עדכוני מלחמה | הארכת הפטוֹר מתשלום חובות אגרה לרשם התאגידים | תקן דיווח כספי בינלאומי חדש בנושא הצגה וגילוי בדוחות הכספיים | פריסת תגמולי מילואים מהמל"ל | עיכוב ביצוע החלטת מנהל מע"מ שלא לרשום אדם כעוסק | חשבוניות פיקטיביות ועוד
14/04/2024
הודעה בדבר יישוב ספר לפי חוק מס רכוש
על-פי סעיף 35 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 ("חוק מס רכוש"), יישוב ספר, לצורך קבלת הפיצויים, הוא יישוב אשר שר האוצר, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, הודיע כי הוא יישוב ספר.
בהתאם לכך, נקבעו בהודעות שונות במהלך השנים עשרות ישובים כיישובי ספר.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי פורסמה הודעה בדבר יישוב ספר לפי חוק מס רכוש ("ההודעה") (קישור להודעה) לפיה היישובים בוקעתא, בני יהודה, חד נס, חספין, כפר ורדים, קצרין ורמת טראמפ נוספו לרשימת יישובי הספר, מיום 7.10.2023, וזאת לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום 7.10.2023 ועד ליום 7.10.2024.
תחולת ההודעה נקבעה רטרואקטיבית מיום 7.10.2023.
אוּשר מתווה הפיצויים לעסקים בצפון לחודשים ינואר-פברואר 2024
במבזק מס' 2052 מיום 21.11.2023 דיווחנו, בין היתר, על פרסום תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023 ("הוראת-השעה") (קישור להוראת השעה).
כזכור, במסגרת הוראת-השעה נקבע פיצוי מוגדל לאזורים שנפגעו מהלחימה באופן מיוחד וממושך ("האזור המיוחד"), בתקופה שמיום 7.10.2023 ועד ליום 31.10.2023 בְּשל נזקים שנגרמו לאזורים האמורים בתקופה זו.
בהמשך לכך, דיווחנו במבזק מס' 2063 מיום 31.1.2024 על פרסום תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד-2024 ("התיקון") (קישור לתיקון) ותקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ד-2024 ("התיקון הנוסף") (קישור לתיקון הנוסף).
במסגרת התיקון נקבע, כי לרשימת היישובים באזור המיוחד ייווספו הישובים אור גנוז, בר יוחאי, מירון ספסופה וקדיתא. עוד נקבע, כי מעסיקים המשלמים שכר לעובדים אשר פונו מבתיהם בְּשל המצב הביטחוני, ימשיכו לקבל פיצוי עד לסיום תקופת הפינוי לפי החלטת הממשלה שחלה לגבי הישוב בו מתגורר העובד.
ואילו במסגרת התיקון הנוסף נוספו תקופות זכאות לפיצויים ליישובים באיזור המיוחד, וזאת עבור החודשים נובמבר-דצמבר 2023 בהתאם לאיזור היישוב.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 9.42024 פורסמו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ד-2024 ("התיקון השלישי") (קישור לתיקון השלישי).
בגדרו של התיקון השלישי נקבע, כי הפיצוי המוגדל ימשיך להינתן ליישובים באזור קו העימות בצפון, וכן שדה אליעזר ויסוד המעלה כמפורט בתוספת החמישית או יישוב אשר פוּנה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, ואשר ההחלטה האמורה הייתה בתוקף עד לתום שנת 2023.
התקופה שבְּשל נזקים בה יינתנו פיצויים מוגדלים כאמור היא תקופת ינואר ופברואר 2024.
ההוראות הקבועות בתיקון השלישי מאריכות את התקופה שבְּשל נזקים בה יינתנו פיצויים מוגדלים כאמור וכוללות את ההתאמות לקביעת המתווה כאמור, במסלול שכר, מסלול המחזורים, מסלול החקלאים ומסלול קבלן הביצוע.
למַעבר להודעת דוברוּת רשות המיסים בנושא, לחצו כאן.
