עדכוני מלחמה | עדכון ההנחיות בעניין היבטי המס בהשקעה בחברה באמצעות SAFE | סיווג עמותה כמוסד ציבורי לעניין סעיף 9(2) לפקודה | האצלת סמכויות למתן הקלוֹת בחיובי הפרשי הצמדה, ריבית, קנסות ועיצום כספי | מענק קורונה ועוד
04/02/2025
קרן הפיצויים פתחה את האפשרות להגשת בקשות למענק לעצמאים ששירתו במילואים בצו 8 עבור נזק עקיף בחודשים נובמבר-דצמבר 2024
ביום 29.1.2025 פורסמה הודעתה בנושא של דוברוּת רשות המיסים.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
רשות המסים ערכה פיילוט עם הרשות לזכויות ניצולי שואה – סיוע ישיר לזכאים במילוי טפסים
ביום 26.1.2025 פורסמה הודעתה בנושא של דוברוּת רשות המיסים.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
הנחיות לעניין הפטוֹר ממס על קצבה מזכה
כידוע, סעיף 9א לפקודת מס הכנסה קובע, כי במשיכת קצבה פנסיונית תינתן הטבה באמצעות פטוֹר ממס, עד לסכום שלא יעלה על שיעור מסוים מתקרת הקִצבה המזכה כהגדרתה בסעיף האמור, הקבוע בסעיף 9א(ה) לפקודה.
משמעות פטוֹר זה היא, כי הסכום המחושב כמכפלה של שיעור ההטבה בתקרת הקִצבה המזכה, לא ייחשב כחלק מהכנסתו של הגמלאי לעניין הכנסתו החייבת במס.
הָחל משנת 2012 הוחל מתווה לעלייה הדרגתית של שיעורי הפטוֹר, כך ששיעור הפטוֹר יגדל בהדרגה מ-35% עד לשיעור של 67% בשנת 2025.
אולם, ביום 22.12.2024, וכפי שדיווחנו במבזק מס' 2105, פורסם חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 275), התשפ"ה-2024 ("התיקון") (קישור לתיקון),במסגרתו נקבע, כי תקופת העלייה בשיעורי הפטוֹר תיפרשׂ, כך שבשנת 2028 יושלם מתווה הטבות המס עד לשיעור של 67%: בינואר 2025 שיעור הפטוֹר יעלה ל-57%, בינואר 2026 ל-57.5%, בינואר 2027 ל-62.5% ובינואר 2028, וכאמור, ל-67%.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 27.1.2025 פורסמה הנחייתה בנושא של רו"ח רונית כהן, מנהלת מחלקת קופות גמל ומיסוי יחידים בחטיבה המקצועית שברשות המיסים.
ההנחייה כוללת הוראות למשלמי הקִצבה המזכה באשר לאופן חישוב ניכוי המס במקור בעת תשלום הקצבה, תוך התחשבות בפטוֹר ממס על הקִצבה המזכה; וכן הנחיות לעניין הפעולות הנדרשות ממשלמי הקִצבה, באשר לשיפור תהליך מיצוי זכויות הגמלאים.
למַעבר להנחייה, לחצו כאן.
האצלת סמכויות למתן הקלוֹת במערכי מס הכנסה, ניכויים, מיסוי מקרקעין, מס רכוש והחוק לצמצום השימוש במזומן
אתמול, 3.2.2025, פורסמה הוראת נוהל בנושא שבנדון על-ידי גב' נטע סבח, סמנכ"לית בכירה לאכיפת הגביה ברשות המיסים ("ההוראה") (קישור להוראה).
ההוראה מרכזת את ההנחיות למתן הקלוֹת בחיובי הפרשי הצמדה, ריבית, קנסות ועיצום כספי ("ההקלות") במס הכנסה, ניכויים, מיסוי מקרקעין ומס רכוש ומתן הקלוֹת לפי החוק לצמצום השימוש במזומן, תשע"ח-2018.
זאת, תוך חלוקה בין בעלי התפקיד,* סוגי ההקלות וסכומיהן.
