הקלוֹת במס רכישה לגבי עולים חדשים | פחת במכירת דירה שהושכרה למגורים במסלול הפטוֹר ממס – עיכוב ביצוע פסק-הדין בתובענה הייצוגית | אישורי מיסים בהגשת בקשה לרישום פרצלציה רצונית | תובענה ייצוגית בנושא מס רכישה | סילוק על הסף של ערעור | ביטוח לאומי ועוד

מבנה ההכנסות ותשלום המס של המאיון העליון

פורסם מחקרם בנושא של ד"ר עופר רז-דרור (סמנכ"ל חטיבת תכנון וכלכלה ברשות המיסים) ומר מאיר ימיני (מהחטיבה האמורה).

להורדת המחקר, לחצו כאן.

---

אישורי מיסים בהגשת בקשה לרישום פרצלציה רצונית

כידוע, הגשת בקשה לרישום פרצלציה רצונית לפי פרק ד' לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 נדרשת בעת חלוקה יזומה של קרקע בין מספר בעלי זכויות ומחייבת אישור רשות המסים הכולל את פרטי הגוש/חֵלקה והצדדים לפעולת החלוקה ו/או איחוד.
עד כה, נדרשה הגעה פיזית למשרדי רשות המסים או הגשת בקשה במערכת פניות הציבור לשם קבלת חותמת רשות המיסים על המסמכים הנדרשים בעת הגשת הבקשה.

במסגרת שיתוף פעולה של הרשות לרישום והֶסדר זכויות מקרקעין ("טאבו") במשרד המשפטים ורשות המיסים לתיאום רגולציה והקלה על תהליך הרישום, ניתן מעתה להנפיק את אישורי רשות המיסים לצורך בקשה לרישום פרצלציה רצונית דרך האזור האישי באתר רשות המסים, ולהגישם לטאבו בצירוף תצהיר עורך-דין,* ללא צורך בקבלת חותמת מרשות המסים.

* ראו נספח א' להוראת הנוהל שלהלן.

בנוסף להנפקת האישור באתר הרשות, מעתה ניתן להגיש את האישור גם אם הוא כולל תיאור חלקי של החֵלקות או של בעלי הזכויות המשתתפים בפרצלציה.

למַעבר להוראת הנוהל החדשה שפורסמה בעניין זה על-ידי רו"ח פזית קלימן (סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת וכן סמנכ"לית מיסוי מקרקעין (בפועל) ברשות המיסים) ועו"ד דוד שני (ראש הרשות לרישום והֶסדר זכויות מקרקעין), לחצו כאן.

---

פתיחת תיק עצמאי – הליך משולב למס הכנסה וביטוח לאומי

פורסם חוזר מטעם מינהל הביטוח והגבייה במוסד לביטוח לאומי ("המל"ל") לפיו בתהליך משותף של המל"ל, המערך הדיגיטלי הלאומי ורשות המיסים, עצמאים/מיַיצגים יפתחו תיק עצמאי באמצעות אתר האינטרנט של המערך הדיגיטלי הלאומי שיַפנה לאתר רשות המיסים (בו יבצעו פתיחת תיק עצמאי וכן יצהירו על תאריך תחילת עבודה, שעות עבודה שבועיות והכנסה חודשית), דבר שיאפשר למל"ל להגדיר את מעמדם כעצמאים לעניין חוק הביטוח הלאומי בהתאם לנתונים שהצהירו.
כך, מידי יום יישָלח למל"ל על-ידי רשות המיסים קובץ שמכיל את כל המקרים בהם נפתח תיק עצמאי במסגרת תהליך זה, המקרים שבהם נפתח תיק על-ידי מיַיצג במערכת "מפתח" של מס הכנסה וכן המקרים בהם נפתח תיק על-ידי פקיד-שומה.

למַעבר לחוזר, לחצו כאן.

---

---

תובענה ייצוגית בנושא מס רכישה

ביום 28.7.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין אלמליח.
להמשך, לחצו כאן. 

---

סילוק (חלקי) של ערעור על הסף בסוגיית היטל עובדים זרים ומחיקת סעיפים מנימוקי הערעור מחמת הרחבת חזית

ההחלטה בעניין קלינקס אחזקות ושרותים בע"מ

ביום 4.8.2024 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין קלינקס אחזקות ושרותים בע"מ.

המערערת הגישה ערעור על שומות בצו שהוצאו לה בגין שנות-המס 2020-2017 במסגרתן חויבה בהיטל עובדים זרים מכוח סעיף 45(א) לחוק התכנית הכלכלית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004 ("היטל עובדים זרים").

