עדכוני מלחמה | שווי שימוש ברכב בידי בעלי שליטה | דיווח חצי-שנתי ומקדמות בגין רווחים בשוק ההון | סיווג תמורה נוספת בעקבות הֶסדר פשרה, התיישנות וקנס גירעון | פרשנות המונח "בעל בנין להשכרה" | הפרש הון בלתי-מוסבר | ביטוח לאומי | קורונה ועוד
01/07/2024
נפתחה המערכת להגשת תביעות לפיצויים במסלול מחזורים בגין החודשים מרץ-אפריל עבור עסקים ביישובים מפונים, עסקים בקו העימות בצפון ובאזור התגוננות גליל עליון
פורסמה הודעת רשות המיסים בנושא.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
טפסי חישוב להגשת תביעות לפיצוי בגין נזק עקיף לחקלאים ביישובי ספר
פורסמה הודעת רשות המיסים בנושא.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
זכאות לפטוֹר ממס לפי סעיף 9א לפקודה לגבי קצבאות המשולמות לגמלאי צה"ל
תקנות שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גימלאות) (היוון קיצבאות ותביעות נגד צד שלישי), תש"ל-1970 ("תקנות 1970"), החלות על גמלאי צה"ל שפרש לפני 8.4.1997, מַסדירות, בין היתר, את הכְּלָלים והתנאים לפיהם זכאי גמלאי להַוון חלק מקצבתו, וזאת לצד ניכוי חודשי מהקצבה השוטפת.
ביום 16.3.2022 פרסמה רו"ח רונית כהן, מנהלת מחלקת קופות גמל ומיסוי יחידים בחטיבה המקצועית שברשות המיסים, הנחיות לפעולה (קישור להנחיות) שחלות על גמלאי שהיוון את קצבתו לפי תקנות 1970 ("ההנחיות מיום 16.3.2022").
בשנת 1997 הותקנו תקנות שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גימלאות) (היוון קיצבאות ותביעות נגד צד שלישי), תשנ"ז-1997 ("תקנות 1997").במסגרת תקנו אלו, החלות על גמלאי צה"ל שפרש הָחל מיום 8.4.1997 ואילך, הוסדרו מספר מסלולים להיוון קצבה הכוללים הפסקה של הניכוי החודשי מהקצבה, ובנוסף הוסדר מסלול אחד הכולל היוון לכל החיים ללא מנגנון הפסקה ("מסלול היוון לכל החיים").
ואילו ביום 27.3.2024 פורסם תיקון לתקנות 1997 במסגרתו התווספה לתקנות האמורות תקנה 6א המאפשרת את הפסקת הניכוי החודשי גם למי שבחר במסלול היוון לכל החיים, בכפוף לכך שמָלאו לגמלאי 70 שנים ובכפוף ליֶתֶר התנאים המוסדרים באותה תקנה.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 24.6.2024 פורסמה הודעתה של רו"ח רונית כהן, לפיה לאור התיקון לתקנות 1997, ההנחיות מיום 16.3.2022 תחולנה גם על גמלאי צה"ל שבחר ב"מסלול היוון לכל החיים" בהתאם לתקנות 1997.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
דיווח חצי-שנתי ותשלום מקדמות בגין רווחים בשוק ההון
חודש יולי הגיע ועִמו גם מועד הגשת הדיווח החצי-שנתי לרשויות המס ותשלום המקדמות בגין רווחים בשוק ההון.
החובה להגיש דיווח חצי-שנתי ולשלם מקדמות מוטלת על משקיעים שצברו רווחים ממכירת ניירות-ערך נסחרים וקרנות נאמנות בחודשים ינואר-יוני 2024 ואשר הבנקים/ברוקרים שבאמצעותם הם ביצעו את המכירות לא ניכו מס במקור מאותם רווחים.
להמשך, לחצו כאן.
סיווג תמורה נוספת בעקבות הסדר פשרה, התיישנות וקנס גירעון
ביום 19.5.2024 ניתן פסק-הדין המשלים של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, בעניין פלונית.
עניינו של פסק-הדין בערעור על שומה בצו שיצאה למערערת על פיה חויבה במס בשל סכום של 80 מיליון ₪ שהתקבל בידה בקשר לעסקה למכירת מניות.