הארכת הפטוֹר מתשלום חובות אגרה לרשם התאגידים
במבזק מס' 2055 מיום 5.12.2023 הבאנו בפניכם מספר נקודות לתשומת הלב לקראת תום שנת-המס 2023* ובכלל זאת התייחסנו, בין היתר, ליתרונות הגלומים בפירוק חברות פרטיות שאינן פעילוֹת, בפרט אם הפירוק יחל לפני תום שנת-המס 2023, ובכלל זאת לחיסכון בתשלום אגרות שנתיות לרשם החברות.
* למַעבר למבזק בעניין זה, לחצו כאן.
כפי שציינו שם, חברה פרטית שהתאגדה בישראל, לרבות חברה שאינה פעילה, חייבת כל שנה לא רק בדיווח לרשם החברות אלא גם בתשלום אגרה שנתית בגובה של כ-1,200 ₪ (עלות מופחתת בכפוף לתשלומה במועד), כאשר אי-תשלום האגרה עלול להביא לסיוּוגה של החברה כ"חברה מפירה", סטטוס הגורר סנקציות על החברה ונושאי המשרה בה.
בהקשר זה הוספנו והדגשנו, כי תקנות החברות (אגרות), תשס"א-2001 ("תקנות האגרות") קבעו הוראת-שעה* המַקנה, בתנאים מסוימים, פטוֹר מתשלום אגרות (גם רטרואקטיבית!), אך הוראה זו עתידה לפקוע ביום 29.2.2024.**
* ראו תקנה 5א לתקנות האגרות.
** ראו סעיפים 3 ו-13 לחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים), התשפ"ד-2023 (קישור לחוק).
במקור, הוראת השעה נקבעה ל-5 שנים שהיו אמורות לפקוע ביום 14.12.2022, ראו תקנה 8 לתקנות החברות (אגרות) (תיקון), התשע"ח-2017 (קישור לתקנות). עם זאת, תוקפהּ של הוראת השעה הוארך מכוח הוראות סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת וזו פקעה ביום 14.2.2023 (ראו הודעת רשם התאגידים).
ואילו ביום 14.5.2023 פורסמו תקנות החברות (אגרות) (תיקון) (הארכת הוראת שעה), התשפ"ג-2023 ("התיקון") (קישור לתיקון). על-פי התיקון, תקופת הפטוֹר תוארך, וזאת כנגזר מסוג החברה והליך הפירוק שנבחר: ביחס לחברות שתתפרקנה מרצון "בהליך מזורז" (פירוק שמתאפשר רק לחברות שאין להן נכסים, חובות וכיוצ"ב ופירוקן נחשב פשוט ומהיר) – הפטוֹר יינתן אם הפירוק יסתיים עד ליום 31.12.2023; ביחס לחברות שתתפרקנה מרצון בהליך "רגיל" – הפטוֹר יינתן אם הליך הפירוק יחל עד ליום 31.12.2023 ויסתיים עד ליום 31.12.2024; ואילו ביחס לחברות בית משותף (המוּכּרות גם כחברות גוש חלקה או חברות מקרקעין) – הפטוֹר הוארך בחמש שנים נוספות (עד מאי 2028).
עם זאת, בעקבות פרסום צו הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים) (הארכת תקופת הדחייה ותיקון התוספת השלישית לחוק), התשפ"ד-2024 ("הצו") (קישור לצו), תוקפהּ של הוראת-השעה הוארך עד ליום 29.4.2024, וזאת גם לגבי בקשות שהוגשו לאחַר יום 29.2.2024.
נזכיר, כי פירוק מרצון של חברה פרטית (המאוגדת בישראל) כרוך בהליך פשוט יחסית שהפך לפשוט עוד יותר בעקבות תיקון 32 לחוק החברות* שנכנס לתוקף ביום 15.9.2019 ולאחרונה ניתנו הקלוֹת לחברות מֵפרות בעלוֹת שעבודים (מתאפשרת הגשת בקשה לפירוק מרצון מזורז גם לחברות אלו) ולחברות שכבר הֵחלו בעבר במסלול פירוק מרצון רגיל (מתאפשר מַעבר מהיר למסלול הפירוק המזורז).**
* תיקון עקיף שהתקבל במסגרת חקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (קישור לחוק).
