החלטת מיסוי בנושא סיווג תשלומי פרישה לשותפים שפורשים משותפוּת רואי-חשבון | שינויים במיסוי קרנות ריט | תובענה ייצוגית כנגד רשות המסים | חיוב אישי של בעל מניות בחוב מס שבח של החברה | חשבוניות פיקטיביות ועוד

מערכת תשלומים חדשה המאפשרת לקבל מידע מקיף ועדכני על חובות ויתרת זכות במס הכנסה

הבוקר (4.9.2024) פורסמה הודעת רשות המיסים בנושא.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.

---

פודקסט בנושא הצהרת הון

במבזק מס' 1993 מיום 4.10.2022 דיווחנו, כי רשות המסים השיקה ערוץ תקשורת חדש עם הציבור בשם "פודמס", שהינו פודקסט בענייני מיסוי בהגשתם והשתתפותם של עובדים ומנהלים ברשות.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי הועלה לערוץ ראיון עם גב' אפרת שרעבי-עטיה, מנהלת תחום בכירה פיתוח וייעול תהליכים בחטיבת שומה וביקורת ברשות המיסים, בנושא הצהרת הון ובכלל זאת לגבי המערכת המקוּונת להגשת הצהרת הון שעתידה להיפתח בתחילת שנת 2025.*

* למַעבר להודעתה בנושא זה של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת וכן סמנכ"לית מיסוי מקרקעין (בפועל) ברשות המיסים, לחצו כאן.

להאזנה, לחצו כאן.

לנוחותכם, להלן פירוט הפודקסטים שפורסמו עד כה:

• הטבות מס לאנשים עם מוגבלויות (להאזנה, לחצו כאן);
• תהליך ההזדהות באזור האישי באתר הרשות ושירותים טלפוניים ומקוּונים נוספים (להאזנה, לחצו כאן);
• הטבות מס ליחידים (להאזנה, לחצו כאן);
• המעטפות הירוקות באות (להאזנה, לחצו כאן);
• כשאהיה בן 67 – יציאה לפנסיה (להאזנה, לחצו כאן);
• קביעת מדיניות המס (להאזנה, לחצו כאן); 
• מיסוי מטבעות דיגיטליים (להאזנה, לחצו כאן);
• מע"מ: מס יעיל או מקור לפערים חברתיים? (להאזנה, לחצו כאן);
• הכירו את החוק לצמצום השימוש במזומן (להאזנה, לחצו כאן);
• מיסוי דירת מגורים: רכישה, השכרה ומכירה (להאזנה, לחצו כאן);
• כלכלה בשחור: חקירות והמאבק בהון השחור (להאזנה, לחצו כאן);
• מסים בכפר הגלובלי: על מיסוי בינלאומי (להאזנה, לחצו כאן);
• משחק החבילה: על יבוא אישי וקניות באינטרנט (להאזנה, לחצו כאן);
• בין עבודות: על מענק הפרישה (להאזנה, לחצו כאן);
• אנחנו מפעל ענק שמייצר 90% מתקציב המדינה (להאזנה, לחצו כאן);
• כלכלה דיגיטלית (להאזנה, לחצו כאן);
• רכבים חשמליים (להאזנה, לחצו כאן);
• ייבוא אישי (להאזנה, לחצו כאן);
• החוק לעידוד השקעות הון (להאזנה, לחצו כאן);
• רשות המיסים ואומת הסטארט אפ (להאזנה, לחצו כאן);
• איך עושים תיאום מס והחזר מס (להאזנה, לחצו כאן);
• קרן הפיצויים של מס רכוש – חלק ראשון (להאזנה, לחצו כאן); קרן הפיצויים – חלק שני (להאזנה, לחצו כאן);
• למה רכב צריך בלמים? (מינהל המכס) (להאזנה, לחצו כאן);
• השינויים במיסוי מקרקעין (להאזנה, לחצו כאן);
• מענק עבודה (להאזנה, לחצו כאן);
• סיווג מוצרים למכס (להאזנה, לחצו כאן);
• שינויים במעבר בין עבודות* (להאזנה, לחצו כאן).

