היבטי המס בהשקעה בחברה באמצעות SAFE | שומה לפי מיטב שפיטה, פסילת ספרים וקנס גירעון לרואה-חשבון | הוארכו הטבות המס לעסקות תמ"א 38 | דירה שנרכשה בכספי ירושה = דירה שהתקבלה בירושה | פיצוי בעקבות מבצע צוק איתן ועוד
17/05/2023
סקירה של ענף הרכב
רשות המסים פרסמה סקירה של ענף הרכב בהתבסס על נתונים מלאים לשנת 2021 ונתונים ראשוניים לשנת 2022.
למַעבר לסקירה, לחצו כאן.
היבטי המס בהשקעה בחברה באמצעות SAFE
בשנים האחרונות הסכמי השקעה מסוג SAFE* הפכו להיות נפוצים מאוד בחברות סטרט-אפ.
* Simple Agreement for Future Equity.
הסכם ה-SAFE, כשמו כן הוא, נועד להוות הסכם השקעה "פשוט" המתנהג בדומה לשטר הון ומעניק למשקיע זכות לקבל בעתיד אחוז כלשהו מהון המניות של החברה, וזאת בתמורה להשקעה מיידית.
מדובר בהסכם הדומה במהותו להסכמי הלוואות המירות (Convertible Loan Agreements), אך בשונה מאלה, במקרה של ה-SAFE סכום ההשקעה לא יעמוד לפירעון בעתיד במקרה שלא יומר על-ידי המשקיע (למעט בפירוק החברה) והוא גם אינו נושא ריבית.
בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם, כי הבוקר פורסמו הנחיותיו של רו"ח (משפטן) רולנד עם-שלם, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המסים, בנושא היבטי המס שיחולו בהשקעה בחברה באמצעות SAFE.
בתמצית נציין, כי במסגרת ההנחיות, המופנות לאיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) (אשר פנה לרשות בנושא), נקבע, כי בהתקיים התנאים המפורטים בהן לא יחול אירוע מס במועד הקצאת המניות מכוח ה-SAFE ולא תחול על החברה המַקצה חובת ניכוי מס במקור במועד זה; וכי התמורה עבור מימוש המניות שהוקצו לפי ה-SAFE תהיה חייבת, ככלל, במס רווחי הון.
למַעבר להנחיות, לחצו כאן.
הוארכו הטבות המס לעסקות תמ"א 38
אתמול (16.5.2023) פורסם ברשומות חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 99), התשפ"ב-2023 ("התיקון").
בגדרו של התיקון הוארכו הטבות המס המנויות בפרק חמישי 5 לחוק ובסעיף 31ב לחוק מע"מ – אשר פקעו ביום 31.12.2021 – עד ליום 18.5.2026.
זאת, רטרואקטיבית מיום 1.1.2022.
להורדת התיקון, לחצו כאן.
נזכיר, כי ביום 31.8.2022 פורסמה הודעת רשות המסים בעניין פקיעת הטבות המס לעסקות תמ"א 38.*
* וכך צוין באותה הודעה:
"רשות המסים מודיעה על החלטה שהתקבלה במחלקת מקרקעין וקבלנים בחטיבה המקצועית, אשר תספק מענה למצב הביניים שנוצר מאז סוף שנת 2021, בעקבות פקיעת תוקפן של הטבות המס בעסקאות תמ"א 38. בהתאם להחלטה, עד ה-1 באוקטובר 2023 יוכלו דיירים ויזמים לחתום על הסכמים לביצוע עסקאות מכוח תמ"א 38 ולהסתפק בשלב ראשוני בהגשת הודעה על ביצוע העסקה, מבלי להגיש הצהרה המחייבת בתשלום מס שבח ומס רכישה.
בהתאם להחלטה, עד ה-1 באוקטובר 2023 או עד למועד התקיימות התנאים המתלים בהסכם בין הצדדים (המוקדם מבניהם), יידרשו הצדדים לעסקה להגיש הצהרה בצירוף שומה עצמית בהתאם להוראות חוק מיסוי מקרקעין. היה ועד למועד זה יוארך תוקפן של הטבות המס שהיו בתוקף עד ל-31 בדצמבר 2021 באופן רטרואקטיבי ל-1 בינואר 2022, יוכלו הצדדים לעסקה לממש את ההטבה. היה ועד למועד זה לא יוארך תוקפן של ההטבות, יידרשו הצדדים לעסקה לשלם את מס השבח ומס הרכישה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית אך ללא קנסות אי הצהרה במועד. ככל שהעסקה בין הצדדים תבוטל טרם הגיע המועד להגשת ההודעה, יגישו הצדדים בקשה לביטול העסקה לבחינת מנהל מיסוי מקרקעין.
