רווחים כלואים וחברות ארנק | Relocation והצהרת תושבוּת | דיווח חצי-שנתי ותשלום מקדמות בגין רווחים בשוק ההון | מע"מ בגין תשר | הארכת הנוהל לקבלת כספי מסים על רווח ממטבעות דיגיטליים | אישורי ניכוי מס במקור ואישורים לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים ועוד
05/01/2025
רווחים כלואים וחברות ארנק
ביום 31.12.2024 פורסם ברשומות חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה-2024 ("חוק ההתייעלות") (קישור לחוק ההתייעלות), הכולל את התיקון* ביחס לחברות ארנק ורווחים כלואים.
* תיקון מס' 277 לפקודת מס הכנסה (תיקון עקיף).
לנוחותכם, ובאדיבות הוצאת רונן, מצורף קישור לנוסח המעודכן של ההוראות שתוקנו/הוספו במסגרת חוק ההתייעלות (לרבות הוראות התחולה והוראות המַעבר), דהיינו הוראות סעיף 62א לפקודת מס הכנסה והוראות פרק חמישי לחלק ד לפקודה.
בכוונתנו לקיים וובינר מיוחד שיעסוק בהוראות החדשות.
פרטים לגבי מועד הוובינר וההרשמה יימסרו בקרוב.
Relocation וטופס הצהרת תושבוּת
כידוע, ההגדרה הנוכחית של המונח "תושב ישראל" לגבי יחיד משתיתה את מקום מושבו של יחיד על עקרון מרכז החיים. זאת, בהתחשב במספר מבחנים מהותיים: קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים של היחיד, מקום ביתו הקבוע, מקום המגורים שלוֹ ושל בני משפחתו, מקום עיסוקו, מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלוֹ ומקום פעילותו בארגונים, באיגודים ובמוסדות שונים.*
* נזכיר, כי ביום 24.7.2023 פורסם להערות הציבור תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה ("התזכיר") (קישור לתזכיר), שבמסגרתו מוצע לתקן את הגדרת המונח "תושב ישראל" לגבי יחיד ולהחליף את הגדרת המונח "תושב חוץ".
בנוסף, נקבעו בהגדרה שתי חזקות ניתנות לסתירה לפיהן מרכז חייו של היחיד בשנת-המס הוא בישראל: האחת – לגבי יחיד שתקופת שהִייתו בישראל בשנת-המס מגיעה כדי 183 ימים או יותר;* השנייה – לגבי יחיד שתקופת שהִייתו בישראל בשנת-המס מגיעה כדי 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהִייתו בישראל בשנת-המס ובשנתיים שקָדמו לה הוא 425 ימים או יותר.
* יצוין, כי שהות העולה על 183 יום בתוך תקופה של 12 חודשים בשתי שנות-מס אינה הופכת בהכרח את הנישום לתושב ישראל, שכּן "שנת מס" כוללת את התקופה שבין 1.1 לבין 31.12. כלומר, אם במהלך התקופה שבין 1.1 לבין 31.12 לא יִשהה הנישום בישראל במשך 183 יום או יותר, לא תחול לגביו אותה חזקה שכּן בכל שנת-המס שהה בישראל תקופה הקצרה מ-183 יום. כך, למשל, שהות בישראל מיום 15.7 בשנת-המס עד ליום 15.5 בשנת-המס שלאחריה אינה עונה לתנאי אותה חזקה.
מהאמור עולה, כי יחיד תושב ישראל המבקש להגר למדינה זרה והחפץ להיחשב לתושב חוץ בשנת-המס 2025 (השנה הנוכחית), ייטיב לעשות אם יקפיד לעזוב את ישראל עד ליום 29.1.2025, אחרת ייתכן ותחול לגביו החזקה השנייה דלעיל (הניתנת לסתירה), לפיה הוא נחשב לתושב ישראל.