* להרחבה בנושא זה, ראו מבזק מס' 2074 מיום 30.4.024 (קישור למבזק).

---

החלטת מיסוי בנושא סיווג תשלומי פרישה לשותפים שפורשים משותפוּת רואי-חשבון

אתמול (3.9.2024) פרסמה החטיבה המקצועית שברשות המיסים החלטת מיסוי חדשה (החלטת מיסוי בהסכם) בנושא סיווג תשלומי פרישה לשותפים שפורשים משותפוּת ("החלטת המיסוי" או "ההחלטה") (קישור להחלטה).

עניינה של ההחלטה בשותפוּת שנרשמה והתאגדה בישראל העוסקת במתן שירותי ראיית חשבון ("השותפות") והינה בעלת מספר רב של שותפים שהם בעלי זכויות בהון השותפוּת.
כלל השותפים בשותפוּת חתומים על הסכם שותפוּת המעגן את זכויותיהם וחובותיהם כשותפים בשותפוּת ("הסכם השותפות") והם פורשים ממנה לקראת הגיעם לגיל 60.
חלק מהשותפים בשותפוּת פועלים כיחידים וחֵלקם פועלים במסגרת חברה אישית שבבעלותם שבאמצעותה הם מעניקים את שירותיהם לשותפות ("החברה האישית").
עם פרישתו של כל שותף, השותפוּת משלמת לשותף הפורש סכום מסוים ("תשלומי הַפרישה" או "תקבולי הַפרישה") הניתן לשותף הפורש באותה המסגרת בה העניק את שירותיו האישיים לשותפוּת, קרי לחברה האישית או לחשבונו האישי של השותף, לפי העניין.
תשלומי הפרישה ניתנים לשותף הפורש כסכום חד-פעמי בפריסת תשלומים שנעה לרוב עד 24 חודשים מהפרישה או בהתאם לחֵלקו ברווחי השותפוּת על-פני תקופה ארוכה יותר של שנים.

במסגרת החלטת המיסוי נקבע, כי יש להקפיד על הקְבלה בין סיווג תשלומי הַפרישה לצורכי ניכוי בשותפוּת לבין סיוּוגם כהכנסה אצל השותף הפורש וכי במסגרת ההסדר שהוסכם בהחלטה יראו בתשלומי הַפרישה כחלוקת רווחים על-ידי השותפוּת* ובהתאם תחולנה ההוראות שלהלן:

* אך ראו סעיף 5 להלן לגבי ניכוי תשלומי הַפרישה כהוצאה בידי השותפוּת.

1. תקבולי הַפרישה ידוּוחו על-ידי השותף הפורש ויהיו חייבים במס בידיו, עם קבלתם, כהכנסה פירותית לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה, שאינה הכנסה מיגיעה אישית.

2. ככל שהשותף הפורש דיווח טרם פרישתו על הכנסותיו מהשותפוּת בחברה האישית, הרי שגם תקבולי הַפרישה ידוּוחו כהכנסת החברה האישית מכח סעיף 2(1) לפקודה. אולם, אם החברה האישית היא חברה משפחתית (כמשמעותה בסעיף 64א לפקודה), הכנסתה המיוחסת לנישום המיַיצג לא תיחשב כהכנסה מיגיעה אישית וכל תקבול אשר יתקבל בידי השותף הפורש מהחברה האישית, שמקורו בתקבולי הַפרישה האמורים, יסוּוג בידיו כהכנסה שאינה הכנסה מיגיעה אישית.

3. השותף הפורש מתחייב שלא לדַווח ואף לא לטעון כי תקבולי הפרישה, כולם או מקצתם, שולמו בגין מוניטין ו/או אי-תחרות ו/או כל טענה אחרת לפיה תשלומי הַפרישה אינם בגֶדר הכנסות החייבות במס כאמור בסעיפים 1 ו-2 לעיל, לפי העניין.

