עדכוני מלחמה | החקיקה שבדרך | מגבלות בפתיחת הליכי ביקורת – תזכורת | הגשת בקשה להפסיק להיחשב כחברה משפחתית/חברת בית | מיסוי מטבעות דיגיטליים – דו"ח מבקר המדינה | הוראות מקצועיות לגבי תקנות 2(1א) ו-11 לתקנות מס רכישה ועוד

נפתחה המערכת להגשת תביעות לפיצויים בגין נזק עקיף במסלולי שכר ושכר מפונים לחודשים יולי-אוגוסט 2024

פורסמה הודעת דוברוּת רשות המיסים בנושא.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.

---

החקיקה שבדרך

תזכיר חוק לתיקון חוק מע"מ

ביום 29.10.2024 פורסם תזכיר חוק לתיקון חוק מס ערך מוסף, (תיקון מס' __), התשפ"ה-2024 ("תזכיר החוק" או "התזכיר") (קישור לתזכיר).

במסגרת תזכיר החוק מוצע לבצע את התיקונים הבאים: 

• לבטל את סעיף 30(א)(8) לחוק מע"מ המַקנה מע"מ בשיעור אפס לגבי שירותים הניתנים לתיירים.
• לבטל את ההסדר הקבוע בסעיף 56 לחוק מע"מ והנוגע לאיחודי עוסקים.
• הורדת רף מחזוֹר העסקאות הנדרש לצורך הגשת דיווחים מפורטים לצרכי מע"מ.
• האצת כניסתו לתוקף של מודל "חשבוניות ישראל" כהוראת קבע והורדת הרף הנדרש לקבלת מספר הקצאה.

תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה

ביום 1.11.2024 פורסם תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' __), התשפ"ב-2024 ("תזכיר החוק" או "התזכיר") (קישור לתזכיר).

במסגרת תזכיר החוק מוצע לבצע את התיקונים הבאים בפקודת מס הכנסה ובחוק מע"מ:

• לתקן את סעיף 16א לפקודת מס הכנסה כך שתיווסף לו הוראה המסמיכה את שר האוצר לקבוע בתקנות כי יינתנו פטוֹר או הנחה ממס לתושב-חוץ אשר יקבע, על הכנסות מסוימות הנובעות מהשקעות שביצע בניירות-ערך או בנכסים פיננסיים אחרים שמתקיימים בהן התנאים שיקבע, או מניהולן.
  במקביל, מוצע להוסיף לסעיף 30(א) לחוק מע"מ (הקובע את המקרים בהם קיימת זכאות למע"מ בשיעור אפס) את סעיף-קטן 20 שיכלול מתן שירותי ניהול לשותפוּת מהסוג אשר יקבע שר האוצר על-פי שיעור הזכויות ברווחים של תושבי-חוץ המשקיעים בשותפוּת כאמור ביחס לכלל הזכויות ברווחים של המשקיעים בשותפוּת, לרבות אם נושא ההסכם הוא מתן השירות בפועל, גם לתושב ישראל בישראל.
• להחליף את סעיף 63(ה) לפקודת מס הכנסה, המַקנה סמכות לקביעת הוראות פרטניות לשותפויות ספציפיות, ולהסמיך את שר האוצר לקבוע בתקנות, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, כי חֵלקו של שותף מהסוג אשר יקבע בהכנסה של שותפוּת מניירות-ערך או מנכס פיננסי אחר שמתקיימים בה תנאים שיקבע, תיחשב בידי אותו שותף כהכנסה ממקור פסיבי או כרווח הון, והכל בתנאים שקבע השר באישור ועדת-הכספים של הכנסת. 
• להוסיף לסעיף 97 לפקודת מס הכנסה את סעיף-קטן (ב4) שבמסגרתו יוסמך שר האוצר לקבוע, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, כי הכנסות ממכירת ניירות-ערך על-ידי תושב-חוץ תהיינה פטורות ממס רווחי הון אף אם רווח ההון הופק במפעל הקבע שלו בישראל, בתנאים שיקבע.
• להקטין את שיעור ההחזקה הנדרש בעת ביצוע מיזוג בדרך של החלפת מניות החברה הנעברת במניות החברה הקולטת, כך שמיד לאחַר המיזוג יעמוד שיעור ההחזקה של החברה הקולטת במניות החברה הנעברת על לפחות 70% ממניות חברה זו, במקום על 80% (ראו החלופה השנייה בהגדרת המונח "מיזוג" שבסעיף 103 לפקודת מס הכנסה).
• להקל את התנאים שעניינם ביחסי הגודל במיזוג, כך שיתאפשר ביצוע מיזוג גם כאשר יחסי הגודל בין שתי החברות המשתתפות במיזוג אינם עולים על פי 19 (במקום מפי 9) זו מזו וחֵלקם של בעלי הזכויות בחברה הקטנה מביניהן הוא לפחות 5% (במקום 10%) מהזכויות של החברה הקולטת לאחַר המיזוג, ובלבד שהתקבל אישור מראש.
• לבטל את התנאי (ואת ההוראות הנוספות הקשורות לתנאי זה) הקובע חובת החזקה על בעלי הזכויות שביצעו שינוי המבנה להחזיק במשך התקופה הנדרשת ב-25% מכל אחת מהזכויות בחברה, וזאת בסעיפים הבאים: 103ג(8)(א) (מיזוג), 104א(א)(1)(ב) (העברת זכויות בנכס לחברה תמורת קבלת זכויות באותה חברה), 104ב(א)(1)(ג) (שותפים המעבירים מלוא זכויותיהם בנכס שבבעלותם המשותפת לחברה תמורת הקצאת מניות בחברה), 104ב(ו)(א) (חברה המעבירה נכס לחברה אחרת שבעלי הזכויות בה זהים לחברה המעבירה), 104ג(א)(4) (חברה המעבירה לבעלי מניותיה (חברת אם) את כל המניות שהיא מחזיקה בחברה אחרת) ו-105ג(א)(7) (פיצול).
• לבטל את התנאי שלפיו בעת ביצוע שינוי מבנה שבמסגרתו מועבר נכס המקרקעין לחברה שהיא איגוד מקרקעין לפי חוק מיסוי מקרקעין מחויבת החברה להשלים בניית מבנה על המקרקעין בתוך 5 שנים ממועד שינוי המבנה.
• להוסיף לפקודת מס הכנסה את סעיף 125ב2 שלפיו יוסמך שר האוצר לקבוע, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, כי הכנסה המיוחסת לשותף מנהל תושב ישראל בְּשל זכאותו לדמי הצלחה מתוך רווחי קרן שמקורם בהשקעות בניירות-ערך או בנכס פיננסי אחר מהסוג אשר קבע, תחויב במס בשיעור 32%.
  במקביל, מוצע להוסיף לסעיף 31 לחוק מע"מ (הקובע את המקרים בהם קיימת זכאות לפטוֹר ממע"מ) את סעיף-קטן (6) שלפיו על דמי הצלחה של שותף מנהל בקרן השקעות, אשר נובעים מהשקעה בנכס פיננסי מהסוג שייקבע בתקנות, יחול פטוֹר ממע"מ.

