עדכוני מלחמה | הארכת הנוהל לקבלת כספי מסים בשל רווח ממטבעות דיגיטליים | הרחבת פעילות הקרנות הכספיות | מע"מ בשיעור אפס | רווח של 600,000 ₪ ממכירת דירה בתוך 4 חודשים – האם עסקת אקראי? | חישוב ליניארי מוטב ופיצול פיזי | מכירת דירה המשמשת כבית תפילה ועוד
04/07/2024
הגשת תביעת פיצויים על-ידי קבלנים מבצעים
פורסמה הודעת רשות המיסים לפיה היא מסבה את תשומת ליבם של קבלנים מבצעים כי באפשרותם להגיש תביעה במסלול הוצאות מזכות לתקופת נובמבר-דצמבר 2023 עד ליום שני 15.7.2024.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
תיקון מס' 4 לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)
ביום 1.7.2024 פורסמו ברשומות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשפ"ד-2024 ("התיקון") (קישור לתיקון).
במסגרת התיקון הוארכה התקופה שבְּשל נזקים בה יינתנו פיצויים מוגדלים וכוללים את ההתאמות לקביעת הפיצויים במסלול שכר, מסלול המחזורים, ומסלול קבלן הביצוע.
הרחבת פעילות הקרנות הכספיות
אתמול (3.7.2024) פורסם ברשומות חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 31), התשפ"ד-2024 ("התיקון") (קישור לתיקון).
במסגרת התיקון נכללים מספר תיקונים לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994 וכן תיקונים עקיפים לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 ולחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, שמטרתם להרחיב את פעילות הקרנות הכספיות (Money Market Funds).
כידוע, מבּחינה מיסויית ענייננו בקרן נאמנות לכל דבר ועניין, תוך שמרבית הקרנות הכספיות בוחרות להיחשב כקרנות פטורות ולא כקרנות חייבות.
ככלל, קרן נאמנות פטורה, כשמה כן היא, פטורה ממס על הכנסותיה, אך כאשר היחיד מממש את השקעתו בקרן הפטורה ברווח, הוא משלם בגינו מס בשיעור 25%. כלומר, מדובר בשיעור מס גבוה יותר מזה שמשולם על פיקדון שקלי (15%). עם זאת, כאשר מחושב הרווח לצורכי מס, מנוטרל שיעור עליית מדד המחירים לצרכן (אינפלציה), וזאת בדומה לחישוב הרווח החייב במס במכירת מניות.
לעומת זאת, כאשר יחיד משקיע בפיקדון שקלי,* הוא מחויב במס בגין מלוא הרווח הנומינלי, קרי: ללא ניטרול של האינפלציה. כלומר, בעוד שהמס בשיעור 25% מוטל על רווח ההון הריאלי, המס בשיעור 15% מוטל על רווח ההון הנומינלי.
* כמו גם במק"מ.
ומה באשר לחברה?
חברה חייבת במס בשיעור 23% הן על הכנסה מריבית שמקורהּ בפיקדון בנקאי והן על רווח הון ריאלי ממכירת יחידות בקרן כספית.
נזכיר, כי עד לתיקון 20 לחוק התיאומים, חברות שחוק התיאומים חל בקביעת הכנסתן, היו זכאיות ל"ניכוי בשל אינפלציה" ובכך נוטרלה (אם כי לא באופן מלא) הטלת המס בשיעור "הרגיל" על פיקדון שקלי. ברם, בעקבות התיקון והחִל מיום 1.1.2008, הוראות חוק התיאומים אינן חלות עוד* וכנגזר מכך, חברות לא מקבלות עוד "ניכוי בשל אינפלציה".
* אומנם, חלק מהוראות חוק התיאומים ממשיכות לחול בהתאם להוראות המעבר, אך הוראות אלו אינן רלבנטיות לענייננו.
כלומר, חברה הבוחרת להשקיע בפיקדון בנקאי חייבת במס בשיעור רגיל (23%) על מלוא התשׂואה הנומינלית הגלומה בפיקדון.