4. לא יוּתר פטוֹר ממס לפי סעיפים 9 (למעט 9(5)(ב)), 9א, 9ב, 9ג ו-9ד לפקודת מס הכנסה בגין תקבולי הַפרישה האמורים והשותף הפורש לא יטען לכך.

5. כל התשלומים אשר שילמה השותפוּת לשותף הפורש, אשר חויבו במס בידיו כתקבולי פרישה תחת הֶסדר מיסוי זה, יותרו לשותפוּת בניכוי עם תשלומם.

בנוסף, נקבעו בהחלטה שורה של תנאים וסייגים ביחס לתוקפהּ ותחולתה, כדלקמן (נקבעו תנאים וסייגים נוספים שלא פורסמו):

1. כל אחד מהשותפים העונה להגדרת המונח "שותף פורש"* מתחייב לאשר בכתב לחטיבה המקצועית ברשות המיסים ולפקיד-השומה, בתוך 60 ימים ממועד החתימה על ההסדר, כי הוא מקבל עליו את כל תנאי ההסדר, ככתבם וכלשונם וללא כל הסתייגות, לרבות וויתור על זכות לסודיות מול רשות המסים ו/או השותפוּת בכל הקשור בהסדר זה ויישומו, וכי הוא מתחייב להצהיר על הכנסותיו בהתאם לאמור בהסדר זה ("מכתב התחייבות").

* ככל שהסדר זה חל גם על החברה האישית שבבעלות השותף הפורש, תחול חובה זו גם על החברה האישית.

ככל שלא יועבר מכתב התחייבות מכְּלָל השותפים כאמור, הֶסדר זה יהא בטל למפרע.

2. השותפים והשותפוּת מתחייבים, כי כל שותף שיצטרף בעתיד לשותפות, יחויב, כתנאי לצירופו לשותפוּת, לקבל על עצמו הֶסדר זה.

3. באחריות השותפוּת להעביר לחטיבה המקצועית ברשות המיסים ולפקיד-השומה, מכתב התחייבות חתום על-ידי כל שותף כאמור, שיצטרף לשותפוּת, בתוך 7 ימים ממועד צירופו כשותף לשותפוּת, בדבר הסכמתו לקבל את כל תנאי הֶסדר זה, ככתבו וכלשונו וללא כל הסתייגות, לרבות וויתור על זכות לסודיות מול רשות המסים ו/או השותפוּת בכל הקשור בהסדר זה ויישומו, והתחייבותו להצהיר על הכנסותיו בהתאם לאמור בהסדר זה.

4. מכתב ההתחייבות כאמור, יוגש על-גבי נספח מוסכם במסגרת הֶסדר המיסוי.

5. יראו כל שותף שמסר מכתב התחייבות החתום על ידיו, כאמור בסעיף 1 לעיל, כמי שוויתר על זכותו לסודיות מול רשות המסים ו/או השותפוּת בכל הקשור בהסדר זה ויישומו, וכי הוא מתיר לרשות המיסים לפְנות לשותפוּת ולמסור לה כל מידע הקשור ביישום ההסדר, לרבות לצורך יישום האמור בסעיף 6 להלן. קיבל השותף הפורש תקבולים במסגרת החברה האישית, יחול הוויתור על הסודיות, כאמור לעיל, אף ביחס לחברה האישית.

6. ההחלטה כוללת הוראות אשר נועדו להבטיח את קיום החלטת המיסוי על כל רכיביה, לרבות, אך לא רק, מנגנון אשר מחיֵיב את השותפוּת בתשלום הפרשי המס, בין המס המתחייב מדיווחי השותף הפורש לבין המס המתחייב לפי הֶסדר זה, ככל ששותף פורש לא יפעל על-פי הֶסדר מיסוי זה במסגרת דיווחיו האישיים ולא ידַווח לרשות המיסים על סיווג תקבולי הַפרישה בהתאם לקבוּע בהסדר זה.