טענת העיקרית של המערערת, שנותרה להכרעה במסגרת פסק דין משלים זה, היא כי יש לבטל את השומה מחמת התיישנותה, דהיינו כי ההחלטה בהשגה ניתנה לאחר חלוֹף המועד הקבוע בדין להוצאת הצו, וכי יש לבטל את ההחלטה להאריך את התקופה להוצאת הצו.
טענה זו בדבר התיישנות השומה בצו, העומדת במוקד פסק-הדין המשלים, היא, כאמור, זו שנותרה להכרעה, וזאת לאחַר שכבר ניתן על-ידי השופט בורנשטין ביום 9.10.2022 פסק-דין חלקי (עליו דיווחנו במבזק מס' 1999 מיום 16.11.2022) בו נקבע, בניגוד לעמדת המערערת, כי הסכום הנ"ל של 80 מיליון ₪ הינו תמורה נוספת בגין מכירת המניות.
להמשך, לחצו כאן.
שווי שימוש ברכב בידי בעלי שליטה
ביום 24.6.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין פלד.
עניינו של פסק-הדין בערעור שהוגש על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי עליו דיווחנו במבזק מס' 2027 מיום 5.6.2023.
להמשך, לחצו כאן.
פרשנות המונח "בעל בנין להשכרה"
כידוע, סעיף 53ב(א) לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 ("חוק העידוד" או "החוק"), קובע כי "בעל בנין להשכרה יהיה זכאי להטבות המפורטות בסעיפים 53ג ו-53ד, אם לפחות מחצית משטח הרצפות של הבנין הן דירות שהיו מושכרות למגורים במשך עשר שנים לפחות מתוך שתים עשרה השנים שלאחר תום הבניה ולא נעשתה לגביהן מכירה [...] לפני שחלפו עשר שנות השכרה כאמור".
ההטבות המדוברות כוללות פחת מואץ, המוכר בניכוי מהכנסות החייבות במס הכנסה; הפחתות במס חברות, שבח והכנסה בגין השכרת דירות בבניין; וכן פטוֹר ממסי מקרקעין – שבח ורכישה – במקרים של שחלוף בניינים להשכרה.
ביום 4.8.2022, וכפי שדיווחנו במבזק מס' 1987 מיום 21.8.2022, ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ.
בפסק-הדין נקבע, כי חוק העידוד אינו מגדיר מי הוא "בעל בנין", וכי לשונו של סעיף 53ב(א) לחוק אינה מחייבת את המסקנה כי "בעל בנין" הוא אך מי שבידיו הבעלות הקניינית במקרקעין. על כן, קבע בית-המשפט המחוזי, כי יש לפרש מונח זה לאור תכלית החקיקה – שהיא, כך נקבע, לתמרץ בנייה של בניינים להשכרה למגורים באמצעות מתן הטבות מס.
על רקע האמור, קבע בית-המשפט המחוזי, כי העותרת קנתה לעצמה מעמד של "בעל בנין להשכרה" לעניין ההטבות – זאת, בעקבות זכייתה במכרז מטעמה של עיריית ירושלים לתכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה של מעונות המיועדים למגוריהם של תלמידי האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל.
המדינה הגישה ערעור על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי לבית-המשפט העליון וביום 27.6.2024 ניתן פסק-הדין בערעור.
להמשך, לחצו כאן.
מס שכר וחובת ניכוי מס במקור מתשלום לשחקנים תושבי ארה"ב ומתשלום דמי שכירות
ביום 8.6.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין סלעים איתנים – עמותה לקידום ספורט כדורסל הבוגרים בעיר חולון (ע"ר).
תמצית העוּבדות כפי שהובאה בפתח פסק-הדין היא כדלקמן:
בשנות המס 2016-2013 פעלה קבוצת הכדורסל הפועל חולון (קבוצת הבוגרים) במסגרת עמותת "כוכב עולה".*
* עמותת "כוכב עולה" אינה צד להליך דנן.
ביום 25.10.2016 נרשמה המערערת, סלעים איתנים – עמותה לקידום ספורט כדורסל הבוגרים בעיר חולון, כעמותה ברשם העמותות, ומיום 1.11.2016 ואילך היא באה בנעליה של עמותת "כוכב עולה" ומַפעילה את קבוצה הכדורסל המשחקת בליגת העל בישראל ובליגת האלופות של פיב"א.