נוסיף ונציין, כי להשקעה בקרן כספית (פטורה) יתרון משמעותי בהשוואה לפיקדון שקלי והוא דחיית מס: קרן פטורה אינה משלמת מס על הכנסותיה והמס מוטל רק כאשר המשקיע (לרבות חברה) מוכר את היחידות בקרן (למעט אם הקרן מחלקת רווחים, או אז רווחים אלה מחויבים במס). כלומר, ההשקעה בקרן מאפשרת לצבור (על הנייר) רווחים בשוק ההון מבלי לשלם מס, וזאת עד למועד המימוש בפועל.
בהקשר זה נזכיר, כי חברה חייבת במס על רווחים שמקורם בקרן נאמנות (חייבת/פטורה) בשיעור 23% ועל-כן השקעה של חברה בקרן נאמנות חייבת תביא לכפל-מס: פעם אחת, במישור הקרן (שמשלמת מס כמו יחיד); ופעם שנייה, במישור החברה. על-כן, זולת אם מדובר בקרן שצברה הפסדים לצורכי מס, אין כל הגיון שחברה תשקיע בקרן חייבת.
יתרון נוסף שיש לקרן כספית (פטורה) על-פני פיקדון שקלי הינו לעניין קיזוז הפסדים: הפסד הון ממכירת ניירות-ערך מותר בקיזוז כנגד רווח הון מכל סוג שהוא ובמקרים מסוימים, לגבי יחיד, גם כנגד ריבית/דיבידנד שמקורם בניירות-ערך. כלומר, לא ניתן לקזז הפסד הון כנגד הכנסות ריבית מפיקדון שקלי (שכן פיקדון בנקאי אינו נחשב לנייר-ערך), אך ניתן לקזז את ההפסד כנגד רווח הון מפדיון יחידות בקרן כספית.
סיכומו של עניין
לקרן הכספית עשויים להיות מספר יתרונות משמעותיים ובכלל זאת יתרונות מס מעצם היותה קרן פטורה.
מובן שבכל מקרה, יש לבחון את כדאיות ההשקעה בהתחשב בנתוניו האישיים של המשקיע, האינפלציה ועמלות הכרוכות (ככל שכרוכות) בהשקעה.
נזכיר, כי ספרנו מיסוי שוק ההון (מהדורה שלישית, 2019) כולל דיון נרחב לגבי מיסוי פיקדונות ותוכניות חיסכון בנקאיים (פרק 9) ולגבי מיסוי השקעות בקרנות נאמנות (פרק 11) ביחס למשקיעים השונים.*
* לפרטים נוספים לגבי הספר, לחצו כאן.
הארכת הנוהל לקבלת כספי מסים בשל רווח ממימוש מטבעות דיגיטליים
פורסמה הודעת רשות המיסים בנושא.
להרחבה, לחצו כאן.
רווח של 600,000 ₪ ממכירת דירה בתוך 4 חודשים ממועד רכישתה – האם עסקת אקראי?
ביום 7.5.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין אריאל.
עניינו של פסק-הדין במכירת דירה ברחוב בן יהודה בתל-אביב ("הדירה") אשר נרכשה על-ידי גב' לילך אריאל (המערערת מס' 1) ("המערערת") בחודש מאי 2013 ונמכרה ארבעה חודשים לאחר מכן ברווח של 600,000 ₪ המהווה תשׂואה של 50% ביחס למחיר הרכישה של הדירה.
המערערת, שבמועד הרלבנטי (שנת 2013) הייתה בת 18 שנים, היא שחתומה על ההסכמים לרכישה ולמכירת הדירה.
לטענת המשיב (פקיד-שומה תל-אביב 4), יש לייחֵס את העִסקה לאביה של המערערת, עו"ד משה אריאל (המערער מס' 2) ("המערער") וזאת לפי סעיף 83 לפקודת מס הכנסה (הסבה לצעיר) ולחלופין לפי סעיף 86 לפקודה, ולסַווגהּ כעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי (כאמור בסעיף 2(1) לפקודה) החייבת במס הכנסה (ולא במס שבח).
