שיפוי מעסיקים בגין תשלומי מילואים | מחירי העברה, עסקות מלאכותיות ומחילת חוב | רכישה עצמית, סיווג הפסדים והכנסות מהשכרה ומכירת מקרקעין, דמי ניהול לחברה קשורה, הפרשות וקנס גירעון | הגדלת מס רכישה בעקבות תוספת להסכם ועוד
07/05/2024
שיפוי מעסיקים בגין תשלומים למשרתי מילואים
ביום 1.5.2024 פורסמו ברשומות תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהוא שירות חירום) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024 ("הוראת השעה") (קישור להוראת השעה).
בגדרהּ של הוראת השעה נקבע, כי המוסד לביטוח לאומי ישפה מעסיק* של עובד** בשיעור של 20% משכרו היומי של העובד בתקופה של שלושת החודשים שקָדמו לחודש בו הֵחל שירות המילואים כפול מספר ימי שירות המילואים שביצע העובד. זאת, בְּשל תשלומים ששילם המעסיק לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה ועל תשלום דמי ביטוח ששילם בעד העובד, לגבי תקופת שירות המילואים.
* "מעסיק" מוגדר בתקנה 1 להוראת השעה כמעביד כאמור בסעיף 376 לחוק הביטוח הלאומי.
** "עובד" מוגדר בתקנה 1 להוראת השעה כעובד ששירת בשירות מילואים, אך למעט עובד של מעסיק ציבורי כהגדרתו בתקנה האמורה (המדינה, גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב וקופת חולים).
הוראת השעה תעמוד בתוקפה עד ליום 31.12.2024 והתשלומים הראשונים מכוחה, לרבות תשלומים עבור התקופה שמיום 7.10.2023 עד יום פרסומה (1.5.2024), ישולמו עד 60 מיום הפרסום כאמור.
סקירה של ענף הרכב
רשות המסים פרסמה ביום 1.5.2024 את הסקירה השנתית אודות "מיסוי ונתונים נבחרים על ענף הרכב", וזאת ביחס לשנים 2023-2022.
הסקירה הינה בדגש על מגמות ארוכות טווח וכוללת מספר חלקים, תוךך שהחלק שפורסם (חלק א) מתמקד בנתוני ההכנסות ממסים, מגמות במיסוי ובייבוא, התייחסות לשיטת המיסוי ולהתפתחות ברכישות של רכב חשמלי, וחלוקת השוק לפי סוגי היבואנים.
למַעבר לפרסום, לחצו כאן.
מחירי העברה, עסקות מלאכותיות ומחילת חוב
לאחרונה ניתנו שני פסקי-דין חשובים אליהם נתייחס בהרחבה במבזק נפרד:
האחד, פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט ד"ר ש' בורנשטין) בעניין איביי מרקטפלייס ישראל בע"מ (חברה מקבוצת eBay), שבו נדונו מספר מחלוקות בין פקיד-שומה נתניה לבין המערערת ביחס לפעילותה. בית-המשפט קיבל את מרבית טענותיה של המערערת תוך שהוא קובע מספר קביעות חשיבות ביותר לעניין סיוּוגה של פעילות כפעילות הפצה. במסגרת פסק-הדין נדוֹנה ונדחתה גם טענתו של פקיד-שומה נתניה ביחס לפעולות מלאכותיות לשיטתו שביצעה המערערת.
השני, פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט ד"ר א' גורמן) בעניין מוצרי שלם אריזות (1998) בע"מ ושלם פתרונות אריזה בע"מ, שגם במסגרתו נדוֹנה ונדחתה טענת פקיד-שומה נתניה לעסקה מלאכותית מצד המערערות (חברת אם וחברת בת שביצעו שינוי מבנה) ונדחתה גם טענתו הנוספת של פקיד-השומה לפיה בוצעה מחילת חוב ביחס לחובות בשטרי הון שהונפקו על-ידי חברת הבת לבעלת מניותיה הקודמת.
למַעבר לפסק-הדין בעניין איביי, לחצו כאן;
למַעבר לפסק-הדין בעניין מוצרי שלם אריזות, לחצו כאן.
רכישה עצמית, סיווג הפסדים והכנסות מהשכרה ומכירת מקרקעין, דמי ניהול לחברה קשורה, הפרשות, קנס גירעון ועוד
ביום 24.4.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין גוזלן.