המערערת מעסיקה עובדים ישראלים וזרים, ביניהם גם שחקני כדורסל אמריקאים.
המערערת מסוּוגת כמוסד ללא כוונת ריווח (מלכ"ר) בהתאם לסעיף 1 לחוק מע"מ. בנוסף, המערערת מסוּוגת כמוסד ציבורי בהתאם לסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה.
ביום 29.10.2018 הוּצאה למערערת שומת שלב א' לשנות-המס 2016 ו-2017 בעניין חיוב במס שכר לפי סעיף 4 לחוק מע"מ תוך חיובה גם בקנס לפי סעיף 191א לפקודה.
על שומת שלב א' הגישה המערערת השגה.
בשנים 2020 ו-2021 התקיים בין הצדדים דיון בהשגה והצדדים לא הגיעו להסכם.
ביום 28.12.2021 הוציא המשיב (פקיד-שומה פתח-תקווה) למערערת צו לפי סעיפים 168 ו-152(ב) לפקודה ובהתאם לתקנה 3 לתקנות מס ערך מוסף (מוסדות כספיים ומלכר"ים), תשל"ו-1976 ("התקנות").
ביום 18.1.2022 הגישה המערערת ערעור על הצו, הוא הערעור דנן.
במקור נחלקו הצדדים לרכיבים נוספים הנוגעים לשנות-המס שבערעור, אך בסופו של יום המערערת שילמה את המס על-פי שומת שלב ב' בהתייחס לאותם רכיבים והסוגיות שנותרו במחלוקת הן כדלקמן: האחת, האם שומת שלב א' ושומת שלב ב' הוצאו בידי מי שאינו מוסמך להוציאן; השנייה, האם על המערערת, כמלכ"ר, לשלם הפרשי תשלום מס שכר על מלוא השכר ששילמה לעובדיה, או שמא יש לסַווגה, כפי טענתה, כ"מלכ"ר מיוחד", הנדרש לשלם מס שכר חלקי, אפקטיבי, בהתאם למנגנון סיווג הכנסות וחלוקתן להכנסות עסקיות והכנסות מלכ"ר; השלישית, האם עומדת למערערת טענת הסתמכות וטענה לאפליה ואכיפה סלקטיבית, נוכח העובדה כי קבוצות ספורט אחרות זכו להֶסדר מיטיב לעניין תשלום מס שכר ולעניין הטיפול השומתי השונה בקבוצות כדורסל אחרות;* הרביעית, האם על-פי האמנה למניעת כפל-מס בין ישראל לבין ארה"ב קיים פטוֹר ממס לספורטאים אמריקאים בגין הכנסה שאינה עולה על $400 ליום; החמישית, האם המשיב חִייב כדין את המערערת בניכוי מס במקור בגין שווי שימוש ברכב וכן בגין דמי שכירות בקשר לדירות שנשכרו ושימשו את ספורטאי החוץ; והשישית, האם בדין חִייב המשיב את המערערת בקנס גירעון.
* ראו פס' 26 ואילך לפסק-הדין.
בית-המשפט, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, דחה את הערעור תוך חיוב המערערת בהוצאות המשיב בסך של 75,000 ₪ (קישור לפסק-הדין).
נזכיר, כי חלק מהסוגיות שבמחלוקת נדונו בפסק-הדין בעניין הפועל אוסישקין תל אביב ע"ר,* בעניין עמותת מכבי ראשון לציון בכדורסל ואליצור אשקלון** ובעניין גליל – גולן אחר בע"מ.***
* למַעבר למבזק בעניין זה, לחצו כאן.
** למַעבר למבזק בעניין זה, לחצו כאן.
*** למַעבר למבזק בעניין זה, לחצו כאן.
תשומת לבכם, בין היתר, לניתוחו של השופט בורנשטין ביחס לשאלת חובתה של המערערת לנַכּוֹת מס במקור בגין דמי השכירות ששילמה עבור הדירות שהעמידה לטובת השחקנים (פס' 54 ואילך).
הפרש הון בלתי-מוסבר
ביום 27.6.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין שוויקי.