מוצע כי החוק נשוא התזכיר יחול על שינוי מבנה שנעשה הָחל מיום פרסומו.

תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית

ביום 3.11.2024 פורסם תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) התשפ"ה-2024, פרק __': דיגיטציה של חשבוניות ודיווחים למערכת המס ("תזכיר החוק") (קישור לתזכיר החוק).

במסגרת תזכיר החוק, מוצע לקבוע, כי כל החשבוניות מסוג I* תוּצאנה באופן מקוּון על-ידי כלל העוסקים ולא תהיה עוד אפשרות להוצאת חשבוניות I לא מקוּונות (למעט במקרים בהם מוגש דוח מרוכז בצורה חודשית על-ידי עוסקים גדולים בהתאם לכללים לפי סעיף 129 לחוק מע"מ).

* חשבוניות המוצעות על-ידי עוסק (כהגדרתו בחוק מע"מ) הרשום בישראל לעוסק, מוסד כספי או מלכ"ר הרשומים באזור ובשטחי עזה ויריחו.

בנוסף, מוצע לבצע תיקון טכני בסעיף 38(ג)(2) לחוק מע"מ שלפיו במקרה בו העוסק מגיש דוח מפורט לפי סעיף 67א, דוח אשר מוגש באופן מקוּון והכולל פירוט גם לגבי חשבוניות P,* יתייתר הצורך בהגשת דוח נוסף לפי סעיף 72 היות שמדובר בדיווח כפול שאין בו צורך.

* חשבוניות המוצאות לעוסק הרשום בישראל על-ידי עוסק הרשום באזור ובשטחי עזה ויריחו.

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית

ביום 4.11.2024 פורסמה ברשומות הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) (הקפאת עדכוני מס ומס יסף), התשפ"ה-2024 ("הצעת החוק") (קישור להצעת החוק).

במסגרת הצעת החוק מוצע לבצע את התיקונים הבאים:
- תיקון סעיף 9א לפקודת מס הכנסה כך ששיעור הפטוֹר ממס החָל על קצבה מזכה, על היוון קצבה ועל יתרת ההון הפטורה כאמור באותו סעיף, אשר עומד בשנות-המס 2024-2020 על 52% יחול, בכל מקום, גם בשנת-המס 2025 ואילך.
- קביעת הוראת-שעה לפיה הסכומים המתואמים כל שנה לפי שינויים במדד המצויים בסעיף 120ב לפקודת מס הכנסה* יוקפאו, כך שבשנות-המס 2027-2025 לא יתואמו הסכומים. 

* הקפאה כאמור תשפיע על כל הסכומים בפקודת מס הכנסה המתואמים בהתאם לאותו סעיף, ובין השאר על גובה נקודת הזיכוי לפי סעיף 33א לפקודה, מדרגות ההכנסה לפי סעיף 121 לפקודה, תקרות פטוֹר למענקי הון לפי סעיף 9(7א) לפקודה, זיכוי ממס בתרומה למוסד ציבורי לפי סעיף 46 לפקודה ועוד.

כמו-כן, ישפיע התיקון המוצע גם על כל הסכומים המופיעים בחקיקה ובתקנות המַפנים אל מנגנון תיאום הסכומים הקבוע בסעיף 120ב, ובכלל זאת מירב הסכומים הקבועים בתקנות שהותקנו מכוח הפקודה וכן הסכום הקבוע בסעיף 2 לחוק מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מהשכרת דירת מגורים), התש"ן-1990.