** למַעבר להנחיות לגבי פירוק מרצון מטעם רשם התאגידים במשרד המשפטים, לחצו כאן.
עוד נזכיר, כי ביחידת החברות ברשות התאגידים נוסף שירות המאפשר ללקוחות לחתום על מסמכי הבקשה לפירוק חברה מרצון בהליך מזורז בפני בוחֶן תאגידים, ללא עלות כספית, באמצעות חתימה מרחוק בשיחת וידאו בתיאום מראש עם הבוחֶן או בהגעה פיזית ללשכת השירות של התאגידים.
שירות זה הוא בנוסף להגשה המקוּונת של בקשה לפירוק חברות באתר של הרשות, והוא מותאם לחברות ללא חובות, נכסים והליכים משפטיים או מנהליים תלויים ועומדים.
לפרטים נוספים בעניין זה, לחצו כאן.
פריסת תגמולי מילואים מהמוסד לביטוח לאומי
במבזק מס' 1976 מיום 29.5.2022 דיווחנו על פרסום חוזר מס הכנסה מספר 2/2022 בנושא "סעיף 8(ג) לפקודה – פריסת הכנסה" (קישור לחוזר) המפַרט את עמדת רשות המסים ביחס לפריסת הפרשי שכר והפרשי קצבה (סעיף 8(ג)(1) לפקודת מס הכנסה); פריסת פדיון ימי חופשה (סעיף 8(ג)(2) לפקודה); פריסת מענק פרישה, מענק עֵקב פטירה וסכום המתקבל מהיוון קצבה (סעיף 8(ג)(3) לפקודה); פריסת סכום המתקבל מחזרה מרצף קצבה בהתאם לסעיף 9(7א)(ז) לפקודה; פריסת סכום המתקבל מחזרה מרצף פיצויים בהתאם לסעיף 9(7א)(א)(4)(ד) לפקודה; פריסת דמי לידה המתקבלים מהמוסד לביטוח לאומי; ופריסת הכנסות שמתקבלו לאחַר פטירה.
החוזר האמור והתנאים שנקבעו בו חלו ממועד פרסומו והם החליפו את התנאים המצויים בסעיף 3 לחוזר 5/78 וכן את הוראות חוזר מס הכנסה מספר 10/2011 בנושא: "הכנסות מעבודה ו/או מענקי פרישה /פטירה המתקבלות לאחר אריכות ימים" וכן הנחיות קודמות שאינן תואמות את הוראות החוזר החדש.*
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 8.4.2024 פורסמה הודעת רשות המיסים בנושא פריסת תגמולי מילואים מהמוסד לביטוח לאומי (קישור להודעה).
על-פי ההודעה, ניתן יהיה לייחֵס תגמולי מילואים בעבור שנת-המס הקודמת לשנת-המס אליה הם מתייחסים וזאת הן לשנת-המס שבה התקבלו תגמולי המילואים והן לשנת-המס אליה הם מתייחסים.
הייחוס כאמור יבוצע בהתאם לבקשת הזכאי/ת ובכפוף להגשת דו"ח שנתי או בקשה להחזר מס, וזאת על-גבי טופס 116ג שעודכן והתווספה לו התייחסות לפריסת דמי לידה ותגמולי מילואים מביטוח לאומי (קישור לטופס המעודכן).
במקביל, התווסף סעיף 7א לחוזר מס הכנסה מספר 2/2022 (קישור לחוזר המעודכן).
פתיחת המערכת לשידור דוחות שנתיים של יחידים לשנת-המס 2023
במבזק מס' 2068 מיום 12.3.2024 דיווחנו על הודעתה של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המיסים, בדבר פתיחת המערכת לשידור דוחות שנתיים של חברות לשנת-המס 2023 (קישור להודעה).
