החקיקה שבדרך | הנחייה בנוגע לתיקון לכללי הקצאת אופציות לעובדים | פיצויים לעסקים בקריית שמואל ובקריית חיים | העלאת שיעור מע"מ ל-18% | הארכת מועד לספירת מלאי | תיאום מס בגין תרומות ועוד
08/12/2024
הנחייה בנוגע לתיקון לכללי הקצאת אופציות לעובדים
במבזק מס' 2093 מיום 23.9.2024 דיווחנו, בין היתר, על פרסום כללי מס הכנסה (הקלות מס בהקצאת מניות לעובדים) (תיקון), התשפ"ד-2024 ("התיקון") (קישור לתיקון).
נזכיר, כי במסגרת התיקון תוקנו הכְּללים משנת 2003 (דהיינו, כללי מס הכנסה (הקלות מס בהקצאת מניות לעובדים), התשס"ג-2003) ("הכללים") באופן כזה שנקבע למעשה "מסלול ירוק" חקיקתי לאישור תוכנית הקצאה,* דבר המַקנה וודאות בניגוד למצב המשפטי עד כה במסגרתו התוכניות היו נבחנות בדיעבד.**
* ראו, בין היתר, את השאלון החדש הנכלל בתוספת ד' החדשה לכללים.
** ראו בעניין זה את פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בנצרת בעניין טל שוחט. למַעבר למבזק בנושא זה, לחצו כאן.
בנוסף, נקבעו חובות דיווח ביחס להקצאה.
עוד נזכיר, כי תחולת התיקון נקבעה ליום 1.1.2025, וזאת ביחס לבקשה או דיווח שתוגשנה (באופן מקוּון) ביום זה ואילך, כאשר תוכניות שתוגשנה עד ליום 31.12.2024 תַמשכנה להיות מוגשות, כבעבר, באופן ידני.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום ה, 5.12.2024, פורסמה הנחייתו בנושא של רו"ח נדב נגר, מנהל החטיבה המקצועית ברשות המיסים.
למַעבר להנחיה, לחצו כאן.
החקיקה שבדרך
ביום ד, 4.12.2024, פורסמה הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה-2024 ("הצעת החוק").
להמשך, לחצו כאן.
עסקים בקריית שמואל ובקריית חיים יהיו זכאים לפיצויים בספטמבר-אוקטובר 2024 במסלול מחזורים
פורסמה הודעתן המשותפת בנושא של דוברוּת משרד האוצר ודוברוּת רשות המיסים.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
העלאת שיעור מע"מ ל-18%
במבזק מס' 2067 מיום 7.3.2024 דיווחנו על פרסום צו מס ערך מוסף (שיעור המס על עסקה ועל יבוא טובין) (תיקון), התשפ"ד- 2024 (קישור לצו), בגדרו תוקן צו מס ערך מוסף (שיעור המס על עסקה ועל יבוא טובין), התשס"ה-2005 כך ששיעור המע"מ יוגדל מ-17% ל-18%, וזאת הָחל מיום 1.1.2025.
ואילו במבזק מס' 2074 מיום 30.4.204 דיווחנו, כי ביום 14.4.2024 פורסם ברשומות צו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכ"רים ומוסדות כספיים) (תיקון), התשפ"ד-2024 ("הצו הנוסף") (קישור לצו הנוסף), במסגרתו תוקן צו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכ"רים ומוסדות כספיים), התשנ"ג-1992 כך ששיעור מס השכר ומס הרווח המשולמים על פעילות בישראל של מוסד כספי מ-17% ל-18%. גם זאת, הָחל מיום 1.1.2025.*
* נזכיר, כי ביום 17.3.2024 פורסם ברשומות חוק תשלום מיוחד לשם השגת יעדי התקציב (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024 ("החוק") (קישור לחוק), בגדרו נקבע, כי בנק שאינו "בנק בעל היקף פעילות קטן" (כהגדרתו לעיל) ("בנק משלם") ישלם לאוצר המדינה לגבי התקופה הקובעת – שהיא התקופה שמיום תחילתו של החוק (1.4.2024) ועד ליום 31.12.2025 – תשלום שנתי בסכום השָווה ל-6% מהרווח (כהגדרתו בחוק מע"מ) שהפיק על פעילותו בישראל.
