עדכוני מלחמה | מסלולים ירוקים חדשים בנושא מפעל טכנולוגי העוסק בפיתוח תוכנה ובנושא מעסיק משאיל | 2.5 מיליון ₪ – כולל מס שכר? | עתירות ביחס להיקף תחולתם של הטבות ומענקים שונים ביחס לתושבי אשקלון | ביטוח לאומי על הכנסות מהשכרת מקרקעין בחו"ל ועוד

נפתחה המערכת להגשת תביעות לפיצויים בגין נזק עקיף במסלולי שכר ושכר מפוּנים לחודשים מאי-יוני 2024

פורסמה הודעת רשות המיסים בנושא.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.

---

היערכות להגשת הצהרת הון באופן מקוּון ולשינוי טופס הצהרת הון 

פורסמה הודעתה בנושא של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת וכן סמנכ"לית מיסוי מקרקעין (בפועל) ברשות המיסים.

למַעבר להודעה, לחצו כאן.

---

דחיית מועד מדידת ארכות יחידים בהסדר הארכות למייצגים – דו"חות לשנת-המס 2023

במבזק מס' 2074 מיום 30.4.2024 דיווחנו על הודעתו של מר שלמה אוחיון, סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות ברשות המסים, בנושא נוהל מתן אורכות להגשת הדו"חות לשנת-המס 2023 – הֶסדר האורכות למיַיצגים ("ההודעה מיום 16.4.2024") (קישור להודעה מיום 16.4.2024).
במסגרת ההודעה מיום 16.4.2024 פורטו, בין היתר, מועדי הארכּות למיַיצגים להגשת הדו"חות לשנת-המס 2023 ומכסות ההגשה הנדרשות לכל מועד, כפי שגובשו עם הלשכות המקצועיות ובאישורו של מנהל רשות המיסים עו"ד שי אהרונוביץ.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי בְּשל תקלה שאירעה ביום ה', 29.8.2024, ביישומי שע"מ, ביישום לשידור דו"חות שנתיים במס הכנסה, ולבקשת הלשכות המקצועיות, החליט מנהל רשות המיסים לדחות את מועד המדידה הראשונה של דו"חות יחידים לשנת 2023 מיום 31.8.2024 ליום 4.9.2024.
זאת, בהתאם למפורט בהודעתו מיום 29.8.2024 של מר שלמה אוחיון ("ההודעה הנוספת") (קישור להודעה הנוספת).

עוד יצוין, כי על-פי ההודעה הנוספת, מיַיצג שיגיש את המועד האמור, את דוחות היחידים לשנת 2023 לפי המכסה שנקבעה (15%), תאושר ליֶתר לקוחותיו ארכה למועד הבא בהתאם לכללי הֶסדר הארכות שפורסמו בהודעה מיום 16.4.2024.

---

מסלולים ירוקים חדשים בנושא מפעל טכנולוגי העוסק בפיתוח תוכנה ובנושא מעסיק משאיל

מבוא

בגדרוֹ של תיקון 147 לפקודת מס הכנסה, נוסף לחֵלק ט לפקודה פרק שני-ב, שעניינו ב"החלטת מיסוי". ההוראות הקבועות בפרק זה מאפשרות לבקש מרשות המסים "החלטת מיסוי", שהיא החלטה בכל הנוגע לחבות המס של המבקש, לתוצאת המס או להשלכה על חבות המס שלוֹ, בשל פעולה שביצע או בשל הכנסה, רווח, הוֹצאה או הפסד שהיו לו. ההחלטה ניתנת על-ידי המוסד להחלטות מיסוי.
בשעתו, הוחלט במוסד להחלטות מיסוי על פתיחת מסלולים ירוקים למתן החלטות מיסוי, המהווים הליך מקוצר ומזורז לקבלת החלטת מיסוי. לשם כך, נבחרו מספר נושאים החוזרים על עצמם ואשר רמת המורכבות שלהם מאפשרת קביעת מסגרוֹת וקריטריונים שיאפשרו מתן החלטת מיסוי על-סמך הצהרות והתחייבויות המבקש.
בהתאם, בכל נושא נבנה "טופס בקשה להחלטת מיסוי בהסכם במסלול ירוק", הכולל: פרטים כלליים, העוּבדות, הבקשה, הֶסדר המס ותנאיו, הצהרה והתחייבות; ואילו בכל טופס נכללות העוֹבדות והתנאים אשר בהתקיימם יוכל המבקש להחיל על עצמו את הֶסדר המס המתואר בטופס.
עם זאת, אין מדובר באישור אוטומטי של הֶסדר המס, ויש להעביר את הבקשה (על-גבי הטפסים האמורים) לחטיבה המקצועית של רשות המיסים, וזו תחליט באופן פוזיטיבי על אישור הֶסדר המס המוצע תוך פרק זמן קצר.

ביום ד' (28.8.2024) הודיעה רשות המיסים על פרסום שני מסלולים חדשים:
- טופס 974: חברות המספקות שירותי פיתוח ומהוות "מעסיק משאיל" (קישור לטופס);*

* מסלול זה מיועד, על-פי המצוין בהודעה שפורסמה בנושא זה באתר של רשות המיסים (קישור להודעה), לחברות שיש בבעלותן מפעל טכנולוגי בישראל ואשר עושות שימוש בעובדים של חברות קשורות בחו"ל לטובת מחקר ופיתוח. ההוצאות שהחברה בישראל משלמת לחברה קשורה בחו"ל עבור שירותי מחקר ופיתוח משפיעות על שיעור ההכנסה הטכנולוגית שתהיה זכאית להטבות במס. המסלול מתאים לחברות שיש בידיהן החלטת מיסוי בתוקף בנושא "מפעל טכנולוגי מועדף" או "מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד" או שבמקביל לבקשה במסלול זה הן הגישו גם בקשה להחלטת מיסוי בנושא מפעל טכנולוגי כאמור. החלטת המיסוי תכיר בחברה קשורה בחו"ל כמעסיק משאיל ובעובדי אותה חברה כעובדים של המפעל הטכנולוגי בישראל. 

