בקשת מענק לעצמאים ששירתו במילואים בצו 8 עבור נזק עקיף בחודשים מרץ אפריל | מיסוי רווחים לא מחולקים | החלטות מיסוי בנושא מיסוי בינלאומי | חיוב במס של משיכת כספים מחברה כהכנסת עבודה | אין חבר נאמן ככסף מזומן?

בקשת מענק לעצמאים ששירתו במילואים בצו 8 עבור נזק עקיף בחודשים מרץ אפריל

קרן הפיצויים פתחה ביום 29.5.2024 את האפשרות להגשת בקשות למענק לעצמאים ששירתו במילואים בצו 8 עבור נזק עקיף בחודשים מרץ אפריל.
למַעבר להודעה בנושא זה, לחצו כאן.

---

מיסוי רווחים לא מחולקים

רקע

במבזק מיום 30.12.1016 דיווחנו אודות פרסום חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016 ("החוק") (קישור לחוק), בגדרו, בין היתר, נכלל תיקון 235 לפקודת מס הכנסה ("תיקון 235").
במסגרת תיקון 235 תוקנו הוראות סעיף 77 לפקודת מס הכנסה,* המאפשרות למנהל רשות המיסים להורוֹת על חלוקת רווחים של חברת מעטים בכפוף לקיומם של התנאים המנויים בסעיף ("פילוג רווחים").

* ראו סעיף 94(3) לחוק, עמ' 278 ואילך וכן סעיף 95(2) לחוק, עמ' 279.

בנוסף, ובין היתר, כָּלל תיקון 235 את הוספת הוראות סעיף 3(ט1) וסעיף 62א לפקודת מס הכנסה וכן את הוראת-השעה ביחס לחלוקת דיבידנד במס מופחת בשיעור 25% ללא מס נוסף ("דיבידנד מוטב") בכפוף למגבלות ותנאים שונים ("הוראת-השעה").

לצד הוראות סעיף 77 לפקודת מס הכנסה, נקבע בסעיף 81 לפקודה (שנוסחוֹ לא תוקן בתיקון 235), כי ועדה של חמישה ובהם שלושה לפחות שאינם עובדי המדינה, תייעץ למנהל רשות המיסים בעניין השימוש בסמכות שהוענקה לו ("הוועדה המייעצת"), כאשר הוועדה המייעצת תיבחר על-ידי המנהל בשעת הצורך מתוך רשימה שתיערך על-ידי שר האוצר בהודעה שפורסמה ברשומות.*

* במבזק מיום 11.7.2017 דיווחנו על פרסומה ברשומות של הודעת שר האוצר (קישור להודעה) לגבי רשימת המועמדים לכַהן כחברים בוועדה המייעצת: נציגי המגזר הפרטי בוועדה כללו את פרופ' יצחק הדרי ז"ל, רו"ח שלומי שוב ופרופ' מומי דהן יבדל"א; ואילו עובדי המדינה כללו את רו"ח עפרי שלו, עו"ד מיכל טולדנו, רו"ח אבי בכר ורו"ח ציפי יוסף, שהינם בכירים ברשות המיסים.
עוד צוין בהודעה, כי חברי הוועדה המייעצת ייבָּחרו על-ידי מנהל רשות המיסים מתוך הרשימה הנ"ל, בכפוף להוראות סעיף 81 לפקודה.

נזכיר, כי ביום 31.12.2018 פרסמה רשות המסים חוזר מקצועי בנושא "סמכות ‏המנהל ‏להורות ‏על‏ חלוקת ‏רווחים ‏לפי‏ סעיף ‏77 לפקודה​" (קישור לחוזר). במסגרת החוזר, מובא ניתוח של הוראות סעיפים 81-77 לפקודת מס הכנסה ובכלל זאת דוגמות לאפשרות החלת הוראות סעיף 77 לפקודה. בנוסף, מובאים בחוזר (ראו סעיף 3 לחוזר) השיקולים שיילקחו בחשבון במסגרת הפעלת סעיף 77 לפקודה, שלבי הפעלת הסמכות לפי הסעיף האמור (ראו סעיף 4 לחוזר) והוראות התחולה (ראו סעיף 5 לחוזר).

