אוּשר מתווה הפיצוי לעסקים | עדכונים בנושא מלחמת חרבות ברזל | יישום חוק דחיית מועדים במערכי רשות המיסים – עדכון | הקלוֹת לגבי בקשות לבניין להשכרה | נקודות זיכוי לעובדים זרים ותקיפה עקיפה | קורונה ועוד

אושר מתווה הפיצוי לעסקים

מליאת הכנסת אישרה הלילה את מתווה משרד האוצר למענה לעסקים בגין הנזק העקיף שנגרם להם בעקבות מלחמת חרבות ברזל.
המתווה כולל מענק המשכיות עסקית לעסקים בכל רחבי הארץ (עסקים ביישובי הספר זכאים להחזר מלא על נזק זה כקבוע בחוק), וכן שורת הקלות במתווה החל"ת.

למַעבר להודעת רשות המיסים בעניין זה, לחצו כאן.

יושם אל לב, כי טרם פורסם ברשומות החוק מושא המתווה האמור.*

* לעיון בהצעת החוק (הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023), לחצו כאן.

---

תיקון 19 לחוק הירושה

ביום 7.11.2023 פורסם ברשומות חוק הירושה (תיקון מס' 19), התשפ"ד-2023 ("התיקון") (קישור לתיקון).

בגדרו של התיקון הוסדרו שתי סוגיות חשובות הנוגעות לירושה של קורבנות מלחמת "חרבות ברזל":
האחת, לאפשר, בתקופה שנקבעה לעניין זה, ליורשים של מנוחים שנהרגו בפעולות האיבה או בפעולות המלחמה, להסתלק מן העיזבון לא רק לטובת בן-הזוג (בשעת מותו של המוריש), ילדו ואחיו של המוריש, כאמור בסעיפים 6(א) ו-6(ב) לחוק הירושה התשכ"ה-1965 ("החוק"), אלא גם לטובת צאצאי ילדי המוריש, הורי המוריש וצאצאיהם, סבא וסבתא של המוריש וצאצאיהם ובן-זוג לשעבר של המוריש וילדו או מי שהמוריש ראה אותו כילדו;
השנייה, נוספה לחוק הוראה חדשה (סעיף 9א) לפיה בני משפחה שמתו ביום 7.10.2023 או 8.10.2023 בפעולות האיבה או בפעולות המלחמה יראו אותם כמי שלא ניתן לקבוע מי מהם מת תחילה. זאת, בכפוף לסמכוּת הרשם לענייני ירושה או בית-המשפט לקבוע את זכאות הירושה אופן שונה בהתאם לסעיף 9א(ב) לחוק.

---

חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה

ככלל, על-פי חוק ניתנים תגמולים והטבות שונות לבני משפחה של מי שמתו בפעולתה איבה ולבני משפחה של חיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון שנספו בשירותם וכן למי שנגרמה נכות בנסיבות אלו.
ברם, ההסדרה לגבי נעדרים וחטופים חסרה בעניין זה, ועל-כן שלשום (7.11.2023) פורסם ברשומות חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023 ("החוק") (קישור לחוק).

החוק כולל, בין היתר,* תיקון עקיף לפקודת מס הכנסה (תיקון מס 269), לפיו סכומי התגמולים וההטבות לפי החוק וסכומי המענק שיינתן לפי סעיף 2א לחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים ונעדרים, התשס"ח-2008** – יהיו פטוּרים ממס הכנסה.

* ראו סעיף 10 לחוק.

** ראו סעיף 14(4) לחוק.

---

עדכון רשימת יישובי הספר

במבזק מס' 2045 מיום 25.10.2023 דיווחנו, בין היתר, על פרסום הודעת רשות המיסים (קישור להודעה) לפיה הרשות פתחה לטובת בעלי עסקים ביישובי ספר בדרום ובצפון את האפשרות להגיש בטופס מקוּון פשוט ונגיש בקשה למקדמה לפיצויים עבור הנזק הכלכלי שנגרם לעסק שלהם בשל מלחמת חרבות ברזל, זאת עוד לפני הגשת תביעה.

בהמשך לכך נבקש לעדכנכם, כי פורסמה רשימה מעודכנת של יישובי הספר.
למַעבר לרשימה המעודכנת, לחצו כאן. 

---

יישום חוק דחיית מועדים במערכי רשות המיסים – עדכון

במבזק מס' 2045 מיום 25.10.2023 דיווחנו על פרסום חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד-2023 ("החוק") (קישור לחוק).