לחלופין, טוען המשיב, כי יש לייחס את ההכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה למערערת.
המערערים, לעומת זאת, טוענים, כי הדירה נקנתה למטרת מגורים אולם נמכרה לאחַר זמן קצר עֵקב אילוץ והרווח שנוצר לא נבע מפעילות אקטיבית אלא היה פרי נסיבות חיצוניות.
בנוסף, המערערים כופרים באפשרות המשיב לשום את העִסקה לאור שומת מס השבח אשר קָדמה לשומתו.
עוד טוענים המערערים, כי המשיב מנוּע מלייחֵס את העִסקה למערער.
בית-המשפט, מפי השופט ה' קירש, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
בראשית הדברים, ולאחַר שנדרש בקצרה למהותה של החלופה בסעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה הנוגעת לעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי ותוך שהוא מַבהיר כי לא כל מכירת דירה ברווח נאה ולאחַר זמן קצר מלמדת על ביצוע עסקת אקראי כאמור, פירט השופט קירש בהרחבה את סיפור המעשה (ראו פס' 36-9 לפסק-הדין).
לגופו של עניין, קבע השופט, כי יישום מבחני העזר הנהוגים על רקע מכלוֹל הנסיבות מביא למסקנה כי העִסקה הייתה בעלת אופי מסחרי, כעמדת המשיב. זאת, בהתבסס על תקופת ההחזקה הקצרה ביותר בדירה (מבלי שניתן לכך הסבר המניח את הדעת), בקיאוּת המערער בתחום הנדל"ן, היעדר בדיקת הדירה על-ידי המערערת לפני רכישתה, ואופן המימון החריג (רובה המכריע של התמורה בגין רכישת הדירה מומן מכספי המכירה וללא שימוש בהון עצמי).
עוד קבע השופט, כי גרסת המערערים לפיה הדירה נרכשה לצרכי מגורי המערערת ונמכרה לאחר זמן קצר עֵקב אילוץ לא הוּכחה כדבעי, ולפיכך, תקופת ההחזקה הקצרה בדירה תומכת בצביונה המסחרי של העִסקה.
תשומת לבכם, בין היתר, לניתוחו של השופט קירש ביחס לרווח בשיעור 50% שנוצר ממכירת הדירה, תוך שהוא מציין כי באותה תקופה עליית מחירי הנדל"ן הייתה בשיעור של בין כ-3% ל-8% וכי ייתכן שהרווח הנאה מוסבר בחלקו במחיר רכישה נמוך. "בהעדר הסברים קוהרנטיים למכלול הנתונים וההתרחשויות, מצטיירת תמונה של ביצוע עסקה הזדמנותית, על ידי אדם בקיא בשוק הנדל"ן, המודע למצבו המיוחד של הנכס הנדון" (פס' 64).
וכך סיכם השופט קירש את מסקנותיו: "לדעתי מכלול הנסיבות מצביע יותר על עסקת אקראי מאשר עסקה הונית. כמוסבר, מסקנה זו מבוססת על תקופת החזקה קצרה ביותר; התהיות בנוגע להסבר המערערים לאילוץ שהביא למכירה המהירה (מעשה בן הזוג המבוקש וסירוב המערער לערוב למשכנתא); הקושי לקבל את המצג המרכזי לפיו הדירה נרכשה למגורי המערערת כאשר היא עצמה לא הייתה מעורבת בתהליך רכישתה (או במכירתה); אופן מימון הרכישה מכספי המכירה (אף אם הדבר לא בהכרח תוכנן כך מראש); נסיון ובקיאות המערער בתחום הנדל"ן ונסיבות היחשפותו לדירה הנדונה; והרווח הגבוה שהופק בפרק זמן קצר, שאיננו מוסבר בתנודות השוק או בגורמים חיצוניים ממשיים אחרים" (פס' 66).
