עדכונים בנושא המלחמה | Relocation וטופס הצהרת תושבוּת | השבת מקרקעין לרמ"י בעקבות שינוי ייעוד – האם מכירה? | גידול הון בלתי-מוסבר | ארנונה ומס הכנסה – מי גובר? | הגדלת נק' זיכוי להורים | משיכה מקופות גמל לבעלי הכנסות נמוכות | החלטות בנושא קורונה ועוד
07/01/2024
השכרת דירות בבניין להשכרה לאוכלוסיית המפונים
ביום ה', 4.1.2024, פורסמה הודעת דוברוּת רשות המיסים בנושא "הקלות במסלול "דיור להשכרה" בחוק עידוד השקעות הון במטרה להגדיל את מלאי הדירות להשכרה עבור המפונים מעוטף עזה והצפון" (קישור להודעה).
וכך צוין בהודעה:
"בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל', החליטה הממשלה על פינוי של יותר מ-100,000 אזרחים מאזור עוטף עזה והצפון, בעיקר למלונות. מדובר בפתרון זמני, שמעורר קשיים לא מבוטלים ואתגרים בקרב המפונים וגורמי הממשלה. הפינוי מצריך פתרונות דיור קבועים לרבים מהמפונים, ועל כן יזמו רשות המסים ורשות ההשקעות הקלות במסלול "דירות להשכרה" בחוק לעידוד השקעות הון, במטרה להגדיל את מלאי הדיור להשכרה.
במסגרת ההקלות, ועל מנת לפשט ולזרז את תהליך האכלוס של המפונים, יזמים בעלי בניינים למגורים יכולים לפנות ולבקש אישור ממנהלת ההשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה המסלולים הקיימים בפרק שביעי 1 לחוק עידוד, כדי להתקשר עם חברה ממשלתית לאכלוס הדירות בבניין על ידי אוכלוסיית המפונים, זאת במקום לחתום על חוזה מול כל אחד מהדיירים. כבר בימים אלה, רשות המיסים ורשות ההשקעות פועלות למתן מענה מהיר באופן פרטני ליזמים בעלי בניינים למגורים, וכבר אושר לחברה בעלת בניין דירות למגורים, שמחזיקה בכתב אישור מהמנהלה במסלול 'בניין להשכרה', להתקשר עם חברה ממשלתית לאכלוס הדירות בבניין זה על ידי אוכלוסיית המפונים.
יזם שיפנה למנהלה ויקבל אישור, יהיה זכאי להטבות במס בהתאם לפרק שביעי 1 לחוק עידוד – פחת מואץ ומיסוי נמוך על ההכנסות מהבניין, כל זאת בכפוף לעמידה בכל התנאים בחוק עידוד והנהלים של רשות ההשקעות.
כמו כן, רשות המיסים בחנה את היבטי חוק מס ערך מוסף בהשכרת בניין מגורים לחברה ממשלתית, וקבעה כי בנסיבות המקרה לא יחול פטור הקבוע בסעיף 31(1) לחוק מע"מ, והעסקה תחויב במס מלא. עם זאת אושר, כי החבות בתשלום המס, בהתאם להוראות סעיף 20 לחוק מע"מ, תעבור מהחברה בעלת הבניין לחברה הממשלתית. החברה הממשלתית תוציא חשבונית מס עצמית, תדווח על העסקה במסגרת דוחותיה השוטפים ותישא בתשלום מס העסקאות. יודגש, כי החברה הממשלתית לא תהיה רשאית לנכות את מס התשומות הכלול בחשבונית המס העצמית.
עוד נקבע, כי לאחר תום תקופת ההשכרה לחברה הממשלתית, השכרת הדירות לדיירים אחרים (יחידים) תהיה פטורה ממס בכפוף לעמידה בהוראות סעיף 31(1) לחוק מע"מ. מכירת הדירות, ככל שתיעשה על פי הוראות חוק עידוד ובכפוף לעמידה ביתר התנאים הקבועים בו, תהיה פטורה ממס לפי סעיף 31(1א) לחוק מע"מ.
יובהר, כי החברה בעלת הבניין לא תהיה רשאית לנכות את מס התשומות ששימש לבניית דירות המגורים ואת מס התשומות המשמש אותה להשכרת אותן הדירות ליחידים" [ההדגשות אינן במקור – א' ש'.]
תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (מחזור עסקאות חליפי)
רקע
במבזק מס' 2050 מיום 12.11.2023 דיווחנו, בין היתר, על פרסום חוק התכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 ("החוק") (קישור לחוק).
במסגרת החוק תוקן חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 ("חוק מס רכוש), ונוסף לו פרק שמיני 1 הקובע מתווה סיוע לעסקים קטנים ובינוניים להשתתפות בהוצאותיהם הקבועות ובחלק מהוצאות השכר שלהם.
עצם הזכאות של הניזוקים לפיצוי וגובה הפיצוי שלו הם זכאים, מושפעים משיעור ירידת המחזורים של הניזוק. כך, ככל שהפגיעה בעסק הייתה גדולה יותר ושיעור ירידת המחזורים היה יותר גבוה, הניזוק זכאי לפיצוי מוגדל.
ברם, המנגנון שנקבע בחוק יוצר קושי במקרים שבהם מחזורי העִסקות של עוסקים היו נמוכים בתקופת הבסיס בְּשל שירות במילואים או בְּשל תקופת לידה והורוּת, היות שמחזורי העִסקות בחודשים אלה לא משַקפים את מחזורי העִסקות הרגילים של אותם עוסקים. לפיכך, ייתכן שמנגנון החישוב הרגיל לא יַראה ירידה במחזורי העִסקות בְּשל הפעולות המלחמתיות במסגרת מלחמת "חרבות ברזל", על אף שמבּחינה מהותית הכנסתם של אותם עוסקים נפגעה כתוצאה מהפעולות המלחמתיות בשיעור העולה על סף הזכאות שנקבע בחוק, והם אמורים להיות זכאים למענק הסיוע.
סעיף 38יז(ב) לחוק מס רכוש מַסמיך את שר האוצר, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, לקבוע דרך אחרת לקביעת מחזור העִסקות לעניין עוסק שהייתה לו פעילות מופחתת בְּשל שירות מילואים או לעניין עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת בְּשל תקופת לידה והורוּת.
התקנות
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום ב' (1.1.2024) פורסמו תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (מחזור עסקאות חליפי), התשפ"ד-2023 ("התקנות") (קישור לתקנות).
