לוגו אלכס שפירא ושות׳

עדכוני מלחמה | שאלונים לצרכי ביקורת | דיבידנד שמקורו ברווח חשבונאי שגבוה מההכנסה החייבת בְּשל פחת | אישור מזויף לרולינג בנושא החלפת מניות | מחילת חוב בעקבות הסכם עם משקיע ורווח הון בעסק | מס רכישה בגין מקרקעין הכוללים זיקת הנאה | מענק אומיקרון ועוד

29/09/2024

נפתחה המערכת להגשת תביעות לפיצויים בגין נזק עקיף במסלול מחזורים לחודשים יולי-אוגוסט 2024

פורסמה הודעת דוברוּת רשות המיסים בנושא.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.


הבהרה בנושא אורכות להגשת תביעות והשגות – חרבות ברזל

פורסמה הודעת רשות המיסים בנושא.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.


הקלה לעוסקים החייבים בדיווח מפורט

פורסמה הודעת דוברוּת רשות המיסים בנושא.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.


שימוש בשאלונים לצרכי ביקורת בתחום אופציות לעובדים

ביום 22.9.2024 פורסמה הבהרתו של רו"ח נדב נגר, מנהל אגף בכיר בחטיבה המקצועית ברשות המיסים, בנושא שבנדון.
וכך צוין בהבהרה (המופנית לפקידי-השומה):
"בתקופה האחרונה עלו מקרים, בתחום הביקורת שבנדון, כי נעשה שימוש רוחבי ואף אוטומטי של משלוח שאלון לנישומים בהם עולה סוגיה ו/או מתחיל הליך ביקורת בנושא אופציות לעובדים.
השאלונים הועברו אליכם ממחלקת אופציות לעובדים בחטיבה המקצועית.
לאור האמור, נעשית בחינה מחדש במטה באשר לאופן השימוש בשאלונים מסוג זה.
לאור האמור, הוחלט כדלקמן:
1. ממועד מכתבי זה אין לשלוח את השאלונים כאמור לעיל במתכונתם הנוכחית וזאת עד לפרסום הנחיה אחרת בנושא.
2. שאלונים אשר נשלחו לנישומים, מולאו על ידם והושבו לפקיד השומה הרי שייחשבו כחלק מהליך הביקורת ללא כל שינוי.
3. שאלונים אשר נשלחו לנישומים וטרם הושבו לפקיד השומה או אשר הושבו באופן חלקי- יש לקיים שיח מול המייצגים באשר לקושי הקיים, ככל שישנו, ולהיות קשובים לטענות המועלות בהיבטי בירוקרטיה ורלוונטיות להליך הביקורת בלבד.
יודגש כי משלוח שאלונים לצרכי ביקורת בדין ובסמכות היא וכי אין הבהרה זו גורעת מכל סמכות של פקיד השומה בעת עריכת ביקורת בתחום שבנדון ובכלל לרבות משלוח שאלות למייצג וכי ההבהרה נוגעת לאופן השימוש, הרוחביות , רלוונטיות ואורך השאלונים בלבד.
בכל שאלה ניתן לפנות לח"מ."


סקר מיַיצגים

רשות המיסים יוצאת בסקר מיַיצגים שהינם יועצי מס ורואי-חשבון (סקר נפרד לעורכי-דין יבוצע בקרוב) אשר מוזמנים לענות על הסקר ולעזור לרשות לשפר את שירותיה למיַיצגים ולנישומים).
הסקר (כ-15 דקות) מופץ באמצעות חברה פרטית שנכשרה לביצועו ועל-פי המצוין בהודעה שפורסמה בנושא על-ידי רשות המיסים היא לא תעביר לרשות מידע מזהה לגבי המשתתפים.
למַעבר לסקר, לחצו כאן.


טבלות הוצאות מחיה לשנת-המס 2022

החטיבה לתכנון וכלכלה ברשות המסים פרסמה את טבלות הוצאות המחיה לשנת 2022.
למַעבר לטבלות, לחצו כאן.


