עדכוני מלחמה | החלטות מיסוי חדשות בנושא שינוי מבנה | שינויים מוצעים בכללי הדיווח לרשות המיסים – הצעת חוק בעקבות התזכיר | דחיית מועד הגשת הדו"ח השנתי | מע"מ בגביית שטרי חוב | סיוּוגה של חברה קבלנית כאיגוד מקרקעין ועוד

נוסח מעודכן של ההוראות המקצועיות בנושא מסלול הוצאות מזכות והתקנות באזור המיוחד

במבזק מס' 2052 מיום 21.11.2023 דיווחנו, בין היתר, על ההוראה המקצועית שפרסמה רשות המיסים בנושא חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 ("החוק") (קישור לחוק) (הוראת ביצוע מס' 2/2023) וההוראה המקצועית הנוספת בנושא תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023 (קישור לתקנות) (הוראת ביצוע מס' 3/2023).

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי פורסם נוסח מעודכן של שתי ההוראות.

להורדת הנוסח המעודכן של הוראת ביצוע מס' 2/2023, לחצו כאן.
לפירוט השינויים והתוספות שבוצעו בהוראת ביצוע מס' 2/2023, לחצו כאן.
להורדת מסמך משלים להוראת ביצוע מס' 2/2023 לגבי החודשים נובמבר-דצמבר 2023, לחצו כאן.

להורדת הנוסח המעודכן של הוראת ביצוע מס' 3/2023, לחצו כאן.
לפירוט השינויים והתוספות שבוצעו בהוראת ביצוע מס' 3/2023, לחצו כאן.
להורדת מסמך משלים להוראת ביצוע מס' 3/2023 לגבי החודשים נובמבר-דצמבר 2023, לחצו כאן.

---

החלטות מיסוי חדשות בנושא שינוי מבנה

לאחַר תקופה ארוכה שבה לא פורסמו החלטות מיסוי על-ידי החטיבה המקצועית שברשות המיסים, פרסמה מחלקת שינויי מבנה שבחטיבה המקצועית 5 החלטות מיסוי:

• החלטת מיסוי מס' 4821/24 (קישור להחלטה) שעניינה במיזוג של שתי חברות פרטיות תושבות ישראל לתוך שלד ציבורי (חברה ציבורית תושבת ישראל שמניותיה רשומות למסחר בבורסה לניירות-ערך בתל-אביב ואשר נעדרת פעילות ונכסים) וצברה הפסדים לצורכי מס, וזאת בדרך של החלפת מניות בהתאם להוראות סעיף 103כ לפקודת מס הכנסה.

• החלטת מיסוי מס' 5591/24 (קישור להחלטה) העוסקת במיזוג של חברה אֵם תושבת ישראל (חברה פרטית בבעלותו המלאה של יחיד תושב ישראל) עִם ולתוך חברת בת (חברה פרטית תושבת ישראל) בבעלותה המלאה (החברות עומדות בתנאי תקנות מס הכנסה (מיזוג חברות שמתקיימים ביניהם יחסים מיוחדים), התשנ"ה-1995), תוך שמועד המיזוג נקבע ליום 30.9.2022 (בהתאם להוראות סעיף 103א1(ב) לפקודה ולחוזר 6/2018).

• החלטת מיסוי מס' 4034/24 (קישור להחלטה) שעניינה בשינוי מבנה דו-שלבי הכולל העברת מניות חברה פרטית תושבת ישראל ("החברה") שבבעלותו המלאה של יחיד תושב ישראל לחברת החזקות (בהתאם להוראות סעיף 104א לפקודת מס הכנסה) ומייד לאחר מכן העברת (הנפת) מניות של חברה פרטית נוספת שמוחזקת על-ידי החברה לחברת ההחזקות החדשה (בהתאם להוראות סעיף 104ג לפקודה).*
  * תשומת לבכם, בין היתר, להוראות הקבועות בפסקות 3.4.10-3.4.3 להחלטה.