- טופס 975: מפעל טכנולוגי העוסק בפיתוח תוכנה (קישור לטופס).*

* במסגרת מסלול זה, ועל-פי המצוין בהודעה שפורסמה בנושא זה באתר של רשות המיסים (קישור להודעה) תינתן לחברה מועדפת (כהגדרתה בחוק לעידוד השקעות הון) החלטת מיסוי שתאשר כי המפעל שבבעלות החברה עומד בהגדרת "מפעל תעשייתי", "מפעל טכנולוגי מועדף" או "מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד", שההכנסה שהופקה על-ידי החברה היא "הכנסה טכנולוגית" ושהתוכנה שמפתחת החברה עומדת בהגדרת "נכס לא מוחשי מוטב". החברה המבקשת תצהיר על עמידתה בכל התנאים של מפעל טכנולוגי ושהתוכנה שהיא מפתחת הינה בבעלותה. קבלת אישור במסלול זה יחד עם עמידה בתנאים נוספים מקנה הטבות מס וביניהם מס חברות מופחת בגין הכנסה טכנולוגית מועדפת ושיעור מס מופחת על דיבידנד שמקורו בהכנסה טכנולוגית מועדפת. מחלקת חוקי עידוד רשאית להתנות את מתן ההחלטה בביקור במפעל החברה. מסלול זה מיועד לחברות שמפיקות הכנסות מהתוכנה שמפותחת על ידיהן במודלים של מתן זכות שימוש, שירות מבוסס תוכנה ושירותים/מוצרים נלווים. המסלול אינו מיועד למפעלים שמייצרים מוצרים מוחשיים, גם אם במוצרים כאמור מוטמעת תוכנה. הפונים למסלול זה יקבלו החלטה תוך תקופה שאינה עולה על חודשיים מיום הגשת הבקשה.

---

שומת ניכויים לקבוצת הכדורסל מכבי ראשון לציון

ביום 13.8.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, בעניין עמותת מכבי ראשון לציון כדורסל.

להלן עיקרי העוּבדות הרלבנטיות כפי שהובאו בפתח פסק-הדין:
המערערת נרשמה כעמותה ברשם העמותות בשנת 1991 וממועד זה ואילך היא מפעילה את קבוצת הכדורסל "מכבי ראשון לציון".
בשנות-המס 2019-2015 ("שנות-המס שבערעור") שיחקה הקבוצה בליגת העל בישראל.
המערערת מעסיקה עובדים ישראלים וזרים, ביניהם גם שחקני כדורסל אמריקאים.
ממועד הקמתה ועד היום המערערת מסוּוגת כמוסד ללא כוונת ריווח (מלכ"ר) בהתאם לסעיף 1 לחוק מע"מ. בנוסף, המערערת מסוּוגת כמוסד ציבורי בהתאם לסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה.
ביום 27.12.2020 הוּצאה למערערת שומת ניכויים לשנת-המס 2015 וביום 27.12.2021 הוצאו לה שומות ניכוים לשנות המס 2019-2016 בעניין חיוב במס שכר לפי סעיף 4 לחוק מע"מ, ניכוי מס במקור משכר ספורטאי חוץ, ניכוי מס במקור משכר דירה, וניכוי הוצאות אש"ל משכר ספורטאי חוץ, תוך חיובה של המערערת גם בקנס לפי סעיף 191א לפקודה ("שומות שלב א'").
שומות שלב א' הוצאו על-ידי המפקח מר רפי לאובר.
על שומת שלב א' לשנת-המס 2015 הגישה המערערת השגה ביום 25.2.2021. ואילו על שומות שלב א' לשנות-המס 2019-2016 הגישה המערעת השגה ביום 27.2.2022. 
דיונים בהשגות התקיימו מחודש ספטמבר 2021 ועד לחודש יולי 2022.
ביום 22.2.2022 הוציא המשיב למערערת שומה בצו לשנת-המס 2015 וביום 1.2.2023 שומה בצו לשנות-המס 2019-2016 ("הצווים" או "שומות שלב ב'") וזאת לפי סעיפים 152(ב) ו-168 לפקודה ובהתאם לתקנה 3 לתקנות מס ערך מוסף (מוסדות כספיים ומלכר"ים), תשל"ו-1976 ("התקנות").
על הצווים חתמה המפקחת גב' קטי קופרלי.
סכום החיוב בצו לשנת-המס 2015 עמד על סך של 870,800 ₪. ואילו סכום החיוב בצו לשנות-המס 2019-2016 עמד על סך כולל של 2,818,726 ₪, והכל בצרוף הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות.
ביום 14.3.2022 הגישה המערערת ערעור על הצו לשנת-המס 2015. ואילו ביום 14.2.2023 הגישה המערערת ערעור על הצווים לשנות-המס 2019-2016. ערעורים אלה אוחדו על-פי החלטה מיום 7.4.2023, אלה הם הערעורים דנן. 
הסוגיות שבמחלוקת והשְאֵלות העולות בנוגע אליהן הינם כדלקמן:
מס שכר: (א) האם שומות שלב א' ושומות שלב ב' הוצאו בידי שמוסמך להוציאן; (ב) האם על המערערת, כמלכ"ר, לשלם הפרשי תשלום מס שכר על מלוא השכר ששילמה לעובדיה או שמא יש לסַווגה, כפי טענתה, כ"מלכ"ר מיוחד", הנדרש  לשלם מס שכר חלקי, אפקטיבי, בהתאם למנגנון סיווג הכנסות וחלוקתן להכנסות עסקיות והכנסות מלכ"ר; ו-(ג) האם עומדת למערערת טענת הסתמכות וטענה לאפליה ואכיפה סלקטיבית, נוכח העובדה כי קבוצות ספורט אחרות זכו להסדר מיטיב לעניין תשלום מס שכר.
ניכוי מס במקור משכר ספורטאי חוץ: היש לבטל רכיב זה בשומת שלב ב' לשנת 2015 על שום שלא נדוֹן ולא חויב בשומת שלב א'; (ב) האם על-פי אמנת המס שבין ישראל וארצות הברית מיום 20.11.1975 ("האמנה") קיים פטוֹר ממס לספורטאים אמריקאים בגין הכנסה שאינה עולה על $400 ליום; (ג) האם עומדת למערערת טענת הסתמכות נוכח המחלוקת שהייתה בפסיקה בעניין זה ולאור מדיניות המשיב; (ד) האם עומדת למערערת טענה לאכיפה סלקטיבית בְּשל הטיפול השומתי השונה בקבוצות כדורסל אחרות; ו-(ה) האם עומדת למערערת טענת מעשה בית דין והשתק שיפוטי נוכח העובדה כי סוגיה זו נדוֹנה בהליך קודם שהתנהל בינה לבין המשיב בהתייחס לשנות המס 2001-1998 במסגרת עמ"ה (מחוזי ת"א) 1051/04 עמותת מכבי ראשון לציון בכדורסל נ' פקיד שומה רחובות (16.12.2012) (קישור לפסק-הדין) ("פס"ד מכבי ראשל"צ") בו התקבלה עמדת המערערת.
ניכוי במקור בגין דמי שכירות וניכוי הוצאות עבור ארוחות: (א) האם המשיב חִייב כדין את המערערת בניכוי מס במקור בגין דמי שכירות בקשר לדירות שנשכרו ושימשו את הספורטאים הזרים; (ב) האם המערערת רשאית לנַכּוֹת משכר הספורטאים הזרים הוצאות בגין ארוחות בלא להציג לכך אסמכתאות; ו-(ג) היש לבטל רכיב זה בשומת שלב ב' לשנת-המס 2015 על שום שלא נדוֹן ולא חויב בשומת שלב א'.