למַעבר למבזק בעניין זה (מבזק מס' 2069 מיום 18.3.2024), לחצו כאן.
בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם, כי ביום ה, 5.12.2024, פורסמה הוראת פרשנות מס' 1/2025 בנושא "העלאת שיעור המע"מ מ17% ל18%" ובה, בין היתר, פרוט הנחיות כלליות ודוגמות למועדי החיוב במס ושיעור המס בהתייחס לסוגים שונים של עסקות.
למַעבר להוראה, לחצו כאן.
הארכת מועד לביצוע ספירת מלאי לשנת-המס 2024
ביום 2.12.2024 פורסמה הודעתה בנושא של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת וכן סמנכ"לית מיסוי מקרקעין (בפועל) ברשות המיסים.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
תורמים לעמותות מוכּרות שהתממשקו למערכת הדיגיטלית של רשות המיסים יוכלו לקבל זיכוי במס מבלי להציג קבלה
במבזק מס' 2043 מיום 14.4.2024 דיווחנו אודות הודעת רשות המיסים (קישור להודעה) לפיה הָחל מיום 1.1.2025 יתבקשו מוסדות הציבור שהינם בעלי אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה להנפיק את הקַבָּלות לתורמים באמצעות מערכת התרומות הדיגיטלית של רשות המסים.
החיבור למערכת ייעשה באמצעות תוכנה להפקת קבלות על תרומות המאפשרת התממשקות למערכת או באמצעות יישומון ייעודי שמפתחת רשות המסים בימים אלה.
ואילו במבזק מס' 2095 מיום 7.10.2024 דיווחנו על פרסום הודעה נוספת של רשות המיסים (קישור להודעה הנוספת) לפיה בעקבות פניות מהציבור, ולאור התמשכות המצב הביטחוני, החליט מנהל רשות מסים, עו"ד שי אהרונוביץ, לדחות את המועד שהָחל ממנו מוסדות הציבור יתבקשו להנפיק קבלות באמצעות התוכנה האמורה.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 2.12.2014 פורסמה הודעת דוברוּת רשות המיסים (קישור להודעה) לפיה תורמים לעמותות מוּכּרות המבקשים לממש את זכאותם לזיכוי במס בגין התרומה, יוכלו לעשות זאת באמצעות תיאום מס מקוּון או תיאום מס במשרד מס הכנסה, ללא צורך לשמור ולהציג קבלה בגין התרומה, כל עוד העמותה התממשקה למערכת התרומות הדיגיטלית.*
* אם התרומה דוּוחה במערכת הדיגיטלית יופיע על-גבי הקבלה בגין אותה תרומה הכיתוב: "התרומה דווחה לרשות המסים" בצירוף מספר דיווח.
עוד צוין בהודעה, כי תורמים שיערכו תיאום מס מקוּון, באתר רשות המסים, יראו מיד עם כניסתם לתהליך המקוּון את רשימת תרומותיהם לשנה הנוכחית, מתוכה יוכלו לסמן את התרומות עליהן הם מבקשים לקבל זיכוי, ללא צורך בצירוף הקבלות; וכי תורמים שיִפנו למשרדים לצורך תיאום מס, לא יצטרכו להציג קבלות.
נזכיר, כי במבזק מס' 2011 מיום 24.11.2024 דיווחנו, בין היתר, על הודעה משותפת מיום 13.11.2024 של דוברוּת רשות המיסים ודוברוּת משרד האוצר (קישור להודעה), לפיה עמותות וארגונים המחזיקים באישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, המַקנה לתורמים לאותן עמותות זיכוי במס בגין תרומתם, יוכלו לדַווח ישירות לרשות המסים על סכומי התרומות שקיבלו; והמידע יועבר באופן אוטומטי למערכות השכר של המעסיקים ויזַכה באופן אוטומטי את העובד בזיכוי המס המגיע לו, ללא צורך בתיאום מס או בקשה להחזר מס.