נזכיר, כי החוק מהווה תיקון חקיקה זמני לדחיית מועדים לביצוע פעולות שנקבעו בחוזה או בחלטות שיפוטיות ולדחיית מועדי תשלום לרשות,* שנקבעו לפי חיקוק, אם מועדים אלה חלים בתקופה שהָחל מפרוץ המלחמה (7.10.2023) ועד יום 7.11.2023 ("התקופה הקובעת").**

* המונח "תשלום לרשות" מוגדר בסעיף 1 לחוק כ"תשלום לרשות לפי חיקוק, לרבות תשלום חובה או קנס"; ואילו המונח "רשות" מוגדר באותו סעיף כהגדרתה בסעיף 2 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, דהיינו "רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין".

** יצוין, כי סעיף 6 לחוק מַסמיך את שר הביטחון, בהסכמת שר המשפטים ושר האוצר ובהתייעצות עם שר הפנים ובאישור וועדת החוץ והביטחון של הכנסת, להאריך את התקופה הקובעת ואת תקופת הדחייה.

עוד יצוין, כי ביום 7.11.2023 פורסם צו דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות) (הארכת התקופה הקובעת ותקופת הדחייה), התשפ"ד-2023 ("הצו") (קישור לצו). במסגרת הצו נקבע, כי התקופה הקובעת תימשך עד ליום 7.12.2023 וכי תקופת הדחייה תהיה ל-60 ימים או עד ליום 31.12.2023, לפי המוקדם. 

זאת, ביחס לקבוצות אוכלוסייה מסוימות אשר בעקבות המצב אינן מנהלות שגרת חיים רגילה ואינן יכולות לקיים את התחייבויותיהן המשפטיות במועד.

בהמשך לכך, דיווחנו, במסגרת מבזק מס' 2047 מיום 3.11.2023, על פרסום הנחייתה של גב' נטע סבח, סמנכ"לית בכירה לאכיפת הגביה ברשות המיסים, המפרטת את הוראות החוק ואת אופן יישומו במערכי רשות המסים (קישור להנחייה).
עוד דיווחנו באותו מבזק, כי במקביל להנחייתה של גב' סבח, פורסמה הודעה בנושא של רשות המיסים, וזאת באתר האינטרנט של הרשות (קישור להודעה).

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי פורסם נוסח מעודכן של הודעת רשות המיסים.
למַעבר להודעה המעודכנת באתר רשות המיסים, לחצו כאן.
למַעבר להודעה המעודכנת בפורמט PDF, לחצו כאן.

---

הקלות נוספוֹת

אתמול (8.11.2023) פורסמה הודעת רשות המיסים (קישור להודעה) לפיה שר האוצר מר בצלאל סמוטריץ' ומנהל רשות המסים עו"ד שי אהרונוביץ' החליטו על מתן אורכה לכלל העוסקים והנישומים עד ליום 27.11.2023, לדיווח ולתשלום מע"מ, מקדמות מס הכנסה וניכויים, עבור תקופת הדיווח אוקטובר 2023 (בדיווח חד-חודשי) ועבור תקופת הדיווח ספטמבר ואוקטובר 2023 (בדיווח דו-חודשי).

בנוסף, הוחלט על מתן אורכות נוספות לדיווח ותשלום מע"מ, מקדמות מס הכנסה וניכויים, עבור אוכלוסיות הזכאיות לדחייה מיוחדת מכוח חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות), התשפ"ד-2023 ("החוק") (קישור לחוק). זאת, בהמשך לאישור ועדת חוץ וביטחון ושר הביטחון.
לאוכלוסיות הזכאיות לדחייה מכוח החוק, ניתנה אורכה עד ליום 26.12.2023 עבור תקופת הדיווח ספטמבר 2023 (בדיווח חד-חודשי) ועד ליום 31.12.2023 עבור תקופת הדיווח אוקטובר 2023 (בדיווח חד-חודשי) וספטמבר-אוקטובר 2023 (בדיווח דו-חודשי).

לבסוף, הובהר בהודעה, כי על אף האורכות האמורות, תנאי מקדים להגשת תביעה לפיצויים במסגרת התכנית לסיוע כלכלי בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" הוא הגשה של דו"חות תקופתיים למע"מ עבור החודשים שבגינם מבוקש הפיצוי.