עוד נזכיר, כי ביום 6.3.2019 הוגשה לבית-המשפט העליון (בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק) עתירה בנושא כנגד מנהל רשות המסים, שר האוצר וכנסת ישראל על-ידי רו"ח צבי פרידמן.*

* בגדרהּ של העתירה, התבקש בית-המשפט ליתן צו על תנאי המורה למנהל רשות המסים (המשיב 1) להסביר מדוע לא יפעיל את הוראות סעיף 77 לפקודה (כנוסחו בעקבות תיקון 235) באופן שאינו רטרוספקטיבי ואינו פוגע בהוראות ההתיישנות שהיו קבועות בסעיף 77 כנוסחו עד לתיקון 235, ואינו פוגע בזכויות מוקנות של נישומים שכבר התגבשו לפי הדין הקודם. לחלופין, וככל שייקָבע שהוראת התחולה לסעיף 77, במסגרת תיקון 235, היא אמנם בעלת תחולה רטרוספקטיבית ומאפשרת למנהל להורוֹת על פילוג רווחים גם ביחס לשנות מס שסמכות המנהל לגביהן כבר התיישנה, התבקש בית-המשפט ליתן צו על תנאי המורה לשר האוצר (המשיב 2) ולכנסת ישראל (המשיבה 3) להסביר מדוע לא ייקָבע שהוראת תחולה זו בטלה מעיקרה, באשר היא אינה חוקתית ואינה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה, בעיקר בְּשל אי-קיום דרישת המידתיות.

העתירה נדחתה ביום 18.6.2020, בהיעדר זכות עמידה.*

* למַעבר למבזק בעניין זה, לחצו כאן.

פרסום חטיבת תכנון וכלכלה ברשות המיסים

בהמשך לאמור נבקש לעדכנכם, כי ביום ה', 29.5.2024, פורסם באתר של רשות המיסים מחקר בנושא "רווחים לא מחולקים ולא ממוסים" שנכתב על-ידי ד"ר עופר רז-דרור (סמנכ"ל חטיבת תכנון וכלכלה ברשות המיסים) ומר מאיר ימיני (מהחטיבה האמורה).*

* להורדת המחקר, לחצו כאן.

המחקר כולל ניתוח של מבנה המיסוי הדו-שלבי ושל עיקרון השקילוּת המייסוית בין המס השולי במדרגה הגבוהה (על הכנסות ממשלח-יד או עבודה) לבין המס הכולל על הכנסתה החייבת של חברה (מס חברות בצירוף מס על דיבידנד), סקירה של חברות הארנק בישראל ודיון ברווחים הלא מחולקים בישראל (תוך התייחסות לחברות החזקה וחברות משלח יד) ואומדן היקפם.
בסיכומו של דבר, המחברים מציינים כי רוב רובם של הדיבידנדים אינם מגיעים לידי היחיד (דהיינו השלב השני במיסוי הדו-שלבי דה פקטו כמעט ואינו קיים) ועל-כן הם ממליצים על קידום תיקון חקיקה לצמצום התופעה.

הגם שהמחקר אינו מתייחס להוראות סעיף 77 לפקודה (זולת במסגרת ההתייחסות לתיקון 245 המכוּנה במסמך "רפורמת 2017"), נציין, כי למיטב ידיעתנו רשות המיסים עתידה ליישם בעתיד הקרוב את הוראות הסעיף באופן נמרץ יותר מבעבר, תוך שמנגד נראה כי האוצר אינו מתכוון לקַדם חקיקה ביחס לדיבידנד מוטב כפי שנעשה במסגרת הוראת-השעה שצוינה לעיל.

עד היום, ולמן תיקון הוראות סעיף 77 במסגרת תיקון 235 שצוין לעיל, מפקחי השומה פנו למיַיצגים בדרישה להחיל את הוראות הסעיף בדרך של "מסלול עוקף ועדה".*

* כאמור, לצד הוראות סעיף 77 לפקודת מס הכנסה, נקבעו בסעיף 81 לפקודה הוראות לגבי הוועדה המייעצת.

אולם, החלת אותן הוראת סעיף 77 לפקודה מותנית במספר תנאים מצטברים שמנסיוננו אינם מתקיימים במלואם בחלק ניכר מהמקרים לא כל שכּן לגבי מלוא הרווחים שנצברו על-ידי החברה, וממילא מאיינים ולמצער גורעים מדרישת מפקחי השומה לבצע חלוקה של דיבידנד.
עוד נדגיש, כי באותם מקרים שבהם קיימת נכונוּת מצד החברה ובעלי מניותיה לבצע חלוקה (לרבות אם לא מתקיימים מלוא התנאים הנדרשים), יש לגבש הסכמות ברורות ומחייבות בעניין זה עם המפקח ובכלל זאת לגבי החלה עתידית של הוראות סעיף 77.
אנו כמובן עומדים לרשותכם בעניין זה.