פריסת תשלומים למס הכנסה בידי מיַיצגים: עד 200 אלף ₪ ב-8 תשלומים
פורסמה הודעת דוברוּת רשות המיסים בנושא.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
בקשה לבחינת גביית קנס פיגורים ביֶתֶר במקרה של תשלום על חשבון שומה נוספת לאותה שנת-מס
ביום ד, 4.12.2024, פורסמה הודעת רשות המיסים בנושא.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
עיכוב ביצוע פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בעקבות ערעור לבית-המשפט העליון
רקע
ביום 1.12.2024 ניתנה החלטתו של בית-המשפט העליון בעניין פלונית.
עניינה של ההחלטה בבקשה שהגישה המבקשת לעיכוב ביצועו של פסק-הדין המשלים שנתן בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד ביום 19.5.2024 (השופט ד"ר ש' בורנשטין), בגדרו נדחה הערעור שהגישה המבקשת על שומה שהוּצאה לה בגין עִסקה למכירת מניות.
נזכיר, כי מקורו של ההליך בחיובה של המבקשת במס רווחי הון בגין עסקה שביצעה בשנת 2011 ואשר במסגרתה מכרה מניות. תחילה חויבה המבקשת במס על בסיס שווי עסקה של כ-27 מיליון ₪. בהמשך, ובעקבות הליך משפטי שנקטה המבקשת, נחתם בשנת 2018 בינה ובין מי שרכש ממנה את המניות הסכם גישור ובעקבותיו קיבלה המבקשת ממנו סכום נוסף של כ-80 מיליון ₪ ("התמורה הנוספת"). המבקשת חויבה במס בגין התמורה הנוספת, והמחלוקת שהולידה את ההליך נסבה על כך.
ביום 20.8.2020 הגישה המבקשת ערעור לבית-המשפט המחוזי באשר לחיובה במס בגין התמורה הנוספת. המבקשת טענה, בעיקרו של דבר, כי התמורה הנוספת לא שולמה לה בגין המניות, וכי מכל מקום השומה שמכוחה חויבה במס בגין העִסקה התיישנה.
ביום 10.11.2022 נתן בית-המשפט המחוזי פסק-דין חלקי ("פסק-הדין החלקי") (קישור לפסק-הדין החלקי) שדחה את טענתה של המבקשת באשר לעילת התשלום של התמורה הנוספת וקבע כי זו שולמה בגין מכירת המניות.*
* להשלמת התמונה יצוין, כי המבקשת הגישה ערעור על פסק-הדין החלקי לבית-המשפט העליון, אך ביום 18.3.2024 חזרה בה מערעור זה בשים לב להערות בית-המשפט.
בפסק דינו המשלים ("פסק-הדין המשלים") (קישור לפסק-הדין המשלים), דחה השופט בורנשטין את טענתה של המבקשת לפיה חלה התיישנות ביחס לשומה הנוגעת לתמורה הנוספת.
השופט בורנשטין הִבהיר, בעיקרו של דבר, כי לא ניתן לקבל את טענתה של המבקשת "לפיה תמורה שהתקבלה 'באיחור' אינה חייבת במס, משום שעל פי הנטען אין ליחסה, לא לשנת העסקה ולא לשנה שבה התקבלה". בהתאם לכך חִייב השופט בורנשטין את המבקשת לשלם מס בסכום של כ-40 מיליון ₪.
נזכיר, כי דיווחנו על פסק-הדין החלקי במבזק מס' 1999 מיום 16.11.2022; ואילו על פסק-הדין החלקי דיווחנו במבזק מס' 2083 מיום 1.7.2024.
למַעבר לתמצית פסקי-הדין האמורים, לחצו כאן.
הערעור לבית-המשפט העליון ובקשת עיכוב הביצוע
ביום 17.7.2024 הגישה המבקשת ערעור על פסק-הדין המשלים לבית-המשפט העליון.
בערעור נטען, בין היתר, כי חלה התיישנות ביחס לחיובה של המבקשת במס בכל הנוגע לתמורה הנוספת.
ואילו ביום 20.9.2024 הגישה המבקשת את הבקשה לעיכוב ביצועו של פסק-הדין המשלים.
לטענת המבקשת, סיכויי הערעור טובים וכי די בנכסיה על מנת להבטיח את ביצועו של פסק-הדין המשלים ככל שיידחה הערעור.