---

הקלוֹת בתנאים להגשת בקשה לבניין להשכרה לפי פרק שביעי 1 לחוק עידוד השקעות הון

במבזק מס' 1947 מיום 21.11.2021 דיווחנו על פרסום חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022) התשפ"ב-2022 ("חוק התכנית הכלכלית") (קישור לחוק התכנית הכלכלית).
בגדרו של חוק התכנית הכלכלית נכלל, בין היתר, תיקון עקיף (תיקון מס' 75) לחוק עידוד השקעות הון ("החוק"),* שבמסגרתו נוספו לפרק שביעי 1 לחוק הוראות לגבי המסלול החדש של "דירות להשכרה מוסדית".

* ראו סעיף 67 לחוק התכנית הכלכלית.

על-פי הוראת-המעבר שנקבעה בסעיף 68 לחוק התכנית הכלכלית, הגשת בקשה חדשה תחת התנאים וההטבות שהיו קיימים בחוק לפני התיקון ("מסלול ההטבות הקיים") תתאפשר (בכפוף לתנאים המנויים בהוראת-המעבר) לגבי בקשות שתוגשנה עד ליום 31.12.2023; וכי לאחַר מועד זה לא ניתן יהיה להגיש בקשות במסלול ההטבות הקיים. 

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 5.11.2023 פרסמה הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה במשרד הכלכלה והתעשייה הוראת-שעה ביחס לבקשות שהוגשו/תוגשנה מיום 7.10.2023.
לפי אותה הוראת-שעה, ניתן יהיה להגיש את הבקשות האמורות עד המועד הקבוע בחוק (31.12.2023) וזאת אף אם בשלב זה קיימת החלטת ועדה מקומית למתן היתר בתנאים חֵלף היתר בנייה בתוקף ואת היתר הבנייה יש לצרף לבקשה עד ליום 30.6.2024.

למַעבר לפרסום, לחצו כאן.

---

בקשה להוציא מתיק ערר מיסוי מקרקעין חוות-דעת שמאית מטעם המשיב ולמחוק סעיפים מתצהיר

ביום 24.10.2023 ניתנה החלטתה של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין בלס ואח'.

עניינה של ההחלטה בבקשת העוררים להוציא מהתיק את חוות דעתו של שמאי המקרקעין, מר זהר שלפמן, אשר הוגשה מטעם המשיב (מנהל מיסוי מקרקעין תל-אביב) כן למחוק סעיפים מסוימים מתוך תצהירו של מר שלמה צברי שהוגש מטעם המשיב באותו מועד. 

ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופט ה' קירש (ועל דעת חברי הוועדה רו"ח צ' פרידמן ורו"ח מ' לזר), קבעה כי אין להוציא את חוות-הדעת השמאית מהתיק אך אין להידרש לחלקים ממנה וכי יש להותיר את תצהירו של מר צברי על כנו כפי שהוגש (קישור להחלטה).

תשומת לבכם, בין היתר, לניתוחו של השופט קירש ביחס לצורך באישור שר האוצר על-מנת להכשיר את מסירת נתוני העִסקה לידי השמאי החיצוני לשם הכנת חוות דעתו (פס' 6 ואילך).

---

קורונה

במבזק מס' 2035 מיום 10.8.2023 דיווחנו על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין יגאל חיון הנדסה בע"מ.
עניינו של פסק-הדין בערעור וערעור שכנגד על החלטות ועדת הערר לענייני קורונה – השתתפות בהוצאות קבועות של עסקים, אשר דחתה ערר אחד מתוך שניים שהגישה המערערת על החלטות רשות המיסים בהשגות, וקיבלה באופן חלקי את הערר השני.
בית-המשפט, מפי השופט ד"ר א' גורמן, דחה את ערעורי המערערת ואת הערעור שכנגד (קישור לפסק-הדין).

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי המערערת הגישה לבית-המשפט העליון בקשת רשות ערעור על פסק-הדין וביום 6.11.2023 ניתנה החלטתו של בית-המשפט העליון בבקשה.

בית-המשפט העליון, מפי השופטת ד' ברק-ארז, דחה את הבקשה (קישור להחלטה).

---

נקודות זיכוי לעובדים זרים ותקיפה עקיפה

מבוא

במבזק מיום 7.10.2014 דיווחנו אודות פרסום כללי מס הכנסה (נקודות זיכוי לתושב חוץ זכאי) (ביטול), התשע"ה-2014 ("הכללים") (קישור לכללים), בגדרם בוטלו כללי מס הכנסה (נקודות זיכוי לתושב חוץ זכאי), התשס"ז-‏2007 ("הכּללים הישנים").