המשיב (רשות המיסים – איזור השרון) הגיש שתי בקשות לבית-המשפט: 
האחת, בקשה לסילוק (חלקי) של הערעור על הסף בסוגיית היטל עובדים זרים. בבקשה זו, שהוגשה בסמוך לאחַר הגשת הערעור, טוען המשיב, כי המערערת הגישה בעבר ערעור המתייחס לשנות-המס 2015-2013 אשר בו טענה אותן טענות הנטענות על ידיה בערעור דנן וכי ערעור זה נדחה ביום 9.2.2022 בהסכמת המערערת לאחַר ניהול הוכחות, כאשר הוסכם כי "משמעות דחית הערעור היא אישור מלוא השומה שנקבעה בצו לשנים 2015-2013, לרבות סכומי המס ודרך חישובם". בנסיבות אלו, טוען המשיב, אין לאפשר למערערת לנהל ערעור נוסף שבו היא טוענת טענות שמהן הסכימה לחזור רק לאחרונה, לא כל שכּן שעה שהמחלוקת בדבר חיובם של המעסיקים בהיטל עובדים זרים, נדוֹנה "עד לזרא" בערכאות שונות, לרבות בבית-המשפט העליון, כאשר הוחלט שוב ושוב כי המעסיקים חייבים בהיטל, לרבות בגין עובדים שלהם רישיון שהייה בישראל לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל. לגישת המשיב, הערעור דנן הינו בבחינת שימוש לרעה בהליכי משפט, ויש למְנוע מהמערערת לנהלו גם מטעם של השתק פלוגתא.
השנייה, למחוק סעיפים שונים מההודעה המפרשת את נימוקי הערעור, במסגרתם נטען על-ידי המערערת כי מרבית הסכומים (או חלק כזה או אחר שלהם) שבגינם חִייב אותה המשיב בהיטל עובדים זרים אינם מהווים הכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה אלא "פנסיה ופיצויי פיטורים הפטורים ממס והפרשות עבור קרן השתלמות", ולפיכך אין לחייבם בהיטל. לטענת המשיב, טענה זו לא עלתה בהשגה, אלא כטיעון כללי ולאקוני לפיו הסכומים בגינם חויבה המערערת בהיטל אינם מהווים הכנסה, ובכל מקרה, לא צורפו מסמכים כלשהם לביסוס טענה זו.
המערערת הגישה אף היא בקשה לבית-המשפט. זאת, בעקבות דיון קדם המשפט שהתקיים ביום 1.4.2024 שבו הוסכם כי המערערת תעביר למשיב את רשימת עובדיה הזרים, ואילו המשיב יִפנה לרשות האוכלוסין במשרד הפנים לבירור לוחות הזמנים והעלויות הכרוכות בבדיקת מעמדם של אותם עובדים. בסופו של יום הודיע המשיב, כי בדיקה כזו נערכה ואף הושלמה ונמצא כי מתוך 650 עובדים שהועסקו על-ידי המערערת, אף לא אחד מהם קיבל מעמד של פליט, אף לא אחד מהם קיבל אזרחות, 13 עובדים קיבלו מעמד של תושבוּת, 11 מהם רק לאחַר סיום העסקתם אצל המערערת. בהמשך לכך הודיע המשיב, כי עָרך בדיקה נוספת של השומות, בהתבסס על דיווחיה של המערערת עצמה, והגיע למסקנה כי יש להפחית מסכום החיוב הכולל (בסך של כ-3 מיליון ₪) סך של כ-180 אלף ₪, בעיקר על שום שמצא כי חלק מהסכומים שדוּוחו על-ידי המערערת סוּוגו על ידיה כ"פיצויים" שאינם חייבים בהיטל, וכן ביצע הפחתה נוספת, על דרך האומדן, של השכר שניתן ליחסו לאותם שני עובדים זרים שהיו במעמד של תושבוּת בעת שהועסקו על-ידי המערערת. לאור ממצאים אלה חזר וביקש המשיב לסלק את הערעור על הסף ככל שהוא נוגע להיטל עובדים זרים. בתגובתה ביקשה המערערת לקבל מידע מאת המשיב. לטענתה, על המשיב להעביר אליה מידע המתייחס למעמדם של העובדים, תוך קבלת מידע פרטני וספציפי לגבי כל עובד, ההפחתות שבוצעו בגינו ואופן חישוב ההפחתה, וכן פרטים אודות עובדים שקיבלו אזרחות לאחַר שסיימו את העסקתן אצלה, שכּן לשיטתה גם בגין עובדים אלה אין לשלם היטל. לטענתה, רק בדרך זו תוכל לבחון את הנתונים שמסר המשיב ולהתייחס אליהם.

