עדכוני מלחמה | חוזר מקצועי בנושא התיקון לכללי הקצאת אופציות לעובדים | טופס 150 מעודכן | הגשת ערעור לבית-המשפט העליון באיחור של 9 ימים | שומת ניכויים – סוגיות שונות | אזורי פיתוח א' של מתקן תיירותי ללינה ושל אטרקציה ועוד
11/12/2024
מתווה פיצויים חדש לכלל העסקים בצפון לחודשים ספטמבר-אוקטובר 2024
שלשום (9.12.2024) פורסמו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה-2024 ("התיקון") (קישור לתיקון), שעניינו במתן פיצוי לעסקים ביישובי הצפון בגין נזקים שנגרמו להם בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2024.
למַעבר להודעתן המשותפת בנושא של דוברוּת רשות המיסים ודוברוּת משרד האוצר, לחצו כאן.
למַעבר להודעת דוברוּת רשות המיסים בנושא האפשרות להגיש תביעות במסלולי מחזורים והוצאות מזכות עבור עסקים מהצפון שנפגעו כתוצאה מהמצב הביטחוני בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2024 וכן יישובים בדרום שחלה מניעה ביטחונית לשוב אליהם, לחצו כאן.
טיוטת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס' 7), התשפ"ה-2024
שלשום (9.12.2024) פורסמה גם טיוטת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס' 7), התשפ"ה-2024 ("טיוטת התיקון").
במסגרת טיוטת התיקון מוצע לתקן את תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023 ("התקנות") ולקבוע כי לגבי נזקים שאירעו בתקופת הזכאות של ספטמבר-אוקטובר 2024, עסקים בתחומי השכונות קריית שמואל וקריית חיים שבחיפה, יהיו זכאים לפיצוי במסלול מחזורים ושכר.
עוד מוצע מוצע לקבוע מתווה פיצויים לגבי נזקים שנגרמו בחודשים נובמבר-דצמבר 2024.
להורדת טיוטת התיקון, לחצו כאן.
הגשת בקשה למקדמות בגין נובמבר-דצמבר 2024 עבור הנזק העקיף (הכלכלי) שנגרם לבעלי עסקים ביישובי ספר מפונים בדרום ובצפון
הבוקר (11.12.2024) פורסמה הודעת דוברוּת רשות המיסים בנושא.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
טופס 150 מעודכן
כידוע, טופס 150 ("הצהרה על החזקה בחבר בני אדם תושב חוץ המוחזק במישרין או בעקיפין"), המהווה נספח לדו"ח השנתי, כולל שורה ארוכה של פרטים ביחס להחזקת תאגידים זרים, ומכאן גם חשיבותו הרבה הן ביחס לחבות המס של המחזיק בתאגיד הזר והן ביחס לחבות המס של התאגיד עצמו.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי אתמול (10.12.2024) פורסם טופס 150 מעודכן.
להורדת הטופס המעודכן, לחצו כאן.
להורדת הטופס הקודם, לחצו כאן.
מבדיקה שערכנו עולה, כי עד סוף שנת-המס הנוכחית ניתן יהיה לבחור בין שני הטפסים; ואילו הָחל משנת-המס 2025 יוגש רק הטופס המעודכן.
כמו-כן, בימים הקרובים תפורסם הבהרה של רשות המיסים בנושא.
תיקון לתקנות ניכוי מס במקור ממשכורת ומשכר עבודה
כידוע, על-פי תקנה 9(א) לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג-1993 ("התקנות") פקיד-השומה רשאי, על-פי בקשת העובד, להורוֹת למעביד להקטין את ניכוי המס במקור מכוח התקנות או להימנע מניכוי מס כאשר לעובד מגיע ניכוי, זיכוי או נקודת זיכוי, או כאשר הכנסתו פטורה ממס, כולה או חלקהּ, לרבות במקרים המנויים ברשימה המנויה באותה תקנה ("רשימת מקרי הפטוֹר").
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי לאחרונה פורסמו תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה) (תיקון), התשפ"ה-2024 ("התיקון") (קישור לתיקון), בגדרם נוספה לרשימת מקרי הפטוֹר הוצאה של דמי ביטוח אחריות מקצועית אשר שולמו על-ידי העובד באמצעות מעסיקו מכוח הסכם קיבוצי (כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957).
אזורי פיתוח א' של מתקן תיירותי ללינה ושל אטרקציה
אתמול (10.12.2024) פורסם צו לעידוד השקעות הון (קביעת תחומי אזורים מיוחדים לעניין מפעלי תיירות) (הוראת שעה), התשפ"ה-2024 ("הצו") (קישור לצו).
