מיסוי רווחים בלתי-מחולקים וחברות ארנק – הליך החקיקה מתקדם | תזכיר חוק בנושא מיסוי מטבעות דיגיטליים | רכישת דירת מגורים בידי תושב חוזר ותיק | גליס – סיבוב נוסף | מע"מ בשיעור אפס בגין שירותי תיירות | חשבוניות פיקטיביות | החלטות בנושא קורונה ועוד
13/11/2024
מיסוי רווחים בלתי-מחולקים וחברות ארנק – הליך החקיקה מתקדם
שלשום (11.11.2024) פורסמה ברשומות הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה-2024 ("הצעת החוק" או "ההצעה") (קישור להצעה).
במסגרת הצעת החוק, ובדומה לתזכיר החוק שפורסם ביום 7.10.2024 (קישור לתזכיר), מוצע לבצע מספר תיקונים מהותיים ומורכבים של הוראות סעיפים 62א ו-77 לפקודת מס הכנסה בהמשך לדו"ח הצוות לבחינת רווחים לא מחולקים במשרד האוצר שפורסם בחודש ספטמבר 2024* (דהיינו ההוראות שעניינן בחברות ארנק** ופילוג רווחים), לצד הוספת הוראות חדשות (במסגרת סימן ג לפרק חמישי בחלק ד לפקודה) שעוסקות ברווחי חברת מעטים שלא חולקו.
* הצוות, בראשות מנכ"ל משרד האוצר, הורכב מנציגי לשכת המנכ"ל, רשות המסים, אגף הכלכלן הראשי, אגף תקציבים והלשכה המשפטית במשרד האוצר. להורדת הדו"ח, לחצו כאן.
** התיקון המוצע כולל גם השתת דמי ביטוח לאומי על ההכנסות המיוחסות לבעל המניות המהותי לפי אותו סעיף.
בכוונתנו לקיים וובינר מיוחד שיעסוק בהוראות החדשות, ככל שתהפוכנה לחוק.
פרטים לגבי מועד הוובינר וההרשמה יימסרו בפרסום נפרד.
תזכיר חוק בנושא מיסוי מטבעות דיגיטליים
שלשום (10.11.2024) פורסם תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס'....) (נכס דיגיטלי), התשפ"ה-2024 ("תזכיר החוק" או "התזכיר") (קישור לתזכיר).
בגדרו של התזכיר, מוצע לבצע את התיקונים הבאים:
- להוסיף לסעיף 1 לפקודת מס הכנסה (סעיף ההגדרות) הגדרה למונח "מטבע חוץ" וכן להוסיף לסעיף 88 לפקודת מס הכנסה (סעיף ההגדרות הרלבנטיות לחלק ה לפקודה) הגדרות למונחים "טכנולוגית רישום מבוזר" ו"נכס דיגיטלי", כדלקמן:
"'מטבע חוץ' – שטרי כסף או מעות או ייצוג דיגיטלי שלהם שהם הילך חוקי במדינת חוץ ואינם הילך חוקי בישראל , המונפקים על ידי גוף מדינתי שהוא בעל הסמכות המוניטרית על פי חוק באותה מדינה."
"'טכנולוגית רישום מבוזר' – טכנולוגיה לרישום תנועות ברשת כרשומות במאגר מידע המשותף על פני כל צמתי רשת המסונכרנים ביניהם."
"'נכס דיגיטלי' – נכס המהווה ייצוג דיגיטלי של ערך או זכות, הניתן להעברה ולאחסון באופן דיגיטלי, והעושה שימוש בטכנולוגית רישום מבוזר, או בטכנולוגיה דומה לרישום או שמירת מידע שקבע השר בצו, ולמעט אחד מאלה:
(1) הילך חוקי בישראל, כמשמעותו בסעיף 41 לחוק בנק ישראל , התש"ע-2010;
(2) מטבע חוץ;
(3) נייר ערך;
(4) נכס אחר, שקבע השר בצו;"
כתוצאה מהתיקון המוצע, לא ניתן יהיה לטעון, כי רווחי הון ממכירת מטבעות דיגיטליים מהווים הכנסה מהפרשי הצמדה הפטוּרים ממס בידי יחיד בהתאם לסעיף 9(13) לפקודה,* וזאת אף אם המטבע מהווה הילך חוקי במדינת-חוץ אך לא הונפק על-ידי בעל הסמכוּת המוניטרית במדינה.