בגדרן של התקנות נקבעו הוראות לגבי אופן ביצוע החישוב לעוסקים כאמור באותו סעיף 38יז(ב) לחוק מס רכוש.
כך, עוסקת עצמאית שהייתה לה בתקופת הבסיס פעילות מופחתת בחודש שנלקח בחשבון לצורך חישוב מחזור העִסקות, שבו לא עבדה שבעה ימים או יותר בְּשל אחת העילות המנויות בסעיף 6 או 7 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 – תוכל להגיש למנהל בקשה לפיה מחזוֹר העִסקות בתקופת הבסיס יחושב לפי ממוצע המחזורים בחודשים שבתקופה של 12 חודשים רצופים הקודמים לחודש הראשון שבו היה לה חודש של פעילות מופחתת, או בתקופת פעילותה של העוסקת בשנים עשר החודשים הקודמים לאוקטובר 2023 למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה פעילות מופחתת כאמור.
ואילו עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת בחודש בתקופה שנלקחת בחשבון לצורך חישוב מחזור העִסקות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבה לא עבד שבעה ימים או יותר בְּשל ימי שירות מילואים לפי חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008 – יוכל להגיש למנהל בקשה לפיה מחזוֹר העִסקות בתקופת הבסיס יחושב לפי ממוצע המחזוֹרים בתקופת פעילותו בשנים-עשר החודשים הקודמים לאוקטובר 2023, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם שירת במילואים כאמור.
טיוטת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד-2023
במבזק מס' 2052 מיום 21.11.2023 דיווחנו על פרסום תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023 ("הוראת-השעה") (קישור להוראת השעה).
נזכיר, כי במסגרת הוראת-השעה נקבע פיצוי מוגדל לאזורים שנפגעו מהלחימה באופן מיוחד וממושך ("האזור המיוחד"), בתקופה שמיום 7.10.2023 ועד ליום 31.10.2023 בְּשל נזקים שנגרמו לאזורים האמורים בתקופה זו.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי פורסמה טיוטת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ד-2023 ("טיוטת התיקון להוראת-השעה") (קישור לטיוטה).
בגדרהּ של טיוטת התיקון להוראת-השעה מוצע להאריך את התקופה שבְּשל נזקים בה יינתנו פיצויים באיזור המיוחד עד סוף חודש נובמבר 2023.
טיוטת הודעה בדבר יישוב ספר לפי חוק מס רכוש
על-פי סעיף 35 לחוק מס רכוש, יישוב ספר, לצורך קבלת הפיצויים, הוא יישוב אשר שר האוצר, באישור ועדת-הכספים של הכנסת, הודיע כי הוא יישוב ספר.
בהתאם לכך, נקבעו בהודעות שונות במהלך השנים עשרות ישובים כיישובי ספר ובכללם כְּלל היישובים הנמצאים במרחק של פחות מ-7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי פורסמה טיוטת הודעה בדבר ישוב ספר לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 ("טיוטת ההודעה") (קישור לטיוטת ההודעה) במסגרתה מוצע להוסיף בהוראת שעה את היישובים בני נצרים, ברור חיל, דורות, נווה וצוחר לרשימת יישובי הספר, מיום 7.10.2023 ועד לסיום תקופת הפינוי לפי החלטת ממשלה מספר 988 מיום 23.10.2023, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה.
הארכת תקופות ודחיית מועדים – חוזרים בנושא מס הכנסה, מע"מ ומיסוי מקרקעין
במבזק מס' 2054 מיום 28.11.2023 דיווחנו על פרסום חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הליכי מס ומענקי סיוע), התשפ"ד-2023 ("החוק") (קישור לחוק).
בנוסף, צירפנו מצגת לגבי החוק ובה, בין היתר, התייחסות גם לחוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד-2023 ולחוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים), התשפ"ד-2023.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי רשות המיסים פרסמה שלוש הנחיות בעניין זה:
- הוראת ביצוע מס הכנסה מס' 1/2024 בנושא "הנחיות בעניין יישום חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הליכי מס ומענקי סיוע), התשפ"ד-2023" ("ההנחיה בנושא מס הכנסה") (קישור להנחיה בנושא מס הכנסה);
- הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין מס' 1/2024 בנושא "הארכת מועדים בעקבות מלחמת חרבות ברזל" ("ההנחיה בנושא מיסוי מקרקעין") (קישור להנחיה בנושא מיסוי מקרקעין);
- הוראה של חטיבת שומה וביקורת במע"מ בנושא "הנחיות בעניין יישום חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (הליכי מס ומענקי סיוע), התשפ"ד-2023" ("ההנחיה בנושא מע"מ") (קישור להנחיה בנושא מע"מ).
במסגרת ההנחיות האמורות מפורטים, בין היתר, סעיפי החוק שלגביהם חלה דחיית מועדים* ונכללות דוגמות שונות.**
* ראו סעיפים 2.6-2.3 להנחיה בנושא מס הכנסה, סעיפים 2.5-2.1 ו-3 להנחיה בנושא מיסוי מקרקעין וסעיף 2.3 להנחיה בנושא מע"מ.
** ראו סעיף 2.8 להנחיה בנושא מס הכנסה, סעיף 2.6 להנחיה בנושא מיסוי מקרקעין וסעיף 3 להנחיה בנושא מע"מ.
בנוסף, צוין בשלוש ההנחיות, כי לא יופעלו הליכי גבייה עד לסיום המועדים המוארכים, וזאת בכל הקשור למועדים להגשת השגה או ערר לפי העניין.
תשומת לבכם, בין היתר, לפסקה 2.3.6 להנחיה בנושא מס הכנסה המתייחסת להוראות סעיף 4 לחוק שלפיהן דו"ח שנתי לגבי שנת-המס 2022 שיוגש בתקופה שמיום 1.1.2024 ועד ליום 31.1.2024 ייחשב (לעניין הוראות הפקודה) כאילו הוגש ביום 31.12.2023 ובלבד שנישום שהיה חייב בהגשת דו"ח לשנות-המס 2020 ו-2021 הגיש את הדו"ח לשנת-המס 2020 במהלך שנת-המס 2021 ואת הדו"ח לשנת-המס 2021 במהלך שנת-המס 2022.