כידוע, במסגרת תמ"א 38 מתקשרים יזמי בנייה עם בעלי דירות בבניינים לצורך ביצוע עסקה ובמסגרתה מוכרים הדיירים ליזם את זכויות הבנייה הנוספות בבניין בתמורה לחיזוק הבניין הישן או הריסתו ובנייתו מחדש בהתאם להוראות תמ"א 38. על פי פרק 5 לחוק מיסוי מקרקעין, בעלי הדירות זכאים להקלה משמעותית בתשלום מס שבח על התמורה שמעניק להם היזם בתמורה לזכויות הבנייה הנוספות. פרק זה נוסף לחוק במסגרת הוראת שעה שתוקפה פג בסוף שנת 2021.
טרם פקיעת הוראת השעה, פרסמה רשות המיסים הודעה והבהרה ולפיהן ההטבות הניתנות במסגרת פרק 5 לחוק יחולו גם על עסקאות שנחתמו לפני פקיעת תוקפה של הוראת השעה, כאשר התנאים המתלים לקיומן (כמו קבלת היתר בנייה) יתקיימו רק לאחר פקיעת תוקפה של ההוראה הנ"ל. בד בבד, הוגשה הצעת חוק לתיקון חוק מיסוי מקרקעין ומטרתה הארכת תוקפה של הוראת השעה במקביל ובהתאם למועד הארכתן של הוראות תמ"א 38 עד ל-1 באוקטובר 2023. הצעת החוק טרם התקבלה" [ההדגשות אינן במקור – הח"מ.]
דירה שנרכשה בכספי ירושה = דירה שהתקבלה בירושה
מבוא
כידוע, סעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין, המַקנה פטוֹר ממס שבח במכירת זכות במקרקעין ללא תמורה מיחיד לקרובו, תוקן במסגרת תיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין,* ובעקבות התיקון הוא חל על העברה ללא תמורה בין אחים** בתנאי שהזכות המועברת התקבלה אצל האח המעביר במתנה או בירושה מהורי האחים או מהורי הוריהם.
* תיקון 76 חוקק במסגרת החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013, ס"ח 116 (קישור לחוק) (ראו סעיף 43 לחוק האמור, שם בעמ' 154).
** האמור להלן בלשון זכר משמעו גם בלשון נקבה, דהיינו ההתייחסות רלבנטית גם לאחיות.
וכך קובע סעיף 62, בנוסחו לאחַר התיקון האמור: "מכירת זכות במקרקעין והקניית זכות באיגוד ללא תמורה מיחיד לקרובו – יהיו פטורים ממס; לעניין זה, 'קרוב' – קרוב כאמור בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה 'קרוב' שבסעיף 1, וכן אח או אחות, לגבי זכות שקיבלו מהורה או מהורי הורה בלא תמורה או בירושה."
ואילו תקנה 20 לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), תשל"ה-1974 ("תקנות מס רכישה") קובעת, כי "במכירת זכות במקרקעין ללא תמורה מיחיד לקרובו, יהיה מס הרכישה שליש ממס הרכישה הרגיל".
עם זאת, בעוד שלעניין סעיף 62(א) לחוק המונח "קרוב" מוגדר, כאמור, כ"קרוב כאמור בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה 'קרוב' שבסעיף 1 [דהיינו, בן-זוג, הורה, הורי הורה, צאצא, צאצאי בן-זוג ובני-זוגם של כל אחד מאלה], וכן אח או אחות, לגבי זכות שקיבלו מהורה או מהורי הורה בלא תמורה או בירושה", לעניין תקנה 20 לתקנות מס רכישה חלה ההגדרה המנויה בתקנה 1 לתקנות ולפיה מדובר ב"בן-זוג [...], הורה, צאצא, בן-זוגו של צאצא, אח ואחות".
כלומר, מתנה של דירה בין אחים תהיה פטורה ממס שבח לפי סעיף 62 לחוק רק אם הדירה התקבלה אצל האח המעביר במתנה או בירושה מהורי האחים או מהורי הוריהם,* אך היא בכל מקרה (כלומר, גם אם הדירה לא התקבלה במתנה/ירושה כאמור) תהיה זכאית להקלה ממס רכישה בהתאם לתקנה 20 לתקנות מס רכישה.