- הרחבת החבות במס נוסף* כך שגם שבח מקרקעין במכירת דירה שאינו פטוּר ממס שבח ייכלל במסגרת חישוב ההכנסה החייבת במס נוסף;** השתת מס נוסף ("המס הנוסף ההוני") בשיעור של 2% נוספים (ובמצטבר 5%) על "הכנסה חייבת ממקורות הוניים"*** העולה על סף המס הנוסף ההוני;**** וגביית המס הנוסף במכירת מקרקעין כבר במועד התשלום של מס השבח למנהל מיסוי מקרקעין.***** 

* סעיף 121ב לפקודת מס הכנסה משית מס נוסף (או מס יסף) בשיעור 3% על יחיד שהכנסתו החייבת גבוהה מ-721,560 ₪ (נכון לשנת-המס 2024) וזאת על חלק ההכנסה החייבת העולה על 721,560 ₪. סעיף 121ב נוסף לפקודת מס הכנסה במסגרת החוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה), התשע"ב-2012 (קישור לחוק). במקור, המס הנוסף היה בשיעור 2%, וזאת על חֵלֶק ההכנסה החייבת העולה על 800,000 ₪. במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2017 ו-2018 (ראו סעיף 87(5) לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016, ס"ח 217, 272 (תיקון עקיף לפקודת מס הכנסה)), הוגדל שיעור המס הנוסף מ-2% ל-3% ובמקביל הוקטן סכום התקרה שמעליה קיימת חבות במס כאמור ל-640,000 ₪ (721,560 ₪ נכון לשנת-המס 2024).

** כיום, המונח "הכנסה חייבת" שעליה מוטל מס נוסף מוגדר בסעיף 121ב(ה) לפקודת מס הכנסה כ"הכנסה חייבת כהגדרתה בסעיף 1 וכמשמעותה בסעיף 89, למעט סכום אינפלציוני כהגדרתו בסעיף 88 וסכום אינפלציוני כהגדרתו בסעיף 47 לחוק מיסוי מקרקעין, ולרבות שבח כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין, ואולם לגבי מכירת זכות במקרקעין בדירת מגורים כהגדרתה בחוק האמור – רק אם שווי מכירתה עולה על 4 מיליון שקלים חדשים והמכירה אינה פטורה ממס לפי כל דין; הסכום האמור יתואם [...]".

בהצעת החוק מוצע להחליף את ההגדרה האמור להגדרה שלהלן: "הכנסה חייבת כהגדרתה בסעיף 1 וכמשמעותה בסעיף 89, למעט סכום אינפלציוני כהגדרתו בסעיף 88 וסכום אינפלציוני כהגדרתו בסעיף 47 לחוק מיסוי מקרקעין, ולרבות שבח כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין שאינו פטור ממס לפי אותו חוק".

*** "הכנסה חייבת ממקורות הוניים" מוגדרת בהצעת החוק כהכנסה חייבת (כהגדרתה לעיל), למעט הכנסה לפי סעיף 2(1) או (2) ולמעט הכנסה מיגיעה אישית שאינה הכנסה לפי סעיף 2(1) או (2).

**** יושם אל לב, כי לצורך חישוב סף המס הנוסף ההוני, קרי סכום ההכנסה החייבת ממקורות הוניים, שעל ההכנסה כאמור העולה עליו יוטל המס הנוסף המוצע בשיעור 5% (במקום 3%), תובא בחשבון רק ההכנסה החייבת ממקורות הוניים ולא תובאנה בחשבון הכנסות אחרות. כך לדוגמה, אם ליחיד יש הכנסה חייבת ממקורות הוניים בגובה 500 אלף ₪, והכנסה חייבת מעבודה או מעסק, שהיא מיגיעה אישית, בגובה 500 אלף ₪ נוספים, לא יוטל המס הנוסף ההוני המוצע, שכּן סכום ההכנסה החייבת ממקורות הוניים נמוך מסף המס הנוסף ההוני.

***** היות שבמועד הדיווח על מכירת המקרקעין לא ניתן לדעת את הסכום המדויק של המס הנוסף שיחויב בו המוכר (מאחַר שסכום זה נגזר מכלל ההכנסה החייבת השנתית של המוכר, ולא רק מהכנסתו ממכירת המקרקעין), מוצע להסמיך את שר האוצר לקבוע בתקנות הוראות לעניין אופן החישוב של הסכום שייגבה על ידי מנהל מיסוי מקרקעין בעת הדיווח כאמור.

עוד מוצע לקבוע, כי לגבי יחיד החייב במס שבח וכנגזר מכך חייב גם במס נוסף, המס הנוסף כאמור ייחשב, לכל דבר ועניין, למעט לעניין חישובו, כדין מס שבח. כך, למשל, יחולו לגביו הוראות הפקודה הנוגעות להצהרות ושומה, השגה וערעור, תשלום המס וגבייתו, תוצאות אי־תשלום המס ועוד.