בנקודה זו נציין, כי אותן מחלוקות ממש העומדות לבירור במסגרת הערעורים דנן (מלבד המחלוקת הנוגעת לניכוי הוצאות בגין ארוחות), נדונו והוכרעו על-ידי השופט בורנשטין בערעור שהוגש על-ידי עמותה המפעילה קבוצת כדורסל אחרת – הפועל חולון – וזאת במסגרת ע"מ (מחוזי מרכז-לוד) 38608-01-22 סלעים איתנים – עמותה לקידום ספורט כדורסל הבוגרים בעיר חולון (ע"ר) נ' פקיד שומה פתח תקווה (8.6.2024) (קישור לפסק-הדין) ("עניין הפועל חולון") עליו דיווחנו במסגרת מבזק מס' 2083.
יתרה מזאת, מרביתן ככולן של הטענות המשפטיות שנטענו על-ידי המערערת בעניין הפועל חולון, אשר יוצגה על-ידי אותו מיַיצג, נטענו גם במסגרת הערעורים דנן.
פסק דינו של השופט בורנשטין בערעורה של עמותת מכבי ראשון לציון כדורסל התבסס אפוא, על פסק-הדין בעניין הפועל חולון, בשינויים מחויבים כאלה ואחרים, אלא אם קיימת הבחנה עובדתית רלוונטית בין שני המקרים, שהִצדיקה דיון בפני עצמו.*

* נזכיר, כי חלק מהסוגיות שבמחלוקת נדונו בפסק-הדין בעניין הפועל אוסישקין תל אביב ע"ר,** בעניין עמותת מכבי ראשון לציון בכדורסל ואליצור אשקלון*** ובעניין גליל – גולן אחר בע"מ.****

** למַעבר למבזק בעניין זה, לחצו כאן.

*** למַעבר למבזק בעניין זה, לחצו כאן.

**** למַעבר למבזק בעניין זה, לחצו כאן.

השופט בורנשטין דחה את הערעור על כל חלקיו תוך חיובה של המערערת בהוצאות המשיב ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 75,000 ₪ (קישור לפסק-הדין).

כאמור, פסק דינו של השופט בורנשטין התבסס אפוא, על פסק-הדין בעניין הפועל חולון ועל-כן נתייחס לסוגיית ניכוי ההוצאות עבור ארוחות לספורטאים הזרים שלא נדוֹנה באותו עניין.
לטענת המערערת, היה על המשיב להתיר בניכוי משכר הספורטאים הזרים הוצאות עבור ארוחות, וזאת בגובה ההוצאות המקסימליות המותרות בניכוי על-פי תקנה 1(2) לתקנות מס הכנסה (ספורטאי חוץ), התשנ"ח-1988; ואין מקום לדרישתו כי המערערת תמציא קבלות בגין הוצאות אלו.
עוד טענה המערערת, כי דרישתו זו של המשיב היא בבחינת שינוי מדיניות, ובפרט כלפיה, כאשר בעבר הכיר בניכוי הוצאות עבור ארוחות גם ללא קבלות.
בנוסף, טענה המערערת, כי השחקנים הזרים אוכלים אף מֵעבר למקובל, והיא הציגה תחשיב סביר, כאשר נוכח עלות המחייה בישראל ניתן להגיע למסקנה כי הוצאות אלו הוצאו בפועל.

