עדכוני מלחמה | חילופי מידע לגבי מטבעות דיגיטליים | תשלומים לקוקה קולה העולמית – תמלוגים? | עתירה למסירת מידע בנושא הליכי הסכמה הדדית | קיזוז מס תשומות ברכישת סובארו CROSSTREK | חבות בדמי ביטוח בגין שווי רכב ועוד
24/11/2024
ארכה להגשת תביעות לפיצויי נזק עקיף
פורסמה הודעת רשות המיסים (קישור להודעה) לפיה המועד האחרון להגשת תביעות במסלולי מחזורים מאי-יוני ושכר מרץ-אפריל יוארך עד ליום 18.11.2024.
נוהל לאישור ייבוא, רכישה, שימוש והחזקת מונית בהטבת מס
פורסם הנוהל האמור.
למַעבר לנוהל, לחצו כאן.
הכנסות מהון בישראל 2021-2013
שלשום, 18.11.2024, פורסם באתר של רשות המיסים מחקר בנושא "הכנסות מהון בישראל 2021-2013" שנכתב על-ידי ד"ר עופר רז-דרור (סמנכ"ל חטיבת תכנון וכלכלה ברשות המיסים).
להורדת המחקר, לחצו כאן.
זיכוי במס בגין תרומה – ישירות דרך תלוש השכר
פורסמה הודעתם המשותפת בנושא של דוברוּת רשות המיסים ודוברוּת משרד האוצר.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
החלפת מערכת ההזדהות לדיווחים תקופתיים למע"מ
פורסמה הודעתם בנושא של גב' נטע סבח, סמנכ"לית בכירה לאכיפת הגביה ברשות המיסים ומר שלמה אוחיון, סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות ברשות.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
חילופי מידע לגבי מטבעות דיגיטליים
שר האוצר הודיע ל-OECD על מחויבותו להטמיע בישראל את תקן ה-CARF* הקובע מסגרת כללים לחילופי מידע למגזר המטבעות הדיגיטליים.
* Crypto Asset Reporting Framework.
פרויקט ה-CARF הוצג בעקבות בקשת ראשי מדינות ה-20G מאוקטובר 2022 לבניית מערכת חילופי מידע רחבה, שקופה ואפקטיבית למגזר המטבעות הדיגיטליים. יישומו של פרויקט ה-CARF מובל על ידי ה-Global Forum הפועל תחת ארגון ה-OECD למטרת הגברת השקיפות וחילופי המידע למטרות מס.
בכך, מצטרפת ישראל לשורה ארוכה של מדינות שהצהירו על התחייבותן לאמץ את מסגרת הכללים של ה-CARF הָחל משנת 2027 וביניהן ארה"ב, אנגליה, קנדה, שוויץ, סינגפור, לוקסמבורג, מלטה, קפריסין, ג'יברלטר ועוד.
למַעבר להודעת דוברוּת רשות המיסים בנושא, לחצו כאן.
תשלומים לקוקה קולה העולמית – תמלוגים?
בעקבות פניות רבות למשרדנו נבקש להבהיר, כי עד כה טרם התייחסנו לפסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 29.8.2024 בעניין החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ, מהטעם שטרם הותרה לפרסום גרסה נרחבת יותר מהגרסה המושחרת שפורסמה הותר ביום 8.9.2024 (קישור לגרסה המושחרת).
בתמצית נציין, כי במסגרת פסק-הדין דחה בית-המשפט, מפי השופט מ' אלטוביה, את הערעור שהגישה המערערת על שומות שקבע המשיב (פקיד-שומה גוש דן) לגבי שנות-המס 2017-2010 וקבע, כי יש לראות בשיעור מסוים מהתשלומים ששילמה המערערת על-פי הסכמי בקבוק ושיווק בלעדיים שנכרתו בינה לבין The Coca-Cola Company ("קוקה קולה") בגֶדר תמלוגים הגוררים חובת ניכוי מס במקור.
ניתוח מפורט של פסק-הדין ייכלל במבזק נפרד ככל שתפורסם גרסה עדכנית של פסק-הדין.