- קביעת הוראת-שעה לפיה הסכומים המתואמים כל שנה לפי שינויים במדד המצויים בחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח-2007 יוקפאו, כך שבשנות-המס 2027-2025 לא יתואמו הסכומים. 
- קביעת הוראת-שעה לפיה הסכומים המתואמים כל שנה לפי שינויים במדד המצויים בסעיפים 9 (מס רכישה), 49א(א1) (תקרת הפטוֹר ממס שבח במכירת דירת מגורים מזכה), 49ה (פטוֹר ממס שבח בהחלפת שת דירות בדירה שלישית) ו-49ז(א) לחוק מיסוי מקרקעין (מכירת דירת מגורים שתמורתה הושפעה מזכויות לבניה נוספת) יוקפאו, כך שבשנות-המס 2027-2025 לא יתואמו הסכומים, ובמקביל להחליף בכל אחד מהסעיפים האמורים את הסכומים הנקובים בהם ולקבע את הסכומים כפי שהם בשנת 2024 לאחַר עיגולם. 

תחולת התיקונים המוצעים הינה ביום 1.1.2025.*

* אך ראו החריג הקבוע בסעיף 4(ג) להצעת החוק.

תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית

ביום 4.11.2024 פורסם תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) התשפ"ה-2024, פרק __': ביטוח לאומי ("תזכיר החוק") (קישור לתזכיר החוק).

במסגרת תזכיר החוק מוצע, בין היתר, להעלות את שיעורי דמי הביטוח הלאומי של המבוטחים השונים, כדלקמן:

• לגבי מבוטח שהוא עובד, שיעור דמי הביטוח בגין חלק השכר שאינו עולה על 60% מהשכר הממוצע יוגדל מ-3.95% ל-5.55%, בחלוקה שווה בין המעביד לבין העובד;
• לגבי מבוטח שהוא עצמאי, שיעור דמי הביטוח בגין חלק ההכנסה החייבת שאינו עולה על 60% מהשכר הממוצע יוגדל מ-2.87% ל-4.47%;
• לגבי מבוטח שהוא אינו עובד ואינו עצמאי, שיעור דמי הביטוח בגין חלק ההכנסה החייבת שאינו עולה על 60% מהשכר הממוצע יוגדל מ-7% ל-10.5%;
• לגבי מבוטח שהוא עובד במשק בית, שיעור דמי הביטוח בגין השכר שמשלם לו המעביד יוגדל מ-6.2% ל-7.85% (במקביל, מוצע לעגן בחוק הביטוח הלאומי (בסעיף 340א) את ההוראות המתייחסות למבוטח כאמור והקבועות כיום בתקנה 8 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), התשל"א-1971 ("התקנות"));
• לגבי מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, שיעור דמי הביטוח יוגדל מ-0.4% ל-2% (במקביל, מוצע לעגן בחוק הביטוח הלאומי (בסעיף 340ב) את ההוראות המתייחסות למבוטח כאמור והקבועות כיום בתקנה 19א לתקנות (וראו גם תקנה  4ב).

---

מגבלות בפתיחת הליכי ביקורת – תזכורת

במבזק מיום 26.2.2016 דיווחנו אודות פרסום הנחייתה של רו"ח מירי סביון (אז סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המסים והיום המשנה למנהל הרשות) בנושא הטיפול בנישום לפני מועד התיישנות השומה (קישור להנחייה).

---

הגשת בקשה להפסיק להיחשב כחברה משפחתית/חברת בית

כזכור, במסגרת חוק ההסדרים* ותיקון 245 לפקודת מס הכנסה** בוצעו שינויים מהותיים בכללי המיסוי החָלים על חברות משפחתיות ועל חברות בית.

במסגרת כללי המיסוי החדשים שונו, בין היתר, ההוראות שעניינן בשינוי סיוּוגן של חברות משפחתיות/חברות בית לחברות "רגילות", כך שחברות משפחתיות/חברות בית המבקשות לשנות את סיוּוגן ולהפוֹך לחברות "רגילות" צריכות ליתן על כך הודעה מראש לפקיד-השומה,* וזאת לא יאוחר מחודש לפני תחילת שנת-המס, כלומר עד ליום 30.11.2024.

* לגבי חברה משפחתית, ההודעה צריכה להיעשות על-ידי החברה (סעיף 64א(ב)(1) לפקודת מס הכנסה), וזאת באמצעות טופס 2590 (קישור לטופס).

לעומת זאת, לגבי חברת בית טרם פורסם טופס בעניין זה ועל-כן על החברה למסור הודעה מתאימה כשהיא חתומה על-ידי כלל בעלי מניותיה (סעיף 64(ה) לפקודה).

זאת, בניגוד לדין שחל בעבר, ולפיו ניתן היה ליתן את ההודעה עד למועד הגשת הדו"ח השנתי, דהיינו בשנת-המס העוקבת (הדין הקודם נעדר התייחסות מפורשת לגבי הפיכה מחברת בית ל"חברה רגילה").

נזכיר, כי באותם מקרים בהם חברה משפחתית/חברת בית תבקש להפוֹך לחברה "רגילה", היא לא תוכל בעתיד לשוב ולהיחשב לחברה משפחתית/חברת בית כאמור!

מומלץ לקבל ייעוץ פרטני באשר להשלכות הנרחבות שגלומות בשינוי מַעמדה המיסויי של החברה מחברה משפחתית / חברת בית לחברה רגילה ומובן שאנו עומדים לרשותכם לעניין זה.*

* ליצירת קשר ישיר עם הח"מ, לחצו כאן.