השופט בורנשטין דחה את טענות המערערת, בקובעו כי אלו עומדות בניגוד לפסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין הפועל ניר רמת השרון (ע"א 4603/22).* "לא מצאתי בסיס לטענת המערערת כי יש להבחין בינה לבין המקרה שנדון בעניין ניר רמת השרון וזאת נוכח 'שיתוף הפעולה' בינה לבין המשיב. שיתוף פעולה רלוונטי הוא זה העומד בתנאי החוק והפסיקה. כפי שנמסר על ידי המשיב, ונוכח האמור בעניין ניר רמת השרון, כי ניתן להסתפק באמצעים אחרים לאימות ההוצאות, ואין צורך בהכרח בקבלות, הוצע למערערת, כי תציג אסמכתאות בעניין ההוצאות האמורות, אך היא סירבה לכך ועמדה על דעתה כי המשיב יתיר את ההוצאה על בסיס התחשיב שהיא ערכה. בנסיבות אלה, אין מנוס מדחיית הערעור גם בנקודה זו" (פס' 70).

* למַעבר למבזק בנושא זה, לחצו כאן.

אשר לטענת המערערת (טענה שהִשמיעה במרבית הסוגיות שעמדו על הפרק) כי יש לקבל את הערעור בְּשל כך שהשומה שהוּצאה לה משַקפת "שינוי מדיניות", קבע השופט בורנשטין, כי לא רק שלא הוכח כי המשיב שינה את מדיניותו ולפיה אין מדובר ב"סכום נורמטיבי" של הוֹצאה אלא הוֹצאה שהוּצאה בפועל, אלא שהמונח "שינוי מדיניות" אינו בבחינת מונח קסם שמשמעותו היחידה היא כי המשיב מנוּע להוציא שומה על-פי מדיניותו החדשה. "ככל שמדיניותו החדשה של המשיב עולה בקנה אחד עם הדין והפסיקה, הרי שהוא רשאי, ואף מחויב, לנקוט בה, בכפוף לטענת הסתמכות במקרים המתאימים. אלא שכפי שכבר הוסבר לעיל, טענת הסתמכות היא טענה עובדתית הדורשת הוכחה, ובין היתר כי המסתמך שינה מצבו לרעה, וראיה כזו לא הוצגה" (פס' 71).

ואילו ביחס לטענת המערערת לפיה היות שהנושא לא נדוֹן בשלב א' של השומה לשנת-המס 2015 מנוּע המשיב להעלותו בשלב ההשגה כמו גם לטענה לפיה המשיב לא בדק קבוצות ספורט אחרות בנושא זה ולא הוציא להן שומות, הפנה השופט בורנשטין להתייחסותו ביחס לסוגיות האחרות בפסק-הדין.

לבסוף, נדרש השופט בורנשטין לטענת המערערת כי לא היה מקום להטיל עליה קנס לפי סעיף 191א לפקודה.
השופט דחה טענה זו וקבע, כי מהמתואר לעיל עולה שלא ניתן להתייחס למערערת כמי שקָיים הֶצדק סביר להחלטתה שלא לנַכּוֹת את המס, כאמור באותו סעיף 191א. 

---

2.5 מיליון ₪ – כולל מס שכר?

ביום 21.8.2024 ניתן פסק-הדין בית-המשפט המחוזי בתל-אביב (המחלקה הכלכלית) בעניין פרימק.

להלן הרקע העובדתי כפי שהובא בפתח פסק-הדין:
המבקש, ד"ר הראל פרימק, הגיש במועד אחד שלוש בקשות נפרדות אך דומות עד מאד לגילוי מסמכים, כהוראת סעיף 198א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 נגד שלושה בנקים (המשיבים) – בנק הפועלים בע"מ, בנק לאומי לישראל בע"מ ובנק דיסקונט לישראל בע"מ.*

* שלושת המשיבים יוצגו על-ידי משרד עו"ד אגמון עם טולצ'ינסקי, שהח"מ משַמש כיועץ המיסוי שלו.