עניינו של פסק-הדין בשלושה ערעורים שהדיון בהם אוחד על שומות שקבע המשיב (פקיד-שומה באר-שבע) בצווים למר שמעון גוזלן – המערער מס' 1 ובעל המניות במערערת מס' 2 ובמערערת מס' 3; למערערת מס' 2 – ג.ש. ארז שירותים כללים בע"מ שהיא חברה משפחתית כהגדרתה בסעיף 64א לפקודת מס הכנסה כאשר מר גוזלן הוא הנישום המיַיצג; ולמערערת מס' 3 – ש.י.א. רפאל פרוייקטים בע"מ שהיא חברה יזמית העוסקת בבניית מבני מגורים ובמכירתם.
לניתוח פסק-הדין ושלל הסוגיות שנדונו בגדרו, לחצו כאן.
הגדלת מס רכישה בעקבות תוספת להסכם
ביום 17.4.2024 ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין משה חדיף בנין והשקעות בע"מ.
לניתוח פסק-הדין, לחצו כאן.
רכישת קרקע ושירותי בנייה או רכישת נכס מוגמר?
ביום 17.4.2023 ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין בליס דר בע"מ, אליו נדרשנו במבזק מס' 2019 מיום 23.4.2023 (קישור למבזק).
נזכיר, כי באותו מקרה, דחתה ועדת-הערר את הערר וקבעה, כי המהות הכלכלית האמיתית של הסכם המכר והסכם שירותי הבנייה היא של הסכם לרכישת מפעל מוגמר.
בהמשך לכך נבקש לעדכנכם, כי העוררת הגישה ערעור על פסק-הדין לבית-המשפט העליון ואתמול, 6.5.2024, ניתן פסק-הדין בערעור.
בעקבות הערות המותב (השופטים נ' סולברג, ד' מינץ ו-י' כשר), הודיעו ב"כ המערערת כי זו איננה עומדת עוד על ערעורה, והערעור נדחה ללא צו להוצאות (קישור לפסק-הדין).
בקשה לצירוף ראיות ומחיקת סעיפים מסיכומים במסגרת תובענה ייצוגית
בחודש דצמבר 2020 הגישו ה"ה בצלאל לינציץ, אהוד שצברג, אמיר שגב, רחל לוי ויהודה אליעזר ברק ("המבקשים") בקשה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב לאישור תובענה ייצוגית ("הבקשה לאישור" או "הבקשה") כנגד קרנות פנסיה המנהלות קרן פנסיה מקיפה לעמיתים ותיקים, שהיא "קופת גמל לקצבה" כמשמעותה בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964 ובחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, ובכללן מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ, קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ, קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ ונתיב – קרן הפנסיה של פועלי ועובדי מפעל משק ההסתדרות בע"מ ("המשיבות").*
* במקור, הבקשה לאישור הוגשה ביחס לארבע קרנות פנסיה נוספות, אך בעקבות בקשה להורוֹת על סילוקה על הסף של הבקשה ביחס לאותן קרנות נתקבלה החלטת בית-המשפט למחוק את הקרנות האמורות מהבקשה (קישור להחלטה).
בתמצית, עניינה של הבקשה לאישור בטענת המבקשים לפיה המשיבות נהגו ברשלנות והֵפרו את חובות האמון והזהירות שלהן כלפי חברי הקבוצה* בכל הנוגע ליישום הוראות תיקון 190 לפקודת מס הכנסה משנת 2012 ובכך גרמו נזקים רחבי היקף לחברי הקבוצה.
* בבקשת האישור צוין, כי "הקבוצה" כוללת "כל יחיד אשר הגיע לגיל הזכאות, המקבל ו/או קיבל קצבה יחידה מאת אחת מקרנות הפנסיה שבהסדר ואשר לא היוון את קצבתו, משלמת הקצבה שלו לא זיכתה את קצבתו ביתרת הפטור (כהגדרתה לעיל) המגיעה לו על פי סעיף 9א' לפקודה ובהתאם להוראת תקנה 9(ג) לתקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), תשנ"ג-1993 כולה או חלקה וזאת החל מיום 1.1.2012 ואילך".
ביום 26.4.2024 ניתנה החלטת בית-המשפט בבקשה שהגישו המשיבות לצרף ראיות נוספות* ובבקשה שהגישו המבקשים למחוק מסעיפי המשיבות את ההתייחסות לאותן ראיות.
