מתווה הפיצוי לעסקים – החוק פורסם ברשומות | הגדלת התגמול המזערי המשולם לחיילי המילואים | ניכוי לצורכי מס של הוצאות שנכללו בחשבוניות פיקטיביות, רווח גולמי ועוד

מתווה הפיצוי לעסקים – החוק פורסם ברשומות

פורסם חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023.
להורדת החוק, לחצו כאן.

הגדלת התגמול המזערי המשולם לחיילי המילואים

כידוע, פרק יב' לחוק הביטוח הלאומי ("החוק") כולל הוראות שעניינן תגמולים בגין שירות במלואים ובכלל זאת הוראת סעיף 270 לחוק המגדירה את "התגמול המזערי" המשולם למי שמשרת בשירות מילואים (כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008) כ-"68% מהסכום הבסיסי, לחודש, מחולק בשלושים".
הסכום הבסיסי עומד כיום על 9,493 ₪, כך שהתגמול המזערי בעבור יום מילואים עומד על 215.17 ₪.*

* לשם השוואה, שכר המינימום ליום עבודה עומד על כ-257 ₪.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום ה', 9.11.2023, פורסם חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 238 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (תגמולים למשרתים במילואים), התשפ"ד-2023 ("התיקון") (קישור לתיקון).
בגדרו של התיקון, עוגנה בחוק הביטוח הלאומי, כהוראת שעה לתקופה שמיום 7.10.2023 ועד ליום 30.11.2023 ("תקופת הוראת השעה"), את האמור בהחלטת הממשלה מס' 1023 מיום 3.11.2023, ולפיה לנוכח גיוס החירום ותרומתם המשמעותית של אנשי המילואים למאמצי הלחימה, יעלה שיעור התגמול המזערי המשולם לחיילי המילואים המשרתים בתקופת הוראת השעה ויעמוד על שיעור של 95% מהסכום הבסיסי, לחודש, מחולק בשלושים, כלומר: סכום של 300.61 ₪ ליום מילואים.
הוראות התיקון תחולנה על תגמול המשולם למי שנקרא לשירות מילואים על-פי קריאה לשירות מילואים בנסיבות חירום לפי הוראות סעיף 8 לחוק שירות המילואים (צו 8), בעד ימי שירותו במילואים בתקופת הוראת השעה.

ניכוי לצורכי מס של הוצאות שנכללו בחשבוניות פיקטיביות, רווח גולמי ועוד

ביום 2.11.2023 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים בעניין יהושע.

עניינו של הערעור בצווים שהוציא המשיב (פקיד-שומה ירושלים 3) למערערת (ג.ש.ר חפירה וחציבה בע"מ, חברה פרטית שעָסקה בשנות המס הרלבנטיות בביצוע עבודות פיתוח, תשתיות הכוללות חפירה, חציבה, פיתוח וסלילה) ולמערער (מר אמיר יהושע, בנה של גב' שרה יהושע אשר מחזיקה במלוא הון המניות של המערערת).
בשנת 2013 נפתחה חקירה כנגד המערערים בחשד לקיזוז חשבוניות פיקטיביות על-ידי המערערת, בעקבותיה חתמה המערערת על הסכם עם רשויות מע"מ וכן הוגשו כתבי אישום כנגד המערערים והם הורשעו בעבירות שונות. בנוסף, המשיב פָּסל את ספרי המערערת לשנות-המס 2011, 2012 ו-2013.
במסגרת הערעור נדונו מספר סוגיות ובכללן האם עלה בידי המערערים להוכיח את טענתם כי החשבוניות משַקפות את הוצאות המערערת בפועל, שאלת הרווח הגולמי של המערערת והאם הוא סביר בהשוואה לחברות מקבילות באותו ענף, חיוב המערער בגין יתרת חובה* ועוד.

* על פי דוחותיה הכספיים של המערערת, קיימת למערער יתרת משיכות (חובה) לתום שנת-המס 2012 בסך 2,300,000 ₪. בספרי המערערת לשנת 2013, נרשמה פקודת יומן אשר הקטינה את יתרת החובה של המערער וזאת כנגד יתרת החו"ז של אחד ממנפיקי החשבוניות הפיקטיביות. פקודת היומן נרשמה בגין "תשלום" של המערער למנפיק החשבוניות הפיקטיביות בסך של 5,076,312 ₪ שכאמור הקטינה את סכום יתרת החובה. לטענת המשיב, יתרת החובה הנ"ל מהווה הכנסה ממשכורת בידי המערער לפי סעיף 2(2) לפקודה בשנת 2012 מאחַר שהמערער היה מנהלה של המערערת, המקבל ממנה משכורת וכי הכספים שנמשכו על-ידי המערער לא הוחזרו למערערת לפחות עד לתום שנת 2013 ולא הוכח כי מדובר בהלוואה.

בית-המשפט, מפי השופט א' דורות, קיבל את הערעור באופן חלקי תוך חיוב המערערים בהוצאות ושכ"ט ב"כ המשיב בסך 9,000 ₪ (קישור לפסק-הדין).