• החלטת מיסוי מס' 8807/24 (קישור להחלטה) שעניינה בהבהרה להחלטת מיסוי בהסכם שניתנה בעבר. 
  במסגרת החלטת המיסוי הקודמת הֶעבירה חברה פרטית תושבת ישראל ("החברה") שניים מתוך ארבעה נכסים מוחשיים ובלתי-מוחשיים שהיו בבעלותה לחברה אחות שלה (אף היא חברה פרטית תושבת ישראל) ("החברה האחות") וזאת ללא תמורה ובהתאם להוראות סעיף 104ב(ו) לפקודה ולתקנות מס הכנסה תנאים להעברת נכס בפטור ממס בין חברות אחיות), התשנ"ד-1994 ("תקנות חברות אחיות"). 
  במהלך התקופה הנדרשת (כהגדרתה בסעיף 103 לפקודה) לגבי ההעברה האמורה, מעוניינת החברה להעביר לחברה חדשה בבעלותה המלאה נכס נוסף (שלישי) מבּין ארבעת הנכסים שהיו בבעלותה, וזאת ללא תמורה, ללא חיוב במס וכנגד הקצאת מניות בלבד ובהתאם להוראות סעיף 104א לפקודה.
  במסגרת ההבהרה הנוכחית, נקבע, כי ההעברה הנוספת אינה מהווה "שינוי מבנה נוסף" (כמשמעותו בסעיף 105י1(א) לפקודה) וממילא ניתן לבצעה בדרך של מסירת הודעה לפקיד-השומה בהתאם להוראות סעיף 104ז וללא צורך באישור מראש. שכּן, הנכס הנוסף אינו אחד מהנכסים שהועברו במסגרת ההעברה הראשונה ומהטעם שההעברה הנוספת אינה גורמת לכך שלא יתקיים תנאי מהתנאים לפי חלק ה2 המזכים בהטבות בְּשל ההעברה הראשונה כאמור בסעיף 105י1(א) לפקודה.

• החלטת מיסוי מס' 2992/24 (קישור להחלטה) המהווה אף היא הבהרה להחלטת מיסוי בהסכם שניתנה בעבר.
  במסגרת החלטת המיסוי הקודמת הֶעבירה חברה פרטית תושבת ישראל ("החברה") מניות של חברה פרטית שהיו בבעלותה ("החברה הנוספת") שבידיה נכס אחד בלבד ("הנכס") לחברה אחות שלהּ (אף היא חברה פרטית תושבת ישראל) ("החברה האחות") וזאת ללא תמורה ובהתאם להוראות סעיף 104ב(ו)  לפקודה ולתקנות חברות אחיות. 
  במהלך התקופה הנדרשת (כהגדרתה בסעיף 103 לפקודה) לגבי ההעברה האמורה, מעוניינת החברה הנוספת למכור את הנכס תוך תשלום מס רווחי הון ולהשתמש בכספי התמורה (בניכוי המס) לביצוע השקעות נוספות ודומות ולצורך קידום פעילות החברה תוך פרק זמן קצר לאחַר מכירת הנכס.
  במסגרת ההבהרה הנוכחית, נקבע, כי מכירת הנכס לא תהווה הפרה של הוראות החלטת המיסוי הקודמת.
   

יש לברך על פרסום ההחלטות כמו גם לקוות כי החטיבה המקצועית תשוב לפרסם את החלטות המיסוי בתחומים השונים.

---

שינויים מוצעים בכללי הדיווח לרשות המיסים לרבות לגבי נאמנויות, עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים – הצעת חוק בעקבות התזכיר

במבזק מס' 2065 מיום 25.2.2024 דיווחנו על פרסום תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה ("התזכיר"), בגדרו מוצע לקבוע חובות דיווח שונות לרשות המיסים בעקבות הביקורת שביצע בישראל הפורום העולמי לשקיפוּת וחילופי מידע למטרות מס.*

* The Global Forum on Transparency and Exchange of Information for Tax Purposes (קישור לדף הבית של ה-Global Forum).

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי אתמול (6.3.2024) פורסמה הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 270) (תיקונים להגברת השקיפות בדיני המס ולעמידה בדרישות בין-לאומיות בעניין חילופי מידע), התשפ"ד-2024.