אכן, במסגרת תיקון 168, תוקנה הגדרת המונח "תושב חוץ", וזו כוללת, למן התיקון, לא רק את מי שאינו תושב ישראל, אלא גם יחיד ששהה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות, בכל שנה, בשנת-המס ובשנת-המס שלאחריה וכן שמרכז חייו לא היה בישראל בשתי שנות-המס שלאחַר שנות-המס האמורות ("חלופת 4 השנים"). כלומר, יחיד שייצא מישראל בשנת-המס 2025 ובמשך 2025 ו-2026 יִשהה בחו"ל 183 ימים לפחות (בכל שנה), וימשיך לשהוֹת בחו"ל גם בשנות-המס 2027 וב-2028 כשמרכז חייו בשנים אלו (2027 ו-2028) יהיה מחוץ לישראל, ייחשב לתושב-חוץ רטרואקטיבית מיום עזיבתו את ישראל. זאת, אף אם בשנות-המס 2025 ו-2026 מרכז חייו עדיין נותר בישראל.
עם זאת, באותם מקרים בהם קיים חשש שלא ניתן יהיה ליישם את חלופת 4 השנים (כמשמעותה לעיל), כגון: אם היחיד עתיד לשהוֹת בחו"ל פחות מ-183 ימים בשנת-המס 2025 או 2026 וכו', יש לשקוֹל לעזוב את ישראל עד ליום 29.1.2025.
בכל מקרה, על יחיד השוקל לבצע Relocation לבחון את מִכלוֹל השלכות המס הגלומות בהגירתו למדינה הזרה, לרבות שאלת חבותו במס יציאה* כמו גם חבויות המס והפטוֹרים ברכישת/השכרת/מכירת דירת מגורים בישראל ועוד.
* ההוראות שעניינן במס יציאה קבועות בסעיף 100א לפקודת מס הכנסה. נזכיר, כי רשות המסים פועלת לתקן את ההוראות האמורות והנושא נדוֹן, בין היתר, בדו"ח הוועדה לרפורמה במיסוי בינלאומי בישראל (קישור לדו"ח) שפורסם ביום 21.11.2021 (ראו פרק ב' לדו"ח, עמ' 11 ואילך).
בהמשך לכך, נבקש להזכיר, כי במסגרת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 223), התשע"ו-2016 ("התיקון") (קישור לתיקון) הורחבה רשימת החייבים בהגשת דו"ח שנתי לפי סעיף 131 לפקודת מס הכנסה כך, ובין היתר, שיחיד שמתקיימת בו החֲזָקה הקבועה בפסקה (א)(2) להגדרת "'תושב ישראל' או 'תושב'" שבסעיף 1 לפקודת מס הכנסה ("חזקת הימים") ולטענת היחיד היא נסתרת – חייב להגיש דו"ח המפַרט את העוּבדות שעליהן מבוססת טענתו בלבד שאליו יצרף את המסמכים התומכים בטענתו (אם יש כאלה).*
* הוראה זו לא תחול על בן-זוגו וילדיו של יחיד כאמור, על יחיד שמתקיים לגבי האמור בסיפא של פסקה (א)(4) להגדרת "'תושב ישראל' או 'תושב'" שבסעיף 1 לפקודה (דהיינו, יחיד ששר האוצר קבע, כי לא יראו אותו כתושב ישראל על אף שלפי פסקאות (1) או (2) להגדרה יש לראוֹת בו תושב ישראל) ועל עובד זר כהגדרתו בסעיף 48א לפקודה.
כמו-כן, אין בהוראה זו כדי לגרוֹע מחובת הדיווח החָלה על יחיד תושב-חוץ שהייתה לו הכנסה חייבת בשנת-המס (והקבועה בסעיף 131(א)(4) לפקודה). כלומר, גם אם היחיד טוען, כי הוא תושב-חוץ, הוא יהיה חייב בהגשת דו"ח שנתי לגבי הכנסתו החייבת במס בישראל.
בהקשר זה, נבקש להפנות את תשומת לבכם לטופס 1348 שכותרתו "הצהרת תושבות" והמהווה נספח לדו"ח השנתי.*
* במקביל, נוספה בטופס 1301 (קישור לטופס) ההצהרה הבאה: "אינני תושב ישראל אך מתקיימת לגבי[י] 'חזקת ימי שהייה בישראל' הנסתרת על-ידי ואני חייב בהגשת דוח לפי סעיף 131(5ה) לפקודה. מצ"ב טופס 1348."