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 9.4.2024 פורסמה הודעתה של רו"ח קלימן בדבר פתיחת המערכת לשידור דוחות שנתיים של יחידים (קישור להודעה).
הנפקת קבלות לתורמים באמצעות מערכת התרומות הדיגיטלית של רשות המסים
פורסמה הודעת רשות המיסים לפיה הָחל מיום 1.1.2025 יתבקשו מוסדות הציבור שהינם בעלי אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה להנפיק את הקַבָּלות לתורמים באמצעות מערכת התרומות הדיגיטלית של רשות המסים.
החיבור למערכת ייעשה באמצעות תוכנה להפקת קבלות על תרומות המאפשרת התממשקות למערכת או באמצעות יישומון ייעודי שמפתחת רשות המסים בימים אלה.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.
לפרטים נוספים, אנא היכנסו לדף המידע בנושא מערכת התרומות הדיגיטליות באתר רשות המיסים.
החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי לשנת 2022
רשות המסים פרסמה את קובץ החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי לשנת 2022 (253 החלטות) על מפרי דיווח שלא דיווחו למכס על הכנסת כספים לישראל והוצאתם בשנת 2022.
להורדת הקובץ, לחצו כאן.
פורסם תקן דיווח כספי בינלאומי חדש בנושא הצגה וגילוי בדוחות הכספיים
ביום 9.4.224 פרסם המוסד הבינלאומי לתקינה בחשבונאות (ה-IASB*) את תקן דיווח כספי בינלאומי מס' 18 (IFRS 18) בנושא הצגה וגילוי בדוחות הכספיים (Presentation and Disclosure in Financial Statements).
* the International Accounting Standards Board
התקן החדש מחליף את תקן IAS 1 בנושא הצגת דוחות כספיים והוא יחול על דוחות כספיים לתקופות שנתיות המתחילות ביום 1.1.2027 או לאחריו, אך ניתן להחילו מוקדם יותר.
למַעבר להודעת ה-IASB בנושא, לחצו כאן.
עיכוב ביצוע החלטת מנהל מע"מ שלא לרשום אדם כעוסק
ביום 11.4.2024 ניתנה החלטתו של בית-המשפט העליון בבקשת רשות הערעור שהגישה חברת סנטר המושבה 975 על החלטת בית-המשפט המחוזי בירושלים מיום 11.1.2024 (לא פורסמה).
המבקשת רכשה מיַזָם אופציה בלתי-סחירה לרכישת מחצית מהזכויות בפרויקט נדל"ן בטבריה, במחיר סופי שנקבע מראש, ושלפי תנאי העִסקה ישולם כאשר יינתנו לפרויקט ההיתרים הדרושים להקמתו.
המבקשת שילמה ליזם, במסגרת עסקה זו, מע"מ כדין שהועבר אל מנהל מע"מ.
ביום 4.12.2022 הגישה המבקשת למנהל מע"מ (המשיב 1) בקשה מקוּונת להירשם כעוסק, בהתאם לסעיף 52(ב) לחוק מע"מ.*
* סעיף זה קובע כך: "אדם שהוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שהוא מקים עסק, רשאי להירשם כעוסק ומשנרשם דינו לכל דבר וענין כדין עוסק."
בהמשך, מנהל מע"מ טבריה (המשיב 2) החזיר למבקשת את בקשת הרישום שלה וסִווג אותה כ'טיוטה'.
ביום 13.11.2023 הגישה המבקשת ערעור על כך לבית-המשפט המחוזי בירושלים, ובצדו בקשה לעיכוב החלטת המשיב שלא לרשום אותה כעוסק, ולהורוֹת על רישום כאמור עד להכרעה בערעור.