באותה פסקה 2.3.6 מצוין, ובצדק, כי אם נישום היה חייב בהגשת דו"ח הָחל משנת-המס 2021, אזי מספיק שהדו"ח לשנת-המס 2021 הוגש במהלך שנת-המס 2022 כדי שיראו בדו"ח לשנת-המס 2022 כאילו הוגש ביום 31.12.2023, על כל המשתמע מכך; ואילו נישום אשר היה חייב בהגשת דו"ח הָחל משנת-המס 2022 והגיש את הדו"ח לשנת-המס 2022 במהלך חודש ינואר 2024 יראו אותו כמי שהגיש את הדו"ח ביום 31.12.2023.
בנוסף, תשומת לבכם לסעיף 4 להנחיה בנושא מיסוי מקרקעין המבהיר את אופן יישום החוק במשרדי מיסוי מקרקעין, תוך שצוין באותו סעיף, כי "לצורך מיקוד הטיפול בבקשה מתבקשים עורכי הדין והנישומים לציין בשומה העצמית ובבקשות לתיקון שומה, במקרים שבהם חל חוק הארכת המועדים כי: 'המועדים בעניין הליכי המס כפופים להוראות חוק הארכת המועדים בעקבות מלחמת חרבות ברזל'".
לנוחותכם, מצורף נוסח מעודכן של המצגת הכולל את העדכונים שצוינו לעיל.
אנו כמובן עומדים לרשותכם במתן ייעוץ והסברים ככל שיידרשו.
משיכה מקופות גמל לבעלי הכנסות נמוכות
במבזק מס' 1833 מיום 23.1.2020 דיווחנו על פרסום הנחייתה (קישור להנחייה) של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המסים (והיום גם סגנית המנהל לעניין חוק מיסוי מקרקעין), הכוללת הוראות המאפשרות לקופות גמל, חברות ביטוח וקרנות פנסיה שלא לנַכּוֹת מס במקור בעת משיכה חד-פעמית של כספי תגמולים או כספי פיצויים בידי בעלי הכנסות נמוכות, במסגרת התקרות וסכומי המשיכה המירביים שנקבעו.
זאת, במקום המצב שהיה נהוג עד אז ובו נדרש היה לפְנות לפקיד-השומה לצורך קבלת אישור ניכוי מס במקור ולהציגו לגופים המשלמים כאמור.
ביום 6.1.2021 פורסמה הודעתה של רו"ח קלימן (קישור להודעה) לפיה תוקף ההנחיה מוארך עד ליום 31.12.2021 וזאת בשינויים המפורטים באותה הודעה.
ואילו ביום 3.1.2022 פורסמה הודעה נוספת של רו"ח קלימן (קישור להודעה הנוספת) לפיה תוקף ההנחייה המעודכנת מוארך עד לתום שנת 2023.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 2.1.2024 פורסמה הודעה נוספת של רו"ח קלימן (קישור להודעה הנוספת) לפיה תוקף ההנחייה המעודכנת מוארך עד ליום 31.12.2024, לרבות עדכון סכומים כמפורט בהודעה מיום 2.1.2024.
הגדלת נקודות זיכוי להורים
במבזק מס' 2019 מיום 23.4.2023 דיווחנו על פרסום חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ג-2023 ("התיקון"), בגדרו הוארך תוקפה של הטבת המס המעניקה נקודת זיכוי נוספת להורים לילדים בגילאים 12-6 עד תום שנת-המס 2023.
נזכיר, כי במהלך שנת 2022 הורים לילדים בגילאים 12-6 היו זכאים לנקודת זיכוי נוספת במס, מכוח חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 ("הוראת-השעה") שתוקפה הוארך עד סוף פברואר 2023, בעקבות הקדמת הבחירות.
התיקון האריך אפוא, את תוקף ההטבה עד תום שנת-המס 2023, אולם נקבע בו כי אם עד יום 1.6.2023 לא תאשר הכנסת תקציב מדינה חדש, יפוג תוקפה של ההטבה בסוף חודש מאי 2023.
על-פי התיקון, הורים לילדים שמַלאו להם 6 שנים לפחות במהלך שנת-המס 2023 אך טרם מָלאו להם 13 שנים במהלך שנת-מס זו ייהנו מנקודת זיכוי נוספת במס, כך שאשה תהיה זכאית ל-2 נקודות זיכוי במס בגין כל ילד בגילאים אלה וגבר יהיה זכאי לנקודת זיכוי אחת. ואילו הורה במשפחה חד-הורית, שהילדים בחזקתו ומקבל את קצבת הילדים מביטוח לאומי, יהיה זכאי ל-2 נקודות זיכוי בגין כל ילד בגילאים האמורים והורה אשר הילדים אינם בחזקתו יהיה זכאי לנקודת זיכוי אחת לכל ילד בגילאים אלה.
ההטבה הוענקה רטרואקטיבית הָחל מחודש מרץ 2023, אך שכירים שעובדים במקום עבודה אחד לא היו נדרשים לבצע כל פעולה על מנת לממש את ההטבה. ואילו עצמאים, וכל שאר החייבים בהגשת דוחות שנתיים למס הכנסה, ייהנו מההטבה כחלק מחישוב המס השנתי לאחַר הגשת הדוח השנתי.
עוד ציינו, באותו מבזק, כי רשות המיסים עתידה לתקן באופן יזום תיאומי מס שהוגשו במהלך חודש מרץ, לפני כניסתה של החקיקה לתוקף, על-מנת שהורים שעָרכו תיאום מס לפני שהוארך תוקף ההטבה יקבלו את נקודות הזיכוי מבלי להידרש לתיאום מס חדש.
בנוסף, כללנו במבזק האמור את הנחייתה בנושא של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המיסים (והיום גם סגנית המנהל לעניין חוק מיסוי מקרקעין) (קישור להנחייה).
בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם, כי ביום 3.1.2024 פורסמה הנחייה מעודכנת של רו"ח קלימן בנושא ובה, בין היתר, טבלות המסכמות את מתן נקודות הזיכוי בשנות-המס 2022, 2023 ו-2024.
למַעבר להנחייה המעודכנת, לחצו כאן.
Relocation וטופס הצהרת תושבוּת
כידוע, ההגדרה הנוכחית של המונח "תושב ישראל" לגבי יחיד משתיתה את מקום מושבו של יחיד על עקרון מרכז החיים. זאת, בהתחשב במספר מבחנים מהותיים: קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים של היחיד, מקום ביתו הקבוע, מקום המגורים שלוֹ ושל בני משפחתו, מקום עיסוקו, מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים שלוֹ ומקום פעילותו בארגונים, באיגודים ובמוסדות שונים.*
* נזכיר, כי ביום 24.7.2023 פורסם להערות הציבור תזכיר חוק לתיקון פקודת מס הכנסה ("התזכיר") (קישור לתזכיר), שבמסגרתו מוצע לתקן את הגדרת המונח "תושב ישראל" לגבי יחיד ולהחליף את הגדרת המונח "תושב חוץ".