עתירה למסירת מידע בנושא הליכי הסכמה הדדית
העתירה הראשונה
במבזק מס' 1941 מיום 20.10.2021 דיווחנו על החלטתו של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין א. רפאל ושות', עורכי-דין ("העותרים").
נזכיר, כי עניינה של ההחלטה בעתירה מנהלית שהוגשה על-ידי העותרים בהתאם להוראות סעיף 17 לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, כנגד החלטתה של רשות המסים (המשיבה), בגדרהּ סירבה הרשות למסור לעותרים מידע בקשר להליכי הסכמה הדדית המתנהלים על-ידיה בהתאם להוראות אמנות המס עליהן חתומה מדינת ישראל.
זאת, הן לצורך עדכון ספרם של העותרים העוסק במיסוי בינלאומי (כרך רביעי במסגרת סדרת הספרים "מס הכנסה" המהווים את אבן היסוד בתחום זה) והן לתועלת כלל הציבור.
נזכיר, כי הליכי הסכמה הדדית הם הליכי התדיינות שיוזמים נישומים או מדינות החתומות על אמנות למניעת כפל-מס על-מנת להכריע את אופן חלוקת המס בין המדינות בעניינים שהאמנה שותקת לגביהם, או במקרים שנוסח האמנה ניתן להתפרש במספר אופנים.*
* ראו בעניין זה הוראת ביצוע מס' 23/2001 מיום 16.12.2001 (קישור להוראה). ראו גם, ובין היתר, את פסק-הדין שניתן לאחרונה בעניין פ.ק. גנרטורים וציוד בע"מ (ע"מ 45306-02-17).
נקל אפוא להבין, כי המידע שהתבקש על-ידי העותרים בקשר להליכי הסכמה הדדית המתנהלים על-ידי רשות המסים חשוב ביותר לנישומים ולמיַיצגיהם.
כך, פרסום המידע לא רק שילַמד על מדיניותה של ישראל בהתדיינותה מול מדינות אחרות בסוגיות השונות (וממילא יאפשר גם ביקורת על מדיניות זו), אלא שגם יאפשר לנישומים ששוקלים ליזום הליך הסכמה הדדית להעריך את הסיכויים והסיכונים הכרוכים בפתיחת הליך כאמור.
לאחַר שרשות המסים ביקשה ארכות לצורך הגשת תשובתה לעתירה, הודיעה הרשות לבית-המשפט, כי "לאחר חשיבה מחודשת, בה נטלו גורמים שונים במדינה" היא מבקשת לשוב ולשקוֹל את הסוגיה ולהוציא מתחת ידיה החלטה מינהלית חדשה.
בתוך כך, הִבהירה הרשות, כי עליה לפְנות לצדדים שלישיים והיא צופה שקבלת ההחלטה החדשה תצריך פרק זמן של חודשים מספר.
לאור זאת, בית-המשפט התבקש למחוק את העתירה ללא צו להוצאות.
העותרים טענו, כי יש לקצוֹב זמן לקבלת ההחלטה החדשה וכן להשית על המשיב הוצאות.
בית-המשפט המחוזי, מפי השופט ר' וינוגרד, קיבל את בקשת הרשות באופן חלקי (קישור להחלטה).
השופט וינוגרד קבע, כי לאור הודעת הרשות, אין עוד טעם בהותרת העתירה על כנה, שכּן זו הפכה לתיאורטית כאשר היא תוקפת החלטה שתוחלף באחרת.
בהתאם, השופט הורה על מחיקת העתירה.
עם זאת, השופט הוסיף וקבע, כי יש טעם בטענת העותרים לפיה יש לקצוב זמן לקבלת ההחלטה החדשה ויש להשית על המשיב הוצאות.
השופט הטעים, כי אי-קציבת מועד למתן ההחלטה עלול להביא לכך שההתדיינות הנוגעת לסוגיה תימשך חודשים רבים ביותר; ואילו מניעת הוצאות מהעותרים תגרום לכך שהם יִצאו בחסרון כיס על אף שהעתירה שהגישו הביאה לתוצאה מעשית של בחינה מעמיקה ומחודשת של הסוגיה.