* מובן שהמַתנה עשויה להיות פטורה ממס שבח בהתאם ובכפוף להוראות פטוֹר אחרות, למשל ההוראות המנויות בפרק חמישי 1 לחוק מיסוי מקרקעין ובכללן הוראת הפטוֹר שבסעיף 49ב(2) לחוק שעניינה במכירת דירת מגורים יחידה.
החלטת מיסוי 6642/21 והשלכותיה
במבזק מס' 1912 מיום 21.4.2021 דיווחנו, בין היתר, על החלטת מיסוי 6642/21 שניתנה על-ידי מחלקת מיסוי מקרקעין שבחטיבה המקצועית ברשות המסים.
נזכיר, כי בגדרהּ של החלטת מיסוי זו (החלטה בהסכם) נקבע, כי המבקשת שרכשה דירת מגורים באמצעות כספים שהתקבלו במתנה מאמהּ זכאית להעביר את הדירה במתנה לאחותה בפטוֹר ממס שבח לפי סעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין.
זאת, בכפוף לכך שיוכח שכּל הכספים ששימשו לרכישת הדירה המועברת או מרביתם המוחלט (לפחות 95% מהכספים) מקורם במתנה ובתנאי נוסף שהדירה אכן מועברת בין האחיות במתנה וללא תמורה.
עוד נקבע, כי על הדירה תחולנה ההוראות הקבועות בסעיף 49ו לחוק מיסוי מקרקעין בעניין "תקופת הצינון" במכירת הדירה.
כלומר, על-פי ההחלטה, דירה שנרכשה באמצעות כספים שלפחות 95% מהם התקבלו במתנה מההורים שקולה לעניין סעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין לדירה שהתקבלה במתנה מההורים (וכלשון ההחלטה "יראו בדירה כאילו זו נתקבלה ב'מתנה בעין' וניתן יהא ליישם בעניין זה את הוראות סעיף 62 לחוק על הדירה המועברת").
לדעתנו, הגם שההחלטה התייחסה, כאמור, לכספים שהתקבלו במתנה ולא בירושה, הדברים יפים גם למצב דברים בו פלוני קיבל בירושה כספים מהוריו (או מהורי הוריו) ורכש באמצעותם דירה.
כלומר, אותה דירה, בדומה לדירה נשוא החלטת המיסוי, תיחשב, לדעתנו, לדירה שהתקבלה בירושה, וכנגזר מכך, אם פלוני יחליט לתת את אותה דירה במתנה לאחיו, תהיה אותה מתנה פטורה ממס שבח לפי סעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין.
יתרה מזאת. אם פלוני יחליט למכור את הדירה, היא תיחשב, לדעתנו, לדירה "שקיבל המוכר בירושה" כאמור בסעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין ועל-כן מכירתה תהיה פטורה ממס שבח בהתאם ובכפוף לתנאי אותו סעיף.
כמו-כן, הדירה תיחשב, לדעתנו, ל"דירה שהתקבלה בירושה" לעניין סעיף 49ג(3)* ו-(4) לחוק, דהיינו לעניין חזקת דירה מגורים יחידה הקבועה באותו סעיף.
** ככל שמדובר בחלק מדירה שאינו עולה על 50%.
מובן שיש לבחון כל מקרה לגופו ולקבל חוות-דעת משפטית מנומקת ממומחה מס.
שומה לפי מיטב שפיטה, פסילת ספרים וקנס גירעון לרואה-חשבון
ביום 1.5.2023 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין רו"ח ארז מינס.
עניינו של פסק-הדין בשלושה ערעורים שהוגשו על-ידי רו"ח מינס, אשר בהסכמת הצדדים הדיון בהם אוחד.
הערעורים הוגשו כנגד שומות בצו שהוציא המשיב (פקיד-שומה פתח-תקווה) ביחס לשנות-המס 2014-2010 ("שנות-המס שבמחלוקת") ואשר במסגרתן נקבעה למערער תוספת הכנסה בסך של כ-690,000 ש"ח.
בנוסף, המשיב פָּסל את ספרי החשבונות של המערער לשנות-המס שבמחלוקת וכן השית עליו קנס גירעון לגבי שנות-המס 2012-2010, והערעורים הופנו אף כנגד החלטות אלו.