* טענה שנדחתה על-ידי בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין קופל (ע"מ (מחוזי מרכז) 11503-05-16).
- להוסיף לסעיף 89(ב)(3) לפקודת מס הכנסה – הקובע (בסעיפים-קטנים (א)-(ד), כי מקום הפקתו או צמיחתו של רווח הון יהיה בישראל אם הנכס הנמכר נמצא בישראל, אם הנכס הנמכר נמצא מחוץ לישראל והוא בעיקרו זכות, במישרין או בעקיפין, לנכס, או למלאי או שהוא זכות בעקיפין לזכות במקרקעין או לנכס באיגוד מקרקעין הנמצא בישראל ("הרכוש"), לענין חלק התמורה הנובע מהרכוש הנמצא בישראל; אם מדובר במניה או זכות למניה בחבר-בני-אדם תושב ישראל או אם מדובר בזכות בחבר-בני-אדם תושב-חוץ, שהוא בעיקרו בעל זכות, במישרין או בעקיפין, לרכוש הנמצא בישראל – לענין חלק מהתמורה הנובע מהרכוש הנמצא בישראל) – הוראה (סעיף-קטן (ה)) לפיה לגבי נכס דיגיטלי (כהגדרתו החדשה) מקום הפקתו או צמיחתו של רווח הון יהיה בישראל בכל אחד מהמקרים הבאים: (1) מוכר הנכס הדיגיטלי היה תושב ישראל ביום הרכישה; (2) הנכס הדיגיטלי הנמכר משַקף כולו או חֵלקו זכות, במישרין או בעקיפין, לנכס או למלאי הנמצא בישראל, או שהוא זכות במישרין או בעקיפין לזכות במקרקעין או לנכס באיגוד מקרקעין הנמצא בישראל ("הרכוש"), והכל לעניין חלק התמורה הנובע מהרכוש הנמצא בישראל; (3) הנכס הדיגיטלי משַקף במישרין או בעקיפין זכות בחבר-בני-אדם תושב ישראל.
הפסקת ההטבה במיסוי לתושבי המועצה המקומית מיתר
ביום א, 10.11.2024, ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון, בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק, בעתירה שהגישו אראן אזרזר, דפנה גרוס אוריין ומועצה מקומית מיתר בקשר להפסקת ההטבה במיסוי ליישוב מיתר, אחרי שהיישוב חדל להיות "יישוב מוטב" כמשמעו בסעיף 11 לפקודה.
להמשך, לחצו כאן.
גליס – סיבוב נוסף
ביום 1.11.2024 ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין גליס.
עניינו של פסק-הדין בשאלה האם בדין תיקן מנהל מיסוי מקרקעין רחובות את שומות מס השבח ומס רכישה של העוררים בעקבות פסק-הדין של ועדת-הערר בתל-אביב (שנהפך, מאוחר יותר, על-ידי בית-המשפט העליון).
להמשך, לחצו כאן.
רכישת דירת מגורים בידי תושב חוזר ותיק
ביום 30.10.2024 ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין צוובנר.
עניינו של פסק-הדין בשאלה האם תקנה 12 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), התשל"ה-1974 ("תקנות מס רכישה" או "התקנות") – המעניקה הקלה בשיעור מס הרכישה ל"עולה"* – חלה גם על אדם שנחשב ל"תושב חוזר ותיק", כמשמעות מונח זה בסעיף 14 לפקודת מס הכנסה (דהיינו, יחיד ששב והיה לתושב ישראל לאחַר שהָיה תושב-חוץ במשך עשר שנים רצופות לפחות).