להרחבה בעניין זה, לחצו כאן.

---

דחיית מועד הגשת הדו"ח השנתי לשנת-המס 2023

פורסמה הודעת רשות המסים (קישור להודעה) לפיה הוחלט על מתן אורכה לכלל הנישומים (יחידים, חברות ומלכ"רים) להגשת הדו"חות השנתיים לשנת-המס 2023.

להלן המועדים המעודכנים:
- יחידים החייבים בהגשת דו"ח שאינו מקוּון יגישו עד ליום 31.5.2024;
- יחידים החייבים בהגשת דו"ח מקוּון יגישו עד ליום 30.6.2024;
- חברות, מלכ"רים ובעלי שליטה החייבים בהגשת דו"ח יגישו עד ליום 31.7.2024.

נזכיר, כי לגבי נישומים המיוצגים על-ידי רואה-חשבון (או יועץ מס) ניתנת אַרכּה להגשת הדו"ח בהתאם להסדרים בין הרשות למיַיצגים.

---

דיווח שנתי על ניכויים – פתיחת המערכת המקוּונת לשידור והארכת מועד

אתמול (6.3.2024) פורסמה הודעת רשות המיסים בדבר פתיחת המערכת המקוּונת לשידור דוחות שנתיים של ניכויים ממשכורת ומשכר עבודה (טופס 126) ושל ניכויים מתשלומים שאינם משכורת או שכר עבודה (טופס 856) לשנת 2023.
למַעבר להודעת הרשות, לחצו כאן.

בנוסף, פורסמה הודעתו של מר שלמה אוחיון, סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות ברשות המסים, בגדרהּ צוין כי מנהל רשות המסים, עו"ד שי אהרונוביץ, החליט להאריך את המועד להגשת הדוחות השנתיים לחייבים בהגשת דוחות 126 ו-856 לשנת-המס 2023 עד ליום 31.5.2024.
בנוסף, כוללת ההודעה פירוט ההנחיות לשידור והגשה בתהליך המקוּון, התייחסות לנושא התאמת הדיווחים ומענה על שאלות ותמיכה ביישום.
למַעבר להודעת מר אוחיון, לחצו כאן.

---

טבלות הוצאות מחיה לשנת המס 2021

החטיבה לתכנון וכלכלה ברשות המסים פרסמה את טבלות הוצאות המחיה לשנת 2021.

למַעבר להודעה בעניין זה, לחצו כאן.
למַעבר לטבלות, לחצו כאן.

---

העלאת שיעור המע"מ מ-17% ל-18%

ביום 28.2.2024 פורסם ברשומות צו מס ערך מוסף (שיעור המס על עסקה ועל יבוא טובין) (תיקון), התשפ"ד- 2024 (קישור לצו).
במסגרת הצו, תוקן צו מס ערך מוסף (שיעור המס על עסקה ועל יבוא טובין), התשס"ה-2005 כך ששיעור המע"מ יוגדל מ-17% ל-18%, וזאת הָחל מיום 1.1.2025. 

נזכיר, כי ביום 22.1.224 פורסמה טיוטת צו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכ"רים ומוסדות כספיים) (תיקון), התשפ"ד-2024 ("טיוטת הצו הנוסף") (קישור לטיוטת הצו הנוסף), במסגרתה הוצע לתקן את צו מס ערך מוסף (שיעור המס על מלכ"רים ומוסדות כספיים), התשנ"ג-1992 ולהעלות את שיעור מס השכר ומס הרווח המשולמים על פעילות בישראל של מוסד כספי מ-17% ל-18%. גם זאת, הָחל מיום 1.1.2025.*

* יצוין, כי בדברי-ההסבר לטיוטת הצו הנוסף נפלה טעות סופר, שכּן ההתייחסות שם היא להעלאת שיעור המע"מ ולא להעלאת שיעור מס הרווח ומס השכר על מוסדות כספיים.

הצו הנוסף טרם פורסם ברשומות.