דחיית מועד מדידת ארכות חברות בהסדר הארכּות למיַיצגים – דוחות לשנת-המס 2023

במבזק מס' 2074 מיום 30.4.2024 דיווחנו על פרסום הודעתו (קישור להודעה) של מר שלמה אוחיון, סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות ברשות המסים, בנושא נוהל מתן אורכות להגשת הדו"חות לשנת-המס 2023 – הֶסדר האורכות למיַיצגים.
במסגרת ההודעה פורטו, בין היתר, מועדי הארכּות למיַיצגים להגשת הדו"חות לשנת-המס 2023 ומכסות ההגשה הנדרשות לכל מועד, כפי שגובשו עם הלשכות המקצועיות ובאישורו של מנהל רשות המסים עו"ד שי אהרונוביץ.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום ד' (25.9.2024) פורסמה הודעה נוספת של מר אוחיון.
במסגרת ההודעה הנוספת צוין, כי עֵקב המצב הבטחוני ולבקשת לשכת רואי-חשבון בישראל ולשכת יועצי המס, החליט מנהל רשות המיסים על שינוי בהסדר האורכות למייצגים לשנת 2023: מועד המדידה הראשון לדוחות חברות לשנת-המס 2023 שנקבע ליום שני, 30.9.2024, יידחה ליום חמישי 31.10.2024, תוך שמכסת ההגשה למדידת האורכה האמורה תהיה על שיעור הגשה של 7% במקום 10%.
עוד צוין בהודעה הנוספת, כי ללקוחותיו של מיַיצג שיגיש עד המועד האמור את דוחות החברות לשנת-המס 2023 לפי המכסָה שנקבעה (7%) תאושר ללקוחותיו ארכה להגשת דוחות החברות למועד הבא, יום שישי 31.1.2025, בהתאם לכללי הֶסדר הארכות. 

למַעבר להודעה הנוספת, לחצו כאן.


דיבידנד שמקורו ברווח חשבונאי שגבוה מההכנסה החייבת בְּשל פחת

ביום ה', 26.9.2024, ניתן פסק-הדין החלקי של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין עוז טכנולוגיות (1972) בע"מ.
להמשך, לחצו כאן.


מחילת חוב בעקבות הסכם עם משקיע

ביום 11.9.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין יצחק י. גליק בע"מ.
להמשך, לחצו כאן.


אישור מזויף לרולינג בנושא החלפת מניות וקנס גירעון

ביום 13.8.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין פארס.
להמשך, לחצו כאן.


טענה להתיישנות ומחלוקת בנושא ניכוי הוצאות וקנס גירעון

ביום 5.9.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין נטו משווקים פיננסים סוכנות לביטוח פנסיוני בע"מ.

עניינו של פסק-הדין בערעור שהגישה המערערת על שומה בצו שהוציא לה המשיב (פקיד-שומה חיפה) לשנת-המס 2015 ובמסגרתו הסכים המשיב להכיר רק בחלק מההוצאות שנדרשו בניכוי על-ידי המערערת ובכללן הוצאות פרסום, חובות אבודים, הוצאות מימון, הוצאות משפטיות, השתתפות באחזקת משרד ושירותים מקצועיים.*

* יצוין, כי טרם הוצאת השומה בצו מושא הערעור דכאן, הוציא המשיב למערערת ביום 21.6.2017 שומות בצווים לשנות-המס 2012-2014. המערערת הגישה ערעור על שומות אלו אשר נדון בפני השופטת וינשטיין ואשר כָּלל מחלוקות במספר סוגיות, חלקן נדונות גם ביחס לשנת-המס 2015. ביום 25.4.2022 ניתן פסק דינה של השופטת וינשטיין במסגרתו נדחה ערעור המערערת. על פסק-הדין האמור (טרם פורסם) הגישה המערערת ערעור לבית-המשפט העליון אשר עוסק ברכיב הוצאות הפרסום והקידום בלבד. טרם ניתן פסק-דין בערעור האמור.

במסגרת הערעור העלתה המערערת טענה מקדמית לפיה המשיב הוציא את השומה בצו באיחור ועל-כן דין הצו להתבטל.
עוד טענה המערערת, כי המשיב השית עליה שלא כדין קנס גירעון.

בית-המשפט, מפי השופטת א' וינשטיין, דחה את הערעור ברובו לרבות ביחס לקנס הגירעון (קישור לפסק-הדין).

תשומת לבכם, בין היתר, לניתוחה של השופטת וינשטיין ביחס להוצאות הפרסום אותן דרשה המערערת בקשר לרכישת רשימות של לקוחות פוטנציאליים (רשימות לידים), בפס' 100 לפסק-הדין.