* לפי אותה תקנה, "עולה" הרוכש זכות במקרקעין** בשנה שקָדמה לכניסתו לישראל ועד לשבע שנים לאחַר כניסתו*** ("התקופה הקובעת"), ישלם מס רכישה בשיעור 0.5% עד למדרגה הראשונה (כ-2 מיליון ₪) ומס רכישה בשיעור 5% ₪ מעל המדרגה הראשונה.****
** המדובר בזכות במקרקעין שהיא אחד מאלה: (1) דירת מגורים, או דירה המשמשת למגורים ולעסק כאחד, על-מנת שתשמש למגורי העולה או למגוריו ולעסקו כאחד; (2) בית עסק, לרבות משק חקלאי, על מנת שישמש לעסק שהעולה או קרובו עובד בו; או (3) קרקע פנויה ששטחה אינו עולה על השטח המינימלי המותר בבניה על-פי תכנית החלה על אותה קרקע מכוח חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, או על 1000 מ"ר, לפי השטח הגדול יותר, שתשמש להקמת דירה או עסק כאמור בפסקה (1) או (2).
*** לעניין זה נקבע, כי לא תובא במניין שבע השנים תקופת שירות בשירות חובה או בשירות לאומי.
**** עולה היה זכאי לפטוֹר פעם אחת לגבי רכישת דירה למגוריו ופעם אחת לגבי רכישת עסק בו הוא או קרובו עובד.
נזכיר, כי ביום 12.8.2024 פורסמו ברשומות פורסמו תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), (תיקון), התשפ"ד-2024 ("התיקון") (קישור לתיקון), שבגדרן תוקנה תקנה 12 ונוספה לתקנות תקנה 12א.*
* למַעבר למבזק בעניין זה, לחצו כאן.
עניינו של פסק-הדין בנוסחהּ של תקנה 12 לפני התיקון.
ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופט ה' קירש (בהסכמת חברי הוועדה רו"ח י' בליצקי ורו"ח צ' פרידמן), דחתה את הערר (קישור לפסק-הדין).
השופט קירש קבע, כי אין בסיס משפטי לקבלת גישת העוררים וכי לשונה הברורה של תקנה 12, לצד תכליתה, אינן מותירות מקום לפרשנות מרחיבה כמוצע על-ידי העוררים; וכי יהיה זה מעשה של חקיקה שיפוטית, ולא של פרשנות החוק, לקבוע כי תקנה 12 חלה אף על תושב חוזר ותיק.
וכך, בין היתר, קבע השופט (פס' 38): "ייתכן שבמקרה ברור ומובהק של השמטה בשגגה, בית המשפט יהיה מוסמך 'להשלים' חסר בחקיקה על דרך הפרשנות – וזאת אם אין כל ספק לגבי כוונת המחוקק ואם הימנעות מפרשנות כזו תביא לתקלה חמורה ביישום החוק. אינני נדרש לשרטט כאן את גבולותיה של גישה פרשנית כזו, מפני שלדעתי המקרה הנוכחי כלל איננו נמנה עם המצבים החריגים שאולי יצדיקו את אימוצה."
לאור האמור, הציע השופט קירש לחבריו לוועדה לדחות את הערר תוך פסיקת הוצאות משפט על הצד הנמוך (7,500 ₪), וזאת מהטעם שלאור ההסכמה הדיונית שהושגה בין הצדדים לא נדרש קיום דיון הוכחות.
חברי הוועדה, רו"ח י' בליצקי ורו"ח צ' פרידמן, הסכימו עם חוות דעתו של השופט קירש.
מכירת מניות רגילות ופדיון מניות בכורה, רכישה עצמית, פטוֹר ממס במכירת מניות בידי תושב-חוץ וקנס גירעון
במבזק מס' 2039 מיום 14.9.2023 דיווחנו על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין Bay Ventures.
על פסק-הדין הגישה המערערת ערעור לבית-המשפט העליון ושלשום (11.11.2024) ניתן פסק-הדין בערעור.
להמשך, לחצו כאן.
פסילת ספרים, תיאום שיעור הרווח הגולמי, מחילת חוב וקנס גירעון
ביום 29.9.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין עוף טייבה בע"מ וחאג' יחיא מאמון.