עוד נזכיר, כי במבזק מס' 2061 מיום 15.1.2024 דיווחנו על פרסום תזכיר חוק לתיקון חוק מס ערך מוסף (הוראות לעניין מס שכר ומס ריווח על בנקים) (הוראת שעה) התשפ"ד-2024 ("התזכיר") (קישור לתזכיר), בגדרו הוצע להעלות את שיעור מס הרווח המוטל על הבנקים לשיעור של 26%, וזאת לשנים 2024 ו-2025, תוך שלגבי שנת 2024 השיעור הגבוה יחול לגבי החֵלק היחסי מה"רווח" בשנה זו ממועד כניסת החוק המוצע לתוקף.
גם תיקון מוצע זה טרם פורסם ברשומות.

---

הכרה במפעל כמקדם חדשנות – תזכורת

במבזק מס' 1791 מיום 22.5.2019 דיווחנו, בין היתר, על פרסום הוראות לעידוד השקעות הון (תנאים המעידים על היות מפעל מקדם חדשנות לצורך הגדרתו כמפעל טכנולוגי מועדף), התשע"ט-2019 ("ההוראות") (קישור להוראות).

נזכיר, כי במסגרת ההוראות נקבע, כי מפעל ייחשב ל"מפעל מקדם חדשנות" (כאמור בפסקה (3) בהגדרת המונח "מפעל טכנולוגי מועדף" שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון) אם הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית (כהגדרתה בחוק העידוד) ("רשות החדשנות") אישרה כי רמת החדשנות של המפעל בתקופת הבחינה שווה או גבוהה לרמת החדשנות המקובלת בעולם בתחום הטכנולוגי העיקרי שבו עוסק המפעל, וזאת על-בסיס המבחנים שנקבעו בהוראות האמורות.
עוד נזכיר, כי על מפעל המבקש לקבל אישור מאת רשות החדשנות להגיש בקשה בהתאם להוראות בתוך 90 יום מתום שנת-המס אשר בעדה היא מוגשת.

לפיכך, על חברות המעוניינות לקבל אישור כאמור להגיש בקשה עד ליום 31.3.3024.

---

סיוּוגה של חברה קבלנית כאיגוד מקרקעין וקביעת החבות במס רכישה בגין רכישת מניותיה

ביום 4.3.2024 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בערעור שהגישה יהבים ניהול פרוייקטים לבניה בע"מ על פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 30.11.2021.

להרחבה, לחצו כאן.

---

רישום עסקה במקרקעין ביישוב מיעוטים

רקע

כידוע, סעיף 16 לחוק מיסוי מקרקעין קובע שתקפהּ של עסקה במקרקעין ופעולה באיגוד מקרקעין החייבות במס מותנה בתשלום המס (או הפקדת ערובה או מתן בטוחה אחרת לתשלום המס).
עוד קובע הסעיף, כי מכירת זכות במקרקעין לא תירשם בפנקס המקרקעין, אלא אם כן מנהל מיסוי מקרקעין אישר שהיא פטורה ממס, ששולם המס בשלהּ, או שניתנה ערובה להבטחת תשלום המס כאמור בסעיף.

ביום 21.12.2014 קיבלה ממשלת ישראל ה-34 את החלטה מס' 2365 שבמסגרתה הוחלט להקים צוות שיגבש בתוך 120 ימים מיום קבלת ההחלטה, תכנית לטיפול בסוגיות דיור ביישובי המיעוטים ("הצוות").
הצוות מצא, כי ברבים מן היישובים האמורים, חלק ניכר מעתודות הקרקע לפיתוח הן קרקעות פרטיות אשר בעליהן אינם מעוניינים ליזום בנייה בהן או מתקשים לעשות כן; וכי אחת הסיבות לתופעה זו היא שביישובים במגזר המיעוטים ישנם מקרקעין רבים שאינם רשומים בפנקס המקרקעין על-שם בעליהם בפועל, אלא על-שם בעלים קודמים של המקרקעין. מצב זה מַקשה על השגת מימון לביצוע פעולות בנייה נוספות על הקרקע אשר יכולות להביא לפיתוח הקרקעות והגדלת היצע הדירות ביישובים אלה.
בנוסף, רוכשים המבקשים לרשום את המקרקעין נתקלים לעיתים בקשיים בְּשל העובדה שהבעלים הקודמים של המקרקעין לא דיווחו על עסקות קודמות במקרקעין או לא שילמו את המס אשר הם חייבים בו.