---

פודקסט בנושא השימוש בכלבים במסגרת המלחמה בהברחות לישראל

במבזק מס' 1993 מיום 4.10.2022 דיווחנו, כי רשות המסים השיקה ערוץ תקשורת חדש עם הציבור בשם "פודמס", שהינו פודקסט בענייני מיסוי בהגשתם והשתתפותם של עובדים ומנהלים ברשות.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי הועלה לערוץ ראיון עם מר תומר מצא, מנהל הכלבייה של רשות המסים, בנושא השימוש בכלבים במסגרת המלחמה בהברחות לישראל.

להאזנה, לחצו כאן.

לנוחותכם, להלן פירוט הפודקסטים שפורסמו עד כה:

• פרק 1 – אנחנו מפעל ענק שמייצר 90% מתקציב המדינה (להאזנה, לחצו כאן);
• פרק 2 – בין עבודות: על מענק הפרישה (להאזנה, לחצו כאן);
• פרק 3 – משחק החבילה: על יבוא אישי וקניות באינטרנט (להאזנה, לחצו כאן);
• פרק 4 – מסים בכפר הגלובלי: על מיסוי בינלאומי (להאזנה, לחצו כאן);
• פרק 5 – כלכלה בשחור: חקירות והמאבק בהון השחור (להאזנה, לחצו כאן);
• פרק 6 – מיסוי דירת מגורים: רכישה, השכרה ומכירה (להאזנה, לחצו כאן);
• פרק 7 – הכירו את החוק לצמצום השימוש במזומן (להאזנה, לחצו כאן);
• פרק 8 – מע"מ: מס יעיל או מקור לפערים חברתיים? (להאזנה, לחצו כאן);
• פרק 9 – מיסוי מטבעות דיגיטליים (להאזנה, לחצו כאן);
• פרק 10 – קביעת מדיניות המס (להאזנה, לחצו כאן);
• פרק 11 – כשאהיה בן 67 – יציאה לפנסיה (להאזנה, לחצו כאן);
• פרק 12 – המעטפות הירוקות באות (להאזנה, לחצו כאן);
• פרק 13 – הטבות מס ליחידים (להאזנה, לחצו כאן);
• פרק 14 – תהליך ההזדהות באזור האישי באתר הרשות ושירותים טלפוניים ומקוּונים נוספים (להאזנה, לחצו כאן);
• פרק 15 – כלכלה דיגיטלית (להאזנה, לחצו כאן);
• פרק 16 – הטבות מס לאנשים עם מוגבלויות (להאזנה, לחצו כאן);
• פרק 17 – רכבים חשמליים (להאזנה, לחצו כאן);
• פרק 18 – ייבוא אישי (להאזנה, לחצו כאן);
• פרק 19 – החוק לעידוד השקעות הון (להאזנה, לחצו כאן);
• פרק 20 – רשות המיסים ואומת הסטארט אפ (להאזנה, לחצו כאן);
• פרק 21 – איך עושים תיאום מס והחזר מס (להאזנה, לחצו כאן);
• פרק 22 – קרן הפיצויים של מס רכוש, חלק ראשון (להאזנה, לחצו כאן);
• פרק 23 – קרן הפיצויים של מס רכוש, חלק שני (להאזנה, לחצו כאן);
• פרק 24 – למה רכב צריך בלמים? (מינהל המכס) (להאזנה, לחצו כאן);
• פרק 25 – השינויים במיסוי מקרקעין (להאזנה, לחצו כאן);
• פרק 26 – מענק עבודה (להאזנה, לחצו כאן);
• פרק 27 – סיווג מוצרים למכס (להאזנה, לחצו כאן);
• פרק 28 – שינויים במעבר בין עבודות* (להאזנה, לחצו כאן);
• פרק 29 – הצהרת הון (להאזנה, לחצו כאן).**

* להרחבה בנושא זה, ראו מבזק מס' 2074 מיום 30.4.024 (קישור למבזק).

** למַעבר להודעתה בנושא זה של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת וכן סמנכ"לית מיסוי מקרקעין (בפועל) ברשות המיסים, לחצו כאן.

---

מיסוי מטבעות דיגיטליים – דו"ח מבקר המדינה

ביום 5.11.2024 פורסם הדו"ח השנתי (מספר 75א, חלק ב) של מבקר המדינה. 

הדו"ח מתייחס, בין היתר, למספר היבטים במיסוי מטבעות דיגיטליים, החֵל בהסדרת כללי המיסוי והטמעתם בקרב הציבור וכלה באופן הדיווח על פעולות במטבעות דיגיטליים וטיפולה של רשות המיסים בדיווחים, בקביעת השומות ובגביית המס.
זאת, לאחַר ביצוע ביקורת ברשות המיסים – בחטיבה המקצועית, במחלקה המשפטית, במחלקת שומה וביקורת, במחלקת הרכש, במחלקת חקירות, ביחידה הארצית לחקירות ומאבק בפשיעה כלכלית (יחידת יהלום), במחלקת הדוברוּת, במחלקת הגבייה ובחלק ממשרדי השומה וכן במחלקה המקצועית ובמחלקת שומה וביקורת במע"מ.  ביקורת משלימה נעשתה בשירות העיבוד הממוחשב של רשות המיסים (שע"ם), ברשות החדשנות, באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר ובבנק ישראל. 

להמשך, לחצו כאן.