מס רכישה בגין מקרקעין הכוללים זיקת הנאה

ביום 23.9.2024 ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין זהב על הפארק בע"מ.
להמשך, לחצו כאן.


תובענה ייצוגית נגד רשות המיסים בְּשל גביית קנסות שלא כדין מיחידים שביצעו עסקת מקרקעין ששומת מס השבח בגינהּ תוקנה ובעקבות התיקון הוּצאה להם שומת מס הכנסה

ביום 10.9.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין אבקסיס.
להמשך, לחצו כאן.


ערעור על החלטת ועדת-הערר לענייני קורונה ליתן מענק אומיקרון לבית מלון

ביום 22.9.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין קריגרים השקעות בע"מ.

עניינו של פסק-הדין בערעור שהגישה המדינה על החלטת ועדת-הערר לענייני קורונה – השתתפות בהוצאות קבועות לעסקים ("ועדת-הערר") לקבל את הערר שהגישה המשיבה מכוח חוק הסיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן האומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), תשפ"ב-2022 ("חוק האומיקרון").
אין מחלוקת, כי המשיבה היתה בעלת בית מלון בתל-אביב והגישה תביעה על סמך ההבדל במחזוֹרים בין מחזוֹר הבסיס בשנת 2019 למחזוֹרים מינואר-פברואר 2022. אין גם מחלוקת, כי היו הבדלים משמעותיים במחזוֹרים ומכאן לכאורה מגיע פיצוי למשיבה מכוח חוק האומיקרון.
המדינה-המערערת סברה, כי אין מקום לשלם פיצוי למשיבה וזאת משוּרה של טעמים שפורטו בהחלטה שלה בהשגה ומכאן הוגש ערר לוועדת-הערר.
ועדת-הערר, בהחלטה מפורטת ומנומקת המשתרעת על-פני 22 עמודים, החליטה כי נפלה טעות בהחלטת המערערת וכי ראוי ליתן את המענק המבוקש.
על החלטה זו הוגש ערעורה של רשות המיסים לבית-המשפט, תוך שבפתח הערעור ציינה הרשות, כי מדובר בחריגה מסמכות של ועדת-הערר וכי מדובר בהחלטה לה השלכות רוחב ערות גורל.

בית-המשפט, מפי השופט ג' הס, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

השופט הס קבע, כי לא רק שלא מצא כל סיבה להתערב בהחלטת ועדת-הערר אשר הינה החלטה מפורטת, מנומקת, מוסברת, המתבססת באופן נכון על לשון החוק ומיישמת את הממצאים אותם מצאה, אלא שלטעמו מדובר בהחלטה ראויה ונכונה. "ועדת-הערר נימקה באופן יפה ומפורט מדוע היא סבורה כי מתקיים תנאי הקשר הסיבתי ואף התייחסה לשאלת ההוצאות הקבועות."

אשר לטענתה העיקרית של הרשות-המערערת לפיה אין קשר סיבתי בין הירידה בהכנסות לבין נגיף האומיקרון וזאת מהטעם העיקרי כי המשיבה שינתה את הפעילות שלה וכי הירידה במחזורים הִמשיכה לאחַר החודשים ינואר-פברואר 2022, קבע השופט, כי הגם שטענה זו מקובלת עליו ברמה העקרונית, אין מדובר בראיה חותכת כי אין מדובר בקשר סיבתי ומדובר באינדיקציה אחת מני רבות שיש בה ללמד על היעדרו או קיומו של קשר סיבתי; ועצם השינוי בפעילות אינו מעיד בהכרח כי הירידה במחזוֹרים לא נבעה מנגיף האומקירון.

לבסוף, ציין השופט הס, כי הוא אינו סבור שיש לפסק דינו השלכות רוחב משמעותיות. "לטעמי מדובר ביישום הנתונים של העסק הספציפי של המשיבה הספציפית על סמך הלכות שנקבעו, בין היתר בפסק הדין פודולסקי [עמ"נ (מחוזי חי') 3720-11-21], ואין בפסק דין זה בכדי לקבוע כי בכל מקרה של ירידה נמשכת במחזורים לאחר תקופת הזכאות קיימת זכות לפיצוי. כאמור, כפי שציינה ועדת הערר, ישנם מקרים בהם יישלל הפיצוי כמו שנפסק בעניין קונטנטו ויש מקרים בהם יש מקום לתת פיצוי כמו המקרה שלפניי."