בגדרו של הצו נקבע, כי אזור פיתוח א' של מיתקן תיירותי ללינה* יהיה כל הארץ, למעט שטח השיפוט העירוני של עיריות הרצליה ותל-אביב–יפו.
* כהגדרתו בסעיף 18א(א) לחוק עידוד השקעות הון, דהיינו "מבנה הכולל 11 חדרים או יותר, המספק, בתמורה, שירותי לינה לאורחים עוברים ושבים ולפרקי זמן קצובים, וכן שירותים נלווים ובכלל זה שירותי הסעדה, בילוי ופנאי".
עוד נקבע בצו, כי אזורי פיתוח א' של אטרקציה* יהיו במפה ובאזורים המפורטים בתוספת לצו.
* כהגדרתה בסעיף 40א לחוק עידוד השקעות הון, דהיינו "מיזם תיירותי ייחודי שאינו מיתקן תיירותי ללינה, המספק, בתמורה, פעילויות נופש, תרבות או פנאי, והמהווה מוקד משיכה תיירותי באזור שבו הוא ממוקם".
תחילתו של הצו ביום 1.1.2024 ותוקפו עוד ליום 31.12.2025.
פריסת תשלומים באמצעות הרשאה לחיוב חשבון – מס הכנסה
במבזק מס' 2051 מיום 15.11.2023 דיווחנו על פרסום הודעתה (קישור להודעה) של גב' נטע סבח, סמנכ"לית בכירה לאכיפת הגביה ברשות המיסים, לפיה על-מנת להקל על ציבור המייצגים והנישומים ולאפשר מתן שירות יעיל, החליט מנהל רשות המסים, עו"ד שי אהרונוביץ, על מתן אפשרות למיַיצגים לבצע פריסת תשלומי מס הכנסה במערכת המיַיצגים באמצעות הרשאה לחיוב חשבון, ללא צורך בקבלת אישור מראש או הגעה פיזית למשרדי הרשות.
עוד דיווחנו על פרסום הודעתה הנוספת של גב' סבח, וזאת ביחס לתשלומי מע"מ (קישור להודעה הנוספת).*
* למַעבר להודעת דוברוּת רשות המיסים בנושא פריסת תשלומי מס הכנסה ומע"מ, לחצו כאן.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום א, 8.12.2024, פורסמה הודעה נוספת של גב' סבח (קישור להודעה הנוספת) במסגרתה צוין כי מנהל רשות המיסים, עו"ד שי אהרונוביץ, החליט על הגדלת הסכום הניתן לפריסה באמצעות הרשאה לחיוב לחשבון במערכת המייצגים מ-100,000 ₪ ל-200,000 ₪ ועל הגדלת מספר התשלומים לעד 8 תשלומים שווים במקום עד 4 תשלומים שווים כפי שהיה עד כה.
עוד צוין בהודעה הנוספת, כי הפריסה בהרשאה לחיוב חשבון תתאפשר לאחַר ביצוע בדיקת אימות חשבון. דהיינו, תיבדק ההתאמה בין זהות בעל החשבון של ההרשאה לחיוב חשבון אל מול הזהות של בעל התיק; וכי ככל שקיימת התאמה בין הזהויות המערכת תאפשר בצוע הפריסה בהתאם לכללים המפורטים בהודעה הנוספת.
חוזר מקצועי בנושא התיקון לכללי הקצאת אופציות לעובדים
במבזק מס' 2093 מיום 23.9.2024 דיווחנו, בין היתר, על פרסום כללי מס הכנסה (הקלות מס בהקצאת מניות לעובדים) (תיקון), התשפ"ד-2024 ("התיקון") (קישור לתיקון).
נזכיר, כי במסגרת התיקון תוקנו הכְּללים משנת 2003 (דהיינו, כללי מס הכנסה (הקלות מס בהקצאת מניות לעובדים), התשס"ג-2003) ("הכללים") באופן כזה שנקבע למעשה "מסלול ירוק" חקיקתי לאישור תוכנית הקצאה,* דבר המַקנה וודאות בניגוד למצב המשפטי עד כה במסגרתו התוכניות היו נבחנות בדיעבד.**
* ראו, בין היתר, את השאלון החדש הנכלל בתוספת ד' החדשה לכללים.
** ראו בעניין זה את פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בנצרת בעניין טל שוחט. למַעבר למבזק בנושא זה, לחצו כאן.
בנוסף, נקבעו חובות דיווח ביחס להקצאה.
עוד נזכיר, כי תחולת התיקון נקבעה ליום 1.1.2025, וזאת ביחס לבקשה או דיווח שתוגשנה (באופן מקוּון) ביום זה ואילך, כאשר תוכניות שתוגשנה עד ליום 31.12.2024 תַמשכנה להיות מוגשות, כבעבר, באופן ידני.