בהמשך הדברים, נדרש השופט קירש לשאלת סמכות המשיב לשום את העִסקה.
השופט דחה את טענת המערערים שהמשיב נעדר סמכות וקבע, תוך שהוא מַפנה לפסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין חזן (ע"א 9412/03), כי לפקיד-השומה סמכות לשום עסקה מכוח פקודת מס הכנסה אף לאחַר שמנהל מיסוי מקרקעין הפעיל את סמכותו לפי חוק מיסוי מקרקעין.
השופט קירש הוסיף וציין, כי הגם שסמכותו של פקיד-השומה לשום את העִסקה כפופה לכללים ולעקרונות החָלים בעניין שינוי החלטה מינהלית ועל-כן יש לערוך איזון אינטרסים ובכלל זה להביא בחשבון מידת ההסתמכות של הפרט על ההחלטה הראשונה, הנזק שעלול להיגרם לו מקבלת ההחלטה השנייה, מהות האינטרס הציבורי בשינוי ההחלטה, סוג הטעות בהחלטה המקורית והגורם האשם בה (עניין חזן, בפס' 29), שיקולים אלה אינם מוֹנעים במקרה דנן מהמשיב לסַווג את העִסקה כעסקת אקראי.
אשר לייחוס העִסקה למערער או למערערת, קבע השופט קירש, כי התנהלות המדינה בנסיבות המקרה מוֹנעת ממנה לטעון כיום כי יש לייחֵס את העִסקה למערער, וזאת בהיקש מעיקרון ההשתק השיפוטי.
לאור כל האמור, קבע השופט קירש, כי יש לקבל את עמדתו של המשיב לפיה ההכנסה ממכירת הדירה הופקה מעסקת אקראי בעלת אופי מסחרי וכי יש למסותה בהתאם לסעיף 2(1) לפקודה.
עם זאת, יש לייחֵס את ההכנסה למערערת ולא למערער.
עוד קבע השופט, כי הוא מוצא לנכון לפסוֹק הוצאות משפט אך במשורה, כך שהמערערים ישלמו יחד לידי המשיב סכום כולל של הוצאות משפט בסך 7,500 ₪.
מע"מ בשיעור אפס
ביום 26.6.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין צוראל.
המערער 1, מר יוסף שלמה צוראל, הוא איש עסקים שעוסק שנים רבות בשלושה תחומים מרכזיים: תחום השקעות והנדל"ן בארצות הברית כמנהל חברה לשיווק דירות בארה"ב – CYT Holdings Ltd ("CYT"); גיוס אנשי חינוך ישראליים להוראת עברית ויהדות במוסדות יהודיים בתפוצות, כעוסק מורשה; והבאת תיירים מחו"ל לטיולים בארץ, כעוסק מורשה.
ממצאי הביקורת שעָרך המשיב (מנהל מע"מ ירושלים) בתיקי המערערים העלו, כי המערערים (המערער 1 והמערערת 2 – צוראל יזמות בע"מ) סיפקו שירותי איתור וגיוס לקוחות ישראליים עבור חברת שיווק נכסים בחו"ל, הנמצאת בשליטת ובניהול המערער, וכן שירותי אספקת מידע וסיוע לאותם לקוחות ישראליים בישראל. בנוסף נמצא, כי המערער סיפק שירותי איתור וגיוס מורים ישראלים בישראל עבור מוסדות חינוכיים בחו"ל. המערער ערך מיונים שונים לצורך בדיקת התאמת המועמדים לתפקיד ולאחר מכן עָסק בהקמת הקשר בין המורים הישראלים לבין המוסדות אליהם נועדו, כאשר המערער פעל להכנת המורים לשליחוּת בבתי הספר בחו"ל.
עסקאות אלו כללו מתן שירותים לתושבי ישראל בישראל ועל כן חייבות לטענת המשיב במע"מ בשיעור מלא.
המערערים דיווחו על העסקאות כחייבות במע"מ בשיעור אפס, משכך, הוצאו למערערים שומות עסקאות.