לב הבקשות בשאלת עמידת הבנקים בהוראות חוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים (אישור מיוחד ואי-התרת הוצאה לצורכי מס בשל תגמול חריג), התשע"ו-2016 ("חוק התגמול" או "החוק") הקובעות מגבלות שונות על התגמול לנושאי משרה בכירים ולעובדים בתאגידים פיננסיים ובכללם הבנקים וממילא גם שלושה הבנקים המשיבים.
סעיף 2(א) לחוק התגמול קובע "מגבלת שכר" שלפיה (בתמצית) התקשרות התאגיד הפיננסי עם נושא משרה בכירה או עובד באשר לתנאי כהונתו או העסקתו הכוללת מתן תגמול ש"ההוצאה החזויה בשלו" כחישובה "בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים", צפויה לעלות על 2.5 מיליון ₪ בשנה טעונה אישור של ועדת התגמול, הדירקטוריון, ובחברה ציבורית – של האסיפה הכללית.
ואילו סעיף 2(ב) לחוק קובע "מגבלת יחס", שממנה אין לחרוג גם באישור הגופים האמורים, של יחס מרבי של 1:35 בין ההוצאה השנתית החזויה בְּשל תגמול לעובד בכיר לבין ההוצאה השנתית בְּשל התגמול הנמוך ביותר בתאגיד בשנה שקָדמה להתקשרות לעובד בתאגיד (לרבות עובד קבלן).
בבקשות הגילוי טען המבקש, כי בין השנים 2022-2017 תגמולים ששילמו הבנקים לנושאי משרה בהם חרגו מהוראות חוק התגמול, שכּן על המשיבים היה לכלוֹל את רכיב מס השכר או רכיב המע"מ בעת חישוב ההוצאה בגין התגמול הניתן לנושאי משרה במשיבים, שאז תנאי התגמול חורגים מן המגבלות המעוגנות בסעיפים 2(א) (מגבלת השכר) ו-2(ב) (מגבלת היחס, שממנה לא ניתן לחרוג) לחוק התגמול.
המבקש עתר אפוא, לקבלת מסמכים שונים הנדרשים לשיטתו לבחינת אפשרות הגשת תביעות נגזרות נגד נושאי המשרה במשיבים ונגד מאשרי התגמולים.
לעומת זאת, הבנקים המשיבים, בתשובותיהם שהוגשו במקביל, טענו כי אין בסיס לבקשות.
נטען, כי הבקשות נשענות על פרשנות שגויה של המבקש את חוק התגמול.
עוד נטען, כי הבקשות נסמכות על הבנה לקויה של מהות מס השכר, שהרי מס שכר יחד עם מס רווח הוא חלק ממנגנון חלופי לגביית מע"מ שחל על תאגידים בנקאיים בהיותם מוסדות כספיים כהגדרתם בחוק מע"מ ולא על העובד, כך שאין לראותו כחלק מן התגמול לנושא המשרה.
בנוסף, נטען, כי בְּשל יחסיו המשלימים עם מס רווח, מס השכר אינו מקרין על תשלום כלל המס המוטל על המוסד הכספי, מכוח חוק מע"מ, ועל כן אין עלות נוספת לבנק בְּשל תשלום מס השכר, ומתאיינת כל זיקה בין ההוצאה בגין התגמול לבין מס השכר.
המשיבים טענו גם, כי את שנדרש לאשרו – אישרו כדין באסיפות הכלליות של כל בנק וכי הם עמדו לשיטתם בהוראות החוק ככתבן וכלשונן ולא דבק כל פגם בתגמול שאוּשר ושולם לנושאי המשרה. 

בעקבות דיון קדם משפט שהתקיים ביום 25.12.2023 בפני השופט א' צימרמן והערותיו באשר לקשיים אפשריים ביחס לבקשות, נוהלו מגעים בין הצדדים שסופם בהודעתם מיום 24.6.2024 על גיבוש הסכם פשרה כולל המתייחס לכל שלושת ההליכים והמביא למיצוי, ויתור וסילוק מלא של כל עילות התביעה, זכויות, דרישות או טענות בקשר עם העילות האמורות. ואלה עיקרי ההסכם:

1. במסגרת דוח מיידי בדבר כינוס אסיפה כללית של בעלי המניות של הבנק שבו מתבקשת האסיפה הכללית לאשר, כאישור הנדרש לפחות אחת לשלוש שנים, מדיניות תגמול לנושאי משרה בבנק, יפורטו: (א) מספר כפופי המנכ"ל, כהגדרתם בהסכם, המכהנים בבנק ויהיו זכאים לעת זימון האסיפה, בהנחה של קבלת מענק שנתי מקסימלי לפי מדיניות התגמול לנושאי המשרה של הבנק, לקבל תגמול במונחי עלות שנתית לבנק (ללא תנאים סוציאליים כדין ומס שכר) העולה על "מגבלת השכר" הקבוע בסעיף 2(א)לחוק התגמול; (ב) התגמול המקסימלי במונחים שנתיים ומבחינת עלות לבנק (ללא הצמדה, תנאים סוציאליים ומס שכר) שלו יהיה זכאי נכון למועד הזימון מקבל התגמול הגבוה ביותר מבין כפופי המנכ"ל כאמור, כפוף לקבוע בסעיף 2)(ב) לחוק התגמול. כן יפורט הסכום שלו זכאי מקבל התגמול הגבוה ביותר מבין כפופי המנכ"ל בבנק בגין תנאים סוציאליים כדין עבור התגמול המקסימלי.
2. בדוחות השנתיים של הבנק, לצד הגילוי הניתן לשכר בכירים לפי הוראות הדיווח לציבור של המפקח על הבנקים, יצוין מספר כפופי המנכ"ל שקיבלו תגמול באותה שנה העולה על מגבלת השכר לפי סעיף 2(א) לחוק התגמול, קרי אותה מגבלה שחריגה ממנה טעונה אישורים כדין.
3. בזימונים והדוחות האמורים, בחלקם המתייחס לתגמול יו"ר דירקטוריון הבנק, המנכ"ל ונושאי המשרה בבנק, יצוין בצמוד לסכומי התגמול כי אלה אינם כוללים מע"מ ומס שכר.

עוד הוסכם בין הצדדים במסגרת ההסדר שגובש ביניהם, כי כל בנק ישלם לב"כ המבקש סך כולל של 300,000 ₪ בצירוף מע"מ (דהיינו, סכום מצטבר של 900,000 ₪ בצירוף מע"מ בכל שלושת ההליכים יחדיו).