בנוסף, נקבעו בהגדרה שתי חזקות ניתנות לסתירה לפיהן מרכז חייו של היחיד בשנת-המס הוא בישראל: האחת – לגבי יחיד שתקופת שהִייתו בישראל בשנת-המס מגיעה כדי 183 ימים או יותר;* השנייה – לגבי יחיד שתקופת שהִייתו בישראל בשנת-המס מגיעה כדי 30 ימים או יותר, וסך כל תקופת שהִייתו בישראל בשנת-המס ובשנתיים שקָדמו לה הוא 425 ימים או יותר.
* יצוין, כי שהות העולה על 183 יום בתוך תקופה של 12 חודשים בשתי שנות-מס אינה הופכת בהכרח את הנישום לתושב ישראל, שכּן "שנת מס" כוללת את התקופה שבין 1.1 לבין 31.12. כלומר, אם במהלך התקופה שבין 1.1 לבין 31.12 לא יִשהה הנישום בישראל במשך 183 יום או יותר, לא תחול לגביו אותה חזקה שכּן בכל שנת-המס שהה בישראל תקופה הקצרה מ-183 יום. כך, למשל, שהות בישראל מיום 15.7 בשנת-המס עד ליום 15.5 בשנת-המס שלאחריה אינה עונה לתנאי אותה חזקה.
מהאמור עולה, כי יחיד תושב ישראל המבקש להגר למדינה זרה והחפץ להיחשב לתושב חוץ בשנת-המס 2024 (השנה הנוכחית), ייטיב לעשות אם יקפיד לעזוב את ישראל עד ליום 29.1.2024, אחרת ייתכן ותחול לגביו החזקה השנייה דלעיל (הניתנת לסתירה), לפיה הוא נחשב לתושב ישראל.
אכן, במסגרת תיקון 168, תוקנה הגדרת המונח "תושב חוץ", וזו כוללת, למן התיקון, לא רק את מי שאינו תושב ישראל, אלא גם יחיד ששהה מחוץ לישראל 183 ימים לפחות, בכל שנה, בשנת-המס ובשנת-המס שלאחריה וכן שמרכז חייו לא היה בישראל בשתי שנות-המס שלאחַר שנות-המס האמורות ("חלופת 4 השנים"). כלומר, יחיד שייצא מישראל בשנת-המס 2024 ובמשך 2024 ו-2025 יִשהה בחו"ל 183 ימים לפחות (בכל שנה), וימשיך לשהוֹת בחו"ל גם בשנות-המס 2026 וב-2027 כשמרכז חייו בשנים אלו (2026 ו-2027) יהיה מחוץ לישראל, ייחשב לתושב-חוץ רטרואקטיבית מיום עזיבתו את ישראל. זאת, אף אם בשנות-המס 2024 ו-2025 מרכז חייו עדיין נותר בישראל.
עם זאת, באותם מקרים בהם קיים חשש שלא ניתן יהיה ליישם את חלופת 4 השנים (כמשמעותה לעיל), כגון: אם היחיד עתיד לשהוֹת בחו"ל פחות מ-183 ימים בשנת-המס 2024 או 2025 וכו', יש לשקוֹל לעזוב את ישראל עד ליום 29.1.2024.
בכל מקרה, על יחיד השוקל לבצע Relocation לבחון את מִכלוֹל השלכות המס הגלומות בהגירתו למדינה הזרה, לרבות שאלת חבותו במס יציאה.*
* ההוראות שעניינן במס יציאה קבועות בסעיף 100א לפקודת מס הכנסה. נזכיר, כי רשות המסים פועלת לתקן את ההוראות האמורות והנושא נדוֹן, בין היתר, בדו"ח הוועדה לרפורמה במיסוי בינלאומי בישראל (קישור לדו"ח) שפורסם ביום 21.11.2021 (ראו פרק ב' לדו"ח, עמ' 11 ואילך).
בהמשך לכך, נבקש להזכיר, כי במסגרת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 223), התשע"ו-2016 ("התיקון") (קישור לתיקון) הורחבה רשימת החייבים בהגשת דו"ח שנתי לפי סעיף 131 לפקודת מס הכנסה כך, ובין היתר, שיחיד שמתקיימת בו החֲזָקה הקבועה בפסקה (א)(2) להגדרת "'תושב ישראל' או 'תושב'" שבסעיף 1 לפקודת מס הכנסה ("חזקת הימים") ולטענת היחיד היא נסתרת – חייב להגיש דו"ח המפַרט את העוּבדות שעליהן מבוססת טענתו בלבד שאליו יצרף את המסמכים התומכים בטענתו (אם יש כאלה).*
* הוראה זו לא תחול על בן-זוגו וילדיו של יחיד כאמור, על יחיד שמתקיים לגבי האמור בסיפא של פסקה (א)(4) להגדרת "'תושב ישראל' או 'תושב'" שבסעיף 1 לפקודה (דהיינו, יחיד ששר האוצר קבע, כי לא יראו אותו כתושב ישראל על אף שלפי פסקאות (1) או (2) להגדרה יש לראוֹת בו תושב ישראל) ועל עובד זר כהגדרתו בסעיף 48א לפקודה.
כמו-כן, אין בהוראה זו כדי לגרוֹע מחובת הדיווח החָלה על יחיד תושב-חוץ שהייתה לו הכנסה חייבת בשנת-המס (והקבועה בסעיף 131(א)(4) לפקודה). כלומר, גם אם היחיד טוען, כי הוא תושב-חוץ, הוא יהיה חייב בהגשת דו"ח שנתי לגבי הכנסתו החייבת במס בישראל.
בהקשר זה, נבקש להפנות את תשומת לבכם לטופס 1348 שכותרתו "הצהרת תושבות" והמהווה נספח לדו"ח השנתי.*
* במקביל, נוספה בטופס 1301 (קישור לטופס) ההצהרה הבאה: "אינני תושב ישראל אך מתקיימת לגבי[י] 'חזקת ימי שהייה בישראל' הנסתרת על-ידי ואני חייב בהגשת דוח לפי סעיף 131(5ה) לפקודה. מצ"ב טופס 1348."