---

החלטות מיסוי בנושא מיסוי בינלאומי

המחלקה למיסוי בינלאומי שבחטיבה המקצועית ברשות המיסים פרסמה שתי החלטות מיסוי חדשות:

החלטת מיסוי מס' 3331/24 (החלטת מיסוי בהסכם) (קישור להחלטה)
עניינה של ההחלטה ביחיד שהינו חוקר ואיש סגל בכיר בתחום המדעים המדויקים ("החוקר").
החוקר הָיה תושב ישראל, חדל להיות תושב ישראל והפך להיות תושב ארה"ב שם שימש חָבר סגל קבוע באחת מהאוניברסיטאות המובילות בארה"ב ("מוסד המחקר האמריקאי").
במהלך שנת השבתון של החוקר לה הוא זכאי ממוסד המחקר האמריקאי ("תקופת השבתון") וטרם סיום תקופת 10 השנים בהן החוקר היה תושב-חוץ, התקבל החוקר להיות חוקר אורח במוסד מחקר ישראלי ("מוסד המחקר הישראלי").
במהלך תקופת השבתון, הגיע החוקר עם משפחתו להתגורר בישראל, ועמד בתקופה זו בהוראות תקנה 3(5) לתקנות מס הכנסה (קביעת יחידים שיראו אותם כתושבי ישראל וקביעת יחידים שלא יראו אותם כתושבי ישראל), התשס"ו-2006.*

* תקנה זו קובעת, כי יראו יחיד שאינו עולה חדש ושרואים אותו כתושב ישראל כאמור בפסקה (א)(1) ו-(2) להגדרת "תושב ישראל" או "תושב" שבסעיף 1 לפקודה, כתושב-חוץ, אם בחמש שנות-המס הקודמות לשנת-המס היה תושב-חוץ והוא "מורה, מרצה או איש מחקר השוהה בישראל במוסד להשכלה גבוהה או במוסד הוראה אחר ומשמש בתפקיד בעבור אותו מוסד – בשלוש השנים הראשונות לשהייתו בישראל".

לאחַר תקופת השבתון, חזר החוקר עם משפחתו לארה"ב למשרתו הקודמת.
מספר חודשים לאחַר חזרתו לארה"ב, קיבל החוקר הצעה לשוב לישראל ולשַמש במשרת חָבר סגל בכיר במוסד המחקר הישראלי.
החוקר נענה בחיוב להצעה ושב עם משפחתו לישראל וזאת בחלוֹף למעלה מ-10 שנים ממועד העזיבה.

במסגרת החלטת המיסוי נקבע, כי יראו בתקופת השבתון כשנה בה החוקר נחשב לתושב-חוץ גם לצורך קביעת מספר השנים הנדרשות כתושב-חוץ לקבלת מעמד של "תושב חוזר ותיק" כהגדרתו בסעיף 14(א) לפקודת מס הכנסה​.*

* כזכור, "תושב חוזר ותיק" מוגדר באותו סעיף 14(א) לפקודה כ"יחיד ששב והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך עשר שנים רצופות לפחות". עם זאת, על-פי הוראת-המעבר שנקבעה בתיקון 168, מי שהָיה לתושב ישראל בשנת-המס 2007, 2008 או 2009 ייחשב לתושב חוזר ותיק אם שב והיה לתושב ישראל לאחַר שהיה תושב-חוץ במשך 5 שנים רצופות לפחות.

עם זאת, צוין בהחלטה כי זו תחול לגבי החוקר בלבד ולא לגבי בני משפחתו.