לפי הנטען בערעור, וכן בבקשה דנא, רישום זמני זה מתחייב לשיטת המבקשת מכוח סעיף 64(ג) לחוק מע"מ, לפיו "הגשת ערעור תעכב את ביצועה של החלטת המנהל, זולת אם החליט בית המשפט אחרת". המשיבים התנגדו לבקשת המבקשת וביקשו לדחות את הערעור על הסף, מאחַר שלשיטתם הערעור הוגש בטרם התקבלה הודעה סופית מטעם המנהל.
ביום 11.1.2024 דחה בית-המשפט המחוזי, מפי השופט א' דורות, את שתי הבקשות.
ביחס לבקשת המשיבים לסילוק הערעור על הסף נקבע, בהתאם לסעיף 64(ב) לחוק, כי משום שהמנהל לא השיב לבקשה בתוך 90 ימים, רואים אותו כאילו דחה הוא את הבקשה ועל-כן רשאית הייתה המבקשת להגיש ערעור בנדון.
ואילו ביחס לבקשת המבקשת להורוֹת על רישומה הזמני כעוסק הובהר, כי הוראת סעיף 64(ג) לחוק מע"מ חלה, למשל, כאשר המנהל מקבל החלטה המורה על ביטול רישום כעוסק, דהיינו החלטה המשנה מצב קיים ואת מצבו של העוסק; בשונה ממצב של דחיית בקשה לרישום כעוסק. עוד נקבע, כי על החלטה שלילית של המנהל, כמו ההחלטה לדחות בקשת רישום חדש, לא יכול להינתן 'עיכוב ביצוע' שמשמעותו שינוי המצב הקיים ורישום כעוסק באופן זמני, כנקודת מוצא. זאת, משום שבקשה כאמור אינה להקפאת מצב קיים, אלא לשינויו. בנוסף, הוסבר, כי בקשה לצו עשה זמני, המשנה מצב קיים, היא בקשה חריגה שאין להיעתר לה אלא במקרים חריגים, שמקרה זה אינו נמנה עליהם. כמו-כן, הובהר, כי הסעד הזמני בענייננו זהה לסעד העיקרי בערעור, פרט לממד הזמן, דבר העומד לבקשה לרועץ.
המבקשת לא השלימה עם החלטת בית-המשפט ומכאן בקשת רשות הערעור.
בית-המשפט העליון, מפי השופט ח' כבוב, דחה את הבקשה (קישור להחלטה).
השופט כבוב קבע, כי הבקשה לא כוללת טעם מבורר בעטיו יש ליתן רשות ערעור על-פי אמת המידה הקבועה בסעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, כפי שזו התעצבה בפסיקה, אלא, בעיקרו של דבר, טענות ערעוריות על החלטת בית-משפט קמא; וכי די בכך כדי לדחות את הבקשה.
השופט הוסיף, כי גם בבחינת הדברים בהתאם לאמת המידה, לא מצא שהחלטת בית-משפט קמא תסב למבקשת נזק בלתי-הפיך שאינו ניתן לתיקון באמצעות פיצוי כספי, ומשכך, אין הצדקה ליתן רשות ערעור על החלטת ביניים זו.
השופט הוסיף והִבהיר, כי צו עשה זמני הוא סעד יוצא דופן השמור למקרים חריגים בלבד, כאשר הוא נדרש על-מנת למנוע תוצאה בלתי-הפיכה או קשה ביותר, וכי לא אחת נפסק שבית-המשפט לא יטה ליתן צו עשה זמני המשנה את המצב הקיים, בעיקר כאשר צו זה כמוהו כסעד העיקרי שהתבקש בכתב התביעה, כבענייננו.
אחַר דברים אלה, מצא השופט כבוב לנכון להבהיר את הפרשנות הראויה להוראות סעיף 64(ג) לחוק מע"מ.
לדבריו, טענת המבקשת – לפיה משעה שהגישה ערעור על החלטת המנהל לסרב לרשומה כעוסק, חל עיכוב ביצוע 'אוטומטי' של החלטתו, באופן המצדיק להורות על רישומה כעוסק – מהווה ניסיון לשַוות לסעיף פרשנות אבסורדית שחוטאת לתכלית הסעיף עצמה.