במסגרת הטופס יש למלא את מספר ימי השהִייה של היחיד בישראל בשנת-המס, בשנת-המס שקָדמה לשנת-המס ובשנתיים שקָדמו לשנת-המס.
בנוסף, יש לציין בטופס את מדינת תושבותו של היחיד בשנת-המס ולצרף אישור תושבוּת.
כמו-כן, יש לענות על 26 שאלות ולצרף הסבר מילולי (בצירוף אסמכתאות) להצהרה.
למותר לציין, כי הצהרת התושבוּת אוצרת בחוּבּה נפקויות רבות, וממילא מומלץ לקבל ייעוץ משפטי בקשר לכך.
אנו כמובן עומדים לרשותכם בעניין זה ובכלל.*
* ליצירת קשר ישיר עם הח"מ, לחצו כאן.
דיווח חצי-שנתי ותשלום מקדמות בגין רווחים בשוק ההון
סוף חודש ינואר מתקרב ועִמו גם מועד הגשת הדיווח החצי-שנתי לרשויות המס ותשלום המקדמות בגין רווחים בשוק ההון.
החובה להגיש דיווח חצי-שנתי ולשלם מקדמות מוטלת על משקיעים שצברו רווחים ממכירת ניירות-ערך נסחרים וקרנות נאמנות בחודשים יולי-דצמבר 2024 ואשר הבנקים/ברוקרים שבאמצעותם הם ביצעו את המכירות לא ניכו מס במקור מאותם רווחים.
להרחבה בעניין זה, לחצו כאן.
הארכת הנוהל לקבלת כספי מסים בשל רווח ממימוש מטבעות דיגיטליים
פורסמה הודעת רשות המיסים בנושא.
להרחבה, לחצו כאן.
אישורי ניכוי מס במקור ואישורים לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים
כמדי שנה, רשות המסים פרסמה את הוראת הביצוע בנושא אישורי ניכוי מס במקור ואישורים לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים (קישור להוראה).
בגדרהּ של ההוראה נכללת התייחסות למערכת החדשה (שעלתה לאוויר ביום 1.1.2023) להפקת אישורי ניכוי מס במקור ואישורים על ניהול פנקסי חשבונות לפי חוק עסקאות עם גופים ציבוריים.
בהוראה מפורטים, בין היתר, הקריטריונים לזכאות לאישורים, המהלך המרוכז שבוצע במהלך חודש דצמבר 2024 להפקת אישורים לשנת 2025, סוגי האישורים, הקריטריונים למתן אישורים – המהלך המרוכז בתחילת השנה, האמצעים המקוּונים להצגת מידע בדבר האישורים (לרבות מידע פרטני), הנחיות לשימוש בשאילתות של מערכת אישורי ניכוי מס במקור, בדיקת עמידה בקריטריונים לקבלת אישורים על-ידי משרדי השומה במהלך השוטף של השנה, טיפול בבקשות לשינוי שיעור הניכוי במקור, אישור מאולץ, אישורי ניכוי מס במקור עבוּר עסקים חדשים, ניכוי מס במקור לשותפויות ואיחודי עוסקים, פטוֹר מניכוי מס במקור למוסדות ממשלתיים ואחרים, אישורי ניכוי מס במקור לתושבי-חוץ וחברות זרות, אישורים לחברות ישראליות שבהן בעלי מניות תושבי האוטונומיה ואישורי ניכוי מס במקור הכוללים את סעיף "שוק ההון".
בנוסף, קיימת בהוראת הביצוע התייחסות לשלילת אישורי פטוֹר מניכוי מס במקור במהלך השנה השוטפת, לרבות במקרים בהם מדובר בנישומים שקיימת סבירות גבוהה שהם מערבים בהפצת חשבוניות פיקטיביות וכן היישום למניעת "גניבת זהויות" (ראו סעיף-קטן 18.4 להוראה).