במסגרת הטופס יש למלא את מספר ימי השהִייה של היחיד בישראל בשנת-המס, בשנת-המס שקָדמה לשנת-המס ובשנתיים שקָדמו לשנת-המס.
בנוסף, יש לציין בטופס את מדינת תושבותו של היחיד בשנת-המס ולצרף אישור תושבוּת.
כמו-כן, יש לענות על 26 שאלות ולצרף הסבר מילולי (בצירוף אסמכתאות) להצהרה.
למותר לציין, כי הצהרת התושבוּת אוצרת בחוּבּה נפקויות רבות, וממילא מומלץ לקבל ייעוץ משפטי בקשר לכך.
אנו כמובן עומדים לרשותכם בעניין זה ובכלל.*
* ליצירת קשר ישיר עם הח"מ, לחצו כאן.
הפחתת שווי שימוש למכוניות מתוצרת סוזוקי שסוּוגו ככאלה שאינם עומדים בהגדרה של רכב היברידי
פסק-הדין בעניין פור
במבזק מס' 2041 מיום 29.9.2023 דיווחנו על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין שי פור.
נזכיר, כי עניינו של פסק-הדין בבקשת הסתלקות שהגיש המבקש בקשר עם בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות המיסים* בטענה כי זו גובה מס שלא כדין עת שלא מיישמת כראוי את תקנה 1(ג) לתקנות מס הכנסה (שווי שימוש ברכב) (הוראת שעה), תשע"ו-2015 לפיה יש להפחית משיעור שווי השימוש המלא סך של 500 ₪ בכל חודש, זאת מקום שבו מדובר בעובד שלרשותו הועמד רכב משולב מנוע (hybrid).
* הבקשה הוגשה גם כנגד משרד התחבורה שהוגדר על-ידי המבקש כ"משיב פורמלי".
בית-המשפט, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, אישר את בקשת ההסתלקות מבלי שהורה על פסיקת גמול למבקש ושכר-טרחה לבא-כוחו ועל פסיקת הוצאות לחובת המבקש (קישור לפסק-הדין).
הודעת רשות המיסים והעתירה לבג"ץ
ביום 2.4.2023 פרסמה רשות המיסים "הודעה בנוגע לרכב היברידי מתון (MILD HYBRID) מסוג סוזוקי" ("ההודעה") (קישור להודעה) שבה צוין, כי בבדיקה שנערכה בעקבות התובענה הייצוגית בעניין פור התברר כי מספר דגמי רכבים שמפורטים בטבלה המצורפת להודעה סוּוגו כרכב היברידי וזכו להפחתה בשווי השימוש ברכב, למרות שבפועל אינם עומדים בהגדרת "רכב משולב מנוע (hybrid)" ולפיכך הם אינם זכאים להפחתה בשווי שימוש ברכב.
עוד צוין בהודעה, כי על-מנת לאפשר למעסיקים ולעובדים שהדגמים האמורים הועמדו לרשותם להיערך, אי-מתן ההפחתה בגין דגמי הרכבים שמפורטים בטבלה המצורפת יוחל מיום 1.1.2024; וכי עד למועד זה החישוב של שווי השימוש לא ישתנה.
באותה הודעה נכללה רשימה של המכוניות מתוצרת סוזוקי שסיוּוגן צפוי להשתנות.
בעקבות ההודעה, הגישה יבואנית מכוניות סוזוקי בישראל, מכשירי תנועה ומכוניות (2014) בע"מ, עתירה לבית-המשפט העליון, בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק, כנגד רשות המיסים, בגדרהּ התבקש בית-המשפט להורוֹת כי ההודעה בטלה וכן ליתן צו ביניים המורה כי עד למתן פסק-דין בעתירה ההודעה לא תיכנס לתוקף.
ביום ה', 4.1.2024, ניתנה החלטתו של בית-המשפט העליון, מפי השופט נ' סולברג (קישור להחלטה), בגדרהּ ניתן צו ביניים כמבוקש לפיו תושהה כניסת ההודעה לתוקף עד למתן החלטה אחרת.
עוד נקבע, כי רשות המיסים תגיש תגובה מקדמית לעתירה עד ליום 23.1.2024.
השבת מקרקעין לרשות מקרקעי ישראל בעקבות שינוי ייעוד – האם מכירה?
ביום 28.12.2023 ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין וינשל.
להלן תמצית העוּבדות כפי שהובאה בפתח פסק-הדין:
העוררת ובן זוגה המנוח היו בעלי זכויות חכירה ב-5 חלקות אשר נחכרו בשנות ה-50 על-ידי אגודת "הדרי אשקלון" לשם גידול הדרים, לתקופה בת 49 שנים עם זכות לחדְשהּ (אופציה) ל-49 שנים נוספות.
העוררת ובן-זוגה נכנסו בנעלי האגודה ולקחו על עצמם את מלוא הזכויות והחובות שפורטו בהסכמי החכירה.
בסעיף 24 לחוזי החכירה נקבע, כי ככל שישתנה ייעודם של המקרקעין, תהיה רשות מקרקעין ישראל ("רמ"י") רשאית להביא את תקופת החכירה לסיומה המוקדם.
בעקבות שינוי ייעודם של המקרקעין, שלחה רמ"י לעוררת הודעה שכותרתה: "הודעה לבעל זכויות לגבי קרקע להשבה בנוגע לתוכנית רחבת היקף לדיור בתוקף" ("דרישת ההשבה").
בדרישת ההשבה פירטה רמ"י, כי ביום 10.1.2016 פורסמה למתן תוקף תכנית רחבת היקף לדיור, שמספרה תמ"ל 1006, הכוללת בתחומה את המקרקעין המהווים 'קרקע להשבה', כמשמעותה בחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע"ד-2014.
כמו-כן, שלחה רמ"י הצעה "לבעל הזכויות לגבי קרקע להשבה, בהתאם לסעיף 29ג' לחוק לקידום הבנייה" ("ההצעה").
בהמשך למשלוח דרישת ההשבה וההצעה, נחתמו בין רמ"י לבין העוררת הסכמי השבה ופיצוי ("הסכמי ההשבה") שהם מושא החיוב במס שבח.
בגדרם של הסכמי ההשבה הסכימו הצדדים, כי רמ"י תשלם לעוררת "פיצוי ותמריץ, על-פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1470" וכן "תמריץ מיוחד בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל מס' 1469" ("הפיצוי"), וזאת כנגד ביטול זכויותיה של העוררת בקרקע, פינוי הקרקע והחזרת החֲזקה בה לידי רמ"י.