עניינו של פסק-הדין בשני ערעורים, אשר הדיון בהם אוחד, שהוגשו בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה, על-ידי חברת עוף טייבה בע"מ ("המערערת") ובעל מניותיה מר חאג' יחיא מאמון ("המערער"), כנגד שתי החלטות שקיבל בעניינם המשיב (פקיד-שומה נתניה):
האחד, ערעור הוגש על-ידי המערערת כנגד החלטתו של המשיב לפסול את ספרי המערערת לשנת 2014 בְּשל אי-רישום תקבולים בסך 276,860 ₪, כפי שהתגלה לטענת המשיב בביקורת שנערכה למערערת;
השני, ערעור שהוגש על-ידי המערערת ועל-ידי המערער ("המערערים"), כנגד שומות בצווים שהוציא להם המשיב ("השומות") ביחס להכנסותיהם בשנות-המס 2016-2013 ("שנות-המס שבמחלוקת"), במסגרתן קבע המשיב, כי יש להגדיל את הכנסות המערערים בשנות-המס שבמחלוקת, וזאת בעקבות שלוש סוגיות: (א) תיאום שיעור הרווח הגולמי של המערערת;* (ב) תוספת הכנסה למערער בסך 1,100,000 ₪ לשנת-המס 2014;** ו-(ג) תוספת הכנסה למערערת בשנת 2016 בסך 4,715,125 ₪ בְּשל יתרת ספקים, המשַקפת חובות שלדעת המשיב נמחלו למערערת.
* המשיב קבע, כי ההכנסות עליהן דיווחה המערערת משַקפות לשיטתו רווח גולמי נמוך באופן בלתי-סביר. לאור זאת ובעקבות שומה שעָרך, בה קבע כי הרוח הגולמי צריך לעמוד בשיעור של 30%, קבע המשיב למערערת תוספת הכנסה בסך של 15,628,769 ₪, אשר נפרסה על פני שנות-המס שבמחלוקת. כן קבע המשיב כי יש לראות תוספת הכנסה זו כרווחים שנמשכו ע"י המערער, והמשיב חִייב את המערער במס על הסך הנ"ל (בניכוי יתרות זכות שהיו רשומות לזכותו בספרי המערערת) – כהכנסה מדיבידנד.
** סכום זה שולם, לטענת המשיב, במסגרת רכישת מקרקעין על-ידי המערער, כאשר הרכישה מומנה מכספי המערערת. לפיכך, המשיב זקף סכום זה למערער כהכנסה מדיבידנד, וביטל רישום הנכס בספרי המערערת.
עוד קבע המשיב, כי יש להשית על המערערים קנס גירעון בשיעור 15%; וכי בְּשל תוספות ההכנסה שזקף למערערת, יש לבטל בדו"ח לשנת 2016 הפסד מועבר בסך 2,257,999 ₪ – אשר יקוזז כנגד חלק מההכנסות שזקף המשיב למערערת.
בית-המשפט, מפי השופט ד"ר א' גורמן, דחה את הערעורים, למעט לעניין זה שהיקף ההכנסה שייזקף למערערת וכתוצאה מכך אף למערער, כתוצאה מקביעת שיעור הרווח הגולמי, יועמד על 25% במקום על 30% (קישור לפסק-הדין).
יצוין, כי במסגרת דיון ההוכחות העלה ב"כ המערערים לפתע את הטענה כי מחילת החוב צריכה הייתה להיזקף לשנת 2018 (ולא לשנת 2016). ואילו המשיב טען מנגד, כי בשים לב לכך שהחברה חדלה לפעול בשנת 2016 ניתן לזקוֹף את מחילת החוב לשנה זו.
השופט גורמן דחה את טענת ב"כ המערערים וקבע כדלקמן (פס' 55): "בנסיבות העניין בהן טענה זו לא הועלתה על המערערים והם בחרו במקומה בהליך הערעור לטעון כי אין המדובר במחילת חוב, איני סבור כי יש מקום לאפשר שינוי חזית מסוג זה בשלב מאוחר זה של הדיון. ובמילים אחרות, המערערת יכלה להגיש דו"ח לשנת 2018 ובו לדווח על הכנסה ממחילת חוב. היא בחרה שלא לעשות כן, וחלף זאת לנהל הליך שלם בו טענה כי החוב כלל לא נמחל לה. בנסיבות בהן היא חדלה לפעול, איני סבור כי ראוי לאפשר לה בשלב מאוחר זה להתל במשיב ולהעלות כעת טענה מסוג זה. בשולי הדברים ובשים לב לנסיבות, אוסיף כי המערערת לא הראתה מה הביא למחילת רכיב זה של החוב והרקע לכך, ובנסיבות אלה, לא עלה בידיה להראות כי החלטת המשיב שגויה (אף מבחינת העיתוי)."