החלטת מיסוי מס' 3168/24 (החלטת מיסוי בהסכם) (קישור להחלטה)
עניינה של ההחלטה בחברת החזקות ("החברה הזרה") תושבת מדינת אמנה ("מדינת המושב המקורית") המחזיקה במלוא הון מניותיה של חברה תושבת ישראל ("החברה הישראלית").
מכירת מניותיה של החברה הישראלית על-ידי החברה הזרה אינה פטורה ממס בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה, וזאת בְּשל יום רכישת המניות.*

* הגם שהדבר לא צוין בהחלטה, יש להניח שהכַּוונה לפטוֹר ממס רווחי הון הקבוע בסעיף 97(ב3) לפקודת מס הכנסה והמותנה במספר תנאים מצטברים ובכללם שנייר-הערך או הזכות (שלגביהם מבוקש הפטוֹר) נרכשו ביום 1.1.2009 ואילך. למַעבר למבזק בנושא זה, לחצו כאן.

החברה הזרה מוחזקת בעקיפין על-ידי תאגיד ציבורי זר ואין בקֶרב בעלי מניותיה בעלי שליטה תושבי ישראל.
בכוונת החברה הזרה להעתיק את מקום מושבה למדינה אחרת שגם היא מדינה גומלת ("מדינת המושב החדשה"), תוך שהעתקת מקום המושב תתבצע הן בהיבט הרישום התאגידי והן בהיבט תושבוּת המס של החברה הזרה.
בהתאם להצהרת החברה הזרה, פעולת העתקת מקום המושב של תאגידים בין מדינת המושב המקורית למדינת המושב החדשה הינה פעולה מקובלת ומותרת ויראו בחברה הזרה בתום תהליך העתקת התושבוּת כתאגיד קיים שממשיך את פעילותו וזהותו המשפטית; ובהתאם לדין המקומי במדינות (מדינת המושב המקורית ומדינת המושב החדשה) לא רואים בפעולה זו כפירוק של חברה קיימת והקמה מחדש של יישות חדשה. כמו-כן, בסוף תהליך העתקת המושב למדינת המושב החדשה תימחק החברה הזרה מרשם החברות במדינת המושב המקורית ותהיה רשומה ברשם החברות במדינת המושב החדשה בלבד.
פעולת העתקת המושב מהווה אירוע מס במדינת המושב המקורית, הדומה במהותו למס יציאה, וזאת בגין הנכסים אותם מחזיקה החברה הזרה. אולם, אירוע מס זה הינו פטוּר בהתאם לדין המקומי החָל במדינת המושב המקורית.
רישום החברה הזרה במדינת המושב החדשה אינו מייצר בסיס עלות חדש או מועד רכישה חדש הן לנכסי החברה הזרה (UP-STEP) והן למניותיה ואלה שומרים על המחיר המקורי ויום הרכישה, כפי שהיו בידי החברה הזרה ובעלי מניותיה קודם לפעולת העתקת המושב.
פעולת העתקת המושב תדוּוח כנדרש בהתאם לחוקי המס המקומיים במדינת המושב המקורית ובמדינת המושב החדשה.
החברה הישראלית והחברה הזרה הצהירו, כי פעילות העתקת המושב נועדה לצרכים כלכליים, מסחריים ועסקיים ואין בה כדי ליצוֹר הפחתת מס בישראל. בנוסף, ועל-מנת להבטיח את האמור, החברה הישראלית והחברה הזרה הסכימו שלא לפגוע בזכויות המיסוי של ישראל כתוצאה משינוי מדינת התושבוּת של החברה הזרה והחלת אמנת המס בין ישראל לבין מדינת התושבוּת החדשה.

במסגרת החלטת המיסוי נקבע, כי העתקת מקום המושב של החברה הזרה לא תהווה אירוע מס בגין מניות החברה הישראלית ובלבד שהמחיר המקורי ויום הרכישה של מניות החברה הישראלית והחברה הזרה יהיו כפי שהיו עוֹבר להעתקת מקום המושב של החברה הזרה.
עוד נקבע בהחלטה, כי מכירה עתידית של מניות החברה הישראלית על-ידי החברה הזרה לאחַר פעולת העתקת התושבוּת למדינת התושבוּת החדשה, ככל שתהיה, תישאר חייבת במס בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה ולא תהיה זכאות לפטוֹר ממס בהתאם להוראות הפקודה כתוצאה מהעתקת מדינת המושב.
עוד נקבע, כי לא תהיה פגיעה בזכויות המיסוי של ישראל כתוצאה משינוי מדינת התושבוּת של החברה הזרה, ובהתאם כל פעולות עתידיות בין החברה הזרה לחברה הישראלית (כגון: דיבידנדים שיחולקו מישראל או מכירה עתידית של מניות החברה הישראלית) אשר זכאיות להקלה מכוח הוראות האמנה למניעת כפל-מס, יתחייבו לפי שיעור המס שנקבע באמנת המס בין ישראל לבין מדינת המושב המקורית או לפי שיעור המס שנקבע באמנת המס בין ישראל לבין מדינת המושב החדשה – לפי הגבוה שביניהם.