תשומת לבכם, בין היתר, לאמור בסעיף-קטן 4.9 להוראת הביצוע:
"'אישור כולל הכנסות שכירות' – סוג תשלום הכנסות משכירות הופרד מ'שירותים ונכסים' ומוצג בגוף האישור בשורה נפרדת. נישום שיש לו הכנסות משכירות, נדרש להציג אישור כולל הכנסות שכירות למשלם. פקיד השומה רשאי להוסיף לאישור, סוג תשלום זה.
במהלך השנתי מוארך תוקפם של סוגי תשלום שהיו בתוקף באישור בשנת המס הקודמת, כמובן בתנאי שאין ליקויים בתיק.
לכן, מי שבידו אישור הכולל סוג תשלום זה, של דמי שכירות, תוקף האישור יוארך לו אוטומטית והוא לא צריך לגשת לפקיד השומה" [ההדגשות אינן במקור – א' ש'.]
מענק עבודה עבור שנת-המס 2024
פורסם מדריך מענק עבודה עבור שנת-המס 2024.
למַעבר למדריך, לחצו כאן.
מענק עבודה לנשים בגין שנת התביעה 2024
פורסם מדריך מענק עבודה לנשים בגין שנת התביעה 2024.
למַעבר למדריך, לחצו כאן.
משיכה מקופות גמל לבעלי הכנסות נמוכות
במבזק מס' 1833 מיום 23.1.2020 דיווחנו על פרסום הנחייתה (קישור להנחייה) של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המסים (והיום גם סגנית המנהל לעניין חוק מיסוי מקרקעין), הכוללת הוראות המאפשרות לקופות גמל, חברות ביטוח וקרנות פנסיה שלא לנַכּוֹת מס במקור בעת משיכה חד-פעמית של כספי תגמולים או כספי פיצויים בידי בעלי הכנסות נמוכות, במסגרת התקרות וסכומי המשיכה המירביים שנקבעו.
זאת, במקום המצב שהיה נהוג עד אז ובו נדרש היה לפְנות לפקיד-השומה לצורך קבלת אישור ניכוי מס במקור ולהציגו לגופים המשלמים כאמור.
ביום 6.1.2021 פורסמה הודעתה של רו"ח קלימן (קישור להודעה) לפיה תוקף ההנחיה מוארך עד ליום 31.12.2021 וזאת בשינויים המפורטים באותה הודעה.
ביום 3.1.2022 פורסמה הודעה נוספת של רו"ח קלימן (קישור להודעה הנוספת) לפיה תוקף ההנחייה המעודכנת מוארך עד לתום שנת 2023.
ואילו ביום 2.1.2024 פורסמה הודעה נוספת של רו"ח קלימן (קישור להודעה הנוספת) לפיה תוקף ההנחייה המעודכנת מוארך עד ליום 31.12.2024, לרבות עדכון סכומים כמפורט בהודעה מיום 2.1.2024.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי היום (5.1.2025) פורסמה הודעה נוספת של רו"ח קלימן (קישור להודעה הנוספת) לפיה תוקף ההנחייה המעודכנת לרבות עדכון הסכומים (כמפורט בהודעה מיום 2.1.2024) מוארך עד ליום 31.12.2025.
סכומים ושיעורים מעודכנים במע"מ
רשות המיסים פרסמה דף מידע בנושא.
למַעבר לדף המידע, לחצו כאן.
חבות במע"מ בגין תקבול מסוג תשר – עדכון לעניין אכיפה
כזכור, שאלת סיווג התשר מבחינת דיני המס התעוררה בפסיקת בית-המשפט העליון מההיבט של חובת רישום תקבול (פסקי הדין בעניין ספארי הולדינגס בע"מ (ע"א 476/87) ובעניין אמיתי (ע"א 497/89))* ומאוחר יותר נדוֹנה בהקשר רחב יותר על-ידי בית-המשפט העליון בעניין כהן (בג"ץ 2015/06 ודנג"ץ 5967/10)** ועל-ידי בית-הדין הארצי לעבודה בעניין קיס (עב"ל 44405-10-15).***
* וראו גם את פסק דינו של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט (כתוארו אז) ד"ר א' סטולר) בעניין נייט קופי בע"מ (ע"מ (מחוזי מרכז-לוד 11572-07-10).