נזכיר, כי הכּללים הישנים, שהותקנו מכוח סעיף 69 לפקודת מס הכנסה, קבעו עד לביטולם, כי בחישוב המס על הכנסה מעסק/משלח-יד או משכורת של "תושב חוץ זכאי",* לפי סעיף 2(1) או (2) לפקודה, יובאו בחשבון 2.25 נקודות זיכוי.

* לעניין זה, המונח "תושב חוץ זכאי" הוגדר כיחיד תושב-חוץ שהתקיימו בו כל אלה: (1) שהייתו בישראל או באזור והעסקתו בישראל או באזור מותרות על-פי דין; (2) הוא אינו "מומחה חוץ" או "מרצה אורח" כהגדרתם בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות שהייה לתושבי חוץ), התשל"ט–1979.

תחולת הביטול נקבעה ליום 1.1.2015, וזאת לגבי הכנסה שהופקה או שנצמחה ביום זה ואילך.

עוד ציינו באותו מבזק, כי במקביל לביטול הכּללים הישנים פורסמו ברשומות תקנות מס הכנסה (זיכויים לעובד זר), התשע"ה-2014 ("תקנות הזיכויים" או "התקנות") (קישור לתקנות הזיכויים).

תקנות הזיכויים הגדירו שלושה סוגים של עובדים (ראו תקנה 1 לתקנות):

• "עובד זר" – כהגדרתו בסעיף 48א לפקודת מס הכנסה (דהיינו, "עובד זר" כהגדרתו בחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991, אף אם רואים אותו כתושב לעניין הפקודה) שהוא בעל אשרה לפי סעיף 2 לחוק הכניסה לישראל, או ששהייתו או העסקתו בישראל טעונה אישור כאמור;

• "עובד זר חוקי" – עובד זר שהתקיימו כל אלה: (1) שהייתו בישראל או באזור (כהגדרתו בסעיף 3א לפקודת מס הכנסה) והעסקתו בישראל או באזור מותרות לפי דין; (2) הוא אינו "מומחה חוץ" או "מרצה אורח" כהגדרתם בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות שהייה לתושב חוץ), תשל"ט-1979; (3) הוא קיבל אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1 (עובד זמני) לעבודה בישראל, כאמור בתקנה 5(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974;

• "עובד זר חוקי בתחום הסיעוד" – עובד זר חוקי שקיבל היתר לעסוק בתחום הסיעוד ושהארכת שהייתו בישראל מתבצעת לפי סעיף 3א(ב) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.

לגבי "עובד זר חוקי בתחום הסיעוד" נקבע בתקנה 3(א) לתקנות הזיכויים, כי בחישוב המס על הכנסתו מעסק/משלח-יד או ממשכורת יובאו בחשבון נקודות זיכוי לפי סעיפים 34, 36 ו-36א לפקודת מס הכנסה (2 נקודות זיכוי לתושב ישראל, 1/4 נקודת זיכוי כזיכוי נסיעה ו-1/2 נקודת זיכוי לאישה – בהתאמה).

לגבי "עובדת זרה חוקית" שאינה "עובדת זרה חוקית בתחום הסיעוד" נקבע בתקנה 3(ב) לתקנות, כי בחישוב המס על הכנסתה מעסק/משלח-יד או ממשכורת תובא בחשבון 1/2 נקודת זיכוי לפי סעיף 36א לפקודה.

ואילו לגבי "עובד זר" שאינו "עובד זר חוקי בתחום הסיעוד" נקבע בתקנה 3(ד) לתקנות, כי בחישוב המס החָל על הכנסתו לא תחולנה הוראות הפרק השלישי לחֵלק ג לפקודת מס הכנסה (שעניינן בניכויים, זיכויים ונקודות קצבה לילדים). זאת, אף אם מדובר ב"עובד זר חוקי".

עוד נקבע (ראו תקנה 3(ג) לתקנות הזיכויים), כי אם העובד הזר החוקי או העובד הזר החוקי בתחום הסיעוד, לפי העניין, שהה בישראל או באזור בחלק משנת-המס, יובא בחשבון בחישוב המס על הכנסתו, החלק ה-12 מסכום נקודות הזיכוי כאמור בתקנה 3(א) או (ב) לתקנות, לפי העניין, כשהוא מוכפל במספר החודשים שבהם שהה בארץ בשנת-המס.

תחולת תקנות הזיכויים נקבעה ליום 1.1.2015 ואילך, כך שאֵלו תחולנה בחישוב המס על הכנסתו של עובד זר שהופקה בשנת-המס 2015 או לאחריה.