נזכיר, כי סוגיה דומה נדוֹנה בהחלטת מיסוי מס' 8326/15 (קישור להחלטה).

---

חיוב במס של משיכת כספים מחברה כהכנסת עבודה

ביום 21.5.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין גולן.

עניינו של פסק-הדין בשומות שהוציא המשיב (פקיד-שומה ירושלים 2) למערער, מר יורם גולם, ולאחיו, מר יאיר גולן ("יאיר"),* לגבי שנות-המס 2013 ו-2014 בגין משיכות כספים מחברת הוריזונט החזקות (1999) בע"מ (בפירוק) ("החברה") שיִיסד אביהם המנוח והייתה בשליטתו, ולימים, לאחַר פטירת האב, הועברה הַשליטה בחברה לידי המערער ויאיר.
לימים, התגלע סכסוך בין המערער ויאיר ויֶתֶר האחים באשר להחזקה ולבעלוּת על החברה ועסקי המשפחה ובעקבות זאת נפתח הליך פירוק החברה.

* עניינו של פסק-הדין בערעור שהגיש המערער בלבד.

במסגרת השומות שהוציא המשיב למערער, נוספה להכנסתו החייבת תוספת הכנסה בסך של כ-4.8 מיליון ₪, וזאת בהתבסס על כרטסת בלתי-מבוקרת מהנהלת החשבונות של החברה, ולא על דוחות כספיים מבוקרים, שכּן אלה לא נערכו ולא דוּוחו כלל לתקופת השומה.
עֵקב היעדר יכולת ליַיחס הכנסות ספציפיות לכל אחד מהאחים, קבע המשיב כי יש לפַצל את התוספת הכוללת למערער וליאיר לשני חלקים שווים.
המשיב ראה בתוספת להכנסה כהכנסה ממשכורת לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה.

בית-המשפט, מפי השופט א' דורות, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

תשומת לבכם, בין היתר, להשלכותיה של הצהרת ההון שהגיש המערער ביחס לסוגיה שבמחלוקת, פס' 101 ואילך.

---

אין חבר נאמן ככסף מזומן?

ביום 29.5.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין אלוארידי.

המערער, תושב הפזורה, מתגורר בישוב מסעודין אל עזאזמה, עם אשתו ו-10 ילדיו.
למערער אין תיק במס הכנסה ועל-פי נתונים שבידי המשיב (פקיד-שומה באר-שבע) עבד המערער כשכיר בקק"ל והכנסותיו ממשכורת עמדו על כ-260,000 ₪ לשנה.
ביום 21.10.2021 נערך חיפוש בביתו של המערער על-ידי יחידת הבילוש של משטרת ישראל, בחשד לאחזקת אמל"ח. החשד להחזקת אמל"ח התברר כשגוי, אולם במהלך החיפוש נמצא בארון ביתו של המערער, בתוך ארגזי תחמושת ("בוסים"), סכום כסף מזומן בסך של 830,000 ₪ (586,000 ₪, 70,000 $, ו-6,050 דינר ירדני).
בעדותו במשטרה, ביום 3.11.2021, העיד המערער כי ברשותו עדר בן 35 כבשים השייכים לאמו, ואולם בדיקה שנערכה העלתה כי על-פי נתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בשנת 2019 חיסן המערער 300 ראשי צאן (210 כבשים ו-90 עיזים) הרשומים על שמו.
בעקבות איתור סכום הכסף נערכה ביקורת על-ידי המשיב וביום 13.12.2021 קיבל בית-המשפט את בקשתו של המשיב לעיקול זמני ולתפיסה של סכום הכסף לפי סעיף 194 לפקודת מס הכנסה.
ביום 5.1.2022 הגיש המערער הצהרת הון, שלפיה סך הנכסים שברשותו עומדים על 454,343 ₪. בהצהרת ההון לא דוּוח כי המערער מחזיק כספים שאינם שלו והמשיב הסיק מכך כי בסכום שעליו הוצהר לא כלול סכום הכסף שנתפס בביתו של המערער, תוך שנדחתה טענתו של המערער כי מקור הכסף שנתפס בחסכונות שלו ושל ארבעת ילדיו הבוגרים.
במסגרת השומה שהוציא המשיב למערער בוצעה השוואת ההון שבוצעה לתקופה שבין 31.12.2018 לבין 31.12.2020 ונקבע כי קיים גידול בלתי-מוסבר בסך של 582,000 ₪ שנצבר מהמועד המאוחר.
בנוסף, והיות שהמערער לא ניהל ספרים לפי הוראות ניהול פנקסים הוא חויב בשיעורי מס מוגדלים כקבוע בסעיף 191ב לפקודת מס הכנסה. עוד חויב המערער בקנס גירעון בשיעור 15%.
מכאן הערעור.