בהחלטת ממשלה מס' 346 הוחלט על יישום המלצות הצוות ובעקבות זאת ביום 30.11.2015 פורסם ברשומות חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 ("חוק ההתייעלות") (קישור לחוק ההתייעלות), בגדרו נכלל תיקון עקיף לחוק מיסוי מקרקעין (תיקון מס' 83).*

* ראו סעיף 9 לחוק ההתייעלות.

במסגרת אותו תיקון, נוסף סעיף-קטן (א1) לסעיף 16 לחוק מיסוי מקרקעין ולפיו תקפהּ של מכירת זכות במקרקעין המצויים בתחומי יישוב מיעוטים",* אשר נעשתה לפני יום 1.12.2015,** לא יותנה בתשלום המס או במילוי התנאים האחרים המנויים בסעיף 16(א)(1) לחוק מיסוי מקרקעין. לעומת זאת, התנאים לרישום מכירת הזכות במקרקעין הקבועים בסעיף 16(א)(2) לחוק יעמדו בעינם.

* "יישוב מיעוטים" מוגדר כיישוב ש-80% מתושביו אינם יהודים, על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

** מועד תחולתו של התיקון, ראו סעיף 58 לחוק ההתייעלות.

כלומר, הרוכש אשר מבקש לרשום את זכותו יצטרך להמציא לרשם המקרקעין את אישור המנהל על תשלומי המס בְּשל העִסקה אשר ביצע בעצמו (בהתאם להוראות סעיף 16(א)(2) לחוק מיסוי מקרקעין), אך רישום המקרקעין על שמו לא יותנה בתשלום כל חובות המס בְּשל עסקות קודמות אשר נעשו באותה זכות במקרקעין.

פסק-הדין בעניין זערורה ובשאראת

שאלת פרשנותו של סעיף 16(א1) לחוק מיסוי מקרקעין נדוֹנה בפסק-הדין מיום 22.2.2024 של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת בעניין זערורה ובשאראת.

עניינו של הערר בהחלטת המשיב (מנהל מיסוי מקרקעין נצרת) שלא ליתן לשני העוררים "אישור עסקת שרשרת" בהתאם להוראות אותו סעיף 16(א1), וזאת ביחס לשתי רכישות של קרקע לבנייה באזור שפרעם: האחת, רכישה של קרקע על-ידי העורר 1 ביום 5.6.2011 ממוכרת שרכשה את הקרקע בשנת 1963; והשנייה, רכישה של קרקע על-ידי העוררת 2 ביום 13.4.2015 כאשר הרכישה הקודמת אירעה בשנת 1959.
בין הצדדים לא הייתה מחלוקת כי הזכויות מושא הערר הן בתחומי יישוב מיעוטים, כי העִסקה הקודמת לעסקות של העוררים נעשתה לפני יום 1.12.2015 וכי אף העִסקות של העוררים נערכו לפני המועד האמור.
הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה האם תיקון 83 חל כאשר העִסקה אשר מבקשים לרשום (העִסקה האחרונה) היא עסקה שאף היא נערכה לפני יום 1.12.2015.*

* סעיף 16(א1) לחוק שותק לעניין זה ומתייחס רק למכירה הקודמת של אותה זכות שהיא צריכה להיעשות לפני יום 1.12.2015.

מחלוקת נוספת שהתגלעה בין הצדדים היא לעניין עיקולים שהוטלו על הקרקע בְּשל חוב של הבעלים הרשום.
העוררים טוענים, כי לצורך הרישום יש להחריג מהעיקול את החלקים נשוא שתי העִסקות.
המשיב מצדו טוען, כי מדובר בשעבוד בגין מס רכוש בגין עסקות השרשרת הקודמות וכי תיקון 83 לא מבטל חובות מס רכוש.