פסק-הדין בעניין הסתדרות העובדים הכללית החדשה

במבזק מיום 8.3.2017 דיווחנו אודות פסק-הדין של בית-המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, בעתירות שהוגשו כנגד תוקפן של תקנות הזיכויים.
העתירות העלו מגוון טענות הן לגבי סמכות שר האוצר, הן לגבי התאמה לאמנות בינלאומיות, והן לגבי הסבירות והמידתיות בהקשר דנא כשעסקינן באוכלוסיה מוחלשת.
בית-המשפט העליון קיים מספר דיונים לרבות לאחַר צו על תנאי, ובמהלכם ביקש בית-המשפט כי הנושא ישוב ויובא לפני שר האוצר, לרבות לשם בחינת הקלה חלקית.
סוף דבר שהוחלט בעקבות הפנייה, כי בשנת 2017 יקבלו העובדים הללו 1/2 נקודת זיכוי; ומשנת 2018 נקודה שלמה (כשמדובר בנשים ישנו באופן אוניברסלי חצי נקודה נוספת ממקור אחר).
דעת העותרים לא נחה, ולטענתם יש להפוֹך את הצו על תנאי לצו מוחלט: ההסתדרות הכללית החדשה הטעימה את שבירת האוניברסליות בנושא נקודות הזיכוי ששררה במשך שנים רבות, אף שלא חָלקה על סמכות שר האוצר לדיפרנציאציה לפי סעיף 48א לפקודת מס הכנסה; הסתדרות העובדים הלאומית והתאחדות חקלאי ישראל הטעימו במיוחד את הסתירה, לדעתן, לסעיף 196 לפקודה, שבעקבות צווים לפיו הוחלו אמנות מס שבין סין ותאילנד לישראל – ואלו מדינות המקור של העובדים שבהם עסקינן. לשיטתן, הוראות האמנות בדבר אי-הפליה הדדית בין עובדים אוסרות על המדינה להפחית את נקודות הזיכוי לעומת ישראלים.

בית-המשפט העליון, מפי המשנה לנשיאה א' רובינשטיין (לצד השופטים ע' פוגלמן ומ' מזוז), דחה את העתירות (קישור לפסק-הדין) תוך שהוא קובע כי אלו מיצו עצמן.

התיקון לתקנות הזיכויים

במבזק מיום 2.1.2017 דיווחנו, כי פורסמו ברשומות תקנות מס הכנסה (זיכויים לעובד זר) (תיקון), התשע"ז-2017 ("התיקון") (קישור לתיקון).

במסגרת התיקון נוספה תקנה 3(א1) לתקנות הזיכויים, לפיה בחישוב המס של "עובד זר חוקי" שאינו "עובד זר חוקי בתחום הסיעוד" תובא בחשבון נקודת זיכוי לפי סעיף 34 לפקודה, וזאת הָחל משנת-המס 2018 ואילך.

התיקון כָּלל גם הוראת-שעה לגבי שנת-המס 2017, לפיה בחישוב המס על הכנסתו של "עובד זר חוקי" שאינו "עובד זר חוקי בתחום הסיעוד תובא בחשבון חצי נקודת זיכוי לפי סעיף 34 לפקודה, וזאת בנוסף על נקודות הזיכוי המגיעות לו לפי התקנות.

התיקון הנוסף לתקנות הזיכויים

בהמשך לאמוּר, דיווחנו (במסגרת מבזק מס' 1734 מיום 16.8.2018) בדבר פרסום תקנות מס הכנסה (זיכויים לעובד זר) (תיקון), התשע"ח-2018 ("התיקון הנוסף") (קישור לתיקון הנוסף).

במסגרת התיקון הנוסף תוקנה תקנה 3(ג) לתקנות הזיכויים, כך שאם העובד הזר החוקי או העובד הזר החוקי בתחום הסיעוד, לפי העניין, שהה בישראל או באזור בחלק משנת-המס, יובא בחשבון בחישוב המס על הכנסתו, החלק ה-12 מסכום נקודות הזיכוי כאמור בתקנה 3(א) עד (ב) לתקנות, לפי העניין, כשהוא מוכפל במספר החודשים שבהם שהה בארץ בשנת-המס.
כלומר, יובא בחשבון גם חלק יחסי מנקודת הזיכוי המוקנית לעובד זר חוקי שאינו עובד זר חוקי בתחום הסיעוד מכוח תקנה 3(א1) לתקנות.