7. החלטת המיסוי תחול רק על השותפים בעלי הזכויות בהון השותפוּת. עם זאת, אין בהחלטת המיסוי לקבוע באשר לתחולת סעיף 62א לפקודה לגבי השותפים.

8. הֶסדר המיסוי הינו הֶסדר כולל על כל רכיביו ותנאיו וצריך להינתן במסגרת פנייה פרטנית להחלטת מיסוי בלבד למחלקת תקינה חשבונאית ורפרנטורה ברשות המיסים. זאת, לאור ההסדרים התפעוליים והאכיפתיים הקיימים בה להסדרת מַערך ההסכמות בין רשות המסים, פקיד-השומה, השותפוּת וכלל השותפים. 

נציין, כי הגם שהחלטת המיסוי – שרלבנטית, כך נראה, לא רק לשותפוּת רואי-חשבון – מביאה ל"סימטריה" בתוצאות המס בין השותפוּת (ניכוי תשלומי הַפרישה כהוצאה) לבין השותף הפורש (מס שולי), בפועל ובמרבית המקרים מדובר בחבות מס מקסימלית בכל הקשור לשותף הפורש.
בנוסף, ההכרח לקבל הסכמה של כלל שותפי ההון בשותפוּת, לרבות שותפים עתידיים, לפעול בהתאם להחלטה ובכלל זאת לחתום על מכתב ההתחייבות (בבחינת הכל או כלום) אוצֵר בחוּבּו קשיים פרקטיים בלתי-מבוטלים, שהרי קיים, מטבע הדברים, ניגוד אינטרסים בין הרצון להכיר בהוצאה בידי השותפוּת, מחד, לבין הרצון למזער את חבות המס של השותף הפורש, מאידך.

יישום ההחלטה, או לחלופין אימוץ פתרונות אחרים, דורשים אפוא בחינה של מלוא ההשלכות המשפטיות והמיסוייות הגלומות בכל מקרה לגופו והח"מ, שהינו בעל ניסיון רב בתחום זה, עומד כמובן לרשותכם.

---

קול קורא להגשת הצעות לשינויים בפרק שני 1 לפקודת מס הכנסה – קרנות להשקעות במקרקעין (קרנות ריט)

שלשום (2.9.2024) פורסמה הודעות רשות המיסים לפיה הרשות בוחנת בימים אלה שינויים בפרק שני 1 לפקודת מס הכנסה (סעיפים 64א2 עד 64א11) הנוגעים לקרנות להשקעות במקרקעין (קרנות ריט) והציבור מוזמן להציע הצעות לשינויים, עם דגש על רעיונות שיסייעו בייעול, בקידום ובפיתוח קרנות ריט בישראל.

הצעות יש לשלוח עד ליום 17.9.2024 בדוא"ל.

---

חיוב אישי של בעל מניות בחוב מס שבח של החברה

ביום א, 1.9.2024, ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין יעולה – השקעות ומסחר בנדל"ן בע"מ.

עניינו של פסק-הדין שני עררים שהדיון בהם אוחד: האחד, ערר שהוגש על-ידי יעולה השקעות ומסחר בנדל"ן בע"מ ("החברה") על שומת מס שבח שהוציא לה המשיב (מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים) בגין מכירת זכות במקרקעין בשנת 1996; השני, ערר שהגישו בעלי מניותיה של החברה, יפתח ומטילדה עינב, על החלטת המשיב לגְבות מהם את מס השבח בו חייבת החברה, וזאת מכוח הוראות סעיף 95א לחוק מיסוי מקרקעין.

הטענה העיקרית של החברה-העוררת היא שבעסקת המכירה נמכרה "טענה לזכות" ביחס למקרקעין בלתי-מוסדרים וכי הממונה על הרכוש הנטוש במינהל האזרחי באיו"ש טרם הכיר בזכויות העוררת ולא הקצה את המקרקעין לעוררת במסגרת הסכם חכירה, כך שאין מדובר ב"זכות במקרקעין" כמשמעותה בחוק מיסוי מקרקעין.
עוד טענה העוררת, כי המשיב הכיר בכך שעסקת המכר נתונה לשומה לפי פקודת מס הכנסה ואין להשית עליה כפל-מס.
בנוסף, טענה העוררת להתיישנות.