** באותו מקרה, נקבע, כי הכנסתו של מלצר מתשר היא הכנסה מעבודה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, אף אם אינה מתקבלת מהמעביד. לפיכך, נקבע בפסק-הדין, כי יש לסַווג מלצרים כעובדים (ולא כעובדים עצמאיים) לצורך חוק הביטוח הלאומי ויש לכלוֹל את הכנסתם מתשר בבסיס החישוב של קצבת התלויים, שמתקבלת לפי החוק.
*** דיווחנו על פסק-הדין בעניין קיס במבזק מס' 1703 מיום 28.3.2018. למַעבר למבזק זה, לחצו כאן.
ביום 24.12.2018, דהיינו כתשעה חודשים לאחַר פסק-הדין בעניין קיס, פרסמה רשות המיסים הבהרה שבה צוין כדלקמן: "רשות המסים מודיעה כי נושא אופן גביית מע"מ החל על תשר שהתקבל על ידי מלצר במסעדה, מצוי עדיין בבחינה על ידי גורמי המקצוע, לאור הפסיקה החדשה שניתנה בנושא. בהתאם לכך לא יחול שינוי באופן האכיפה בשלושת החודשים הקרובים לגבי תקבולים מסוג זה."
ביום 25.7.2024, וכפי שדיווחנו במבזק מס' 2087, פורסמה באתר האינטרנט של רשות המיסים הבהרה (קישור להבהרה) בנושא "חבות במס ערך מוסף בגין תקבול מסוג תשר".
וכך צוין בהבהרה:
"לקוחות הפוקדים בתי עסק משלמים תמורה בעבור השירות הניתן להם. בענפים מסוימים, הלקוחות מוסיפים תשר בשל שירות זה (כגון – תשר למלצר במסעדה).
לעמדתנו, תשר המשולם לבית העסק* בגין השירות הניתן על ידי עובדיו, הנו תקבול המהווה חלק מהתמורה בגין השירות, וכפועל יוצא גם התשר חייב במס ערך מוסף.
יובהר כי על העוסקים להתנהל על פי דין ולשלם מס ערך מוסף כחוק, והאמור לעיל יקבל ביטוי בפעולות אכיפה של הרשות בנושא.
* 'תשר המשולם לבית העסק' – כל תקבול המתקבל בבית העסק עבור השירות, בין במישרין ובין בעקיפין."
ביום 28.7.2024, וכפי שדיווחנו במבזק מס' 2088, פרסמה רשות המיסים הבהרה נוספת (קישור להבהרה) בגדרהּ צוין, כי לאחַר פגישה שנערכה עם נציגוּת הלשכות המקצועיות והמסעדנים, החליטה הנהלת הרשות כי פעולות האכיפה בנושא (כאמור בהנחיה) יחולו על עסקות שתבוצענה מיום 1.1.2025.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 1.1.2025 פרסמה רשות המיסים הבהרה נוספת (קישור להבהרה) לפיה פעולות האכיפה של הרשות בנושא תחולנה על עסקאות שתבוצענה מיום 31.3.2025.
מס הקנייה על רכבים חשמליים בשנת 2025 יעמוד על 45% עם תקרת הטבה של 35 אלף ₪
פורסמה הודעת דוברוּת רשות המיסים בנושא.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
מסי הקנייה על כלים חד-פעמיים ומשקאות מתוקים בוטלו באופן קבוע
פורסמה הודעת דוברוּת רשות המיסים בנושא.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
עמדות חייבות בדיווח
במבזק האחרון (מבזק מס' 2107 מיום 31.12.2024) דיווחנו, בין היתר, על כך שרשות המיסים לא פרסמה עמדות חייבות בדיווח חדשות לגבי שנת-המס 2024 (להרחבה, לחצו כאן).
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי פורסמה הודעת דוברוּת רשות המיסים בנושא.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.