לאור זאת, קבע השופט, כי ההחלטה החדשה תתקבל לא יאוחר מיום 2.2.2022 וכי המשיב יישא בהוצאות העותרים בסכום של 5,000 ₪.
העתירה הנוספת
ביום 1.2.2022 המציא המשיב לעותר את החלטתו החדשה בבקשה, בה דחה בשנית את בקשת העותר.
בעקבות זאת, הגיש העותר עתירה נוספת וביום ה', 21.11.2024, ניתן פסק-הדין.
בית-המשפט, מפי השופט א' דורות, דחה את העתירה הנוספת (קישור לפסק-הדין).
השופט דורות קבע, כי לא הונחה תשתית עובדתית ומשפטית המצדיקה את מסירת המידע המבוקש על-ידי העותר, בעוד שהמשיב הצליח להראות כי פרסום המידע בהתאם לאמות המידה המוסכמות על-ידי המדינות, משַקף איזון נאות בין האינטרסים המנוגדים, המאפשר חשיפת נתונים מסוימים לגבי הליכי ההסכמה ההדדית המבוקש; וכי פרסום המידע המבוקש עלולך להביא לפגיעה ביחסי החוץ של מדינת ישראל, כמו גם בהיבטים חשובים נוספים בפעילותה של רשות המיסים.
בהצלחה מול פקיד-השומה
ביום 12.11.2024 ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין מסר.
להמשך, לחצו כאן.
חבות בדמי ביטוח בגין שווי רכב
ביום 3.11.2024 ניתן פסק-הדין של בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בעניין א. ליטמן בע"מ.
עניינו של פסק-הדין בטענות התובעת לפיהן יש לבטל את חיובי דמי הביטוח שהושתו עליה בעניין שווי רכב היות שמדובר ברכבי עבודה או ברכבים תפעוליים.
עוד טענה התובעת, כי יש לבטל את החיובים האמורים בגין רכבים שכורים, שכּן מדובר ברכבים שהושכרו עבור קבלנים חיצוניים ולא עבור עובדי החברה.
בנוסף, טענה התובעת, כי יש לבטל את החיוב של אחד מעובדיה בגין שווי רכב, שכּן מדובר ברכב פרטי של מנכ"ל החברה שהועמד לעיתים לעובדי התובעת כדי לבצע משימות.
בית-הדין, מפי השופטת י' מזרחי-לוי, דחה את התביעה ביחס לשתי המחלוקות הראשונות וקיבל את התביעה ביחס למחלוקת השלישית (קישור לפסק-הדין).
קיזוז מס תשומות בגין רכישת רכב מדברי
ביום 18.9.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין מוסאי.
עניינו של פסק-הדין בערעור שהגיש המערער על החלטת המשיב (מנהל מע"מ ת"א 2) שלא להתיר למערער לנַכּוֹת מס תשומות בגין רכישת רכב מסוג סובארו 4x4 דגם DYTL7GT כינוי מסחרי CROSSTREK XV, משקל 1970 ק"ג, בעל 5 מקומות ישיבה ("הרכב").
לטענת המערער, העובד כמורה דרך והוא בעל רישיון מורה דרך מטעם משרד התיירות, הרכב אינו "רכב פרטי" אלא "רכב מדברי" שהוא לטענתו "רכב ציבורי", ומשכך הוא זכאי לנַכּוֹת כמס תשומות את מלוא המע"מ ששילם ברכישת הרכב.
לחילופין, טוען המערער, כי הוא זכאי לנַכּוֹת חלק מהתשומות מכוח הוראות תקנה 18 לתקנות מע"מ.
המשיב, לעומת זאת, סבור שהמערער אינו זכאי לנַכּוֹת כל מס תשומות בגין רכישת הרכב.
בית-המשפט, מפי השופט ד"ר א' גורמן, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
מע"מ בגין מכירת כרטיסים לאירועים
ביום 15.10.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין איסתא ספורט בע"מ.
המערערת עוסקת בשיווק ומכירה של חבילות תיור הכוללת טיסות, בתי מלון וכניסה לאירועי ספורט ואירועים שונים המתקיימים בחוץ לארץ.