בית-המשפט, מפי השופטת י' ייטב, קיבל את הערעור (קישור לפסק-הדין).

השופטת ייטב קבעה, כי הגם שסכום המזומן שנמצא בביתו של המערער במהלך החקירה הוא גבוה ובלתי-שגרתי, אין בכך כדי ללמד בהכרח על קיומן של הכנסות חייבות במס; וכי בנסיבות העניין, ולאור גובה משכורתו של המערער וילדיו, אין זה בלתי-סביר להניח שאכן היה באפשרותם לחסוך את הסכום האמור.
כמו-כן, גרסתו של המערער בדבר הבעלוּת בסכומי הכסף הייתה עקבית לאורך כל הדרך והועלתה כבר בחקירתו הראשונה במשטרה (שבמהלכה שיתף פעולה עם חוקריו והשיב תשובות מלאות לשאלות שנשאל) ובגרסה זו דָבק בכל חקירותיו וכן בהליך דנא, ויש בה כדי לשפוך אור על מקור הכסף שנמצא בביתו. כך הם גם פני הדברים לגבי הגרסה שמסרו שניים מבניו של המערער שאף הם נחקרו במשטרה.

עוד קבעה השופטת, כי השומה שנערכה על-ידי המשיב בלתי-סבירה ומבוססת על הנחות שאינן מעוגנות בעוּבדות ועל-כן אין לאמצהּ. "עיון בשומה מלמד שהשומה אינה מבוססת על נתונים ספציפיים של המערער והכנסותיו, אף אינה מבוססת על השוואת הון, או על תחשיבים כלכליים מקצועיים, אלא על יסוד הנחות שרירותיות שאין להן בסיס (ספק האם ניתן להגדיר בנסיבות אלו את האומדנא שנערכה כאודנא 'לקולא, מתוך גישה שמרנית', כפי שטען פקיד השומה). אף שהשומה הוצגה כשומה שנערכה על בסיס השוואת הון, לא נערכה השוואת הון בין שתי הצהרות הון, אף לא בין נתונים אובייקטיביים בדבר הונו של המערער בשתי נקודות זמן. ככל שפקיד השומה ביקש לבנות את השומה על יסוד השוואה בין הצהרות של המערער בדבר הונו, לא ברור מדוע התבקש המערער להגיש הצהרת הון אחת בלבד, ליום 31.12.2020 (אשר הוגשה ביום 5.1.2022), מבלי שהתבקש להגיש הצהרת הון גם למועד מוקדם יותר, (31.12.2018 או מועד אחר) לשם ביצוע השוואה ולשם קביעה סבירה של גידול ההון. זאת ועוד, פקיד השומה לא הסתמך על נתונים אובייקטיביים המצויים בידו לשם ביצוע ההשוואה [...] לא זו אף זו. עיון בהצהרת ההון מגלה כי המערער דווקא הצהיר בהצהרת ההון על הסכום שנתפס בביתו השייך לו [...] כך או כך. ההנחות שלפיהן הנכסים, כולם או חלקם, היו בידי המערער בשנת 2018, היא הנחה שרירותית, שאין לה אחיזה במציאות, ואין אפשרות לערוך על בסיסה שומה המבוססת על גידול הון. משמעות השומה שנערכה על ידי פקיד השומה היא כי הסכום שנתפס בידי המערער, נקבע כהכנסה לפי סעיף 2(1) בפקודת מס הכנסה, ויוחס באופן שרירותי לשנתיים, ללא כל עיגון במציאות" (פס' 32-27 לפסק-הדין).