סוגיה נוספת אשר עלתה במסגרת הערר היא העובדה שמדובר בשני עוררים שאין ביניהם קשר ושתי עסקות שונות לחלוטין ואף על פי כן הוגש ערר אחד, תוך תשלום אגרה אחת בגינו. 
בנסיבות אלו, טען המשיב, כי יש לסלק על הסף את הערר.

ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופטת ע' הוד (בהסכמת חברת הוועדה עו"ד א' מון וכנגד עמדתו של חבר הוועדה מר א' שרם), קיבלה את הערר (קישור לפסק-הדין).

השופטת הוד ציינה, כי תיקון 83 לחוק מיסוי מקרקעין ביקש לערוך הסדרה כוללת ורחבה ברישום הזכויות בקרקעות ביישובי מיעוטים, כי רציונל זה חל גם כאשר מדובר בעסקות שקָדמו ליום 1.12.2015 וכי אין כל הצדקה או בסיס לטענה לפיה המטרה האמורה מתייחסת רק לעסקות מאוחרות ליום זה. 
משכך, הוסיפה השופטת, קבלת עמדת המשיב משמעה כי במקרה שבו העִסקה האחרונה נערכה לפני יום 1.12.2015, כמו במקרה בו עסקינן, לא יחול התיקון ולא יהיה ניתן לרשום את הקרקע מכוחו, אולם, ככל שהרוכש האמור ימכור את הקרקע לאחר יום 1.12.2015, כך שהעִסקה שלו תהפוך להיות העִסקה הקודמת, אשר עומדת בתנאי לפיו היא נערכה לפני יום 1.12.2015 הרי שעל עסקת המכר האמורה יחול התיקון. "מדובר במצב אבסורדי שאין לו כל הצדקה" (פס' 44).

אשר לעיקולים, קבעה השופטת הוד, כי תיקון 83 לא החיל על חוב מס רכוש את אותו דין שהחיל על חוב בגין מס רכישה, ומשכך, הדין החָל במקרה האמור הוא זה שנקבע בסעיף 54(ג) לחוק מס רכוש, לפיו הקרקע נרשמת על-שם הקונה האחרון מבלי שהדבר יפגע בתקפו של השעבוד שנרשם בגין חוב מס הרכוש של הבעלים הרשום. ככל שייגָבה החוב האמור יימָחק השעבוד.

לבסוף, נדרשה השופטת לטענת המשיב כי יש לסלק את הערר על הסף מאחַר והיה על העוררים להגיש שני עררים נפרדים ולשלם אגרה בגין כל ערר בנפרד.
השופטת דחתה טענה זו (ובעניין זה הסכים גם חבר הוועדה מר א' שרם) וקבעה, כי הגם שהיה על העוררים להגיש שני עררים בנפרד והיה בידם לבקש בהמשך לאחֵד את הדיון בהם בשים לב לשאלה המשפטית המשותפת, אין מקום בנסיבות המקרה שלפנינו להורוֹת על סילוק העררים אך בְּשל העובדה שהוגשו ביחד.

---

מע"מ בגביית שטרי חוב

לאחרונה הועבר למשרדנו פסק-דין שניתן על-ידי בית-המשפט המחוזי בנצרת ביום 3.7.2023 ועניינו בשאלה האם פעילות המערערת, אדר חברה ליעוץ השקעות ושירותי סיעוד בע"מ, ברכישת שטרי חוב וגביית חוב מחברת מימון ישיר היא פעילות עסקית החייבת במע"מ מכוח הוראות סעיף 19(ב) לחוק מע"מ, כגישת המשיב (מנהל מע"מ), או שמא גביית החוב על-ידי המערערת נעשית עבור עצמה (נוסטרו) ותוך שהעסק שלה אינו במכירת ניירות-ערך או מסמכים סחירים אחרים כאמור באותו סעיף 19(ב), ועל-כן היא אינה חייבת במע"מ, כגישת המערערת.
יצוין מיד, כי לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי מדובר ב"מסמכים סחירים".