אשר לחיוב האישי של העוררים, בעלי המניות בעוררת, נטען, כי לא התקיימו התנאים הנדרשים בסעיף 95א לחוק מיסוי מקרקעין, שכּן חוב המס אינו סופי בהיותו מצוי בהליך משפטי, ומשכך אינו בר גביה לפי הוראת הסעיף האמור.

ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופט א' דורות (בהסכמת חברות הוועדה ושמאיות המקרקעין ג' בלטר ו-ט' אקשטיין), דחתה את שני העררים (קישור לפסק-הדין).

---

תובענה ייצוגית כנגד רשות המסים

ההחלטה ופסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בעניין קירשבלום

במבזק מיום 22.2.2017 דיווחנו על פרסום החלטת בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בענין קירשבלום.
עניינה של ההחלטה בשתי בקשות לאישור תובענה כייצוגית שהגיש המבקש בהתאם להוראות חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 כנגד המשיבה: עניינה של האחת בחיוב במס הכנסה של סכומי קרן דמי הביטוח שהוחזרו על-ידי המוסד לביטוח לאומי למי ששילם דמי ביטוח לאומי ביֶתֶר; ואילו עניינה של השנייה בחיוב במס הכנסה של הריבית והפרשי ההצמדה שנוספו על סכום קרן ההחזר כאמור. כל זאת, לפי הנטען, בחוסר סמכות.
לטענת המשיבה, אין היא מחייבת כהכנסה סכומים המתקבלים כהחזרי דמי ביטוח כאמור, אך מקום בו דורש הנישום את התשלום לביטוח לאומי כניכוי בשנת-מס קודמת כלשהי וחֵלק מאותו הסכום מוחזר ליחיד, פועלת המשיבה להקטנת התשלום שנתבע כניכוי. דהיינו, אין מדובר, אליבא דהמשיבה, במיסוי ההחזר כהכנסה, אלא בהקטנת הניכוי שכבר נדרש.
בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, קבע, כי פעולת הנתבעת (רשות המסים) מהווה לכאורה גבייה שלא כדין בהתאם לפרט 11 לחוק תובענות ייצוגיות ובהתאם יש לאשר את ניהול התובענה כייצוגית (קישור להחלטה).

בהמשך לכך, דיווחנו במסגרת מבזק מס' 1824 מיום 15.12.2019 בדבר פסק-הדין של בית-המשפט בתובענה, בגדרו קיבל השופט בורנשטין את התובענה באופן חלקי (קישור לפסק-הדין).
השופט בורנשטין דחה את טענת הרשות כי הגבייה נעשתה כדין וכי בנסיבות העניין, אין מקום לפטוֹר אותה מחובת השבה.
עם זאת, היות שלא כל חברי הקבוצה אכן ניזוקו מפעולת הרשות, כמו גם לאור טענתה של הרשות בדבר הגנת התקציב והפגיעה בקופה הציבורית, צמצם השופט את היקף ההשבה.

פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין קירשבלום

על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי הוגש ערעור וערעור שכנגד וביום 1.5.2022 ניתן פסק-הדין בערעורים האמורים.

בית-המשפט העליון – מפי הנשיאה א' חיות, השופטת ע' ברון והשופטת ג' כנפי-שטייניץ – דחה את הערעור ואת הערעור שכנגד (קישור לפסק-הדין).

החלטתו של בית-המשפט המחוזי בעניין וייסנשטרן

ביום 13.8.2024 ניתנה החלטתו של השופט בורנשטין בעניין וייסנשטרן.