על שומות אלו הגישו המערערים השגה אשר נדחתה, ומכאן הערעור.
בית-המשפט, מפי השופט א' דורות, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
השופט דורות קבע, כי המערערים לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח כי לא ניתן על ידיהם שירות לתושבים ישראלים, הן בתחום הנדל"ן והן בתחום גיוס המורים; וכי העולה מן הראיות הוא שהמערערים סיפקו שירותים ללקוחות תושבי ישראל, שירותים מהותיים וישירים שלא ניתן להגדירם כזניחים כלל.
וכך, בין היתר, נקבע בפסק-הדין: "עיקר טענת המערערים היא, כי בפועל לא ניתן שירות לתושבי ישראל, אשר 'נהנו' בעקיפין מהשירות שסיפקו המערערים לתושבי החוץ. אולם, בבחינת הראיות והחקירות הנגדיות נראה כי לא כך הדבר. במסגרת עסקאות המערער בעניין גיוס מורים לחו"ל עלה כי המערער ביצע מיונים, הדרכות למורים, סיוע במילוי טפסים ומתן ייעוץ לכל אורכו של ההליך. גם לגבי עסקאות הנדל"ן בחו"ל, בפועל ניתן שירות לתושבי ישראל שביקשו להשקיע ברכישת נכסים בחו"ל. לעניין זה עמד המשיב על המסמכים שהוציא המערער כפרסום, מהם מסתבר אופי ההתנהלות כמתן שירות בפועל. ברי כי הסיוע והליווי שסיפקו המערערים בשני תחומי פעילותם איננו טפל או נלווה ויש בו ערך עצמאי וממשי עבור הלקוח הישראלי תושב ישראל. המדובר 'במתן שירות לתושב ישראל' ולכן לא יחול שיעור מס אפס" (פס' 23).
לבסוף, ציין השופט דורות, כי הגם שלא ניתן לומר כי נעשתה כלפי המערער אכיפה בררנית על-ידי המשיב, יש מקום להתחשב בנסיבותיו האישיות ולחייבו בהוצאות משפט בסכום נמוך (15,000 ₪).
לדבריו, חקירת המערער נעשתה באופן שאינו מניח את הדעת. שכּן, בבואה לחקור עוסק מורשה ולבצע ביקורת בספריו, ראוי כי רשות מע"מ, והמפקח כשליח מטעמה, לפעול כדי ליידע את המוזמן על טיב הביקורת או החקירה, באופן שיאפשר לו להתגונן כראוי. בנוסף, ניתן לתת משקל לעובדה שמפקח מע"מ עצמו אמר במסגרת אותה החקירה, כי נראה שמדובר "בתאונת מס" ולא בניסיון להתחמקות ממס, בהסתמכותו של המערער על חוות-דעת שניתנו לו.
הגם שאין בכך כדי להפחית משיעור המס, ציין השופט, יש בכך כדי להצדיק את ההפחתה בסכום הוצאות המשפט.
סיווג כ"דירת מגורים מזכה", זכאות לחישוב ליניארי מוטב, פיצול פיזי ועסקה מלאכותית
ביום 28.6.2024 ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין ידיד.
עניינו של פסק-הדין בארבעה עררים שבמסגרתם נדונו מספר מחלוקות בין העוררים לבין המשיב, מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים.
להמשך, לחצו כאן.
מכירת דירת מגורים המשמשת בחלקהּ כבית תפילה
פסק-הדין נוסף של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בירושלים ניתן ביום 27.6.2024 בעניין אבו אלהוא.
להמשך, לחצו כאן.
קול קורא להצעת תיקוני חקיקה להתמודדות עם תופעת ההון השחור
פורסמה הודעות רשות המיסים לפיה הרשות בוחנת בימים אלה תיקוני חקיקה, שינויים ורפורמות להתמודדות עם תופעת ההון השחור במשק והציבור מוזמן להציע הצעות בנושא.
הצעות יש לשלוח עד ליום 31.7.2024 בדוא"ל.