מע"מ בשיעור אפס בגין שירותי תיירות
ביום 16.10.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין הסעות בירת הנגב בע"מ.
עניינו של פסק-הדין בערעור שהגישה המערערת – חברה פרטית העוסקת בהפעלת מערך אוטובוסים והסעות לתיירות, בתי ספר מפעלים ועוד – על החלטת המשיב (מנהל מע"מ באר-שבע) בהשגה על שומת עסקאות ושומת תשומות שהוצאו למערערת.
שומת העסקאות בסך 1,272,552 ₪ (קרן) לתקופת החיוב ינואר 2015-ספטמבר 2019, הוּצאה לאחַר שהמשיב לא קיבל את דיווחה של המערערת על עסקאות בשיעור מע"מ 0, בגין הסעות תיירים, מהטעם שבמהלך הביקורת נמצא כי המערערת לא עמדה בהוראות סעיף 30(א)(8)(ב)(2) לחוק מע"מ ותקנה 12(א) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 ("התקנות").*
* כך, בנימוקי ההחלטה בהשגה פורט, כי בניגוד לדרישת תקנה 12(א)(2) לתקנות, לא ניהלה המערערת תיעוד המציין את פרטי עסקאותיה, אף לא מצוי בידיה רישום של שמות התיירים, מענם הקבוע ומספר דרכונם; וכי המערערת אף לא רשמה בספריה את סוג המטבע שבו קיבלה תקבולים עבור אותן עסקאות ולא תיעדה בחשבוניות שעליהן דיווחה מע"מ בשיעור 0, את שמות התיירים, מספרי הדרכון שלהם, המטבע שבו שולמה העסקה. כמו-כן, לא צירפה לחשבוניות צילומים של הדרכונים.
ואילו שומת התשומות בסך 41,043 ₪ לתקופת חיוב 12/12-1/18, נקבעה לאחַר שהמערערת ניכתה מס תשומות בגין שתי חשבוניות מס שהוצאו לה שלא כדין, ובגין ניכוי מס תשומות הגלום בחשבונית שבוטלה על-ידי הספק (והונפקה במקומה חשבונית אחרת), ואולם המערערת לא הציגה את הזיכוי בגין החשבונית שבוטלה בספריה.
בית-המשפט, מפי השופטת י' ייטב, דחה את הערעור תוך חיוב המערערת בהוצאות המשיב בסך 70,000 ₪ (קישור לפסק-הדין).
וכך סיכמה השופטת את ממצאיה (פס' 56-51):
"הטבות המס המוענקות לשם עידוד התיירות מותנות בקיומו של תיעוד מפורט המעיד על כך ששירותי ההסעה אכן ניתנו לתיירים. המערערת בענייננו הוציאה חשבוניות מס בשיעור 0, בסכום של למעלה מ-6 מיליון ש"ח, ונמנעה מלשמור תיעוד המוכיח כי החשבוניות אכן ניתנו בשל מתן שירותי הסעה לתיירים.
חרף החשיבות בשמירת התיעוד בזמן אמת, כפי שציינתי קודם לכן, ניתנו למערערת מספר הזדמנויות להוכיח את טענותיה בדבר זכאותה להטבות המס, ואולם התיעוד שהציגה מתייחס כאמור, ברובו המכריע, לתקופה המאוחרת לתקופת השומה [...]
גם לגבי חשבוניות משוחזרות אלו לא הוגשו אסמכתאות ברורות העונות על דרישות התקנות, המעידות על כך שאותן חשבוניות הוצאו בשל תשלומים עבור הסעת תיירים, וזאת חרף מתן הזדמנויות חוזרות ונשנות לבצע שחזור של האסמכתאות הנדרשות.
הימנעותה של המערערת מלהציג מסמכים מהותיים שיתמכו בטענותיה, נזקפת לחובתה, בהתאם לכלל הידוע שלפיו מי שנמנע מלהביא ראיה הנמצאת בחזקתו, קמה חזקה שאילו הובאה הראייה היא הייתה פועלת נגדו [...] זאת ועוד, קשה להתעלם מסימני השאלה המתעוררים בשל אופן הגשת המסמכים, ללא כל סדר או מיון, ומריבוי המסמכים שאינם קשורים לתקופת השומה [...]