שכּן, על-פי נוסחהּ המקורי של הוראת סעיף 64(ג) בהצעת החוק, נקודת המוצא הייתה כי הגשת ערעור על החלטתו של המנהל, לא מביאה לעיכוב ביצועה של ההחלטה. ברם, במהלך הדיונים שנערכו בכנסת סביב הצעות החוק, התקבלה הצעת לשכת המסחר לשנות את נוסח ההוראה, כך שלבסוף נקבע כי הכְּלָל יהיה עיכוב ביצוע של החלטת המנהל, מושא הערעור, ואילו החריג לכלל יהיה אי-עיכובה, אלא אם החליט בית-המשפט אחרת. כלומר, הפרשנות המוצעת על-ידי המבקשת חותרת באופן מובהק תחת ההסדר המשפטי שנבחר במועדף על-ידי המחוקק ותכליתו.
אשר על כן, הוסיף השופט כבוב, בדין קבע בית-משפט קמא כי הדבר שונה, למשל, ממצב בו המנהל מקבל החלטה על ביטול רישום עסק. זאת, משום שהמצב הקיים עובר להחלטה מסוג זה הינו שהעסק רשום, ועל-כן עיכוב ביצוע ההחלטה מותיר את הרישום שהיה קיים, עובר להחלטה, על כנו – עד להחלטה אחרת של בית-המשפט. כאמור, אין אלה פני הדברים בענייננו.
לבסוף, התייחס השופט כבוב לטענת המבקשת לפיה יש לפרש את סעיף 64(ג) לחוק מע"מ על רקע זכות היסוד לחופש עיסוק, כך שעיכוב ביצוע 'אוטומטי' של החלטה לסירוב רישום אדם כעוסק, יצדיק להורות על רישום.
לדבריו, המקום לדון בטענת לפגיעה בחופש העיסוק להתברר במסגרת הערעור גופו ויש לזכור כי הזכות לחופש העיסוק הינה זכות יחסית שאיננה מוחלטת, ויש לאזן בינה ובין אינטרסים אחרים.
אין די בטענה לפיה הסירוב לרשום אדם כעוסק שולל את הזכות לחופש העיסוק, באופן המשנה מצב נתון בו לכל אזרח נתונה זכות יסוד טבועה זו, כדי לסייע למבקשת בשלב זה. זאת, שכּן אף אם ניתן לראות בהחלטה לסירוב רישום כפוגעת בזכות זו, הרי שעיכוב ביצוע ההחלטה משמרת את המצב הקיים, בו הזכות טרם נפגעה על-ידי הסירוב, והפגיעה הנטענת מעוכבת עד להחלטה אחרת של בית-המשפט.
על-כן, אין בטענה זו כדי לסתור את הקביעה כי הצו לוֹ עתרה המבקשת נועד לשנות מצב קיים, וכאמור לעיל, אין הצדקה להורות על מתן צו מסוג זה בנסיבות ענייננו.
חשבוניות פיקטיביות
פסק-הדין בעניין כהן
ביום 9.4.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין כהן.
עניינו של פסק-הדין בערעור שהגיש המערער ביחס לשומת כפל-מס עסקאות שהשית עליו המשיב (מנהל מע"מ – ביקורת פשיעה חמורה) מכוח הוראות סעיף 50(א) לחוק מע"מ בסך של כ-7.5 מיליון ₪.
זאת, בעקבות הוצאת 28 חשבוניות שלא כדין בקשר עם מכירת זהב.
בית-המשפט, מפי סגן הנשיא השופט ד"ר א' גורמן, דחה את הערעור וחִייב את המערער בהוצאות המשיב בסך 40,000 ₪ (קישור לפסק-הדין).
פסק-הדין בעניין מאיר ברזידה ובניו חברה לבנין בע"מ
במבזק מס' 1961 מיום 1.2.2022 דיווחנו על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין ב.ג. הנדסה ובניה בע"מ ומאיר ברזידה ובניו חברה לבנין בע"מ.