עניינה של ההחלטה בבקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד רשות המיסים בעילה זהה לעילה שנדוֹנה בעניין קירשבלום.
לאור התוצאה אליה הגיע בית-המשפט העליון בעניין קירשבלום, הוסכם על רשות המיסים (המשיבה) כי יש לקבל את בקשת האישור, המתייחסת לתקופת השבה מאוחרת יותר מזו עליה חל עניין קירשבלום.
עם זאת, נותרו שתי שאלות במחלוקת שעדיין דרשו את הכרעת בית-המשפט: האחת, הגדרת הקבוצה; והשנייה, קביעת תקופת ההשבה.

השופט בורנשטין אישר את בקשת האישור וקיבל את עמדת המשיבה ביחס לגודל הקבוצה ולתקופת ההשבה (קישור להחלטה).
נקבע, כי הקבוצה בשמה תנוהל התובענה הייצוגית תכלול את "הקבוצה המצומצמת" (דהיינו מי שחויבו במס בשנה השוטפת ושעֵקב השינוי שחל בהכנסתם או בשיעור המס בין השנה ההיסטורית לבין השנה השוטפת נגרם להם חסרון כיס); וכי אין להחיל את תקופת ההשבה גם על השנים 2022 ו-2023 אלא רק עד לשנת 2021 (כולל).

---

חשבוניות פיקטיביות

פסק-הדין בעניין וזנה

ביום א, 1.9.2024, ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין וזנה.

עניינו של פסק-הדין בערעור על החלטת המשיב (מנהל מס ערך מוסף – היחידה לפשיעה חמורה) להטיל כפל-מס על המערער מכוח סעיף 50(א) לחוק מע"מ בְּשל חשבוניות שהוציא המערער לקבוצת העתקות בע"מ ("קבוצת העתקות") בין השנים 2016-2012 בגין אספקת שירותי שליחים.
סכום החיוב בכפל-מס הועמד תחילה על סך של 5,950,630 ₪, אך לאחַר ששולם על-ידי קבוצת העתקות, לה הוּצאה שומת תשומות, תשלום במסגרת הסכם פשרה, הופחת סכום החיוב לסך של 4,095,038 ₪.
לטענת המשיב, העוסקים, שעל שמם הוצאו חשבוניות המס הנדונות ("העוסקים"), אינם בעלי פעילות כלכלית והם לא סיפקו לקבוצת העתקות שליחים או שירותי שליחויות; ולפיכך, החשבוניות אינן משַקפות את העסקאות שבוצעו בפועל, העוסקים אינם צד לעסקאות הנדונות, והמערער, שהוציאן שלא כדין, חייב בכפל-מס. לטענת המשיב, קבוצת העתקות היו בקשר אך ורק עם המערער ולא הכירו אדם אחר כלשהו מאותם עוסקים, המערער הוא שגייס את השליחים, הוא ששילם את שכרם (מחצית במזומן ומחצית בהמחאות), הוא אשר שיבץ את השליחים בסניפים השונים של קבוצת העתקות ואף טיפל בתיקון כלי הרכב בו נסעו השליחים. עוד טען המשיב, כי המערער הקים למעשה עסק של שליחויות, אך בְּשל הליך גירושין בו היה מצוי ובְּשל היותו מוגבל באמצעים, כמו גם מאחַר שרצה להימנע מיחסי עובד מעביד בינו לבין השליחים, הִפעיל את עסקו זה באמצעות עוסקים אחרים על-מנת להסתיר הכנסות ולהימנע מתשלום זכויות סוציאליות לעובדיו. לגישת המשיב, השימוש שהמערער עשה בחשבוניות המס של העוסקים, היה לצורך כיסוי חשבונאי גרידא, באופן שאִפשר לו לעבוד מול קבוצת העתקות ולספק לה את השליחים.
המערער, לעומת זאת, טען, כי מדובר בעסקאות אמת וכי השליחים סופקו לקבוצת העתקות וביצעו בפועל את עבודות השליחות. בנוסף, טען המערער לפגמים שונים בהתנהלותו של המשיב, ובכלל זאת כי נמנע מלערוך חקירות ובדיקות נוספות שיש בהן כדי לתמוך בטענותיו של המערער.