עוד הסכימו הצדדים, כי לעוררת תינתן הזכות לרכוש בפטוֹר ממכרז מגרשים נוספים בתחום תכנית שינוי היעוד, וזאת בתנאים הנקובים בסעיף 5 בהסכם ההשבה ובהתאם להחלטות 1470 ו-1469.
אף שמרבית הסכמי ההשבה נחתמו עוד בשנת 2017 (האחרון שבהם נחתם ביום 27.3.2018), הגישה העוררת למשיב (מנהל מיסוי מקרקעין באר-שבע) הצהרות על מכירת הזכויות במקרקעין, כאמור בסעיף 73 לחוק מיסוי מקרקעין ("החוק"), רק ביום 14.11.2018.
בהצהרותיה דיוְוחה העוררת על העִסקות כ'הפקעה' ודרשה זיכוי ממס השבח בשיעור מחצית מהמס, בהתאם לסעיף 48ג לחוק.
המשיב סירב לקבל את טענתה של העוררת על כך שמדובר בהפקעה, וקבע את המס, בשומות לפי מיטב שפיטה, בשיעור מס מלא. בנוסף, המשיב חִייב את העוררת בריבית ובקנסות בגין הגשת הדיווח באיחור.
ביום 23.1.2019 הגישה העוררת השגה זהה על כלל השומות, בטענה כי מדובר בהפקעה ולפיכך היא זכאית לזיכוי ממס השבח בהתאם להוראות סעיף 48ג לעיל. במכתב שצורף להשגה טען עורך דינה, בין יתר הטענות, שלא מדובר ב'עסקת מקרקעין', ולפיכך אין כלל חבות במס שבח.
המשיב דחה את ההשגות וקבע כי לא מדובר בהפקעה, מהטעם שהשבת המקרקעין נסמכה על הוראות חוזה החכירה בין הצדדים, ומאחַר שמדובר בפעולה משפטית רצונית במסגרת ההסכמים בין העוררת לבין רמ"י, שלפיה עומדת לרמ"י האפשרות לדרוש את השבת המקרקעין בד בבד עם שינוי ייעודם.
מאוחר יותר, ובעקבות פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין בן זכאי מושב עובדים (ע"א 6074/21), ויתרה העוררת על טענותיה בעניין זכאותה לזיכוי ממס שבח כאמור בסעיף 48ג לחוק, והדיון במחלוקת האמורה התייתר והמחלוקת היחידה שנותרה היא האם מדובר ב'מכירת' 'זכות במקרקעין', החייבת במס שבח.
בסיכומיה טענה העוררת, באופן כללי, כי לא מדובר בעסקה במקרקעין החייבת במס שבח, וכי יש לחיֵיב את ה'עסקה' במס על-פי פקודת מס הכנסה וכי היא זכאית לפטוֹר ממס הכנסה ועל-כן היא פטורה מתשלום המס באופן מלא.
העוררת הוסיפה וטענה, כי היה על המשיב לשקוֹל את חיוב הפיצוי במס במסלול המיסוי החלופי במסגרת פקודת מס הכנסה, בשים לב למצבה האישי והבריאותי של העוררת.
לחילופין, טענה העוררת, כי יש בטענותיה כדי להצדיק את הפחתה של סכום המס ולבטל את הקנסות והריבית שהוטלו עליה.
ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופטת י' ייטב (בהסכמת חברי הוועדה שמאֵי המקרקעין ג' נתן וו-ג' גבאי) דחתה את הערר (קישור לפסק-הדין).
השופטת ייטב ציינה, כי אין בענייננו מחלוקת על כך שעֵרב שינוי הייעוד הייתה העוררת 'חוכרת' במקרקעין, כפי שצוין במפורש בפניותיה למשיב וכפי שעולה מהראיות שהגישה, ועל-כן היו בידיה 'זכויות במקרקעין', כהגדרתן בחוק.
השופטת הוסיפה וציינה, כי 'מכירת' ה'זכות במקרקעין', החייבת במס שבח, כוללת שורה של פעולות באותן זכויות, לרבות 'ויתור' על זכויות, או 'העברתן', ואין כל נפקות לטעם שבעטיו הועברו הזכויות במקרקעין, האם היה זה ביוזמת העוררת, האם היה זה מכוח הסכמי החכירה, או שמא מכוח הפקעה. "החזרת הזכויות לידי רמ"י בעקבות שינוי הייעוד, הנעשית על פי החוזים שנכרתו בין הצדדים ובהתאם להחלטות רמ"י, הינה אפוא בגדר 'מכירת' 'זכות במקרקעין', החייבת במס שבח, וכפי שנקבע בהלכה הפסוקה היא אינה בגדר 'הפקעה'" (פס' 21).
אשר לטענת העוררת לפיה חלות על הפיצוי הוראות פקודת מס הכנסה ולא הוראות החוק, קבעה השופטת ייטב, כי טענה זו אינה מתיישבת עם הוראות הדינים הרלבנטיים וכי אין מדובר ב"נכס" כמשמעותו בחלק ה לפקודה.
עוד קבעה השופטת, כי הפטוֹר ממס שבח הקבוע בסעיף 50 לחוק – שעניינו במכירת זכות במקרקעין או פעולה באיגוד שהרווח מהן נתון לשומה לפי הפרק הראשון לחלק ב לפקודה – מותנה באישורו של פקיד-השומה על כך שהרווח אכן נתון לשומה לפי הפקודה, אך בענייננו העוררת לא הגישה אסמכתא המעידה על הגשת האישור לידי המשיב לפי הוראות אותו סעיף 50.
בנוסף, העוררת לא ביארה בסיכומיה מדוע הייתה לטענתה זכאית לפטוֹר ממס אילו השבח היה ממוסה כהכנסה פירותית על-פי סעיף 2 לפקודת מס הכנסה.
לבסוף, נדרשה השופטת ייטב לטענותיה של העוררת בנושא הריביות והקנסות בהם חויבה, ודחתה אותן.
לאור כל האמור, הציעה השופטת ייטב לדחות את הערר ולחיֵיב את העוררת בתשלום הוצאות המשיב בסכום של 30,000 ₪.
חבר הוועדה שמאי המקרקעין ג' נתן הסכים עם חוות דעתה של השופטת ייטב למעט סכום הוצאות המשיב אותו הציעה להשית על העוררת, והציע לפסוֹק הוצאות בסך 40,000 ₪.
