] ככל הנראה אכן קיימת.
חמישית, המערערת מציינת כנקודה לזכותה את עברו של מר הררי, בין היתר כלוחם ואיש מילואים. אינני מקל ראש בזכויות אלה כלל. אולם יוזכר כי בהליך דנן התקבלו ראיות, שהוגשו על ידי המשיב, המראות פן אחר בעברו של מר הררי, במישור הכלכלי. נמנעתי בפסק הדין מלהידרש לחומר זה וכך אעשה גם כאן – אולם למטבע יש יותר מצד אחד. 
שישית, ולמותר לציין, אם יוגש ערעור לבית המשפט העליון והערעור יתקבל, בחלקו או במלואו, אין כל חשש לגבי יכולתה של המדינה להשיב לידי המערערת כל מס ששולם ביתר. 
שביעית [...] המערערת ומנהלה הציעו למשיב הסדר פריסת תשלומים על חשבון חלק מן החיוב הפסוק, ללא הצעת בטחונות או ערובות כלשהם. דומה כי בהעדר בטוחות של ממש קשה להלום הסדר המחייב עיכוב ביצוע ונטילת סיכון על ידי הקופה הציבורית. סיכון גבייה זה מהווה כמובן חלק חשוב ממאזן הנזקים שעל בית המשפט לשקול בהקשר זה (סיכון שכלל לא קיים בכיוון ההפוך, כאמור).
שמינית, יוער כי על פי הממצאים המפורטים בפסק הדין, המערערת הגיעה, בתוך זמן קצר יחסית, למצב בו היא הייתה חייבת לספק עארף סכום של כ- 3.65 מיליון ש"ח והיא נאלצה לעשות עמו הסדר תשלומים כמתואר בפסק הדין. מצד אחד ייתכן שניתן ללמוד מכך על מצבה הפיננסי הכללי של המערערת (כפי שהיא מעלה כהצדקה לעיכוב ביצוע), אך מאידך ניתן להסיק מכך שעיכוב ביצוע אצל חברה שצוברת חובות כאמור אכן יסכל את אפשרות גביית המס המגיע אם ערעור לבית המשפט העליון לא יתקבל." 

השופט קירש הוסיף והִבהיר, כי דחיית הבקשה איננה סותמת את הגולל על אפשרות ההגעה להסדר בין המערערת ובין המשיב וייתכן שהדבר אף רצוי ועשוי לשרת את האינטרסים של שני הצדדים. הידברות כאמור אמורה להתקיים בין הצדדים ובין עצמם ואין טעם שבית-המשפט יתווך בעניין. 

חשבוניות פיקטיביות וניגוד עניינים

ביום 30.1.2025 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין א. עמית ושות' חברה לבנין ופיתוח בע"מ.

עניינו של פסק-הדין בערעור שהגישה המערערת על החלטת המשיב (מנהל מע"מ חיפה) בהשגה על שומת מס תשומות שהוּצאה למערערת לשנים 2021-2018 בסך של כ-4.5 מיליון ₪.
לטענת המשיב, המערערת ניכתה בשנת 2021 מס תשומות שלא כדין בגין התקשרותה עם שישה ספקים, שכּן הגורם שהוציא את החשבוניות לא היה רשאי להוציאן והמערערת והספקים אינם הצדדים הנכונים לעסקה.
עוד טען המשיב, כי המערערת ניכתה בשנים 2021-2018 מס תשומות בגין תשומות שאינן מותרות בניכוי או מותרות בניכוי באופן חלקי בלבד.

בית-המשפט, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, דחה את הערעור תוך חיוב המערערת בהוצאות המשיב בסך של 40,000 ₪ (קישור לפסק-הדין).

תשומת לבכם, בין היתר, לניתוחו של השופט בורנשטין ביחס לטענת המערערת לפיה ההחלטה בהשגה ניתנה על-ידי מר אמיר חנא תוך ניגוד עניינים מובנה, וזאת מהטעם שמר חנא כפוף למר יעקב אמדו שעָרך את השומה (ראו פס' 68-64 לפסק-הדין).