בית-המשפט, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, דחה את הערעור וחייב את המערער בהוצאות המשיב בסך של 60,000 ₪ (קישור לפסק-הדין).

פסק-הדין בעניין מיט פלייס בע"מ

פסק-דין נוסף בנושא חשבוניות פיקטיביות ניתן ביום 28.8.2024 על-ידי בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין מיט פלייס בע"מ.

עניינו של פסק-הדין בערעור על החלטת המשיב (מנהל מע"מ אשדוד) בעניין קיזוז מס תשומות שלא כדין על-ידי המערערת, חברה פרטית שמנהלת מפעל לעיבוד ושיווק של מוצרי בשר ועוף.

בית-המשפט, מפי השופטת י' ייטב, דחה את הערעור וחייב את המערערת בהוצאות המשיב בסך של 70,000 ₪ (קישור לפסק-הדין).

---

קיזוז חוב עבר לפקיד-השומה מהחזר מס המגיע לחברה שניתן כנגדה צו פתיחת הליכים

ביום 29.8.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין עו"ד אלעד עפארי.

עניינו של פסק-הדין בבקשה שהגיש עו"ד אלעד עפארי ("הנאמן"), בתפקידו כנאמן לחברת דחף מנו ושירותים אשקלון (1979) בע"מ ("החברה"), להשיב לקופת החברה סך של 2,203,968 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית בגין החזרי מס שקוזזו, לטענת הנאמן, שלא בהתאם להוראות הדין.

תמצית הרקע העובדתי כפי שהובאה בפתח פסק-הדין היא כדלקמן:
ביום 12.1.2022 ניתן כנגד החברה צו פתיחת הליכים ועו"ד אלעד עפארי מוּנה כנאמן לחברה.
פקיד-שומה חיפה (המשיב) הגיש 3 תביעות חוב כנגד החברה: האחת, בגין חוב שומה לשנת 2017; השנייה, בגין חוב שומה לשנים 2015, 2016 ו-2018; והשלישית, בגין חוב ניכויים.
ביום 15.2.2022 (כחודש לאחַר מתן צו פתיחת ההליכים) אוּשר על-ידי המשיב דו"ח כספי שהוגש על-ידי החברה לשנת-המס 2019, והוכר חוב של מס הכנסה לחברה בסך של 599,141 ₪ בגין החזר ניכוי מס במקור לשנת 2019.
ביום 19.10.2022 (כ-9 חודשים לאחַר מתן הצו) לאחַר שהנאמן הגיש דו"ח כספי לשנת 2020, הוכר חוב של מס הכנסה לחברה בסך של 2,163,915 ₪ בגין החזר ניכוי מס במקור לשנת 2020. עם זאת, חלק הארי של חוב זה קוזז על-ידי המשיב בגין חוב עבר לרבות ריביות וקנסות שהצטברו עד למועד הקיזוז.
לאחַר שנוהל דין ודברים עם המשיב, סוכם, כי יועבר לקופת החברה הסכום שאינו שנוי במחלוקת והנאמן יבחן לאחר מכן את טענות הקיזוז של מס הכנסה.
המשיב העביר לחשבון הנאמן בחודש מאי 2023 סך של 787,536 ₪ ואת היתרה קיזז בגין חובות העבר (בגין שנת 2019 קיזזה סך של 599,141 ₪ ובגין שנת 2020 סך של 1,604,827 ₪).
ביום 10.7.2023 שלח הנאמן למשיב מכתב ובו דרישה להשבת הכספים בגין החזר המס לשנים 2020-2019. בתשובה, ציין המשיב, כי מדובר בחוב עבר ועל-כן עומדת לו זכות קיזוז.
מכאן הבקשה, במסגרתה טען הנאמן, כי החוב של המשיב לחברה נוצר עם הגשה ואישור הדו"חות הכספיים של החברה ומאחַר שהאישור ניתן לאחַר מתן צו פתיחת ההליכים, אין מדובר בחוב עבר והוא אינו ניתן לקיזוז.