---

נייר עמדה מקצועי מס' 4 – תקנה 2(1א) לתקנות מס רכישה

במבזק מס' 2096 מיום 10.10.2024 דיווחנו על פרסום חדש של רשות המיסים: ניירות עמדה מקצועיים.
נזכיר, כי בשונה מחוזרים מקצועיים, אשר מבקשים לכַסות את כל הנושא המקצועי בו הם דנים ולתת מענה לכלל סוגיות המס העולות ממנו, נייר העֶמדה מהווה פרסום קצר ונקודתי הכולל, בדרך כלל, התייחסות לסוגיה אחת ספציפית בנושא מסוים. 
ניירות העֶמדה צפויים להתפרסם במגוון נושאים, בכל מערכי המס (מס הכנסה, מע"מ ומיסוי מקרקעין), כאשר טרם פרסומם הסופי באתר רשות המסים, יועברו ללשכות המקצועיות של ציבור המייצגים לקבלת התייחסותם.

באותו מבזק דיווחנו גם על נייר העמדה הראשון שפורסם ועניינו בניכוי מס תשומות ברכישה או ייבוא של רכב מסוג "האמר" (Hummer) (קישור לנייר העֶמדה הראשון).
נייר העֶמדה השני פורסם ביום 13.10.2024 ועניינו באופן תרגום מחזוֹר ההכנסות של "מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד" כהגדרתו בסעיף 51כד לחוק עידוד השקעות הון (קישור לנייר העֶמדה השני).
ואילו ביום 15.10.2024 פורסם נייר העֶמדה השלישי, וזאת בנושא  "מכר זכויות בנייה במסגרת עסקת תמ"א 38/2 ורכישת שירותי בנייה במזומן מהקבלן" (קישור לנייר העֶמדה השלישי).

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 31.10.2024 פורסם נייר העֶמדה הרביעי שעניינו בתקנה 2(1א) לתקנות מס רכישה (קישור לנייר העֶמדה הרביעי). 

כידוע, תקנה 2(1) לתקנות מס רכישה קובעת, כי שיעור מס הרכישה החָל ברכישת זכות במקרקעין שאינה דירת מגורים הינו 6%.
ואילו תקנה 2(1א) לתקנות קובעת כדלקמן:
"על אף האמור בפסקה (1), במכירת זכות במקרקעין, שמתקיימים לגביה התנאים המפורטים להלן, תוחזר לרוכש שישית ממס הרכישה ששילם לפי פסקה (1), ובלבד שלא הותר בניכוי לפי פקודת מס הכנסה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 103א לחוק:
(1) המכירה היא של זכות במקרקעין שקיימת לגביה תכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה (בסעיף קטן זה – תכנית בנייה), המתירה בנייה על הקרקע של דירה אחת לפחות המיועדת לשמש למגורים (להלן – דירת מגורים);
(2) לא יאוחר מתום 24 חודשים מיום המכירה, התקבל היתר לבניית דירת מגורים אחת לפחות, לפי חוק התכנון והבנייה."
כלומר, בהתאם להוראת תקנה 2(1א)(2) לתקנות מס רכישה, יש לקבל היתר לבניית דירת מגורים אחת לפחות, וזאת לא יאוחר מתום 24 חודשים מיום המכירה.

במסגרת נייר העֶמדה הרביעי צוין, כי לאור הקושי והמורכבוּת הכרוכים בהוצאת היתרי בנייה בפרויקטים בהיקפים גדולים ומורכבים מבחינת התכנון, ולצורך קידום והקדמת התחלת ביצוע העבודות והבנייה על הקרקע, ישנם מקרים בהם הבקשה להיתר בנייה מפוצלת לשני שלבים: היתר חפירה ודיפון והיתר בנייה עיקרי. זאת, מהטעם שפיצול ההיתר יאפשר את קיצור משך הבנייה ומסירת יחידות הדיור בפרויקט.
לעניין זה צוין, כי קבלת היתר חפירה ודיפון לבניין מגורים במקרקעין תיחשב להיתר לבנייה של דירת מגורים כמשמעותו בתקנה 2(1א) לתקנות מס רכישה, ומכוחו ניתן יהיה להחיל את התקנה כאמור ולהשיב לרוכש שישית מסכום מס הרכישה. זאת, בהתקיים התנאים המצטברים הבאים: (א) מדובר בקרקע להקמת פרויקט רחב היקף ומורכב תכנונית, בין היתר בְּשל מספר דירות המגורים, מספר הבניינים, מורכבוּת הבנייה וכיוצ"ב; (ב) הקרקע נרכשה במסגרת מכרז אשר הוראותיו מחייבות את הרוכש לעמוד בלוחות זמנים מפורשים שנקבעו לצורך הקמת הפרויקט והשלמתו; ורוכש הקרקע מתחייב למועדי התחלת בנייה והשלמת ביצוע הפרויקט, וזאת, בין היתר, לנוכח היקף הפרויקט ומורכבות ההקמה שלו; (ג) הרוכש הגיש בקשה להיתר בנייה אשר פוצלה לשני חלקים: בקשה לקבלת היתר חפירה ודיפון ובקשה לקבלת היתר בנייה לבניית דירות המגורים/היתר בנייה עיקרי; והבקשה להיתר הבנייה העיקרי לבניית דירות המגורים הוגשה בתוך המועד הקבוע בתקנה 2(1א) ובזמן סביר בכדי לאפשר קבלת היתר הבנייה העיקרי בתוך המועד הקבוע בתקנה (24 חודשים); (ד) פיצול היתר הבנייה לשני שלבים כאמור, נעשה בהחלטת הוועדה המקומית ולפי דרישתה של הוועדה המקומית אשר סבורה כי היקף הפרויקט מצדיק מתן הרשאה לפיצול ההיתר לשני שלבים, הן מבּחינת היקף הבנייה והן מבּחינת לוחות הזמנים; (ה) הפיצול אוּשר רק לאחר שעמד בתנאי הוועדה המקומית לפיצול היתרים ולרבות הבדיקה שהיקף החפירה והדיפון הוא כזה, שבמהלך העבודות ניתן להשלים את קבלת ההיתר העיקרי ולשמור על רצף עבודות עד לסיום הפרויקט; ו-(ו) עבודות החפירה והדיפון במקרקעין שעליהם יוקם הפרויקט, תחלנה מיד עם קבלת היתר חפירה ודיפון; והבנייה בפרויקט תתבצע באופן רציף ממועד התחלת עבודות החפירה והדיפון ועד לסיום בניית הפרויקט בהתאם להיתר הבנייה העיקרי. 
לבסוף, צוין, כי אין באמור משום הארכת מועדים להוראות התקנה, שכּן מדובר במועד מהותי שאין בסמכות המנהל להאריכו.