במסגרת הערעור, אשר נוּהל במקביל להליך פלילי שהתנהל בעניינו של המערער, נדונו מספר פרשיות שלגביהן היו המערער והמשיב חלוקים בשאלה האם פרשיות אלו אוצרות בחוּבּן הכנסות שלא דוּוחו, תוך שהמערער העלה, בין היתר, טענות התיישנות וטענות בדבר אופן עריכת דיוני השומה.
אותן פרשיות כללו עִסקה בין המערער לבין עסק של מאפייה ובית קפה בשם "לחם הארץ" (אחד מלקוחותיו של המערער), שבמסגרתה רכש כביכול* המערער את הזכות לארגן כנסים עבור משרדו במאפייה בתמורה ל-50,000 ש"ח, כאשר במהלך שנות-המס שבמחלוקת ניכה המערער פחת בגין "נכס" זה, כלומר בגין הזכות לארגן כנסים במאפייה (ראו פס' 27-14 לפסק-הדין); ניכוי הוצאות פחת בגין שיפוץ שלא בוצע בפועל (ראו פס' 32-28 לפסק-הדין); רישום עסק של מכולת שהיה בבעלות צד שלישי על-שם אשתו דאז של המערער וקיזוז ההפסדים מעסק זה כנגד שכרהּ של אשת המערער כמורה (ראו פס' 69-33 לפסק-הדין);** הוצאת שתי חשבוניות זיכוי פיקטיביות (כדברי בית-המשפט) ללקוחותיו של המערער (אחד מהם לקוח לשעבר)*** (ראו פס' 76-70 ו-84-76 לפסק-הדין); הוצאת קבלות בגין תקבולים שקיבל המערער ללא הוצאת חשבוניות (ראו פס' 93-85 (בעניין זה, טענת המערער התקבלה), 102-94 ו-105-103 לפסק-הדין); ושינוי שיטת הדיווח לגבי שנת-המס 2011 מבסיס מצטבר לבסיס מזומן, כאשר השינוי בוצע בתום שנת-המס האמורה (ראו פס' 110-106 לפסק-הדין).
* "כביכול" כתבנו, שכּן במסגרת פסק-הדין נקבע, כי בעלי המאפיה העידו כי כלל לא היו צד לעסקה בה נרכש ה"נכס" ממנו נוכה הפחת.
** יצוין, כי במסגרת פסק-הדין נקבע, כי אשתו דאז של המערער לא הייתה מעורבת כלל במעשיו והיא אינה חייבת בתשלום מס הנובע מהשומות נשוא הערעורים.
*** הגם שהמערער לא חָלק על כך שלא ביצע עם אותם לקוחות כל עסקה אשר הִצדיקה את חשבוניות הזיכוי, לדבריו הוא הוציא את החשבוניות כדי להניב לעצמו הפחתה לה הוא היה זכאי, לשיטתו, בגין עניין לגמרי אחר – תביעה צפויה שהוגשה כנגדו על-ידי אדם אחר להחזר שכר-טרחה והסך של החשבוניות היה בבחינת הפְרשה לטובת אותה תביעה צפויה.
בית-המשפט, מפי השופט ד"ר א' גורמן, דחה את הערעור ברובו, אישר את פסילת ספריו של המערער והשתת קנס הגירעון וחייב את המערער בהוצאות המשיב בסך של 75,000 ש"ח (נוסף להוצאות שהושתו על המערער במהלך ההליך) (קישור לפסק-הדין).
יצוין, כי לאור פסק-הדין לא חסך השופט ד"ר גורמן ביקורת על התנהלותו של המערער.
וכך, בין היתר, ציין השופט:
"עיון בכל אחת מהפרשיות שנדונו לעיל, ילמד בי לפנינו דרך התנהלות מכוונת, במסגרתה הרשה המערער לעצמו, שוב ושוב, לכתוב בספריו נתונים שאינם נכונים. תוצאת הדברים הברורה היא שלא ניתן לתת אמון בספרי המערער, וזהו מקרה מובהק בו יש לפסול את הספרים. לא אאריך בדברים, והקורא יוכל לחזור כאמור לכל אחת מהפרשיות ולהתרשם מחומרת הדברים [...]