ההסכם פורסם להתנגדויות, אך לא היו כאלה.
ואילו הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים לא התנגדו לבקשה אך הפנו את תשומת לב בית-המשפט לשני עניינים: האחד, כי הסעד, המוסיף מידע לדוחות הבנקים, אף אם קיים בו ערך לציבור המשקיעים, ספק אם ניתן לראותו כסעד שניתן לבנקים עצמם, אלא דווקא כנטל על הבנק; השני, שכר-הטרחה הוא על הצד הגבוה בשים לב לתועלת שמפיקים הבנקים, אם בכלל, מההסדר המוצע.

בית-המשפט אישר את הסכם הפשרה וכך גם את ההמלצה בעניין שכר טרחתו של ב"כ המבקש (קישור לפסק-הדין).

---

דמי ביטוח לאומי על הכנסות מהשכרת מקרקעין בחו"ל

כידוע, סעיף 122א לפקודת מס הכנסה קובע, כי יחיד שהיתה לו בשנת-המס הכנסה מדמי שכירות מהשכרת מקרקעין מחוץ לישראל רשאי לשלם עליה מס בשיעור של 15%, במקום המס שהוא חייב בו לפי סעיף 121.* זאת, בתנאי שההכנסה אינה הכנסה מעסק כאמור בסעיף 2(1) לפקודה.

* ברם, בחירה במסלול הקבוע בסעיף 122א תביא לכך שהיחיד לא יהיה זכאי לנַכּוֹת הוצאות שהוצאו בייצור ההכנסה מדמי שכירות, למעט פחת, וכן לא יהיה זכאי לקיזוז, לזיכוי או לפטוֹר מההכנסה מדמי השכירות או מהמס החָל עליה, לרבות זיכוי ממס זר כאמור בחלק י' פרק שלישי לפקודה.

כלומר, יחיד שהייתה לו הכנסה מדמי שכירות מהשכרת מקרקעין מחוץ לישראל אשר אינה מגיעה כדי עסק (כלומר, היא מהווה הכנסה פסיבית לפי סעיף 2(6) לפקודה), רשאי לבחור בין תשלום מס שולי לפי סעיף 121 לפקודה (תוך ניכוי מלוא ההוצאות הרלבנטיות ותוך קבלת זיכוי ממס זר) לבין תשלום מס בשיעור 15% (ללא ניכוי הוצאות, זולת פחת, וללא זיכוי ממס זר) לפי סעיף 122א לפקודה.

בהמשך לכך, נזכיר, כי סעיף 350 לחוק הביטוח הלאומי קובע מספר סוגים של הכנסה שאינה נחשבת להכנסה לעניין החבות בדמי ביטוח לאומי (דהיינו, היא אינה חייבת בדמי ביטוח)* ובכלל זאת הכנסה מדמי שכירות מחוץ לישראל שחלות עליה הוראות סעיף 122א לפקודת מס הכנסה.**

* וכנגזר מכך, גם בדמי ביטוח בריאות. ההתייחסות שלהלן תהיה לדמי ביטוח לאומי הגם שהדברים יפים גם לעניין החבות בדמי ביטוח בריאות.

** סעיף 350(א)(7) לחוק הביטוח הלאומי.

ברי אפוא, כי ככל שמדובר בהכנסה מהשכרת מקרקעין מחוץ לישראל אשר אינה מגיעה כדי עסק ושלגבּיה נבחר המסלול הקבוע בסעיף 122א לפקודה, תחולנה הוראות סעיף 350(א)(7) לחוק הביטוח הלאומי שצוינו לעיל.
דהיינו, ההכנסה לא תחויב בדמי ביטוח לאומי.

מהו אפוא, הדין אם מדובר בהכנסה מהשכרת מקרקעין מחוץ לישראל אשר אינה מגיעה כדי עסק ושהיחיד בחר לשלם בגינהּ מס לפי סעיף 121 לפקודה?

כפי שדיווחנו בעבר, שאלה זו נדוֹנה על-ידי בית-הדין האזורי והארצי לעבודה בעניין אולך ובמקביל גם הוגשה בעניין זה תובענה ייצוגית כנגד המוסד לביטוח לאומי, שנדחתה.
בנוסף, ביום 12.12.2023 ניתן פסק-הדין של בית-הדין האזורי לעבודה בירושלים בעניין שטארק שגם במסגרתו נדוֹנה השְאֵלה האמורה.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 11.8.2024 ניתן פסק-דין נוסף בנושא, וזאת בעניין ציטיאט ואח'.
להרחבה בעניין זה, לחצו כאן.

---

עתירות ביחס להיקף תחולתם של הטבות ומענקים שונים ביחס לתושבי אשקלון

ביום ד', 28.8.2024, ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון, בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק, בשתי עתירות שהוגשו ביחס להיקף  תחולתם של הטבות ומענקים שונים, עליהם הוחלט בעקבות מלחמת חרבות ברזל, ביחס לתושבי אשקלון. 

עניינה של העתירה הראשונה (בג"ץ 8350/23) בהחלטות ממשלה העוסקות בהסדרי לינה ושירותי הארחה במימון המדינה לתושבים שהוגדרו כזכאים לפינוי;* בפטוֹר מארנונה וסיוע במימון הסדרי נסיעה בתחבורה ציבורית לאותם תושבים מפוּנים;** וכן בהכרה בעיר אשקלון כ"יישוב זכאי" לצורך מתן רישיון נשיאה פרטי בנשק.***

* עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל הופעלה תכנית "מרחק בטוח". תכנית זו מבוססת על החלטת ממשלה מס' 4877 משנת 2012 בעניין "מלון אורחים – פינוי וקליטה של אוכלוסייה במצבי סיכון וחירום מחייבים", שתכליתה הסדרת המענה המבצעי למשימת פינוי אוכלוסייה בהיותה תחת סיכון או חסרת קורת גג. עם פרוץ המלחמה הופעלו תכניות הפינוי והַקליטה ופונו ישובים בטווח של 4-0 ק"מ מגדר המערכת.