עד שנת 2017 דיווחה המערערת למשיב (מנהל מע"מ ת"א 3) על ההכנסה ממכירות הכרטיסים לאירועי ספורט ואירועים שונים הכלולים בחבילות ששיווקה ("ההכנסה מכרטיסים") ושילמה על ההכנסה האמורה מע"מ בשיעור הקבוע בדין.
בשנת 2017 תיקנה המערערת את דוחותיה לשנים 2017-2012 ודיווחה על ההכנסה מכרטיסים כהכנסה החייבת במע"מ בשיעור אפס.
המשיב לא קיבל את הדיווח של המערערת וקבע כי עליה לשלם מע"מ בשיעור מלא.
במסגרת דיוני השומה שָטחה המערערת את טענותיה, אולם המשיב דחה אותן וחִייב את המערערת במע"מ בסך 1,754,544 ₪ לשנים 2017-2022. מכאן הערעור.
לטענת המשיב, המערערת היא חברה קמעונאית לחבילות תיור ובפועל נותנת שירותי תיווך בין הספקים בחו"ל לבין מקבלי השירות תושבי ישראל. משכך, והיות שהכרטיסים שמשַווקת המערערת ניתנים להעברה מיד ליד וממלאים אחַר תנאי העבירוּת המהווה תנאי עיקרי להיותם "מסמך סחיר", חלות הוראות סעיף 19(ב) לחוק מע"מ. עוד טוען המשיב, כי התנהלות המערערת עצמה, הכרוכה ברכישת הכרטיסים מספקי השירותים וסוחרי יד שנייה והעברתם ללקוחותיה, מגלמת את "עבירוּת" הכרטיסים והיותם מסמך סחיר.
המערערת, לעומת זאת, טוענת, כי הכרטיסים אינם מהווים "מסמכים סחירים" ועל-כן סעיף 19(ב) לחוק מע"מ אינו חל על ההכנסה מהכרטיסים לאירועים וכי בהתאם להוראות סעיף 30(א)(7) לחוק מע"מ מדובר בהכנסה החייבת במע"מ בשיעור אפס.
בית-המשפט, מפי השופט מ' אלטוביה, דחה את הערעור תוך חיוב המערערת בהוצאות בסך 45,000 ₪ (קישור לפסק-הדין).
השופט אלטוביה קבע, תוך שהוא מַפנה לפסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין וינוקור (ע"א 6181/08),* כי המבחן העיקרי והמהותי להיותו של "מסמך סחיר" היא תכונת העבירוּת של המסמך, דהיינו הכָּשרות להעבירו מהגורם המנפיק המקורי (ספק השירות) אל הלקוח הסופי באמצעות מתווכים.
* למַעבר למבזק בנושא זה, לחצו כאן.
לגופם של דברים, קבע השופט, כי מהראיות שהוצגו בפניו עולה, כי הכרטיסים שרוכשת המערערת הם עבירים וסחירים אחרת המערערת עצמה לא הייתה יכולה לסחר אותם ללקוחותיה שבפועל רשאים להעבירם הלאה "כל יום כל היום" (כפי שהעיד בחקירתו העד מטעם המערערת, מר יואב ברוק). "מדובר במקרה פשוט ביותר בו רוכשת המערערת את הכרטיסים מספקי השירות או מיד שנייה (המקור אינו מעלה או מוריד) ומשווקת אותם ללקוחותיה. התנהלות זאת היא היא המלמדת על עבירות הכרטיסים – ומכאן שיש לראות בכרטיסים מסמך סחיר כמשמעותו בסעיף 19(ב) לחוק מס ערך מוסף. במילים אחרות, די בכך שאין חולק שהמערערת מוכרת את הכרטיסים שהיא רוכשת ללקוח קצה כדי ללמד שמדובר במסמך עביר וסחיר שאם לא כן, המערערת הייתה נותרת עם הכרטיסים בידיה ללא אפשרות למכור אותם" (פס' 5).
השופט אלטוביה ציין, כי בסיכומיה הסתמכה המערערת על פסק-הדין בעניין וינוקור, שם קבע בית-המשפט העליון כי תיקי הוצאה לפועל אינם מסמכים סחירים.