המערערת לא הוכיחה אפוא כי החשבוניות הוצאו עבור שירות הסעות לתיירים כנדרש על פי תקנה 12 בתקנות, ולפיכך לא מצאתי כל פגם בהחלטת המנהל בעניין זה."
נזכיר, כי ביום 29.10.2024 פורסם תזכיר חוק לתיקון חוק מס ערך מוסף, (תיקון מס' __), התשפ"ה-2024 ("התזכיר") (קישור לתזכיר), במסגרתו מוצע, בין היתר, לבטל את סעיף 30(א)(8) לחוק מע"מ.
חשבוניות פיקטיביות ופסילת ספרים
פסק-הדין בעניין מנשירוב
ביום 16.9.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין מנשירוב.
עניינו של פסק-הדין בשני ערעורים שהגיש המערער, העוסק בתחום הבניין, על שתי החלטותיו של המשיב (מנהל מס ערך מוסף – היחידה לפשיעה חמורה): האחת, השוללת מהמערער ניכוי מס תשומות הגלום ב-36 מסמכים הנחזים כחשבוניות מס שהוצאו למערער בתקופה מרץ-נבמבר 2015, על ידי חמש חברות שונות, ואשר מס התשומות הגלום בהן עומד על 2,735,929 ₪; והשנייה, החלטת המשיב לפסוֹל את ספרי המערער לשנת 2015 ולהטיל עליו קנס בשיעור של 1% ממחזוֹר עסקאותיו בשנה זו, בסך של 183,225 ₪.
בית-המשפט, מפי השופט ד"ר א' גורמן, דחה את הערעורים (קישור לפסק-הדין).
פסק-הדין בעניין ר.ט. רום עבודות בניה בע"מ
פסק-דין נוסף של השופט ד"ר גורמן ניתן ביום 19.7.2024, וזאת בעניין ר.ט. רום עבודות בניה בע"מ.
באותו מקרה, החליט המשיב (מנהל מס ערך מוסף – היחידה לפשיעה חמורה) להשית על המערערת כפל-מס תשומות בסך 6,272,806 ₪ מכוח סמכותו הקבועה בסעיף 50(א1) לחוק מע"מ, לפסוֹל את ספרי המערערת לשנים 2017-2016 בהתאם להוראות סעיף 77ב לחוק וכן להטיל על המערערת קנס בסך 252,723 ₪ מכוח הוראות סעיף 95 לחוק, בשיעור של 1% ממחזוֹר עסקאותיה.
הערעור נדחה (קישור לפסק-הדין).
פסק-הדין בעניין דרונוב
פסק-דין נוסף בנושא חשבוניות פיקטיביות ניתן בעניינו של דרונוב.
באותו מקרה, נדוֹן הערעור שהגיש המערער על החלטת המשיב (מנהל מס ערך מוסף – היחידה לפשיעה חמורה) להשית על המערערת כפל-מס עסקאות בסך 4,014,060 ₪ מכוח סמכותו הקבועה בסעיף 50(א) לחוק מע"מ. זאת, בגין הוצאת 19 חשבוניות מס שלא כדין.
עם זאת, לקראת תום ההליך, הודיע המשיב, כי החליט לוותר על רכיב הכפל וכי יבקש לגְבות מהמערער את קרן המס בלבד.
הערעור נדחה (קישור לפסק-הדין).
תובענה ייצוגית בעניין תיקון 190 לפקודת מס הכנסה
בחודש דצמבר 2020 הגישו ה"ה בצלאל לינציץ, אהוד שצברג, אמיר שגב, רחל לוי ויהודה אליעזר ברק ("המבקשים") בקשה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב לאישור תובענה ייצוגית ("הבקשה לאישור" או "הבקשה") כנגד קרנות פנסיה המנהלות קרן פנסיה מקיפה לעמיתים ותיקים, שהיא "קופת גמל לקצבה" כמשמעותה בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964 ובחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, ובכללן מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ, קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ, קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ ונתיב – קרן הפנסיה של פועלי ועובדי מפעל משק ההסתדרות בע"מ ("המשיבות").*
* במקור, הבקשה לאישור הוגשה ביחס לארבע קרנות פנסיה נוספות, אך בעקבות בקשה להורוֹת על סילוקה על הסף של הבקשה ביחס לאותן קרנות נתקבלה החלטת בית-המשפט למחוק את הקרנות האמורות מהבקשה (קישור להחלטה).