לעומת זאת, חבר הוועדה שמאי המקרקעין ג' גבאי הצטרף לחוות דעתה של השופטת ייטב לרבות לעניין סכום ההוצאות.
משכך, הערר נדחה פה-אחד ונקבע ברוב דעות כי העוררת תישא בהוצאות המשיב בסכום כולל של 30,000 ₪.
גידול הון בלתי-מוסבר
פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי
במבזק מס' 1918 מיום 27.5.2021 דיווחנו על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין אבו גודה.
עניינו של פסק-הדין בערעור על החלטת המשיב (פקיד-שומה באר-שבע) בצו לשנות-המס 2015-2013, שבגדרו הוסיף המשיב להכנסתו החייבת של המערער הכנסה בגין גידול הון בלתי-מוסבר וכן הכנסות שהמערער לא דיווח עליהן ואשר לגביהן חתם המערער על הסכם עם מנהל מע"מ.
בנוסף, הטיל המשיב על המערער קנס גירעון בשיעור 15% בהתאם לסעיף 191(ב) לפקודת מס הכנסה.
המשיב דחה את טענת המערער כי קיימת לוֹ "יתרת זכאים" לקרובי משפחתו בגין שכר עבודה שטרם שילם להם וכן את טענתו הנוספת לפיה אין מקום לייחֵס את הגידול הבלתי-מוסבר בהון לשנים הפתוחות בלבד.
בית-המשפט המחוזי, מפי השופטת י' ייטב, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).
הערעור לבית-המשפט העליון והבקשה לעיכוב ביצוע
המערער הגיש ביום 20.7.2021 ערעור לבית-המשפט העליון על פסק-הדין ובחלוֹף מספר חודשים, ביום 10.11.2021, הגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין.
בבקשתו, טען המבקש, כי סיכויי הערעור טובים וכי שיקולי מאזן הנוחות מטים את הכף אל עבר קבלת הבקשה. לטענתו, אם ייאלץ לשלם את סכום פסק-הדין לאלתר הוא יחדל מלהתקיים כלכלית ויגיע לפשיטת רגל.
המשיב התנגד לבקשה וטען, כי המבקש לא הוכיח קיומו של נזק בלתי הפיך שייגרם לו אם ייאלץ לקיים את פסק-הדין, וכי טענותיו בדבר קריסה כלכלית נטענו בעלמא.
כן נטען לשיהוי בהגשת הבקשה אשר מלמד אף הוא על חוסר תום לבו של המבקש ועל כך שהסעד המבוקש בבקשה אינו נחוץ לו.
המשיב הוסיף, כי הערעור שהגיש המבקש נסוב על ממצאים עובדתיים שקבע בית-המשפט המחוזי, ואשר אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בהם, ומשכך סיכויי הערעור קלושים.
ביום 18.11.2021, ניתנה החלטתו של בית-המשפט העליון בבקשת עיכוב ביצוע פסק-הדין.
בית-המשפט העליון, מפי השופטת י' וילנר, דחה את הבקשה (קישור להחלטה).
השופטת וילנר קבעה, כי נסיבות המקרה הנדון אינן מַצדיקות חריגה מהכלל לפיו הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצועו של פסק-הדין, בעיקר כאשר מדובר בפסק-דין המטיל חיוב כספי, וזאת בעיקר שעה שהמבקש לא תמך את טענתו שלפיה הוא עלול להגיע לחדלות פירעון אם לא תתקבל בקשתו. טענה זו נטענה באופן כללי בלבד, ללא אסמכתאות התומכות בה, ומשכך אין לקבלהּ.
השופטת וילנר הוסיפה וקבעה, כי השיהוי בהגשת הבקשה לעיכוב ביצוע בחלוֹף למעלה מחמישה חודשים מיום מתן פסק-הדין מהווה אף הוא שיקול נכבד בדחיית הבקשה.
פסק-הדין של בית-המשפט העליון
ביום 3.1.2024 ניתן פסק-הדין בערעור על-ידי השופט י' עמית, השופטת ' וילנר והשופט ע' גרוסקופף (קישור לפסק-הדין).
הערעור נדחה ללא צו להוצאות, תוך שצוין, כי הצדדים קיבלו את המלצת בית-המשפט לפיה הערעור יידחה בכפוף לכך שסכום הגידול בהון ייפרס על שש שנות-מס חֶלף שלוש שנות-מס ושסכום החוב בצירוף 15% קנס גרעון – ישולם על-ידי המערער תוך 120 יום, שאם לא כן – יעמוד פסק הדין על כנו.
חובת סודיות של רשויות המס
ביום 20.12.2023 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין א' ג'.
עניינה של ההחלטה בבקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט לענייני משפחה בקריות, במסגרתה בוטל צו מיום 27.11.2022 ביחס להמצאת מסמכים מרשויות המס, ותחתיו נקבע כי על המבקש להמציא למומחית לכתב יד מסמכים הנוגעים לעסקות מקרקעין אשר המבקש היה צד להם.
בית-המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור (קישור להחלטה) תוך שהוא קובע, כי משלא ניתנה הסכמתו המפורשת של המבקש, רשויות המס אינן מורשות למסור חומר חסוי, וזאת כמתחייב מסעיף 232 לפקודת מס הכנסה* וסעיף 105 לחוק מיסוי מקרקעין.**
* סעיף זה קובע, כי "מי שנתמנה לפי הוראות הפקודה, או מי שמועסק בביצועה, לא יידרש להראות לבית משפט כל דו"ח, תעודה או שומה, או לגלות לבית המשפט או להודיע לו, כל דבר שהגיע לידיעתו אגב מילוי תפקידו לפי הפקודה, אלא במידה שדרוש לעשות כן להפעלת הוראות הפקודה או מתוך כוונה לתבוע לדין על עבירה שנעברה במס הכנסה, או תוך כדי בירור תביעה כאמור".
** סעיף זה קובע כדלקמן:
"(א) לא יגלה אדם כל ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו לפי חוק זה אלא אם נדרש לגלותה על ידי בית המשפט, לצורך ביצועו של חוק זה או לצורך ביצועו של חוק מס אחר המשתלם לאוצר המדינה או בקשר עם תביעה פלילית על עבירה על חוק זה, או על ידי מי ששר האוצר התיר לגלותה לו.
(ב) העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר שנה."
ארנונה ומס הכנסה – מי גובר?
ביום 12.12.2023 ניתנה החלטתה של הרשמת ד' פסו-ואגו בלשכת ההוצאה לפועל בפתח-תקווה בתיק מס' 521374-08-17 (קישור להחלטה).