---

הוראת ביצוע בנושא תקנה 11 לתקנות מס רכישה (הקלות במס רכישה)

כידוע, תקנה 11 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), התשל"ה-1974 ("תקנות מס רכישה") מַקנה שיעור מס רכישה מופחת לנכה, לעיוור, לנפגע או לבן משפחה של חייל שנספה במערכה.

ביום 5.11.2024 פרסמה רשות המיסים את הוראת ביצוע מס' 3/2024 בנושא "תקנה 11 לתקנות מס רכישה – עדכון הנחיות".
ההוראה, כשמה כן היא, נועדה לרענן את ההנחיות הקודמות שהוצאו בעניין תקנה 11 ולעדכנן בהתאם לפסיקה ולחקיקה.

תשומת לבכם, בין היתר, לסעיף 1(א) להוראת הביצוע, שעניינו בהחלת תקנה 11 בעת רכישת דירת מגורים לקטין שהוא נכה על-ידי הוריו: הגם שעל-פי התקנה הזכאות להקלה היא לרוכש הזכות, רשות המיסים אימצה פרשנות מקלה שלפיה התקנה תחול גם אם ההורים* רוכשים את דירת המגורים על שמם כאשר הרכישה נדרשת בְּשל צרכיו המיוחדים של הקטין, לאור סוג מוגבלותו ולאור הדיור, שהתגורר בו הקטין קודם לכן.**

* ולא קרובים אחרים של הקטין.

** על-פי פרשנות זאת, ההקלה הניתנת להורי הקטין תיוחס לקטין עצמו, ותיחשב ככזאת שנוצלה על ידיו, הגם שהזכות במקרקעין נרכשת על שם ההורים, כך שהקטין יהא זכאי לנצל בעתיד הקלה אחת בלבד לפי אותה תקנה.

למַעבר להוראת הביצוע, לחצו כאן.

---

בקשה לצרף פרוטוקול מדיון הוכחות שנערך בהליך פלילי כראיה בערעור מע"מ

ביום 7.11.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין תור וגיל בע"מ.
להרחבה, לחצו כאן.

---

בקשה של פקיד-השומה לעיין בתיק אזרחי בבית-המשפט

ביום 3.11.2024 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין דן גרטלר ואח' ומשה ומנדי גרטנר ואח'.

עניינה של ההחלטה בבקשה שהגיש פקיד-שומה תל-אביב 1 לעיין בשני תיקי בית-משפט (ת"א 9173-07-24 גרטנר ואח' נ' גרטלר ואח' וכן ת"א 9173-07-24 גרטלר ואח' נ' גרטנר ואח'​). זאת, לאחַר שגילה מפרסומים בתקשורת אודות קיומו של הליך בוררות בין המשיבים שהוכרע לאחרונה על-ידי השופט בדימוס א' אורנשטיין.

בית-המשפט, מפי השופטת ת' סנונית פורר, קיבל את הבקשה באופן חלקי וקבע כי בשלב זה יתאפשר למבקש לעיין רק בכתבי הטענות שהוגשו בשני התיקים וזאת עד ליום 15.11.2024 (קישור להחלטה).

---

מחיקת חוות-דעת מתיק בית-המשפט בטענה שאין מדובר בחוות-דעת מומחה

ביום 5.11.2024 ניתנה החלטתו של בית-המשפט העליון בעניין אופקו ביולוג'יקס בע"מ.

עניינה של ההחלטה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית-המשפט המחוזי חיפה (השופטת א' וינשטיין) ("ההחלטה קמא") אשר ניתנה ביום 1.7.2024 ב-ע"מ 66372-01-23 ("ההליך העיקרי").
במסגרת החלטה זו, קיבלה השופטת וינשטיין את בקשתו של המשיב (פקיד-שומה חיפה) למחיקתה של חוות-הדעת שהגישה המבקשת (אופקו ביולוג'יקס בע"מ) לקראת דיוני ההוכחות בהליך העיקרי ("חוות-הדעת"), אשר נכתבה על-ידי רו"ח גל דיקשטיין ("רו"ח דיקשטיין").