מע"מ בעסקת קומבינציה

במבזק מס' 2004 מיום 29.12.2022 דיווחנו על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין בוטיק – שימור מבנים בע"מ (קישור לפסק-הדין).
הגם שעניינו של פסק-הדין בתובענה אזרחית ולא בערעור מס, ראינו לנכון לעדכנכם בנושא, וזאת לאור ניתוחו של השופט נ' שילה ביחס למחלוקות שהתגלעו בין הצדדים בקשר לחבויות המע"מ הגלומות בהסכם הקומבינציה שנחתם ביניהם ובכלל זאת ביחס לשאלה האם יש להוסיף מע"מ לסכום הפיצוי לוֹ טענה התובעת (פס' 21 לפסק-הדין).
ערעור על פסק-הדין נדחה בפסק דינו של בית-המשפט העליון מיום 1.2.2024, בהתאם לסמכותו לפי תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 25.2.2024 הגישה המבקשת  לבית-המשפט המחוזי בקשה למתן פסיקתה שנדחתה בהחלטתו של בית-המשפט מיום 31.32024.
עוד נעדכן, כי על החלטה זו הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית-המשפט העליון שבהּ החליט בית-המשפט (השופטת ג' כנפי-שטייניץ) לדון כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה, ולקבל את הערעור (קישור להחלטה).

צו חוסם בקשות נוספות

במבזק מס' 2100 מיום 24.11.2024 (קישור למבזק) דיווחנו על פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין יגאל שגיא, בגדרו נדחתה בקשתו של שגיא לפסילת מותב.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 6.2.2025 ניתנה החלטתו של בית-המשפט העליון, מפי השופט א' שטיין (קישור להחלטה), לפיה יינתן צו חוסם המורֶה למזכירות בית-המשפט לא לקבל בקשות נוספות מטעם שגיא בגדרו של התיק.
זאת, מהטעם שהמבקש מטריד את בית-המשפט, שסיים את מלאכתו בתיק, על-ידי הגשת בקשות סרק שאינן מעוגנות בכללי הדיון.

איגרות וחוזרים של המוסד לביטוח לאומי

המוסד לביטוח לאומי פרסם מספר חוזרים ואיגרות:

  • חוזר מעסיקים מס' 1514 מיום 1.1.2025 בנושא "שינוי בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור חודש ינואר 2025 בלבד" (קישור לחוזר);

  • חוזר מעסיקים מס' 1515 מיום 1.1.2025 בנושא "שינוי בתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות החל מחודש פברואר 2025" (קישור לחוזר);

  • חוזר גלש מס' 1498 מיום 19.1.2025 בנושא "מקדמות דמי ביטוח לעצמאים ולבעלי הכנסה שלא מעבודה" (קישור לחוזר);

  • חוזר גלש מס' 1499 מיום 19.1.2025 בנושא "מקדמות דמי ביטוח לתלמידים ולמי שאינם עובדים וללא הכנסות" (קישור לחוזר);

  • חוזר ביטוח מס' 1508 מיום 30.1.2025 בנושא "פתיחת עיסוק עצמאי לקטינים" (קישור לחוזר);

  • איגרת למעסיק עבור חודש ינואר 2025 בלבד (קישור לאיגרת);

  • איגרת למשלם הפנסיה לשנת 2025 (קישור לאיגרת);

  • איגרת למעסיק הָחל מחודש פברואר 2025 (קישור לאיגרת).

החלטות ועדות-ערר לענייני קורונה / חרבות ברזל

פורסמו 23 החלטות של ועדות-הערר.

החלטות בנושא קורונה

החלטות בנושא חרבות ברזל

חזור
גירסה להדפסה שלח לחבר שתף בפייסבוק שתף בוואטסאפ שתף בלינקדאין