ביום ה, 5.12.2024, וכפי שדיווחנו במבזק מס' 2102, פורסמה הנחייתו בנושא של רו"ח נדב נגר, מנהל החטיבה המקצועית ברשות המיסים (קישור להנחייה).
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי שלשום, 9.12.2024, פורסם חוזר מס הכנסה מס' 1/2024 בנושא "הגשת תוכנית הקצאת מניות באמצעות נאמן על פי סעיף 102 לפקודה" (קישור לחוזר).
במסגרת החוזר החדש נכלל, לצד הסבר כללי על תגמול הוני ותוכניות הקצאה כמו גם היבטי המיסוי הגלומים בתגמול כאמור (סעיפים 3(ט) ו-102 לפקודת מס הכנסה), ניתוח מפורט של אופן הגשת בקשה לאישור תוכנית הקצאה, וזאת בהתייחס לנוסחם המתוקן של הכללים בעקבות התיקון, ובכלל זאת הסייגים לאישור תוכנית הקצאה ותוכן השאלון (תוספת ד לכללים, כנוסחם לאחַר התיקון).
הגשת ערעור לבית-המשפט העליון באיחור של 9 ימים
פסק-הדין של ועדת-הערר
במבזק מס' 2071 מיום 1.4.2024 דיווחנו, בין היתר, על פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בנוף הגליל – נצרת בעניין א.ע. סולימאן בע"מ.
נזכיר, כי עניינו של פסק-הדין בערר שהגישו א.ע. סולימן בע"מ ("המוֹכרת") ומר מוחמד עודתאללה ("הקונה") על החלטות המשיב (מנהל מיסוי מקרקעין נצרת) מיום 9.3.2022 בהשגות שהגישו העוררים על שומות מס שבח ומס רכישה שקבע המשיב.
העוררים דיווחו למשיב על שתי עסקות במסגרתן נמכרו זכויות המוֹכרת לקונה בקרקע בריינה ("הקרקע"): האחת, מכירה מיום 20.3.2019 של קרקע בשטח 1,500 מ"ר תמורת 400,000 ₪ (כ-267 ₪ למ"ר); והשנייה, מכירה מיום 12.11.2019 של קרקע בשטח 1,480 מ"ר תמורת 400,000 ₪ (כ-270 ₪ למ"ר).
המשיב לא קיבל את השוֹוי המוצהר והוציא שומות לפי מיטב השפיטה, בגדרן העמיד את שווי הקרקע בעסקה הראשונה לפי 1,500 ₪ למ"ר ובעסקה השנייה לפי 1,000 ₪ למ"ר. זאת, לפי שיטת ההשוואה ובהתבסס על 4 עסקות שנעשו באותו גוש, אחת מהן באותה חֵלקה בה מדובר.
ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופטת ע' הוד (בהסכמת חברי הוועדה עו"ד א' מן ומר א' שרם), דחתה את הערר (קישור לפסק-הדין).
הוועדה קבעה, כי שומתו של המשיב – שהסתמך על עסקות השוואה רלבנטיות ותוך שהביא בחשבון את מצבה התכנוני של הקרקע ואת התכניות שהיו בהליך אישור באותה עת ואשר השפיעו על שווי השוק עוד בטרם אישורן – מוצדקת, מבוססת ומשַקפת את שווי השוק של המקרקעין הנמכרים; ומשכך, ולאור הפער המשמעותי בין שווי השוק שקבע המשיב לבין השוֹוי המוצהר על-ידי הצדדים, היה המשיב רשאי להתעלם מהשווי המוצהר ולשום את העִסקה לפי שווי השוק.
עוד קבעה הוועדה, כי לא עלה בידי העוררים להוכיח כי על אף הפער האמור יש לקבוע את השוֹוי בהתאם לשווי המוצהר.
הערעור לבית-המשפט העליון
המוֹכרת והקונה הגישו ערעור על פסק-הדין של ועדת-הערר לבית-המשפט העליון.
אולם, הגם שפסק-הדין של ועדת-הערר ניתן ביום 17.3.2021, הערעור לבית-המשפט העליון הוגש ביום 21.5.2024, דהיינו שלא בתוך תקופת 45 הימים המנויה בסעיף 90 לחוק מיסוי מקרקעין.
משכך, מנהל מיסוי מקרקעין נצרת הגיש בקשה לסילוק ההליך על הסף.
המערערים התנגדו לבקשה בגורסם כי הערעור הוגש במועד, אך עתרו, לחלופין, להארכת מועד בדיעבד ככל שטענת המשיב תתקבל.
המשיב התנגד לבקשה החלופית להארכת מועד.
בית-המשפט העליון, מפי הרשמת מ' יהב, קיבל את בקשתה החלופית של המערערת (קישור להחלטה).