* במסגרת תשובתן לבקשת האישור, טענו המשיבות, בין היתר, כי במהלך השנים הן קיימו שיח ושיג עם רשות המסים בקשר לתיקון 190 ויישום הפטוֹר הנוסף בקצבאות גמלאיהן ואף צירפו מסמכים אשר אותרו על ידיהן מהשנים 2013, 2015 ו-2019. נושא השיג והשיח בין המשיבות לבין רשות המיסים עלה במסגרת החקירה הנגדית אשר נערכה למצהיר מטעם המשיבות, במסגרתה הוטח בעֵד כי לא היה כל שיג ושיח עם רשות המיסים וכי מדובר בטענה אשר "הומצאה" על ידי המשיבות. בנוסף, בחקירתו הנגדית של המבקש 1 מר אמיר שגב, העיד זה בנוגע לפגישה אשר התקיימה בשנת 2018, בה נכחה כביכול גם אשתו. באשר לכך, ב"כ המבקשים התנגד לחקירה בהקשר לפגישה זו ועת יצא העד בזמן התנגדותו, העיד ב"כ המבקשים כי לא הייתה פגישה כלל.
במסגרת בקשתן לצירוף ראיות עותרות המשיבות לצירוף מסמכים הקשורים לשני נושאים אלה, קרי: הן באשר לשיג ולשיח בינן לבין רשות המיסים (בהקשר לכך, מבקשות המשיבות לצרף שתי הודעות דואר אלקטרוני האחת מיום 12.7.2012 והשנייה מיום 21.11.2012 בין עובדי המשיבות דאז לבין רשות המיסים) והן באשר לקיומה של פגישה בה נכחה אשתו של המבקש 1 בשנת 2018 (בהקשר לכך מבקשות המשיבות לצרף תצהיר אשר נחתם על-ידי אשתו של המבקש 1 ביום 18.10.2018.
בית-המשפט, מפי השופטת ל' ביבי, קיבל את בקשת המשיבות להגיש את הראיות הנוספות ודחה את בקשת המבקשים למחוק סעיפים מסיכומי המשיבות בהן התייחסו אלו לראיות הנוספות (קישור להחלטה).
בקשה לסלק ערעור על פסילת ספרים ושומות לפי מיטב השפיטה
ביום 10.4.2024 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין נתנאל.
ביום 9.1.2022 נערכה ביקורת ניהול ספרים מטעם המשיב (פקיד-שומה חולון) בעסקו של המערער, במסגרתה נמצאו ליקויים בגין אי-רישום תקבולים ובגין אי-רישום פרטי תשלום בקבלות. בסיום הביקורת נערך דוח ביקורת המפַרט את הליקויים, המערער חתם על הדוח, והדוח נשלח לכתובת הדוא"ל של המערער.
בהמשך לביקורת, ביום 16.1.2022 נשלחו למענו הרשום של המערער בדואר רשום שתי הודעות על ליקויים. בהתאם למרשמי דואר ישראל, ההודעות לא נדרשו על-ידי המערער. המערער גם לא פנה למשיב בעקבות הביקורת, לא בהסבר לליקויים ולא בבקשה שייערך לו שימוע. משכך, המשיב פָּסל את ספרי המערער לשנים 2021 ו-2022. יצוין, כי גם בשנים 2013 ו-2014 עָרך המשיב ביקורות ניהול ספרים אצל המערער, והמערער הגיש בקשות לשימוע בגין ממצאי הביקורות.
ביום 31.10.2923 הגיש המערער (באיחור) דוחות מס לשנים 2021 ו-2022. עם זאת, עֵקב פסילת הספרים הוציא המשיב למערער בימים 13.11.223 ו-25.11.2023 שומות לפי מיטב השפיטה לשנות-המס 2021 ו-2022.
המערער פנה למשיב בעניין וביקש לבטל את פסילת הספרים ואת השומות לפי מיטב השפיטה.
המשיב סירב והמערער הגיש את הערעור שבכותרת על ההחלטה לפסילת הספרים ועל השומות שיצאו לו.
בהמשך, הגיש המשיב בקשה לסילוק הערעור על הסף. לטענתו, סעיף 145ב(א)(1) לפקודת מס הכנסה קובע כי ניתן לבקש מהמשיב תוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה על ההחלטה לפסילת ספרים לחזור ולעיין בה, ובענייננו, זכות זו עמדה למערער עד ליום 22.2.2022 לכל המאוחר, כך שהמערער לא עמד במועדים הקבועים לו.
חלף זאת, כעבור כשנתיים ולאחר שחלפו המועדים הקבועים בחוק פנה המערער בבקשה למשיב לתיקון הדוחות. עוד טוען המשיב, כי סיכויי הערעור נמוכים.
בית-המשפט, מפי השופטת סרוסי, דחה על הסף את חלק הערעור הנוגע לפסילת הספרים ולא דחה על הסף את הערעור על השומות (קישור להחלטה).