בית-המשפט העליון, מפי השופט א' שטיין, דחה את הבקשה אף מבלי לקבל את תשובת המשיב וללא צו להוצאות (קישור להחלטה).

בראשית הדברים, ציין השופט שטיין, כי המקרה הנוכחי אינו בא בגֶדר המקרים החריגים אשר מַצדיקים התערבות בהחלטות ביניים שעניינן אופן ניהול ההליך על-ידי הערכאה הדיונית ובכללן החלטות בדבר קבילותן של ראיות; וכי די בכך כדי לדחות את הבקשה, תוך שמירת זכויותיה של המבקשת לטעון את אשר יהא בדעתה לטעון במסגרתו של ערעור על פסק דינו הסופי של בית-משפט קמא, אם וכאשר יוגש.

לגופם של דברים, הוסיף השופט, כי האמור בהחלטתה של השופטת וינשטיין, בכל הקשור לפסילתה של חוות-הדעת מלשַמש כראיה בהליך העיקרי, מקובל עליו לחלוטין.
שכּן, חוות-דעת זאת הוגשה באצטלה של חוות-דעת מומחה בגדרו של סעיף 20 לפקודת הראיות (הקובע, כי "בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה, בכתב, חוות דעתו של מומחה בשאלה שבמדע, שבמחקר, שבאמנות או שבידיעה מקצועית" והוראה זו יש לקרוא יחד עם סעיף 57ב לפקודת הראיות לפיו "כל דין הוא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה [...]". המילה "דין", הִבהיר השופט, משמעה דין ישראלי כהגדרתו בסעיף 3 לחוק הפרשנות. משכך, עדותו של מומחה בשאלה שבדין ישראלי אינה קבילה כראיה, שכּן דין ישראלי מצוי בידיעתם השיפוטית של בתי-המשפט בישראל אשר יודעים כיצד עליהם לבררו ללא עזרתם של עדים מומחים.
השופט שטיין המשיך והתייחס לטענת המבקשת לפיה חוות-הדעת עוסקת בדרכי יישומו של החוק לעידוד השקעות הון ("חוק העידוד") בהתאם לפרקטיקה הנהוגה אצל רשות המיסים וכי מדובר בחוות-דעת מומחה אשר נסמכת על ניסיונו המקצועי של רו"ח דיקשטיין כעובד בכיר לשעבר ברשות המיסים.
השופט דחה טענה זו וקבע (תוך שהוא מַפנה להחלטתה של השופטת וינשטיין), כי שימושו התדיר של רו"ח דיקשטיין במילים "בהתאם לפרקטיקה המקובלת ולניסיוני בתחום", אין בו כדי להכשיר את חוות דעתו ולהפכה לראיה קבילה אשר עשויה לסייע לבית-המשפט בבירור העוּבדות; וכי עיון בחוות-הדעת מעלה כי היא עוסקת בשאלות משפטיות שעניינן תכליותיו של חוק העידוד והטבות המס מכוח החוק שרו"ח דיקשטיין מבקש לזקוֹף לזכותה של המבקשת; וכי אלו הן סוגיות משפטיות מובהקוֹת אשר מונחות בלב המחלוקת בין בעלי הדין. "בית המשפט – ורק הוא – אמון על פרשנותו ויישומו של דין ישראלי, ובעניינים אלה אינו נעזר במומחים" (פס' 6).

---

בקשה למחוק סעיפים מכתב תשובה של מנהל מיסוי מקרקעין בטענה שמדובר בהרחבת חזית

ביום 30.10.2024 ניתנה החלטתה של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין רוזנשין.

עניינה של ההחלטה בבקשת העוררת (גב' עדנה שושנה רוזנשין) למחיקת סעיפים מכתב התשובה אשר הוגש על-ידי המשיב (מנהל מיסוי מקרקעין תל-אביב) בנושא ייחוס חלק משווי המכירה של הנכס שמכרה העוררת להשפעתן של זכויות בנייה בלתי-מנוצלות, שם הנושא מועלה כטענה חלופית בידי המשיב.
זאת, בטענה כי מדובר בהרחבת חזית אסורה.

ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופט ה' קירש (בהסכמת חברי הוועדה רו"ח צ' פרידמן ועו"ד ושמאי מקרקעין ד' מרגליות), דחתה את הבקשה (קישור להחלטה).

---

חשבוניות פיקטיביות

לאחרונה פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין צ'אנה.

עניינו של פסק-הדין בערעור שהגיש המערער על החלטת המשיב (מנהל מס ערך מוסף – היחידה לפשיעה חמורה) להשית עליו כפל-מס (עסקאות) מכוח הוראות סעיף 50(א) לחוק מע"מ בגין הוצאת 26 חשבוניות מס שלא כדין על-ידי חברה שהייתה בבעלותו החלקית ובה הוא גם שימש כמנהל.
סכום קרן המס הנובע מהחשבוניות מושא הערעור הוא 2,517,111 ₪, וכפל-המס  בו חויב המערער עומד על סך 5,034,222 ₪. עם זאת, לקראת תום ההליך הודיע המשיב, כי החליט לוותר על רכיב הכפל וכי יבקש לגְבות מהמערער את קרן המס בלבד. 

בית-המשפט, מפי השופט ד"ר א' גורמן, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).