תחולת התיקון הנוסף נקבעה ליום 1.1.2019, וזאת לגבי הכנסתו של עובד זר שהופקה בשנת-המס 2019 או לאחריה.

פסק-הדין בעניין דב שמירה, נקיון וכח אדם

בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם, כי ביום 1.11.2023 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין דב שמירה, נקיון וכח אדם בע"מ.

המערערת היא חברת כח אדם, ובשנות-המס 2018-2016 ("שנות-המס שבמחלוקת") העסיקה מאות עובדים מסתננים מסודן ואריתריאה ("העובדים הזרים") וכן עובדים ישראלים בתחומים שונים.
אישורי השהִייה שיש בידי המערערת להציג ביחס לעובדים הזרים ואשר הוצגו בפני המשיב (פקיד-שומה פתח תקווה) הם מכוח סעיף 2)(א)(5) לחוק הכניסה לישראל ("רישיון זמני לישיבת ביקור למי שנמצא בישראל בלי רישיון ישיבה וניתן עליו צו הרחקה – עד ליציאתו מישראל או הרחקתו ממנה").
המערערת אינה חולקת על חובת תשלום היטל עובדים זרים ביחס לעובדים המסתננים מאריתריאה וסודן שהעסיקה והמחלוקת בין הצדדים עוסקת בחישוב נקודות הזיכוי להם זכאים העובדים הזרים.
בשנות-המס שבמחלוקת, בחישוב המס של העובדים הזרים משכר עבודה, העניקה המערערת לעובדים אלה נקודות זיכוי הקבועות בסעיפים 34 ו-36 לפקודה והמיועדות לפי לשונם לתושבי ישראל בלבד. 
המשיב, לעומת זאת, קבע, כי חישוב נקודות הזיכוי כפי שעשתה המערערת, אינו נכון. המשיב סבור כי ביחס לשנות המס שבמחלוקת, המחוקק הסדיר באופן ברור ומפורש את סוגית נקודת הזיכוי לעובדים זרים מהסוג שהעסיקה המערערת – וזאת במסגרת תקנות הזיכויים.
המשיב ערך שומה, במסגרתה חישב את שכר העבודה בתוספת נקודות הזיכוי שלשיטתו ניתנו שלא כדין. החישוב נערך בדרך של גילום, לפי שיעור המס הממוצע של עובדי המערערת לכל אחת משנות-המס שבמחלוקת. המס לתשלום חושב ביחס להכנסה המגולמת, וכן הושת היטל עובדים זרים בגין תוספת ההכנסה. 
המערערת לא הציעה כל חישוב אלטרנטיבי לזה שעָרך המשיב, אך טענה כי העניקה נקודות זיכוי כפי שיש להעניק.
המערערת טענה, כי בפסק-הדין בעניין חברת בית אבות שלמה המלך בע"מ (ע"א 6893/19) נקבע, לעניין היטל עובדים זרים, שיש לראות במסתננים מאריתריאה וסודן כעובדים זרים חוקיים, ועל-כן יש לנהוג באופן דומה אף לעניין תקנות הזיכויים וליישם את התקנות כך שיחול על העובדים הזרים מאריתריאה וסודן את הדין שנקבע בתקנות אלה ביחס ל"עובד זר חוקי".
עוד טענה המערערת, כי יש לקבוע כי מרכז חייהם של העובדים הזרים בישראל ולכן הם נחשבים לתושבים וכי אין ליישם את הוראות תקנות הזיכויים באשר הן אינן עולות בקנה אחד עם ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הן עומדות בסתירה להוראות חוק יסוד חופש העיסוק והן אינן עולות בקנה אחד עם אמנות עליהן חתמה מדינת ישראל ביחס לזכויותיהם של פליטים ומבקשי מקלט. 
בנוסף, סבורה המערערת כי אף אם תידחה עמדתה, אין להשית עליה היטל עובדים זרים ביחס להכנסה שחושבה בדרך של גילום.

בית-המשפט, מפי השופט ד"ר א' גורמן, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

תשומת לבכם, בין היתר, לניתוחו של השופט גורמן בנושא תקיפת תקנות הזיכויים, בפס' 30 ואילך.

נזכיר, כי ביום 13.6.2022 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין יחזקאל ואח' שגם במסגרתו נדוֹנה שאלת זכאותם של עובדים זרים לנקודות זיכוי.
התייחסנו לפסק-הדין במבזק מס' 1979.