בית-המשפט, מפי השופטת ע' הוד, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

השופטת הוד קבעה, כי אין לקבל את עמדת המערערת לפיה סעיף 19(ב) לחוק מע"מ חל רק על עוסק שמוכר מסמכים סחירים. "קשה להלום מדוע הוראות סעיף 19(ב) לחוק יחולו על מי שקונה מסמכים סחירים לשם קבלת פירעונם ככל והוא גם עוסק במכירת מסמכים כאמור אולם לא יחולו על מי שעושה את אותה פעולה בדיוק אולם אינו עוסק גם במכירת מסמכים סחירים, כך שהראשון יחויב במס ערך מוסף בגין הפער בין רכישת המסמך הסחיר לבין פירעונו והשני יהיה פטור בגין אותו רווח בדיוק" (פס' 37) [ההדגשה במקור – א' ש'.]

השופטת הִמשיכה ונדרשה לפסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין וינוקור (ע"א 6181/08), לפסקי-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין י.ג.מ השקעות (ע"מ 54320-04-18)* ובעניין גבאי (ע"מ 5464-03-20)** ולפסקי-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין טריידומטיקס (ע"מ 14338-02-15)*** ובעניין אקוויטס (ע"מ 25935-02-16),**** וקבעה, כי הפרשנות הראויה לגבי סעיף 19(ב) לחוק מע"מ היא שסעיף זה חל גם במקרה בו עוסק רוכש במסגרת עיסוקו מסמכים סחירים לשם פירעונם ולא רק לצורך מכירתם וכי זהו תחום עיסוקה המובהק של המערערת.

* למַעבר למבזק בנושא זה, לחצו כאן.

** למַעבר למבזק בנושא זה, לחצו כאן.

*** למַעבר למבזק בנושא זה, לחצו כאן.

**** למַעבר למבזק בנושא זה, לחצו כאן.

---

עתירה לבג"ץ נגד רשות המיסים

ביום 29.2.2024 ניתן פסק-דין של בית-המשפט העליון, בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק, בעתירה שהגיש עו"ד משה הר שמש כנגד מנהל רשות המיסים והיועצת המשפטית לממשלה.

עניינה של העתירה במערכת ממוחשבת המופעלת על-ידי רשות המיסים לצורך קבלת פניות המוגשות על-ידי אזרחים וטיפול בהן ("המערכת").
לטענת העותר, עו"ד במקצועו שעושה שימוש במערכת לצורך הטיפול בענייניהם של לקוחותיו, טוען כי המענה שניתן לפניותיו באמצעותה איננו עומד בכללים שנקבעו בדין, שכּן התשובות הנמסרות לפונים באמצעות המערכת ניתנות על-גבי "נייר חלק" שאינו נושא את שם הרשות בניגוד לסעיף 61.332 לתקשי"ר (תקנון שירות המדינה); התשובות אינן כוללות את שמו ואת תפקידו של הגורם המשיב, בניגוד לסעיף 61.333(ד) לתקשי"ר; ואינן ממלאות את חובת הרשות ליידע את הפונים בזכותם להגיש ערר או ערעור, בניגוד לסעיף 5 לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1958 ("חוק ההנמקות").
העותר מלין אף על כך שרבות מהתשובות הנשלחות דרך המערכת "ארוזות מראש" ואינן בהכרח מתאימות לתוכן הפנִיה.