בתמצית, עניינה של הבקשה לאישור בטענת המבקשים לפיה המשיבות נהגו ברשלנות והֵפרו את חובות האמון והזהירות שלהן כלפי חברי הקבוצה* בכל הנוגע ליישום הוראות תיקון 190 לפקודת מס הכנסה משנת 2012 ובכך גרמו נזקים רחבי היקף לחברי הקבוצה.
* בבקשת האישור צוין, כי "הקבוצה" כוללת "כל יחיד אשר הגיע לגיל הזכאות, המקבל ו/או קיבל קצבה יחידה מאת אחת מקרנות הפנסיה שבהסדר ואשר לא היוון את קצבתו, משלמת הקצבה שלו לא זיכתה את קצבתו ביתרת הפטור (כהגדרתה לעיל) המגיעה לו על פי סעיף 9א' לפקודה ובהתאם להוראת תקנה 9(ג) לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), תשנ"ג-1993 כולה או חלקה וזאת החל מיום 1.1.2012 ואילך".
ביום 26.4.2024, וכפי שדיווחנו במבזק מס' 2075, ניתנה החלטת בית-המשפט בבקשה שהגישו המשיבות לצרף ראיות נוספות* ובבקשה שהגישו המבקשים למחוק מסעיפי המשיבות את ההתייחסות לאותן ראיות.
* במסגרת תשובתן לבקשת האישור, טענו המשיבות, בין היתר, כי במהלך השנים הן קיימו שיח ושיג עם רשות המסים בקשר לתיקון 190 ויישום הפטוֹר הנוסף בקצבאות גמלאיהן ואף צירפו מסמכים אשר אותרו על ידיהן מהשנים 2013, 2015 ו-2019. נושא השיג והשיח בין המשיבות לבין רשות המיסים עלה במסגרת החקירה הנגדית אשר נערכה למצהיר מטעם המשיבות, במסגרתה הוטח בעֵד כי לא היה כל שיג ושיח עם רשות המיסים וכי מדובר בטענה אשר "הומצאה" על ידי המשיבות. בנוסף, בחקירתו הנגדית של המבקש 1 מר אמיר שגב, העיד זה בנוגע לפגישה אשר התקיימה בשנת 2018, בה נכחה כביכול גם אשתו. באשר לכך, ב"כ המבקשים התנגד לחקירה בהקשר לפגישה זו ועת יצא העד בזמן התנגדותו, העיד ב"כ המבקשים כי לא הייתה פגישה כלל.
במסגרת בקשתן לצירוף ראיות עותרות המשיבות לצירוף מסמכים הקשורים לשני נושאים אלה, קרי: הן באשר לשיג ולשיח בינן לבין רשות המיסים (בהקשר לכך, מבקשות המשיבות לצרף שתי הודעות דואר אלקטרוני האחת מיום 12.7.2012 והשנייה מיום 21.11.2012 בין עובדי המשיבות דאז לבין רשות המיסים) והן באשר לקיומה של פגישה בה נכחה אשתו של המבקש 1 בשנת 2018 (בהקשר לכך מבקשות המשיבות לצרף תצהיר אשר נחתם על-ידי אשתו של המבקש 1 ביום 18.10.2018.
בית-המשפט, מפי השופטת ל' ביבי, קיבל את בקשת המשיבות להגיש את הראיות הנוספות ודחה את בקשת המבקשים למחוק סעיפים מסיכומי המשיבות בהן התייחסו אלו לראיות הנוספות (קישור להחלטה).
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 5.11.2024 ניתנה החלטתה של השופטת ל' ביבי לאשר את הבקשה כתביעה ייצוגית כנגד המשיבות.
למַעבר להחלטה, לחצו כאן.
החלטות ועדות-הערר לענייני קורונה
פורסמו 68 החלטות של ועדות-הערר.
למַעבר להחלטות, לחצו כאן.