* מכוח סמכותו לפי סעיפים 1 ו-229 לפקודת מס הכנסה הֶאציל שר האוצר סמכויות מכוח סעיפים 192 ו-195ד(ב) לפקודה לבעלי התפקידים שיפורטו להלן, וזאת לעניין מתן הקלוֹת בהפרשי הצמדה, ריבית, קנסות ועיצום כספי במס הכנסה וניכויים. ואלה בעלי התפקידים: פקיד שומה א' ("פקיד שומה"), סגן פקיד שומה א' )("סגן פקיד שומה"), מנהל תחום בכיר (גביה), מנהל תחום (גובה ראשי) ("גובה ראשי"), מנהל תחום (רכז בכיר) ("רכז חוליה"), מנהל תחום (מפקח ארצי גביה), סגן מנהל תחום (סגן גובה ראשי) ("סגן גובה ראשי"), ממונה (רכז חוליה) ("רכז חוליה"), ממונה (מפקח ארצי גביה), ממונה (ניכויים גביה), מרכז (גביה), מרכז (פירוקים ופשט"ר), מרכז (גביית ניכויים), מרכז (עבירות בסיסיות) ("מרכז").
ואילו מתוקף סמכותו מכוח סעיף 111 לחוק מיסוי מקרקעין וסעיף 64(ב) לחוק מס רכוש, הֶאציל מנהל רשות המיסים סמכויות לבעלי התפקידים שיפורטו להלן, לעניין מתן הקלוֹת בהפרשי הצמדה, ריבית וקנסות במיסוי מקרקעין ומס רכוש. ואלה בעלי התפקידים: מנהל מיסוי מקרקעין ("ממונה"), סגן מנהל מיסוי מקרקעין ("סגן ממונה"), מנהל תחום (גובה ראשי) ("גובה ראשי"), סגן מנהל תחום (סגן גובה ראשי) ("סגן גובה ראשי"), מרכז (גביה ואכיפה-מסמ"ק) מרכז (אכיפה-מסמ"ק) ("מרכז").
בנוסף, מנהל רשות המיסים הֶאציל סמכות לפי סעיף 13(ב) לחוק לצמצום השימוש במזומן, למתן הקלות בהפרשי הצמדה וריבית על עיצום כספי שהוטל מכוח חוק זה.
ההוראה מַחליפה את הוראת נוהל "האצלת הסמכויות למתן הקלות במערכי מ"ה וניכויים מ-11/2011" ואת הוראת נוהל "האצלת סמכות למתן הקלות במסגרת מיסוי מקרקעין מ-11/2011" כמו גם את כל ההנחיות והתוספות שיצאו מכוחן של שתי ההוראות האמורות.
כמו-כן, ההוראה מחליפה את כל ההנחיות וההוראות בנושא מתן הקלוֹת מכוח חוקים נוספים או החלטות ספציפיות לפי נושא או ענף.
נזכיר, כי ביום 20.12.2023, וכפי שפרסמנו במבזק מס' 2057, פורסמו שני נהלי האצלת סמכויות לאישור הֶסדר תשלומים על-ידי גב' סבח: האחד, נוהל האצלת סמכויות לאישור הֶסדר תשלומים במערכי מס הכנסה וניכויים (קישור לנוהל); השני, נוהל האצלת סמכויות לאישור הֶסדר תשלומים במערך מיסוי מקרקעין (קישור לנוהל).
טיוטת תקנות – הארכת תחולת תקנות זיכוי ממס לעבודה במשמרות
במבזק מס' 2022 מיום 14.5.2023 דיווחנו על פרסום תקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות) (תיקון), התשפ"ג-2023 ("התיקון") (קישור לתיקון), בגדרו הוארכה תחולת תקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות), התשמ"ז-1986 ("התקנות") – המקנות, בתנאים מסוימים, זיכוי ממס בְּשל הכנסה מעבודה במשמרת שנייה או שלישית (כהגדרתן בתקנות) – עד לתום שנת-המס 2024.
זאת, רטרואקטיבית מיום 15.2.2023.*
* למַעבר להודעתה בנושא של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המיסים, לחצו כאן.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי אתמול (3.2.2025) פורסמה טיוטת תקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות) (תיקון), התשפ"ה-2025 (קישור לטיוטת התקנות), במסגרתה מוצע להאריך את תחולת התקנות עד לתום שנת-המס 2025, רטרואקטיבית מיום 1.1.2025.