כמו-כן, המבקשת העלתה בבקשתה לעיכוב הביצוע של פסק-הדין טענות באשר למצבה הרפואי ובהקשר זה לצורך שלה בכספים עבור טיפולים רפואיים.
בתגובתו מיום 29.9.2024 טען המשיב (פקיד-שומה נתניה), כי דין הבקשה להידחות.
לטענתו, הבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה בשיהוי, כארבעה חודשים לאחַר שניתן פסק-הדין המשלים, וכחודשיים לאחַר הגשת הערעור.
עוד טען המשיב, כי "סיכויי הערעור קלושים ולמעשה אפסיים", וכי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובתה של המבקשת. בהקשר זה, הדגיש המשיב, כי המבקשת לא הִצביעה על כך שייגרם לה נזק בלתי -הפיך ממימוש פסק-הדין המשלים.
המשיב הוסיף, כי הוצע למבקשת הֶסדר של פריסת תשלומים, אך היא נמנעה מלפעול לפיו. ואילו באשר לטענותיה של המבקשת ביחס למצבה הבריאותי, טוען המשיב כי אלה הועלו בעלמא.
להשלמת התמונה יצוין כי ביום 10.10.2024 הגישה המבקשת בקשה שנָשאה את הכותרת "בקשה בהולה למתן סעד ארעי לעיכוב מימוש חוב המס למיצער עד להכרעה בבקשה לעיכוב ביצוע".
בבקשה זו נטען, בעיקרו של דבר, כי המשיב עיקל כספים בחשבונותיה של המבקשת באופן הפוגע ביכולתה להתקיים.
בהחלטתה מאותו יום, הורתה השופטת ד' ברק-ארז למשיב להודיע "אילו חשבונות בנק של המבקשת יש בכוונתו לעקל, וכיצד יש בכוונתו לאפשר לה התנהלות כספית שוטפת ולו חלקית".
בתשובתו מאותו יום, הודיע המשיב, כי יותיר בחשבונות הבנק של המבקשת סך של 200,000 ₪ על-מנת לאפשר לה לקיים את צרכיה השוטפים.
ואילו בתגובתה מיום 13.10.2024, הוסיפה המבקשת וטענה, כי סכום זה אינו מספיק לצורך הבטחת התנהלותה השוטפת.
השופטת ברק-ארז קיבלה את בקשת עיכוב הביצוע באופן חלקי וללא צו להוצאות (קישור להחלטה).
השופטת ציינה, כי מדובר בסכום כסף משמעותי אשר תשלום מלא שלוֹ עלול להכביד באופן ניכר על המבקשת, בין השאר בהתחשב בצורך לכאורה לממש לשם כך נכסים שאינם נזילים.
מנגד, קיים החשש המובנה שבסופו של דבר המשיב לא יוכל להיפרע מהמבקשת ולמצער לא במלוא הסכום, אם פסק-הדין שניתן יעמוד על כנו. לעומת זאת, בהינתן שהזוכה היא המדינה, אין חשש מקביל לפיו המבקשת לא תוכל לגְבות את הכסף שישולם בחזרה אם ערעורה יתקבל.
על רקע השיקולים האמורים ומבלי לנקוט כל עמדה ביחס לסיכויי הערעור, מצאה השופטת ברק-ארז להורוֹת על עיכוב ביצוע חלקי: בשלב זה המבקשת תידרש לשלם למשיב כמחצית מסכום המס שהיא חייבת בו בהתאם לפסק-הדין המשלים, דהיינו סך של 20 מיליון ₪. לצד זאת, המשיב יוכל להותיר את העיקולים שהוטלו על נכסיה של המבקשת על כנם, עד לגובה יתרת הסכום שנפסק, כך שלא ניתן יהיה לבצע בהם דיספוזיציה – אך מבלי לממשם בשלב זה. כמו-כן, כל עוד העיקולים חלים גם ביחס לחשבונות הבנק של המבקשת – ובהתחשב בצרכים הרפואיים והאחרים שהיא הציגה – סכום העיקול יוגבל, כך שיישאר בידיה סכום כסף נזיל בסך של מיליון ₪ בשנה.