מדובר בהתנהלות חמורה ושיטתית, שזרתה חול בעיני המשיב והקשתה באופן ממשי על עריכת הביקורת. ספרים שנערכים כך, הם ספרים פסולים – במובן הפשוט והמלא של הביטוי" (פס' 114 לפסק-הדין).
"המערער הלין על כך שהליך זה נוהל במקביל להליך פלילי שהתנהל בעניינו, אף ביחס לאותן פרשיות. מלכתחילה ביקש המערער כי הליך זה יעוכב, עד להשלמת ההליך הפלילי. המשיב התנגד לבקשה זו, ומצאתי כי הדין עם המשיב [...]
בבסיסו של הליך זה והגורם לו, ניצבת דרך ההתנהלות של המערער, אשר בסופו של יום לא ניתן אלא להצביע על טקטיקה של התשת המשיב והכפשתו הניצבת בבסיסה. המערער בחר להגיש דיווחים שאינם נכונים, המקשים מאוד על עריכת הליכי ביקורת ושומה. כשגילה זאת המשיב (ודי לעיין בפרשיות השונות שנדונו בערעור – כיצד זה פונה המשיב או מי מטעמו אל לקוח של המערער, ולפתע מתברר כי מצג שהציג המערער אינו אלא בדיה), בחר המערער לטעון כי המשיב רודפו. ייתכן כי מי מעובדי המשיב שגה באופן יחסו אל המערער, אולם תמונת הדברים לא לימדה על רדיפה כלשהי מהסוג שניסה המערער לצייר. כהמשך לכך עשה המערער דין לעצמו, ולא שיתף פעולה בשלב הראשון של הליכי השומה – תוך שדומה כי הוא מנצל את טענת הרדיפה ככלי להקשות על המשיב, והמשיב נאלץ להוציא שומה שנתוניה חסרים. במסגרת הליך הערעור (הראשון שבשעתו הוגש), הגיש המערער מסמכים שלא הגיש עד אותה העת למשיב, ואז – מושב הדיון לשלב ההשגה (וזאת במקביל לנתונים שמתגלים אגב החקירה הפלילית שנעשתה בעניינו). את ההליך מנהל המערער תוך שהוא שב לדרך ההתשה, אינו שוהה להחלטות שיפוטיות-ואף בהקשר זה מנצל עד תום את היותו בלתי מיוצג (אף כי כרו״ח מלומד, ייצג עצמו היטב). כך הגענו למצב בו מוגש ערעור בשנת 2020, אודות אירועים שהיו שנים רבות קודם לכן, והמשיב מוצא עצמו נדרש להשקיע משאבים שאינם סבירים, ביחס לתיק של נישום בודד ושהיקפו הכלכלי אינו גבוה במיוחד. כל זאת נעשה תוך שהמערער נוקט כלפי המשיב וב״ב בלשון בוטה והאשמות חריפות, אשר בסופו של יום ראוי כי אומר שלא מצאתי להן הצדקה. דברים אלה נכתבים – לאחר מספר שנות דיון בבית המשפט (בערעור הקודם והנוכחי), מפני שאיני יכול להתעלם מכך שדומה כי לפנינו שיטת התנהלות בה נקט המערער, אשר מערכת מס חפצת חיים אינה יכולה ואינה צריכה להשלים עמה [...]" (פס' 119-118).
"המערער נקט בדרך התנהלות חמורה, שאינה מצופה מרו״ח. הוא עשה זאת כשיטה ולאורך שנים, תוך שהוא אף נוקט שוב ושוב בלשון בוטה כלפי נציגי המשיב" (פס' 122).
פיצוי בעקבות מבצע צוק איתן
אתמול (16.5.2023) ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין איבריקה אינטרנשיונל בע"מ.
עניינו של פסק-הדין בערעור שהגישה המערערת (חברה המעסיקה עובדים זרים שאותם היא מספקת ללקוחות שונים ובכללם חברת החשמל ועיריית אשדוד) על החלטת ועדת-ערר לעניין מס רכוש וקרן פיצויים (נזק מלחמי ונזק עקיף) מחוז דרום, בגדרהּ נדחה ערר על החלטת מנהל מס רכוש וקרן פיצויים לדחות את התביעה שהגישה המערערת* לפיצוי בגין נזק עקיף שנגרם לה, לטענתה, בעקבות מבצע צוק איתן.
* התביעה הוגשה ב"מסלול מחזורים" מכוח תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ד-2014.
בית-המשפט המחוזי, מפי השופטת י' ייטב, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).