עדכון ההנחיות בעניין היבטי המס שיחולו בהשקעה בחברה באמצעות SAFE
רקע
בשנים האחרונות הסכמי השקעה מסוג SAFE* הפכו להיות נפוצים מאוד בחברות סטרט-אפ.
* Simple Agreement for Future Equity.
הסכם ה-SAFE, כשמו כן הוא, נועד להוות הסכם השקעה "פשוט" המתנהג בדומה לשטר הון ומעניק למשקיע זכות לקבל בעתיד אחוז כלשהו מהון המניות של החברה, וזאת בתמורה להשקעה מיידית.
מדובר בהסכם הדומה במהותו להסכמי הלוואות המירות (Convertible Loan Agreements), אך בשונה מאלה, במקרה של ה-SAFE סכום ההשקעה לא יעמוד לפירעון בעתיד במקרה שלא יומר על-ידי המשקיע (למעט בפירוק החברה) והוא גם אינו נושא ריבית.
ההנחיות המקוריות
במבזק מס' 2023 מיום 17.5.2023 דיווחנו על פרסום הנחיותיו ("ההנחיות המקוריות") (קישור להנחיות המקוריות) של רו"ח (משפטן) רולנד עם-שלם, אז סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המסים, בנושא היבטי המס שיחולו בהשקעה בחברה באמצעות SAFE.
נזכיר, כי במסגרת ההנחיות המקוריות, שהופנו לאיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) (אשר פנה לרשות המיסים בנושא) והיוו מעֵין "מסלול ירוק", נקבע, כי בהתקיים התנאים המפורטים בהן לא יחול אירוע מס במועד הקצאת המניות מכוח ה-SAFE ולא תחול על החברה המַקצה חובת ניכוי מס במקור במועד זה; וכי התמורה עבור מימוש המניות שהוקצו לפי ה-SAFE תהיה חייבת, ככלל, במס רווחי הון.
ההנחיות המעודכנות
בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם, כי ביום 29.1.2025 פרסם רו"ח אמיר דוידוב, מנהל החטיבה המקצועית ברשות המיסים, הנחיות עדכניות, וזאת בעקבות מספר סוגיות שנותרו עמומות גם לאחַר פרסום ההנחיות המקוריות.
בתמצית נציין, כי העדכונים העיקריים במסגרת ההנחיות העדכניות הן הגדלת סכום ה-SAFE המקסימלי למשקיע אחד (במישרין ו/או בעקיפין) מ-40 מיליון ₪ ל-20 מיליון דולר אמריקאי (פסקה 2.2.1 להנחיות המעודכנות); גמישוּת בשיעור ההנחה – אפשרות לקבוע מנגנון הנחה מדורג למשקיעי ה-SAFE (פסקה 2.2.7); והרחבת האפשרות להמיר את ה-SAFE בתאריך שנקבע מראש (פסקה 2.2.8).
בנוסף, כוללות ההנחיות המעודכנות מספר עדכונים נוספים ברוח ההנחיות המקוריות.
תחולתן של ההנחיות העדכניות לגבי עסקות SAFE שנחתמו או תיחתמנה בתקופה 31.12.2026-1.1.2025, או עד לפרסום הנחיה נוספת של רשות המיסים, לפי המוקדם.
כמו-כן, ביחס לעסקות SAFE שנחתמו לפני 1.1.2025 ניתן יהיה להסתמך על ההנחיות המעודכנות לצורך הבהרת ההנחיות המקוריות.
למַעבר להנחיות העדכניות, לחצו כאן.
סיווג עמותה כמוסד ציבורי לעניין סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה
ביום 21.1.2025 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין מרכז ארצי לבחינות ולהערכה (ע"ר).
להמשך, לחצו כאן.
סילוק על הסף של ערר מס שבח
ביום 23.1.2025 ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת בעניין זועבי ואח'.
להמשך, לחצו כאן.
ניתוק רואה-חשבון מיַיצג ממערכת השע"מ בעקבות חשד להפקה וקיזוז של חשבוניות פיקטיביות
ביום 29.1.2025 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין רו"ח נביל ואכים.
להמשך, לחצו כאן.
בקשה לתיקון טעות לגבי מענק קורונה כמעקף ללוחות הזמנים הקבועים בחוק
ביום 23.1.2025 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין דוד חי פיתוח וכבישים בע"מ.