פסילת מותב

ביום 5.9.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין עבדאללה.

המערער הגיש בשנת 2022 תביעה לבית-המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת, שבמסגרתה עתר, בעיקרם של דברים, לסעד הצהרתי שלפיו חוב מס הכנסה שמייחֵס לו המשיב (פקיד-שומה נצרת) לגבי שנות המס 1995-1994 ושנת-המס 1999 יבוטל, ולחלופין כי לא ניתן לגְבות את החוב האמור.
ביום 17.6.2024 התקיים דיון הוכחות בהליך ("הדיון מיום 17.6.2024") שבפתחו דחה המותב בקשה של המערער להגשת תצהיר מפריך, משנקבע כי מדובר בחוות-דעת של עובד לשעבר במס הכנסה ולא בתצהיר כנטען ("ההחלטה בעניין התצהיר").
בהמשך אותו דיון ניהלה באת-כוחו של המערער חקירה נגדית לעדה מטעם המשיב, כשבמהלכה נתן המותב מספר החלטות שנוגעות לניהול החקירה ("החקירה הנגדית"). תחילה, צוין כי "מזכיר לב"כ [המערער - א' ש'] כי החקירה קצובה בזמן ועד כה השאלות לא מקדמות להבנתי"; בהמשך קבע המותב כי "לאור החלטות קודמות, השאלות העובדתיות שנותרו במחלוקת ואופן החקירה עד כה, אני קוצב לסיום החקירה הנגדית 10 דקות בלבד"; ולבסוף, נקבע כי "המועד שקצבתי חלף, מתיר לסיום החקירה עוד 5 דקות" וכן כי "המועד הנוסף שקצבתי חלף, מתיר עוד 5 שאלות אחרונות".
ביום 24.6.2024 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב שבמסגרתה טען, כי בפתח הדיון מיום 17.6.2024 ציין המותב כי "יהא אשר יהא ויוכח אשר יוכח – התביעה לא תתקבל במלואה ותידחה לגבי שנות המס 1995-1994" וכי "בכל מקרה ידחה את התביעה לגבי שנות המס 1994-5 וכי כבר ימצא את הדרך לעשות זאת". בהקשר זה נטען, בעיקרם של דברים, כי אמירותיו הנטענות של המותב בפתח הדיון, בצירוף החלטתו לעניין התצהיר וכן התנהלותו הדיונית בדיון זה – שבמסגרתה קָצב את זמנה של החקירה הנגדית, ואִפשר למשיב להגיש מסמכים שכנטען לא גולו במסגרת הליך גילוי המסמכים – מעידים על נעילת דעתו בעניינו של המערער באופן שמחיֵיב את העברת הדיון לפני מותב אחר.
ביום 28.6.2024 הגיש המשיב את תגובתו לבקשת הפסלות נושא הערעור שבמסגרתה טען כי בנסיבות העניין לא קמה עילה לפסילתו של המותב, תוך שצוין, בין היתר, כי "בפתח הדיון המליץ בית המשפט הנכבד לצדדים (שניהם), לנסות ולהגיע להסכמות. בתוך כך התייחס בית המשפט הנכבד לקשיים הקיימים לשני הצדדים".
ביום 30.6.2024 דחה המותב את בקשת הפסלות תוך שצוין, בין היתר, כי "הצגת הערות ותובנות לכאורה, כמו גם ניסיונות מצד בית משפט לקדם פשרה, הועלו ע"י בית משפט, כפי שהדבר אף נעשה במרבית מהתיקים המתבררים בפניי". בנוסף, נקבע כי אין בעצם הגבלתה של חקירת מצהירים כדי להקים עילה לפסילת המותב – אף לא מטעמים של מראית פני הצדק – וממילא "פסק הדין יינתן על בסיס מכלול חומר הראיות, ההתרשמות מהעדים, טענות הצדדים והוראות הדין".
מכאן הערעור.