בית-המשפט, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, קיבל את בקשות המשיב ודחה את בקשת המערערת תוך חיובה בהוצאות המשיב בסך 20,000 ₪ (קישור להחלטה).

אשר לבקשת המערערת לקבל מידע מאת המשיב, קבע השופט בורנשטין, כי אין לבקשה זו כל בסיס וכי צודק המשיב בטענתו לפיה התהפכו אצל המערערת היוֹצרות שעה שהיא מבקשת, הלכה למעשה, להטיל על המשיב את הנטל להוכיח כי עובדיה הזרים הם במעמד כזה ששכרם אינו חייב בהיטל, או כי יש להפחית מההיטל סכומים נוספים, הפחתה שאינה עולה בקנה אחד עם דיווחיה שלה.
לדבריו, הרושם שנוצר הוא שהמערערת עושה כל שביכולתה על-מנת לדחות את הקץ, תוך ניצול לרעה של ההליך המשפטי בהעלאת טענות ובקשות שונות, לרבות טענות שעל פניהן, לא רק שהן משוללות יסוד, אלא שאף ברור הוא כי גם אם נכונוֹת הן, לא יביאו להפחתה בשומה אלא בסכומים זניחים ביותר, אם בכלל.

אשר לבקשתו של המשיב לסילוק הערעור על הסף בסוגיית היטל עובדים זרים, קבע השופט, כי לא התקיימו במקרה דנן התנאים המצדיקים לחרוג מהכלל של השתק שיפוטי. 
השופט בורנשטין הוסיף, כי "ראוי לקבל את הבקשה לסילוק על הסף גם בשל כך שסוגיה זו של חיוב בעלי רישיונות מהסוג שהחזיקו בהם עובדיה הזרים של המערערת, נדונה פעם אחר פעם בבתי המשפט בערכאות השונות, לרבות בבית המשפט העליון. בבקשתו מפרט המשיב שורה ארוכה של פסקי דין, כ-15 במספר, לא פחות, שבהם נדונה והוכרעה המחלוקת האמורה. יש, איפוא, לסלק את הערעור דנן אף מהטעם כי נראה שהמערערת עושה שימוש לרעה בהליך המשפטי" (פס' 15).

השופט בורנשטין קיבל, כאמור, גם את בקשת המשיב למחיקת טענות מנימוקי הערעור, תוך שהוא מציין, בין היתר, כי הלכת רובומטיקס (רע"א 1830/14) אליה הפנתה המערערת, תומכת דווקא בעמדת המשיב.
וראו גם, ובין היתר, את התייחסותו של השופט למונח "מענקי פרישה" בפסקה 25 לפסק דינו.

ההחלטה בעניין לו-באן משאבים בע"מ

בקשה דומה (של פקיד-שומה גוש דן) לסילוק על הסף של ערעור בנושא היטל עובדים זרים אך גם בנושא זכאותם של עובדים זרים לנקודות זיכוי, נדוֹנה בעניין לו-באן משאבים בע"מ.
החברה הגישה תגובתה לבקשה וכן בקשה משלהּ לתיקון ההודעות המפרשות את נימוקי הערעור עליה היא צירפה את טיוטות נימוקי הערעור המתוקנים, תוך שנימקה את הצורך בתיקון בהחלפת מיַיצגיה ושהיא מבקשת "לחדד" ו"להבהיר" מספר טענות הקיימות בערעור, בעיקר ככל שהן נוגעות להיטל וכן להוסיף מספר טענות חדשות.

בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופט ה' קירש, קיבל את הבקשה (קישור להחלטה).

יצוין, כי החלטתו של השופט קירש לא חלה על שני נושאים שהחברה ביקשה להוסיפם בנימוקי הערעור המתוקנים: האחד, אופן חישוב השומה (בהיבט הגילום ובהיבט חישוב השכר על-פי ממוצע); והשני, הטענה לאפליה ביחס להסכמי שומה של מעסיקי עובדים זרים מסתננים (ראו פס' 63 להחלטה).

---

סילוק ערעור על פסילת ספרים ושומות לפי מיטב השפיטה

במבזק מס' 2075 מיום 7.5.2024 דיווחנו על החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין נתנאל.