עניינו של פסק-הדין בשומות מס הכנסה לפי מיטב השפיטה שהוציא המשיב (פקיד-שומה ירושלים 2) למערער (בעל עסק עצמאי בענף מכירת המשקאות, אשר התחיל את פעילותו בשנת 2010) לשנות-המס 2016-2013.
המשיב הוציא את השומות למערער על יסוד שתי הצהרות הון שהגיש (האחת ליום 31.12.2012 והשנייה ליום 31.12.2016), וזאת מהנימוק כי חל אצל המערער 'הפרש הון בלתי מוסבר' בין שתי הצהרות ההון הנ"ל.
בנוסף, המשיב הטיל על המערער קנס גירעון בשיעור 30% (ולא 15%) בטענה שהגירעון נוצר במזיד.
המערער טען, בין היתר, כיהמשיב התעלם מחובותיו של המערער לספקים, השתמש בהוצאות מחיה לפי לוח 3 ולא לפי לוח 5 ולא לקח בחשבון את קצבת הילדים שהמערער קיבל מהמל"ל. אשר לקנס הגירעון, טען המערער, כי לא פעל במזיד ובכל מקרה חובת ההוכחה כי הגירעון נוצר במזיד מוטל על כתפי המשיב.
בית-המשפט, מפי השופט א' דורות, דחה את הערעור ברובו (קישור לפסק-הדין).
תשומת לבכם, בין היתר, להחלטתו של השופט דורות ביחס לקנס הגירעון שהוטל על המערער (פס' 102 לפסק-הדין).
עתירה לפי חוק חופש המידע כנגד רשות המיסים
ביום 13.6.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין הר שמש – מושב שיתופי בע"מ.
עניינו של פסק-הדין בעתירה מינהלית לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 ("חוק חופש המידע") שבגדרהּ הלינה העותרת, תאגיד הרשום כמושב שיתופי, על החלטת הממונה על יישום חוק חופש המידע ברשות המיסים, מיום 2.7.2023, לדחות את בקשתה מיום 14.2.2023 של העותרת לקבלת מידע.
בעתירתה, ובזיקה לבקשה הנ"ל, ביקשה העותרת לקבל "מידע בדבר הנוסחאות/אלגוריתמים/תרשימי זרימה, הגלומים בתוכנת מחשב של רשות המסים", שעל-פי הנטען "מתועדים במסמכי אפיון הנלווים לתוכנה הממוחשבת", זאת בסוגיות של הטלת עיצומים כספיים, ניכוי מס במקור וקיזוז מיסים.
ברקע לבקשת המידע עומדת החלטת רשות המיסים משנת 2016 להטיל על העותרת עיצום כספי בסך 3,000 ₪ בגין אי-הגשת דו"ח שנתי לשנת-המס 2015 ולקזז כנגד כך החזרי מס שהגיעו לה – החלטה שהתבססה על תוכנת מחשב, ואשר בוטלה על-ידי פקיד השומה כשגויה.
מאז אותה שנה מבקשת העותרת לברר, כלשונה, כיצד "קבע" המחשב בשעתו שהיא לא הגישה, בין שלל דיווחיה, טופס נתון, "ללא הסבר סביר"; וכיצד כפועל יוצא "החליט" המחשב להטיל עליה עיצום כספי, לשלול את זכותה לניכוי במקור, ולקזז את העיצום הכספי מיתרת זכות שלה. בעניין זה נקטה העותרת במהלך השנים מספר הליכים משפטיים, שהגיעו לדיון שלוש פעמים בבית-המשפט העליון, ובכללם עתירה קודמת לקבלת מידע, אשר בגדרהּ נדחתה בקשתה לקבל את התוכנה עצמה.
בבקשת המידע מושא העתירה דנן, שהוגשה בעקבות ההליך בערעור האחרון בבית-המשפט העליון, ביקשה העותרת לקבל מהרשות מידע המשַקף את פועלה של תוכנת המחשב, באמצעות מסמכי האפיון של התוכנה. לחלופין, ככל שאין מסמך אפיון מרוכז, ביקשה העותרת לחיֵיב את הרשות להפיק או לערוך מסמך כאמור, גם אם יש לחלץ את המידע מתוך קוד המחשב, בדרך המכוּנה "הנדסה לאחור". זאת, בהיות מסמך האפיון, על-פי הנטען, בגֶדר "הנחיה מינהלית כתובה" שהרשות חייבת להעמיד לעיון הציבור לפי סעיף 6(א) לחוק חופש המידע.