בהמשך, ביום 12.10.2023, עוגנה תכנית הפינוי בהחלטת ממשלה מס' 950 שעניינה "תכנית פעולה לאומית לביצוע פינוי אוכלוסייה המצויה בסמוך לרצועת עזה וקליטתה – 'חרבות ברזל'" ("החלטה 950"). החלטה זו חלה על 24 יישובים שהוגדרו מיועדים לפינוי ונמצאים בסמיכות לרצועת עזה. העיר אשקלון, הממוקמת כ-7 קילומטרים צפונית לרצועת עזה, אינה מנויה בין יישובים אלה. בתחילת המלחמה בוצע ירי אינטנסיבי לעבר העיר ומאז העיר ספגה ירי בעצימות משתנה.

בעקבות מצב זה, ביום 19.10.2023, התקבלה החלטת ממשלה מס' 978 שהִסדירה את הסיוע לתושבי העיר אשקלון ("החלטה 978"). בהחלטה זו נקבע, כי זכאותם של תושבי אשקלון נגזרת מרמת המיגון בביתם. כך, תושבי העיר המוגדרים כמחוסרי מיגון ומתגוררים במבנה ללא מרחב מוגן דירתי או קומתי, יהיו זכאים למענה של לינה ושירותי הארחה, או לחילופין, אם יבחרו להיקלט באופן עצמאי במסגרת אחרת, יהיו זכאים למענק אכלוס ("מענק אכלוס"). עוד נקבע בהחלטה, כי להסדר זה יהיו זכאים גם תושבים קשישים ומחוסרי עורף משפחתי יציב.

ביום 23.10.2024 התקבלה החלטת ממשלה מס' 988, במסגרתה תוקנה החלטה 978 ונקבע כי משרד הביטחון יקבע את העדיפות במתן לינה ושירותי הארחה בהתאם לרמת המיגון שעומדת לרשות התושבים ("החלטה 988"). אמות המידה והמכסות למתן הסיוע נקבעו עוד באותו היום, בהחלטתו של מפקד פיקוד העורף, שקבע מכסָה מוצעת למימוש הסיוע כדלקמן: מחוסרי מיגון (ממ"ד/ממ"ק) – כ-32,000 איש; בעלי מקלט פרטי משותף שאינו רלוונטי עֵקב זמן ההתרעה הקצר או היעדר אפשרות לשהייה רצופה במקלט – כ-35,000 איש; קשישים – כ-3,000 איש. המדובר במכסה משמעותית ביותר של כ-70,000 איש, כמעט כמחצית מתושבי אשקלון.

הסיוע לזכאים לפי החלטה 988 הוארך עד ליום 22.11.2023 במסגרת החלטת ממשלה מספר 1006. ואילו הסיוע לקשישים ומחוסרי עורף משפחתי יציב השוהים במלונות מטעמי רווחה הוארך ביום 21.11.2023 על-פי החלטת ממשלה מספר 1074 בשמונה ימים לצורך מתן תקופת התארגנות ("ההחלטות המאריכות").

למען שלמות התמונה יצוין, כי בהמשך התקבלו מספר החלטות ממשלה המאריכות את משך הסיוע לאוכלוסיות שתושבי אשקלון לא נמנים עליהן.

** ביום 8.11.2023 התקבלה החלטת ממשלה מספר 1051, שכותרתה "הנחה בארנונה לתושבי יישובים מפונים ולמי שהוכר כחטוף או נעדר" ("החלטה 1051"). בהתאם להחלטה זו ניתן פטוֹר מלא מארנונה למגורים לתושבים המתגוררים ביישובים המנויים בתוספת לחוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד-2023, וביניהם תושבי העיר אשקלון. בסעיף 1(ב) להחלטה, נקבע כי "לא כלל תושבי היישוב היו זכאים לפינוי אלא חלקם בלבד, יהיו זכאים לפטור מארנונה כאמור רק מי שזכאים היו להתפנות". ביום 15.11.2023 פורסמו תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה) (תיקון), התשפ"ד-2023, במסגרתן יושמה החלטת הממשלה בעניין.

ביום 5.11.2023 התקבלה החלטת ממשלה מספר 1037, שתכליתה סיוע בהסדרי נסיעה בתחבורה ציבורית לאוכלוסיות שהתפנו בעקבות החלטות ממשלה. לפי החלטה זו, האוכלוסיות הרלוונטיות זכאיות לטעון הֶסדר נסיעה "חופשי חודשי" ארצי למשך חודש. בעקבות פערי מידע באשר לרשימת הזכאים, ההחלטה לא יושמה תחילה על תושבי אשקלון.

בעקבות כך, ביום 27.12.2023 התקבלה החלטת ממשלה 1183, שאפשרה לתושבים הזכאים לטעון הֶסדר נסיעה "חופשי חודשי" בכפוף לפניה למימוש הזכאות עד ליום 1.2.2024, ובהם תושבי העיר אשקלון. 