בית-המשפט העליון, מפי ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

נקבע, כי אמת המידה לפסילת שופט שיושב בדין היא קיומן של נסיבות שיש בהן כדי ליצוֹר חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב, אך נסיבות כאמור אינן מתקיימות במקרה דנא. שכּן, עיקר טענותיו של המערער מכוונות לאמירות שכנטען נאמרו על-ידי המותב בפתח הדיון מיום 17.6.2024 ושיש בהן כדי להעיד על נעילת דעתו בהליך נושא הערעור, אך מעיון בפרוטוקול הדיון מיום 17.6.2024 עולה כי האמירות שאותן מבקש המערער לייחֵס למותב לא נאמרו. לפיכך, משהמערער לא הגיש בקשה מתאימה לתיקון פרוטוקול במסגרת ההליך נושא הערעור, אין להידרש לטענותיו בנוגע לאמירות שכנטען נאמרו על-ידי המותב במסגרת הדיון האמור.

עוד נקבע, כי אף טענותיו של המערער שמכוונות להתנהלותו הדיונית של המותב במסגרת הדיון מיום 17.6.2024 אינן מקימות עילה לפסילתו. זאת, מהטעם שבמסגרת הדיון מיום 17.6.2024 נתן המותב החלטות לעניין משך החקירה הנגדית, כמו גם לעניין צירוף תצהיר, וכן בנוגע לבקשתו של המשיב להגיש מסמכים; ומעיון בפרוטוקול הדיון עולה כי מדובר בהחלטות דיוניות מובהקות, שאין בהן כשלעצמן כדי להקים עילת פסלות. ממילא החלטות אלו אינן מלמדות על הכרעה שאינה אובייקטיבית בסכסוך בין הצדדים או על נעילת דעתו של המותב, באופן שיקים עילה להעברת הדיון בעניינו של המערער לפני מותב אחר.


חשבוניות פיקטיביות

ביום 17.9.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין מנשירוב בניה בע"מ ויונון מנשירוב.

עניינו של פסק-הדין בשני ערעורים מכוח הוראות חוק מע"מ, אשר הדיון בהם אוחד: האחד, ערעור אותו הגישה חברת מנשירוב בנייה בע"מ ("המערערת") כנגד החלטת המשיב (מנהל מע"מ – היחידה לפשיעה חמורה) להשית על המערערת כפל-מס תשומות (מכוח הוראות סעיף 50(א1) לחוק מע"מ) בסך של כ-39 מיליון ₪ בגין ניכוי מס תשומות מחשבוניות שהוצאו לה שלא כדין והחלטתו הנוספת לפסול את ספרי המערערת לשנים 2017-2015 בהתאם להוראות סעיף 77ב(ב) לחוק מע"מ ולהטיל על המערערת קנס (בסך של כ-1.6 מיליון ₪) בשיעור 1% ממחזוֹר עסקאותיה בהתאם להוראות סעיף 95 לחוק; השני, ערעור אותו הגיש מר יונון מנשירוב ("המערער"), בעל המניות והמנהל של המערערת, כנגד החלטת המשיב להשית עליו כפל-מס (עסקאות) מכוח הוראות סעיף 50(א) לחוק מע"מ (בסך של כ-16.3 מיליון ₪) בגין חשבוניות אשר לטענת המשיב הוציא המערער שלא כדין בשמה של המערערת.*

* למערער אף הוּצאה שומת תשומות ביחס לשנת 2015 ובהקשר של מסכת עובדתית דומה, וכן נפסלו ספריו לשנה זו. כנגד החלטות אלה של המשיב הגיש המערער ערעורים אחרים. 

בית-המשפט, מפי השופט ד"ר א' גורמן, דחה את ערעור המערערת וקיבל באופן חלקי את ערעור המערער ביחס לכפל-המס (עסקאות) שהושת עליו (קישור לפסק-הדין).


זכאות להחזר מע"מ שהתקבל עֵקב תשלום דיבידנד מקופת הֶסדר הנושים של חברות  בחדלות פירעון

ביום 22.9.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין גוליבר אנרג'י בע"מ.
להמשך, לחצו כאן.


הגשת תוכנית לבניין להשכרה לפי פרק שביעי 1 לחוק עידוד עידוד השקעות הון לאחַר סיום בניית הפרוייקט

ביום 17.9.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין מבנה נדל"ן (כ.ד) בע"מ.
להמשך, לחצו כאן.


בקשה למחיקת חוות-דעת מומחה מתיק בית-המשפט בערעור מע"מ

ביום 26.3.2024 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין עיר שלם סוכנות לביטוח (1996) בע"מ.
להמשך, לחצו כאן.