עניינה של אותה החלטה בחייב שמוּנה לו כונס נכסים ואשר צבר חובות שונים ובכללם חוב לזוכָה בתיק ההוצל"פ ("הנושָה"), חוב שכר עבודה, חוב למרכז לגביית קנסות, חוב לחברת ישראכרט ובנק הפועלים, חוב לעיריית ירושלים בְּשל ארנונה בגין נכס מקרקעין של החייב ("הנכס") וחוב למס הכנסה שאינו בגין הנכס.
כל הנושים טענו לדין קדימה בכספי קופת הכינוס, תוך שהנושָה טענה כי קיימת לה עדיפוּת היות שפעלה למימוש הנכס וכי נרשם לטובתה עיקול קודם בזמן.
עיריית ירושלים טענה, כי מדובר בחוב ארנונה ועל-כן בהתאם לסעיף 11א(1) לפקודת המיסים (גביה) דינו כדין שעבוד ראשון.
מס הכנסה טען, כי לוֹ דין קדימה על כלל רכיבי החוב, מכוח סעיף 11א(2) לפקודת המיסים (גביה), הגובר על עיקול הקודם בזמן.
ואילו הנושים שהטילו עיקול העלו טענות כנגד סוג החבויות של מס הכנסה והעירייה.
בראשית הדברים, קבעה הרשמת, כי תחילה, ולפני כל חוב אחר, אף אם דינו שעבוד, יש לשלם חוב בְּשל שכר עבודה ופיצויי פיטורין.
לאחר מכן, קבעה הרשמת, תוך שהיא מַפנה לפסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין עיריית הרצליה (בג"ץ 7009/04), כי מעמד הבטוחה שהוקנתה לרשות המקומית מכוח פקודת המיסים (גביה), בְּשל חוב ארנונה, הוא של שעבוד, אף אם לא נרשמה הערה; ומשכך, העובדה שלא נרשמה הערה על זכויות החייב בגין חוב הארנונה שנצבר בגין הנכס, לטובת עיריית ירושלים, אינה גורעת ממעמדו של חוב זה ויש לו מעמד של שעבוד.
בהתאם, קבעה הרשמת, כי "ביריבות" בין חוב הארנונה לחוב מס ההכנסה, "ידו" של חוב הארנונה על העליונה והוא גובר, בהיותו שעבוד הקודם בזמן, על השעבוד שנרשם על-ידי רשות המיסים.
עם זאת, הרשמת הוסיפה וקבעה, כי מהוראות חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"ם-1980 עולה, כי "החוב" אותו ניתן לגְבות בדין קדימה מכוח הוראות פקודת המיסים (גביה) אינו כולל תוספת ריבית והוצאות שהצטברו והתווספו במסגרת תיק ההוצאה לפועל, מכוח הוראות חוק ההוצאה לפועל ואחרות; ולפיכך, החוב המובטח בדין קדימה אותו זכאית העירייה לגְבות, מכוח פקודת המיסים (גביה), הוא זה שנצבר בהתאם לחיובים החודשיים ובתוספת רכיבי ההצמדה והריבית על-פי חוק הרשויות המקומיות.
הרשמת הוסיפה וקבעה, כי מעמדו של חוב מס ההכנסה שלגבייתו נרשמו הערות בהתאם לסעיף 11א(2) לפקודת המיסים (גבייה) גובר על מעמד הנושים שהטילו עיקולים קודמים בזמן, לרבות העיקול שהוטל על-ידי הנושָה. זאת, ביחס לכל רכיבי חוב המס, דהיינו לרבות ריבית וקנסות, כמתחייב מהוראות סעיף 193(א) לפקודת מס הכנסה.*
* סעיף זה קובע כדלקמן: "כל סכום שאדם חייב לשלם לפי פקודה זו, רשאי פקיד השומה לאכוף תשלומו לפי ההוראות שלהלן, או לפי פקודת המסים (גביה), והוראות אותה פקודה, חוץ מסעיף 12 שבה, יחולו על גביית כל סכום כאמור כאילו היה מס כמשמעותו באותה פקודה; אלא שאם פקיד השומה איננו מושל המחוז, ישלח פקיד השומה למושל המחוז שבו יושב הנישום, או שבו הוא עוסק בעסקו, תעודה בחתימת פקיד השומה ובה יפורש סכום הפיגורים המגיע מאת הנישום, ומושל המחוז, משקיבל את התעודה, יאכוף את התשלום לפי הוראות פקודת המסים (גביה) החלות על גביית סכום כאמור."
הקצאת מספרי חשבוניות
רשות המיסים פרסמה מסמך שאלות ותשובות ביחס למודול הקצאת מספרי חשבוניות, והמתייחס בעיקר לנושא ההרשאות ורישום הנציגים של ה"עוסק" לביצוע המודול.
למַעבר למסמך, לחצו כאן.
תזכיר חוק לעידוד פעילות בשוק ההון
ביום ב', 1.1.2024, פורסם תזכיר חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2023 ("התזכיר") (קישור לתזכיר).
התזכיר כולל מספר תיקונים ובכללם הרחבת השימוש בניירות-ערך מסחריים למימון פעילותם של תאגידים, הרחבת האפשרות לרישום למסחר של חברות דואליות עם יותר מסוג אחד של מניות, הקמת תשתית ליצירת קרנות נאמנות אלטרנטיביות ומתן אפשרות ל"ייעוץ השקעות כללי".
התזכיר נעדר הוראות בעניין מיסוי שוק ההון.
החלטות ועדות-הערר לענייני קורונה
פורסמו 9 החלטות חדשות של ועדות-הערר:
-
ההחלטה בעניין קריגרים השקעות בע"מ (קישור להחלטה);
-
ההחלטה בעניין עולם הבית בע"מ (קישור להחלטה);
-
ההחלטה בעניין אי.די.סי.אס. בע"מ (קישור להחלטה);
-
ההחלטה בעניין פיט מיינד (2009) בע"מ (קישור להחלטה);
-
ההחלטה בעניין ספ סמרט פרינט בע"מ (קישור להחלטה);
-
ההחלטה בעניין ארמור פליט (1988) בע"מ (קישור להחלטה);
-
ההחלטה בעניין סמארטאייר תל אביב בע"מ (קישור להחלטה);
-
ההחלטה בעניין מפעל מתכת – אריה הנפלד בע"מ (קישור להחלטה);
-
ההחלטה בעניין אליהו מלך ושות (קישור להחלטה).