עניינו של הערעור בשאלות תקינותן של החשבוניות שיצאו למערערות, והאם ניתן לנַכּוֹת מס תשומות על בסיסן.
בית-המשפט המחוזי, מפי השופטת י' סרוסי, קיבל את הערעור בחלקו (קישור לפסק-הדין).
אחת משתי המערערות (מאיר ברזידה ובניו חברה לבנין בע"מ) הגישה ערעור על פסק-הדין לבית-המשפט העליון וביום 10.4.2024 ניתן פסק-הדין.
לאחַר שהמערערת שמעה את הערות בית-המשפט (השופט ד' מינץ, השופטת י' וילנר והשופט י' כשר), היא הודיעה כי היא חוזרת בה מערעורה.
הערעור אפוא, נדחה, וזאת ללא צו להוצאות (קישור לפסק-הדין).
ערעורים על שני פסקי-דין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד
פסק-הדין מיום 25.4.2022 – שומה לבעל שליטה בעקבות הכרעת דין פלילית
במבזק מס' 1975 מיום 22.5.2022 דיווחנו על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין דז'לדטי.
עניינו של פסק-הדין בשני ערעורים (שאוחדו) שעניינם תוספות הכנסה שקבע המשיב (פקיד-שומה פתח תקווה) למערער בצווים בסך של כ-42 מיליון ₪, וזאת לגבי שנות-המס 2008-2002.
במסגרת השומה שנקבעה למערער בצו לגבי שנות-המס 2008-2006 נקבעה למערער תוספת הכנסה בסך של כ-10 מיליון ₪ בגין הפקדות שנקבע שבוצעו לחשבונות הבנק של בת-זוגו ושל בנו ובגין משיכות שנקבע שבוצעו מחשבונות הבנק של שלוש חברות שבהן נטען שהמערער שימש בפועל כבעל מניות ומנהל (על אף שהדבר לא עלה ממסמכיהן הרשמיים).
ואילו במסגרת השומה שנקבעה למערער בצו לגבי שנות-המס 2005-2002 נקבעה למערער תוספת הכנסה בסך של כ-32 מיליון ₪, מכוח סעיף 147(א)(1)-(2) לפקודה, לאחַר הכרעת הדין שניתנה בהליך פלילי בעניינו של המערער (ראו עמ' 4 לפסק-הדין), בגין הפקדות לחשבון הבנק של אחת החברות ובגין הכנסתה החייבת של חברה נוספת, וזאת כהכנסה מדיבידנד בידי המערער.
בית-המשפט, מפי סגן הנשיא השופט ד"ר א' סטולר, דחה את הערעור וחייב את המערער בהוצאות ושכ"ט עו"ד המשיב בסך 75,000 ₪ (קישור לפסק-הדין).
בראשית הדברים, נדרש השופט סטולר לשאלה, האם יש לייחֵס למערער את ההכנסה שבהכרעת הדין הפלילית נקבע שהושמטה, וענה על שאלה זו בחיוב.
לדבריו, בהכרעת הדין נקבע שהמערער הוא "המוציא והמביא" בשלוש החברות והוא שפעל בחשבונות הבנק שלהן, והיות שלא הוכח על ידיו כי לא עשה בכספים שנמשכו מחשבונות הבנק האמורים שימוש אישי, אין להתערב בהחלטת המשיב לקבוע למערער תוספת הכנסה על-בסיס אותם הסכומים שבהכרעת הדין נקבע כי הושמטו מהכנסותיהן של שלוש החברות.
השופט סטולר המשיך ונדרש לשאלה, האם יש להוסיף להכנסתו החייבת של המערער את הסכומים שהופקדו בחשבונות הבנק של בת זוגו ושל בנו, וגם על שאלה זו ענה בחיוב, תוך שהוא מציין שאין ליתן אמון בדברי המערער נוכח הסתירות הרבות שבהם ואי-התאמתם לממצאי המשיב.