בית-המשפט, מפי השופט י' נעם, דחה את העתירה (קישור לפסק-הדין).
תובענה ייצוגית כנגד המוסד לביטוח לאומי – דמי ביטוח בגין השכרת דירה בחו"ל
בחודש דצמבר 2020 הוגשה לבית-המשפט המחוזי לעניינים מנהליים בתל-אביב בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המל"ל ("בקשת האישור"), וזאת על-ידי מר יצחק זאב סולובייצ'יק ("סולובייצ'יק").
בגדרהּ של בקשת האישור, התבקש בית-המשפט לאשר את הגשת תובענת סולובייצ'יק כנגד המל"ל ולהורוֹת על השבת כל הסכומים שהמל"ל גבה ביֶתֶר כדמי ביטוח מחברי הקבוצה בגין הכנסה פסיבית (ולא מעסק) מהשכרת נכסים למגורים מחוץ לישראל, וזאת בתקופה המצוינת בבקשת האישור.
בעקבות בקשה שהגיש המל"ל שבמסגרתה העלה בפני בית-המשפט לעניינים מנהליים טענת חוסר סמכות עניינית, הדיון בבקשת האישור הועבר לבית-הדין האזורי לעבודה בפני השופטת א' גילצר-כץ.
ביום 9.6.2024 ניתן פסק-הדין של השופטת גילצר-כץ בבקשת האישור.
להמשך, לחצו כאן.
אמנה לביטחון סוציאלי בין ישראל לארגנטינה
כידוע, לצד האמנות למניעת כפל-מס עליהן חתומה ישראל, חתומה ישראל גם על אמנות לביטחון סוציאלי המסדירות, בין היתר, פטוֹר מכפל תשלום דמי ביטוח.
המדינות שבינן לבין ישראל קיימת אמנה לביטחון סוציאלי הן אוסטריה, אורוגוואי, איטליה, ארגנטינה, בולגריה, בלגיה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הולנד, נורבגיה, סלובקיה, פולין, פינלנד, צ'כיה, צרפת, רומניה, רוסיה, שבדיה ושוויץ.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי המוסד לביטוח לאומי פרסם חוזר מקצועי שעניינו באמנה לביטחון סוציאלי בין ישראל לבין ארגנטינה, וזאת בעקבות כניסתה לתוקף של אמנה זו ביום 1.5.2024.
להורדת החוזר, לחצו כאן.
קורונה
ביום 20.6.2024 ניתנה החלטתו של בית-המשפט העליון בעניין א.א.א. הנדסה אזרחית (2010) בע"מ.
עניינה של ההחלטה בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 25.2.2024 (עמ"ן 68900-01-23, השופט ג' הס) (לא פורסם), בגדרו נדחה ערעור שהגישה המבקשת על החלטתה של ועדת-הערר לענייני קורונה – השתתפות בהוצאות קבועות לעסקים ("הוועדה") מיום 13.12.2022 (ערר 1619-22) (קישור להחלטה של הוועדה).
להרחבה, לחצו כאן.
הצעת חוק לעידוד פעילות בשוק ההון
נבקש לעדכנכם, כי ביום 26.6.2024 פורסמה ברשומות הצעת חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024 ("הצעת החוק") (קישור להצעת החוק).
הצעת החוק כוללת ארבעה תיקוני חקיקה עיקריים שנבחנו על ידי רשות ניירות ערך ("הרשות") בשנים האחרונות בתחומים שתחת פיקוחה: הרחבת המכשיר של ניירות-ערך מסחריים למימון פעילותם של תאגידים; הרחבת האפשרות של רישום למסחר של חברות רישום כפול בבורסה בישראל; הקמת תשתית ליצירת קרנות נאמנות אלטרנטיביות והגברת העניין והפעילות בשוק ההון באמצעות קביעת אסדרה מותאמת לפעילות של ייעוץ ושיווק השקעות כללי, ובייחוד לאנליזות, שיינתנו על-ידי בעלי רישיון או גורמים אחרים המפוקחים על-ידי הרשות.