להלן תמצית הרקע העובדתי:
המערערת, חברה פרטית העוסקת בעבודות כבישים וקירות תומכים, הגישה בקשות למענקי הוצאות קבועות, לכל תקופות הזכאות הקבועות בחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020 ("החוק").
המשיבה, היחידה לטיפול במענק השתתפות בהוצאות קבועות ברשות המיסים, דחתה את בקשות המערערת למענקים וקבעה, כי המערערת נמנית על סוגי העסקים שהמחוקק הִחריג מהזכאות למענק, שכּן סעיף 8א לפקודת מס הכנסה חל בחישוב הכנסתה, בְּשל ביצוע עבודות מתמשכות שביצוען עולה על שנה.
ביום 4.5.2022 הגישה המערערת השגות כנגד החלטות המשיבה, אשר הוגשו באיחור ניכר.
השגות אלו נדחו בהחלטה נוספת של המשיבה מיום 7.8.2022.
ביום 12.2.2023, למעלה מחצי שנה לאחַר המועד האחרון להגשת ערר לפי החוק, הגישה המערערת עררים על החלטת המשיבה לוועדת-הערר לענייני קורונה. במסגרת העררים, טענה המערערת, כי פרק הזמן של העבודות שהיא מבצעת הינו מספר חודשים בודדים ועל-כן הוראות סעיף 8א לפקודה אינן חלות עליה ומכאן הטעות בהחלטת המשיבה.
במסגרת אותם עררים הגישה המערערת בקשה להארכת מועד להגשת העררים.
ביום 3.5.2023 דחתה הוועדה את הבקשה להארכת מועד. ואילו ביום 28.3.2024 החליטה הוועדה לדחות את העררים במלואם, בקובעה כי מדובר במקרה מובהק של מעקף ללוחות הזמנים הקבועים בחוק.
מכאן הערעור.
בית-המשפט, מפי השופט א' דורות, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
וכך, בין היתר, נקבע בפסק-הדין:
"משמעות פרשנות המערערת לסעיף 12(ב) לחוק [הקובע, כי "המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף (א), אם התגלו עובדות חדשות או עם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו" – א' ש'] היא אבסורדית. לפי פרשנות זו, עוסק שבקשתו למענק נדחתה, ולאחר מכן נדחתה ההשגה ואף הערר שהגיש בגין אותה החלטה נדחה, יוכל להגיש לאחר שנים (הואיל וסעיף 12(ב) אינו מוגבל בזמן), בקשה לתיקון הטעות שנפלה בהחלטת המשיבה, בהתעלם מן המועדים שנקבעו בחוק להגשת השגה ולהגשת ערר ואף בהתעלם מכך, שההשגה והערר נדחו, כאילו לא נוצר 'מעשה-בית-דין'.
הפסיקה עסקה במצבים שבהם בעל דין הגיש בקשה לביטול פסק דין ולאחר מכן, ביקש להגיש ערעור על פסק הדין. כך למשל, במצב שבו ניתן פסק דין במעמד צד אחד, הגיש הנתבע בקשה לביטול הפסק. אם בעל הדין ימתין להחלטה בבקשה לביטול הפסק, ברור כי הוא יחמיץ את המועד שנקבע להגשת ערעור על פסק הדין. במצב זה, מי שמבקש לא להחמיץ את המועד הרלוונטי להגשת הערעור, רשאי להגיש בקשה להארכת מועד להגשת הערעור, לפני סיומה של התקופה להגשתו ובמקרה כזה יש להניח כי הבקשה להארכת המועד להגשת הערעור תתקבל. מדובר בנקיטת הליך נוסף מטעמי זהירות, תוך ניצול נכון של הזכויות המוקנות על פי דין ועם זאת, גילוי דעת שלא נעשה ויתור על המסלול האחר (הגשת ערעור) [...]
בענייננו, המערערת לא נקטה בדרך זו. המערערת בחרה להגיש )באיחור( השגה על ההחלטה של המשיבה, בגדרה נדחתה בקשתה לקבלת מענק קורונה. לאחר דחיית ההשגה, סברה המערערת כי אין כל מניעה להגיש בקשה לתיקון ההחלטה, בהתבסס על אותה טענה ממש שעמדה בבסיס ההשגה. כאמור לעיל, איני סבור כי דרך זו הייתה פתוחה בפני המערערת."