אלא שלדבריו, בכך אין כדי לסייע למערערת, וזאת מהטעם שאין להשוות כלל וכלל בין תיקי הוצאה לפועל המחייבים הליכי גבייה עד למפגש עם הכסף לבין הכרטיסים שמוכרת המערערת ומקבלת את תמורת הכספים עם מכירתם.
לשון אחר, במקרה כאן אין המערערת צריכה לעשות דבר כדי לקבל את מחיר הכרטיסים מהלקוח, בעוד במקרה שנדון בעניין וינוקור רוכש תיקי ההוצאה לפועל (המקביל למערערת) צריך היה לנהל הליכי גבייה כדי לגבות כסף מהחייבים.
עוד קבע השופט, כי לא מצא בטענות המערערת באשר לתכלית ההחריגה של מסמכים סחירים מהמונח "טובין" כדי לסייע למערערת או לשנות ממסקנותיו, לפי שכפי שבעניין וינוקור עליו נסמכת המערערת, נקבע במפורש כי החרגת המסמכים הסחירים לא נועדה לפטור אותם מתשלום מע"מ אלא לקבוע הֶסדר שונה ומיוחד כאמור בסעיפים 19(ב) ו-9(ב) לחוק מע"מ.
לבסוף, ציין השופט אלטוביה, כי משהגיע למסקנה לפיה סעיף 19(ב) לחוק מע"מ חל בעניינה של המערערת ובהתאם היא חייבת במע"מ בשיעור מלא, אין הוא רואה צורך להידרש לטענות המערערת באשר לתחולתו ויישומו של סעיף 30(א)(7) לחוק מע"מ.
עוד ציין השופט, כי גם טענת המערערת באשר לאופן התנהלות המשיב או באשר לעמדת המשיב במקרים אחרים, אינה יכולה לסייע לה מקום שעל-פי דין היא עוסקת בתיווך שירות כהגדרתו בסעיף 19(ב) לחוק מע"מ: "עם כל הכבוד, אין למשיב כלום משלו והוא כפוף להוראות הדין בכל הכרוך במתן פטור או קביעת שיעור מס ערך מוסף מופחת, ואפילו טעה המשיב והעניק למאן דהוא הטבה כאמור, אין המערערת יכולה להסתמך על כך מקום שההטבה ניתנה בניגוד לדין" (פס' 15).
חוב מע"מ שנוצר במרמה אינו בר הפטר
ביום 10.11.2024 ניתנה החלטתו של בית-משפט השלום בבאר-שבע בעניין אבו סעלוק.
עניינה של ההחלטה בשאלה, האם חובו של המבקש למע"מ, שמקורו בכפל-ממס שהוטל עליו בגין הוצאת חשבוניות פיקטיביות (שבגינהּ הורשע המבקש בעבירות שונות), הינו בר-הפטר.
בית-המשפט, מפי השופט ע' כפכפי, קבע, כי לא ניתן להחיל את ההפטר על החוב כלפי מע"מ שעה שזה נוצר במרמה (קישור להחלטה).
בקשה לביטול שומות באיחור של 27 שנים
ביום 6.11.2024 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בנוף הגליל נצרת בעניין שדה.
עניינה של ההחלטה בבקשת הנתבע, פקיד-שומה נצרת, לסילוק התביעה שהגיש התובע, מר שלומי שלום שדה, בגדרהּ ביקש התובע לקבוע כי השומות שהוצאו לו לגבי שנות-המס 1993-1989 הוצאו שלא כדין ודינן להתבטל וכי הליכי הגבייה נגדו התיישנו.
עוד טען התובע, כי לאור פסק-הדין בעניין שפיגולנט (ע"א 6570/18),* יש להחיל גם בעניינו את דוקטרינת הנזק הראייתי ולאפשר לו להשיג על השומות.
* למַעבר למבזק בנושא זה, לחצו כאן.
בית-המשפט, מפי השופט ש' אטרש, קיבל את בקשת הנתבע והורה על דחיית התביעה, על שני סעדיה, מחוסר סמכות עניינית (קישור להחלטה).
בקשה לפסילת מותב
ביום 17.11.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין יגאל שגיא.
להמשך, לחצו כאן.