בראשית הדברים, הִבהירה הרשמת, כי על-פי פסיקתו של בית-המשפט העליון בעניין א.א אביבה אלזמי בע"מ (ע"א 7272/21)* ובעניין א.מ. שטרן תשתיות בע"מ (ע"א 6139/22)** היה על המערערים להגיש את הערעור עד ליום 12.5.2024; וכי בהינתן העובדה שהערעור הוגש ביום 21.5.2024, הרי שהערעור אכן הוגש באיחור.
* באותו מקרה, אליו נדרשנו במבזק מס' 1952 מיום 13.12.2021 (קישור למבזק), הכריע השופט ד' מינץ במחלוקת הפרשנית שניטשה בין הצדדים שם באשר לשאלה מהו הדין הקובע את המועד להגשת ערעור על החלטתה של ועדת-ערר בערר שהוגש מכוח סעיף 88 לחוק מיסוי מקרקעין. נקבע, כי המועד להגשת ערעור על פסק דינה של ועדת-ערר הוא בתוך 45 ימים מיום מתן פסק-הדין או מיום המצאתו, וזאת ללא חריגים וסייגים, לרבות כאלה הקבועים בהוראות דין אחרות, לא כל שכּן כאלו המצויות במדרג נורמטיבי נמוך יותר.
** באותו מקרה, אליו נדרשנו במבזק מס' 1999 מיום 16.11.2022 (קישור למבזק), קבעה הרשמת ל' משאלי-שלומאי, כי ימי הפגרה באים במניין הימים להגשת ערעור על החלטתה של ועדת-ערר לפי חוק מיסוי מקרקעין, וזאת תוך הפנָיה לסעיף 10(ג) לחוק הפרשנות, שלפיו "במניין ימי תקופה יבואו גם ימי מנוחה, פגרה או שבתון שעל פי חיקוק, זולת אם הם הימים האחרונים שבתקופה".
למרות האמור, קבעה הרשמת, כי יש לקבל את בקשתם החלופית של המערערים להארכת מועד.
הרשמת ציינה, כי בבקשה להארכת מועד שהגישו המערערים בד בבד עם התשובה לבקשה לסילוק על הסף, הם ביקשו לרפא את האיחור בטענה כי מדובר באיחור לא משמעותי של תשעה ימים בלבד, הנובע מטעות בתום לב. בנוסף, המערערים ציינו, כי להבנתם היה עליהם להגיש את הערעור עד ליום 21.5.2024 וזאת תחת ההנחה שפגרת הפסח, כמו גם יום העצמאות שהוא יום שבתון, אינם באים במניין הימים.
בנסיבות אלו, מדובר בטעות בהבנת המצב המשפטי לעניין מניין הימים להגשת ההליך.
בהינתן שמדובר בהליך שעניינו חוק מיסוי מקרקעין שהוא חריג לכלל שישים הימים בהליך האזרחי, בהינתן משך האיחור שאינו משמעותי מאוד, בהינתן טעותם של המערערים ביחס לחישוב המועדים, ומבלי להביע עמדה ביחס לסיכויי ההליך – מן הראוי לקבל את הבקשה.
שומת ניכויים – סוגיות שונות
ביום 4.12.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין פאר הדיור בע"מ.
באותו מקרה, נדונו מספר מחלוקות בין המערערת לבין המשיב (פקיד-שומה גוש דן) בעקבות שומת ניכויים שהאחרון הוציא למערערת ובכלל זאת ביחס לגילום שביצע המשיב, האם החובה לנַכּוֹת במקור חלה גם על רכיב המע"מ, עיתוי חובת ניכוי המס במקור כאשר השיק הוא דחוי, קנס בגין אי-הניכוי ועוד.
להמשך, לחצו כאן.
מתוק לו מתוק לו
ביום 5.12.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון, בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק, בעתירה שהגישו מר חנוך ברקת, הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא, פרופ' אהרון טרואן ופרופ' נדב דוידוביץ נגד שר האוצר, שר הבריאות וממשלת ישראל, בגדרהּ התבקש בג"ץ להורוֹת על החלטת שר האוצר לבטל את מס הקנייה על משקאות ממותקים.
בית-המשפט העליון – מפי השופט נ' סולברג, השופט ע' גרוסקופף והשופטת ג' כנפי-שטייניץ – קבע, כי חרף יתרונותיה המוכחים של הטלת מיסוי על משקאות מתוקים להפחתת צריכת הסוכר ואף שהליך החקיקה "לא היה מיטבי", החלטת שר האוצר נטועה בשיקולי מדיניות מיסוי ומצויה בליבת שיקול דעתו, ומשכך, בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית בהחלטתו, יש לדחות את העתירה (קישור לפסק-הדין).