*** ביום 18.10.2023 פורסמו תקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות), התשפ"ד-2023 ("תקנות כלי הירייה" או "התקנות"). תקנות אלו מַסדירות את תנאי הסף והתבחינים שבהם יש להתחשב בעת בחינת בקשה למתן רישיון או תעודת הרשאה לנשיאת והחזקת כלי ירייה, לפי חוק כלי הירייה, התש"ט-1949 ("חוק כלי הירייה"). תבחינים אלה התפרסמו לראשונה בשנת 1995 ומתעדכנים מדי תקופה על-ידי השר הממונה לפי חוק כלי הירייה, ובהתאם לסמכותו לפי סעיף 21 לחוק כלי הירייה.  

בתקנות כלי הירייה מוגדרים תנאי הסף לקבלת רישיון פרטי או תעודת הרשאה לנשיאת נשק. תקנה 3 לתקנות מתייחסת לתבחינים לקבלת רישיון פרטי, וקובעת שלפחות אחד מן התבחינים צריך להתקיים ביחס למבקש הרישיון במועד הגשת הבקשה על מנת לקבלה. תבחינים אלו מפורטים בתוספת לתקנות כלי הירייה, וביניהם פרט (1) המתייחס למקום מגורי המבקש כלהלן: "מקום מגורים – מי שמרכז חייו מתקיים במקום מגורים אשר לגביו הִמליצה משטרת ישראל כי מגורים במקום זה מצדיקים מתן רישיון פרטי" ("יישוב זכאי"). 

משטרת ישראל היא אפוא, הגורם הממליץ על הכרה במגורים ביישוב מסוים כיישוב המַצדיק מתן רישיון פרטי. זאת, בהתאם לנוהל אגף מבצעים מס' 222.034.06 "סיווג 'ישובים זכאים' ברישוי כלי ירייה" ("נוהל המשטרה"), שבו נקבעו השיקולים והקריטריונים המקצועיים שעל המשטרה לבחון בעת הכרה ביישוב כזכאי.

ביום 26.11.2023 הועברה המלצת משטרת ישראל לפיה אין צורך בטחוני המצדיק הכרה בעיר אשקלון כיישוב זכאי לצורך רישוי כלי ירייה פרטי, וזאת בהמשך לבקשת המשרד לביטחון לאומי לבחון את פניית תושבי העיר אשקלון להכרה כאמור.

ואילו העתירה השנייה (בג"ץ 714/24) עניינה במענקי עידוד והֶמשך תעסוקה לאלה שפונו מביתם או שָבוּ למקום עבודתם ביישוב מפוּנה הניתנים מכוח החלטות הממשלה והסכם שנחתם בין ממשלת ישראל לבין המוסד לביטוח לאומי לפי סעיף 9(א) לחוק הביטוח הלאומי.*

* סעיף זה קובע כדלקמן:

"הטבות סוציאליות

(א) המוסד, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה ועם המועצה ועל פי הסכם בינו לבין הממשלה או לבין גוף ציבורי שקבע השר על דעת הממשלה, רשאי ליתן בשם הממשלה או הגוף הציבורי, שלא בדרך קבע, לכלל תושבי המדינה או לסוגים מהם, הטבות סוציאליות שאינן ניתנות לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר."

מכוח סעיף זה, ולאחַר אישור ועדת-העבודה והרווחה של הכנסת, ביום 27.11.2023 נחתם בין ממשלת ישראל לבין המוסד לביטוח לאומי "הסכם בדבר מתן מענקי עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל לפי חוק הביטוח הלאומי" (פורסם ביום 29.11.2023) ("הסכם העידוד" או "ההסכם"). ההסכם מַסדיר, בין היתר, זכאות למענקי עידוד בעבור עובדים שפונו מביתם או שמקום עבודתם הוא ביישוב מפוּנה, במטרה לעודד את חזרתם לעבודה ("מענק העידוד").

בפתח ההסכם נקבע, כי הסכם העידוד מתייחס להחלטות ממשלה 950, 975, 978, 988 ו-1006, קרי – להחלטות הממשלה אשר עוסקות בהסדרי לינה ושירותי הארחה ובמענק האכלוס, וכן לכל החלטה אחרת שתתקבל על-ידי הממשלה בנוגע לפינוי או ריענון תושבי יישוב בעקבות מלחמת חרבות ברזל. עוד נקבע בסעיף ההגדרות בהסכם כי יישוב מפוּנה הוא "אחד היישובים המנויים בהחלטות הממשלה, לרבות יישובים שיתווספו להחלטות הממשלה". אין חולק שהעיר אשקלון מנויה בהחלטות הממשלה הרלוונטיות להסכם.

ההוראה הרלוונטית לענייננו מצויה בסעיף 3(א)(1) להסכם העידוד, וקובעת כי עובד הממלא את כל תנאי הסעיף ונכלל באחת משלוש החלופות הבאות, זכאי למענק העידוד. וזה נוסח ההוראה:

"3. מענק עידוד

(א) עובד זכאי למענק עידוד אם מתקיימים בו כל אלה (בסעיף זה – עובד זכאי):

(1) מקום מגוריו הקבוע הוא ביישוב מפונה, או שהוא נכלל באוכלוסייה מסוימת של תושבי היישוב שהוחלט לפנותה בהחלטות הממשלה, או שמקום מגוריו הקבוע אינו ביישוב מפונה אך מקום עבודתו הוא ביישוב מפונה;

[...]"

חזית המחלוקת היא אם לנוכח הוראת הסעיף, כל תושבי אשקלון זכאים למענק העידוד, בין אם פונו ובין אם לאו, כטענת העותרים. 

בית-המשפט העליון, מפי השופט י' עמית (בהסכמת השופט ח' כבוב והשופטת ר' רונן), דחה את שתי העתירות (קישור לפסק-הדין).