בית-המשפט, מפי השופטת ע' וינברג-נוטוביץ, דחתה את הבקשה (קישור לפסק-הדין).

בפתח הדברים, ציינה השופטת וינברג-נוטוביץ, כי פסק-הדין מתייחס להחזר המס לשנת-המס 2020 בלבד היות שמוסכם שהדו"ח הכספי לשנת 2019 הוגש עובר למתן צו פתיחת ההליכים ולכן הקיזוז שנעשה ביחס לשנת-מס זו, נעשה כדין.

השופטת הִמשיכה ונדרשה להוראות סעיף 255 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 ("החוק") וסעיפים 2-1 לחוק קיזוז מיסים, תש"ם-1980 וקבעה, כי קיזוז חוב על-ידי מס הכנסה מותנה בכך שהחובות ההדדיים הם "חובות עבר" וכי הגיע המועד להחזרתו או לתשלומו של חוב העבר המגיע לחייב מאת מס הכנסה.
לגופו של עניין, קבעה השופטת, כי אין בידה לקבל את עמדת הנאמן לפיה התגבשות חובת ההשבה של עודפי הכספים, נוצרה רק לאחַר ובכפוף להגשת הדו"חות הכספיים. שכּן, גם לפני הגשת הדו"חות הייתה קיימת חובה של פקיד-השומה להשיב לנישום את עודפי הכספים שהצטברו בידיו ואשר שולמו על-ידי הנישום ביֶתֶר, גם אם לא היה ברור, קודם לאישור הדו"חות, מהו ההיקף הכספי של ההחזר הצפוי. "הגשת הדו"חות הכספיים ואישורם קובעים את היקף הסכום ששולם ביתר (שיש להשיב) אך אינם קובעים את עצם זכותו של הנישום להחזר" (פס' 34). 

השופטת וינברג-נוטוביץ הוסיפה, כי במקרה דנא הדו"ח השנתי לשנת-המס 2020 הוגש ביום 17.3.2022 (לאחַר מתן הצו) והוא מתייחס, כאמור, לתשלומים עבור שנת-המס 2020, כך שלוּ הייתה מתקבלת טענת הנאמן, הזכות להחזר המס לוֹ זכאית החברה הייתה נוצרת בשנת 2022, בעוד שההכנסה שבגינהּ היה על החברה לשלם מס נוצרה בשנת 2020, תוצאה שאין לה כל היגיון כלכלי.

לאור האמור, קבעה השופטת, כי חוב החברה לפקיד-השומה הינו חוב עבר וחוב פקיד-השומה לחברה מהווה, אף הוא, חוב עבר, כך שמתקיימים תנאי סעיף 255 לחוק.
עם זאת, ובהתייחס לטענת הנאמן לפיה הקיזוז שבוצע על-ידי פקיד-השומה כָּלל גם פירעון של חוב בגין ריביות וקנסות שהצטברו, הִבהירה השופטת, כי בהנחה שהריבית שהצטברה עד למועד מתן הצו לפתיחת הליכים ושנפרעה באמצעות הקיזוז, תואמת את הוראות החוק, יש לאשר את הקיזוז, וכך גם לגבי קנסות שנוספו לחוב עד למועד מתן הצו; וכי ככל שבאמצעות הקיזוז נפרעו ריבית וקנסות שהצטברו לאחַר מועד מתן הצו לפתיחת ההליכים, על פקיד-השומה להשיב את הסכום שקוזז (בניכוי ריבית שנוספה, ככל שנוספה, לסכום ההחזר בגין התקופה שממועד הצו ועד למועד ביצוע הקיזוז).
השופטת הוסיפה וקבעה, כי הנאמן ופקיד-השומה יבצעו את הבדיקות והחישובים הנדרשים בעניין זה על-פי העקרונות הנ"ל.