תביעת פיצויים כנגד רשות המיסים
ביום 19.4.2024 ניתן פסק-הדין של בית-משפט השלום בירושלים בעניין סיטרין.
עניינו של פסק-הדין בתביעה שהגיש התובע לחיֵיב את הנתבעת, מדינת ישראל – רשות המיסים, בפיצוי בסך 75,000 ₪ בגין נזקים נטענים שנגרמו לו כתוצאה מפעולות שננקטו בעניינו בידי הנתבעת, ובכללן הטלת העיקול על חשבונותיו.
בתביעתו, טוען התובע כי הוא נעדר הכנסות מעסק מספר שנים, בְּשל מצבו הבריאותי, ומתקיים מקצבת הבטחת הכנסה (וכן קיבל סיוע מאמו, עד לפטירתה).
לפי הנטען, למרות שלתובע אין הכנסות מעסק נשלחו אליו – בתקופה שבין יולי 2020 לבין אוקטובר 2021 – דרישות לתשלום מקדמות, הודעה על קנסות בגין אי-הגשת דו"חות ואי-תשלום מקדמות, ולאחר מכן אף הודעות על הטלת עיקולים על חשבונות הבנק שלו בבנק דיסקונט ובבנק הפועלים, וכן הודעות על עיצומים כספיים בגין אי-הגשת דו"חות ואי-תשלום מקדמות.
לטענת התובע, הוא פנה לנתבעת בדרישה לסגור את התיק באוגוסט ובאוקטובר 2020, וכן שלח בפברואר ובאפריל 2021 תצהירים הכוללים בקשה ודרישה לסגור את התיק, אולם רק לאחַר פגישה שנערכה באוקטובר 2021 עם מר שמעון יוחאי אבן חיים, אשר שימש כסגן פקי- שומה רמלה, נשלחו לו, בנובמבר 2021, הודעות על ביטול הדרישות.
לטענת התובע, הוכח על ידיו כי לא היתה מלכתחילה כל סיבה לפתוח את התיק בעניינו, ומקור התלונה, נגדו וכן נגד בנו, היה במישהו שביקש להתנכל להם.
לטענתו, התיק נפתח באופן שרירותי, ולא היה מקום לשלוח לו את ההודעות, הדרישות והעיקולים.
עוד טוען התובע, כי משלוח ההודעות והטלת העיקולים גרמו לו לנזק, שכְּן בְּשל העיקולים הוא לא קיבל סיוע ממשלתי בתקופת הקורונה, ובנוסף הטלת הסנקציות והעיקולים פגעה בבריאותו, גרמה לו לעוגמת נפש, וכן לביטול זמנו.
לטענת הנתבעת יש לדחות את התביעה.
לטענתה, התיק כנגד התובע נפתח בהתבסס על ידיעות ומידע שהגיעו לידיה, הדרישה שנשלחה לתובע להמצאת דו"חות מס נשלחה לתובע נוכח אותו מידע ומכוח סמכותה שבדין, בין היתר מכוח הוראת סעיף 131(א)(6) לפקודת מס הכנסה, שהיא סמכות רחבה המקנה סמכות לפקיד-השומה לדרוש הגשת דו"ח, וכי התובע לא התייצב לישיבת בירור אליה הוזמן, ומשלא קיים את הדרישות שנשלחו אליו נשלחו הודעות על עיצומים והוטלו עיקולים, בהתאם להוראות הדין.
הנתבעת טוענת, כי בכך פעלה היא בהתאם להרשאתה החוקית, ולא נפלה כל רשלנות בפעולותיה.
הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי התיק כנגד התובע נסגר לא משום שהוכיח כי אין לו כל הכנסות, אלא נוכח מסקנת פקיד-השומה כי לא היתה תוחלת מיסוי בהמשך ההליכים.
עוד טוענת הנתבעת, כי הנתונים נבחנו על-ידי הגורם המקצועי אשר הפעיל את שיקול דעתו, ומוסיפה כי לפני הטלת העיקול נשלחו על ידיה הודעות לתובע, והיא נקטה משנה זהירות טרם הטלתו.
כן טוענת הנתבעת, כי לא הוכח שהתנהלותה היתה התנהלות שלא בתום-לב או תוך הפרה של נורמות מנהליות, ובוודאי שלא בעוצמה המצדיקה פיצוי, כי התובע לא הוכיחו קיומו של קשר סיבתי לנזק הנטען, וכי מכל מקום יש אָשָם תורם מלא של התובע.
בנוסף, הנבתעת מכחישה את הנזקים להם טען התובע.
בית-המשפט, מפי השופטת ל' בנמלך, דחה את התביעה (קישור לפסק-הדין).