בתשובה לעתירה טוענים המשיבים, כי יש לדחותה על הסף בהיותה כללית וכוללנית, ומשום שאינה מגלה עילה להתערבות.
לדברי המשיבים, הפנִיות הנקלטות במערכת מועברות למתן מענה מקדמי על-ידי נציגי שירות. המענה ניתן באמצעות בחירה מתוך מאגר תשובות מוכנות מראש, אך הנציגים יכולים להוסיף על התשובה או לשנות ממנה לפי הצורך. המענה המקדמי הוא טכני במהותו, איננו עולה כדי החלטה מינהלית ובהתאם הוראות החוק הנזכרות בעתירה אינן חלות עליו.
לעניין הטענות שנוגעות לדרישה למתן מענה על-גבי נייר מכתבים של הרשות וציון שמו ותפקידו של המשיב, המשיבים טוענים, כי מדובר במערכת המשויכת לרשות והכּניסה אליה היא באמצעות הזדהות ביישום ייעודי באתר הרשות, ולפיכך ברור לפונים כי המענה ניתן על-ידי הרשות. ואילו ציון שם ותפקיד הנציג המשיב איננו נדרש כאשר מדובר במענה טכני לחלוטין שאיננו בגדר החלטה מנהלית.
עוד ציינו המשיבים, כי במקרים הדורשים הפעלת שיקול דעת, מתן החלטה מינהלית מוסמכת או כאשר נציג השירות אינו יודע מהו המענה המתאים, הפנִיה מועברת לטיפול הגורם המוסמך ברשות.
המשיבים אינם חולקים על כך שבמקרים שבהם ניתן לפונה מענה מהותי, חלה הדרישה ליידע אותו מי בעל הסמכוּת שקיבל את ההחלטה, לנמק אותה, ולהודיע על קיומה של הזכות להשיג עליה.
לגבי אחת מפניותיו של העותר שנזכרה בעתירה התברר כי אמנם מדובר היה במענה שהופעל במסגרתו שיקול דעת, ולמרות זאת ההחלטה לא נומקה ובתחילה אף לא נמסרה לעותר זהוּת הגורם שקיבל אותה. עם זאת, לגופו של עניין לא נפל פגם בהחלטה, וככל שהעותר מבקש להשיג על המענה הספציפי שבה – פתוחה לפניו הדרך למצות את ההליכים מול הרשות, ואין בכך כדי להצדיק מתן סעדים כלליים וכוללניים כמבוקש בעתירה.

בית-המשפט העליון – מפי השופטים ד' מינץ, י' אלרון ו-ר' רונן – דחה את העתירה על הסף בהיעדר עילה להתערבותו (קישור לפסק-הדין).

נקבע, כי הגם שאין חולק שהחלטות של רשות הנוגעות להפעלת סמכות שבדין כפופות לכללים המפורטים בחוק ההנמקות ובתקשי"ר (ובכלל זה לחובה לציין את שמו ואת תפקידו של הגורם מקבל ההחלטה וכן ליידע את הפונה בזכותו להשיג עליהן), עיון בדוגמות שצירף העותר לעתירתו מעלה כי ברובם ככולם של המקרים לא מדובר בהחלטות לעשות שימוש בסמכות, כי אם בתשובות טכניות לחלוטין המעידות על כך שפנייתו נקלטה במערכת והועברה להמשך טיפול, או על כך שהטיפול בפנייתו הסתיים.
תשובות מעין אלו אינן חוסות תחת הוראותיהם של חוק ההנמקות ושל התקשי"ר.

עוד צוין, כי אמנם מתגובת המשיבים עולה שבמקרה אחד מבין המקרים הרבים עליהם הצביע העותר לא דוּבּר אך במענה טכני והיה מקום לפַרט כבר במענה הראשוני את הגורם שקיבל את ההחלטה ואת ההנמקה שבבסיסה, אך על פניו מדובר בחריג שאינו מעיד על הכלל, אשר אין בו כשלעצמו כדי להצדיק מתן סעדים כלליים בנוגע לשימוש במערכת.

בנוסף, הובהר כי לדברי המשיבים, בהתייחס למקרים קונקרטיים בהם נפל פגם בהתנהלות הרשות פתוחה לפני הפונה הדרך למצות את ההליכים מול הרשות, ובמידת הצורך לפְנות לערכאות המתאימות.
כמו-כן, כדי להימנע מתקלות להבא, ציינו המשיבים בתגובתם כי בדעת המשיב 1 (מנהל רשות המיסים) לפעול להטמעת סטנדרטים במערכת לעניין הזדהות נותן המענה במתן החלטות המצריכות הפעלת שיקול דעת, ובכוונתו לפעול להצגת שם העובד שהשיב לפנייה במערכת.
בכך, בנוסף על כל האמור, יש גם כדי להצביע כי אין כל בסיס להתערבותו של בית-המשפט.