נזכיר את עיקרי העוּבדות:
ביום 9.1.2022 נערכה ביקורת ניהול ספרים מטעם המשיב (פקיד-שומה חולון) בעסקו של המערער, במסגרתה נמצאו ליקויים בגין אי-רישום תקבולים ובגין אי-רישום פרטי תשלום בקבלות. בסיום הביקורת נערך דוח ביקורת המפַרט את הליקויים, המערער חתם על הדוח, והדוח נשלח לכתובת הדוא"ל של המערער.
בהמשך לביקורת, ביום 16.1.2022 נשלחו למענו הרשום של המערער בדואר רשום שתי הודעות על ליקויים. בהתאם למרשמי דואר ישראל, ההודעות לא נדרשו על-ידי המערער. המערער גם לא פנה למשיב בעקבות הביקורת, לא בהסבר לליקויים ולא בבקשה שייערך לו שימוע. משכך, המשיב פָּסל את ספרי המערער לשנים 2021 ו-2022. יצוין, כי גם בשנים 2013 ו-2014 עָרך המשיב ביקורות ניהול ספרים אצל המערער, והמערער הגיש בקשות לשימוע בגין ממצאי הביקורות.
ביום 31.10.2923 הגיש המערער (באיחור) דוחות מס לשנים 2021 ו-2022. עם זאת, עֵקב פסילת הספרים הוציא המשיב למערער בימים 13.11.223 ו-25.11.2023 שומות לפי מיטב השפיטה לשנות-המס 2021 ו-2022.
המערער פנה למשיב בעניין וביקש לבטל את פסילת הספרים ואת השומות לפי מיטב השפיטה.
המשיב סירב והמערער הגיש את הערעור שבכותרת על ההחלטה לפסילת הספרים ועל השומות שיצאו לו.
בהמשך, הגיש המשיב בקשה לסילוק הערעור על הסף. לטענתו, סעיף 145ב(א)(1) לפקודת מס הכנסה קובע כי ניתן לבקש מהמשיב תוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה על ההחלטה לפסילת ספרים לחזור ולעיין בה, ובענייננו, זכות זו עמדה למערער עד ליום 22.2.2022 לכל המאוחר, כך שהמערער לא עמד במועדים הקבועים לו.
חלף זאת, כעבור כשנתיים ולאחר שחלפו המועדים הקבועים בחוק פנה המערער בבקשה למשיב לתיקון הדוחות. עוד טוען המשיב, כי סיכויי הערעור נמוכים.

בית-המשפט, מפי השופטת סרוסי, דחה על הסף את חלק הערעור הנוגע לפסילת הספרים ולא דחה על הסף את הערעור על השומות (קישור להחלטה).

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי המערער הגיש ערעור על פסק-הדין לבית-המשפט העליון ולצדו בקשה למתן סעד זמני בערעור בגדרהּ עתר לעיכוב הליכי החוב עד להכרעה בערעור.
בית-המשפט העליון (השופט ד' מינץ, השופט ע' גרוסקופף והשופט ח' כבוב) דחה את הערעור ועִמו הבקשה למתן סעד זמני בערעור (קישור לפסק-הדין).

---

פסיקה בביטוח לאומי

נבקש לעדכנכם בדבר שני פסקי-דין שניתנו לאחרונה בנושא ביטוח לאומי.

האחד, בעניין בן רפאל (ב"ל 4521-11-23), במסגרתו קיבל בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב את התביעה שהגיע התובע וקבע, כי יש לחשב את חבותו של התובע בדמי ביטוח לאומי בגין הכנסתו כעצמאי על-פני שנה ולא על-פני חודשיים בלבד.
זאת, בהתבסס על פסק-הדין של בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בעניין לוי (ב"ל 1483/10).

השני, בעניין שמיר (ב"ל 14122-11-21), במסגרתו קיבל בית-הדין האזורי לעבודה בחיפה באופן חלקי את התביעה שהגיש התובע בעקבות קיזוז חוב דמי ביטוח של התובע למל"ל מקצבת אזרח ותיק של התובע ושלילת זכאותו להשלמת הכנסה ולתוספת השלמת הכנסה בגין בת-הזוג.

---

הדו"ח השנתי של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור

פורסם הדו"ח השנתי של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור לשנת 2023 (קישור לדו"ח).

הדו"ח מספק מידע רב על אודות משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור וסוקר את המגמות, הסיכונים והדפוסים העברייניים שזיהתה הרשות בשנה החולפת.
כמו-כן, הדו"ח כולל נתונים סטטיסטיים וכמותיים בנוגע לפעילות הרשות.