בנקודה זו, נדרש השופט סטולר לטענת המערער לפיה יש לבטל את השומות שהוציא המשיב לשנות-המס 2005-2002 הן בְּשל חלוֹף הזמן, הן בְּשל אי-הפעלת שיקול דעת נכון והן מהטעם שהשומות הוצאו ללא כל מסמכים או תימוכין בנקאיים אחרים.
השופט נדרש להוראות סעיף 147 לפקודה ודחה את טענותיו האמורות של המערער.
השופט סטולר המשיך ונדרש לטענת המערער (שלהּ הוקדש חלק ניכר מסיכומיו) לפיה הכנסותיו נובעות מפעילות בתחום ניכיון השיקים וקבע, כי היות שהמערער לא שיתף פעולה ולא סיפק למשיב נתונים אשר יש בהם כדי לסייע בבנייתה השומה, אין מנוס אלא לקבל את הנתונים אותם הציע המשיב ועל בסיסם בנה את השומה.
לבסוף, נדרש השופט סטולר לטענת המערער כי לצורך קביעת "הכנסתו החייבת" יש להפחית סכומים מה"הכנסה" שנקבעה לו במסגרת השומה ודחה אף אותה.
פסק-הדין מיום 2.9.2022 – גביית חוב מס הכנסה לפי סעיף 119א לפקודה
במבזק מס' 1990 מיום 11.9.2022 דיווחנו על פסק-דין נוסף של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניינו של דז'לדטי.
עניינו של פסק-הדין בערעור על החלטת סמנכ"לית בכירה לאכיפת הגבייה ברשות המסים לדחות את ההשגה שהגיש דז'לדטי בהתאם להוראות סעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה.
ההחלטה כנגדה מופנה הערעור הורתה לגְבות מדז'לדטי חוב מס של חברת החבובות חנות הצעצועים שלי בע"מ (בפירוק) לשנות המס 2006-2003, לאחַר שזו (כמו גם דז'לדטי וחברות נוספות) הורשעה בביצוע עבירות לפי סעיפים 220(1) ו-220(5) לפקודה. זאת, מכוח הוראות סעיף 119א(ג2) לפקודה.*
* סעיף זה קובע כדלקמן: "נקבעה לחבר בני אדם שומה בשל מעשה מהמעשים המפורטים בסעיף 220 וערעור החבר על השומה נדחה על ידי בית המשפט בפסק דין שאינו ניתן עוד לערעור או שלא הוגש ערעור לבית המשפט, ניתן לגבות את חוב המס שלא שולם על ידי החבר גם ממי שהיה בעל תפקיד באותו חבר בעת ביצוע מעשה כאמור, אם יש בידי פקיד השומה ראיות לכאורה להוכיח שהמעשה נעשה בידיעתו של בעל התפקיד, אלא אם כן הוכיח אותו בעל תפקיד שהוא נקט את כל האמצעים הסבירים להבטחת מניעת המעשה."
בית-המשפט, מפי השופט ד"ר א' גורמן, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
הערעור לבית-המשפט העליון
דז'לדטי הגיש ערעור על שני פסקי-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד לבית-המשפט העליון וביום 11.4.2024 ניתן פסק-הדין.
לאחַר שנשמעו טיעוני הצדדים ולאחַר שבית-המשפט העליון (השופטים י' עמית, נ' סולברג ו-א' שטיין) עיין בחומר שבפניו, קיבל דז'לדטי את המלצת בית-המשפט ומָשך את ערעוריו.
הערעורים אפוא, נדחו, וזאת ללא צו להוצאות (קישור לפסק-הדין).
בפסק-הדין צוין, כי בית-המשפט הִמליץ לפקיד-השומה, ולוּ לצורך ייעול הגביה, "להמשיך בהליכי משא ומתן בלב פתוח ונפש חפצה אל מול דז'לדטי עלמנת להגיע להסדר שיכניס לקופת המדינה כסף אמיתי להבדיל מפסק-דין שאין בו סיכויי גביה".