הארכת הפטוֹר מאגרות לרשם החברות | הארכת תחולת תקנות זיכוי ממס לעבודה במשמרות | הפיכת חברה משפחתית לחברה רגילה – זהירות! | הגשת ערר מס רכישה באיחור | חשבוניות של עוסק פלסטיני | קורונה ועוד

פירוט המערכות שניתן להן אישור למערכת חתימה מרחוק על הדו"ח השנתי של הלקוח מול מיַיצגו

פורסמה הודעתה בנושא של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המיסים.
למַעבר להודעה, לחצו כאן.

---

פודקסט בנושא כלכלה דיגיטלית

במבזק מס' 1993 מיום 4.10.2022 דיווחנו, כי רשות המסים השיקה ערוץ תקשורת חדש עם הציבור בשם "פודמס", שהינו פודקסט בענייני מיסוי בהגשתם והשתתפותם של עובדים ומנהלים ברשות.

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי הועלתה לערוץ שיחה עם רו"ח מיכאל אסולין, מנהל המחלקה למיסוי בינלאומי בחטיבה המקצועית ברשות המסים, על הכלכלה החדשה שחולל האינטרנט ואתגרי המיסוי שהיא הביאה עמהּ.
להאזנה, לחצו כאן.

לנוחותכם, להלן פירוט הפודקסטים שפורסמו עד כה:

• תהליך ההזדהות באזור האישי באתר הרשות ושירותים טלפוניים ומקוּונים נוספים (להאזנה, לחצו כאן);
• הטבות מס ליחידים (להאזנה, לחצו כאן);
• המעטפות הירוקות באות (להאזנה, לחצו כאן);
• כשאהיה בן 67 – יציאה לפנסיה (להאזנה, לחצו כאן);
• קביעת מדיניות המס (להאזנה, לחצו כאן); 
• מיסוי מטבעות דיגיטליים (להאזנה, לחצו כאן);
• מע"מ: מס יעיל או מקור לפערים חברתיים? (להאזנה, לחצו כאן);
• הכירו את החוק לצמצום השימוש במזומן (להאזנה, לחצו כאן);
• מיסוי דירת מגורים: רכישה, השכרה ומכירה (להאזנה, לחצו כאן);
• כלכלה בשחור: חקירות והמאבק בהון השחור (להאזנה, לחצו כאן);
• מסים בכפר הגלובלי: על מיסוי בינלאומי (להאזנה, לחצו כאן);
• משחק החבילה: על יבוא אישי וקניות באינטרנט (להאזנה, לחצו כאן);
• בין עבודות: על מענק הפרישה (להאזנה, לחצו כאן);
• אנחנו מפעל ענק שמייצר 90% מתקציב המדינה (להאזנה, לחצו כאן).

---

הארכת הפטוֹר מתשלום אגרה שנתית לרשם החברות

במבזק מס' 2000 מיום 27.11.2022 התייחסנו, בין היתר, ליתרונות הגלומים בפירוק חברות פרטיות שאינן פעילוֹת, בפרט אם הפירוק יחל לפני תום שנת-המס 2022, ובכלל זאת לחיסכון בתשלום אגרות שנתיות לרשם החברות.
כפי שציינו שם, חברה פרטית שהתאגדה בישראל, לרבות חברה שאינה פעילה, חייבת כל שנה לא רק בדיווח לרשם החברות אלא גם בתשלום אגרה שנתית בגובה של כ-1,200 ש"ח (עלות מופחתת בכפוף לתשלומה במועד), כאשר אי-תשלום האגרה עלול להביא לסיוּוגה של החברה כ"חברה מפירה", סטטוס הגורר סנקציות על החברה ונושאי המשרה בה.
בהקשר זה הוספנו והדגשנו, כי תקנות החברות (אגרות), תשס"א-2001 ("תקנות האגרות") קובעות הוראת-שעה ("הוראת השעה")* המַקנה, בתנאים מסוימים, פטוֹר מתשלום אגרות ועיצומים (גם רטרואקטיבית!) בפירוק חברות,** אך הוראה זו עתידה לפקוע ביום 14.2.2023.***

* ראו תקנה 5א לתקנות האגרות.

** מדובר רק בפירוק מרצון שנעשה לפי חוק החברות, כלומר פירוק של חברות סולבנטיות (שיש להן כושר פירעון), בעוד שפירוק של חברות חדלות פירעון (שאינן יכולות לעמוד בתשלום מלוא התחייבויותיהן) נעשה בהליך נפרד לפי חוק חדלות פירעון.

*** במקור, הוראת השעה נקבעה ל-5 שנים שהיו אמורות לפקוע ביום 14.12.2022, ראו תקנה 8 לתקנות החברות (אגרות) (תיקון), התשע"ח-2017 (קישור לתקנות). עם זאת, תוקפהּ של הוראת השעה הוארך מכוח הוראות סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת וזו פקעה, כאמור, ביום 14.2.2023 (ראו הודעת רשם התאגידים).

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי הבוקר (14.5.2023) פורסמו תקנות החברות (אגרות) (תיקון) (הארכת הוראת שעה), התשפ"ג-2023 ("התיקון") (קישור לתיקון).

על-פי התיקון, תקופת הפטוֹר תוארך, וזאת כנגזר מסוג החברה והליך הפירוק שנבחר:
ביחס לחברות שתתפרקנה מרצון "בהליך מזורז" (פירוק שמתאפשר רק לחברות שאין להן נכסים, חובות וכיוצ"ב ופירוקן נחשב פשוט ומהיר) – הפטוֹר יינתן אם הפירוק יסתיים עד ליום 31.12.2023.
ביחס לחברות שתתפרקנה מרצון בהליך "רגיל" – הפטוֹר יינתן אם הליך הפירוק יחל עד ליום 31.12.2023 ויסתיים עד ליום 31.12.2024.
ביחס לחברות בית משותף (המוּכּרות גם כחברות גוש חלקה או חברות מקרקעין) – הפטוֹר הוארך בחמש שנים נוספות (עד מאי 2028).

---

הארכת תחולת תקנות זיכוי ממס לעבודה במשמרות

כידוע, תקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות), התשמ"ז-1986 ("תקנות עבודה במשמרות" או "התקנות") מקנות, בתנאים מסוימים, זיכוי ממס בְּשל הכנסה מעבודה במשמרת שנייה או שלישית (כהגדרתן בתקנות). 

תוקפן של תקנות עבודה במשמרות הוארך מעת לעת, כאשר ההארכה האחרונה נעשתה עד לתום שנת-המס 2022 מכוח תקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות) (תיקון), התשפ"א-2021 (קישור לתיקון) והוארכה מכח סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת* עד ליום 15.2.2023.

* סעיף זה קובע, כי "כל חיקוק שתקפו היה פוקע תוך שני החדשים האחרונים לתקופת כהונתה של הכנסת היוצאת, או תוך ארבעה חדשים לאחר שהכנסת החליטה להתפזר, או תוך שלושת החדשים הראשונים לתקופת כהונתה של הכנסת הנכנסת – יעמוד בתקפו עד תום שלושת החדשים האמורים" [ההדגשה אינה במקור – א' ש']

ראו בעניין זה את פסק-הדין של השופט ד"ר ש' בורנשטין בת"צ 54977-01-15 פומרנץ נ' רשות המיסים (14.4.2017) (קישור לפסק-הדין).

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום ה' 11.5.2023 פורסמו תקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות) (תיקון), התשפ"ג-2023, בגדרהּ הוארכה תחולת התקנות עד לתום שנת-המס 2024, וזאת רטרואקטיבית מיום 15.2.2023.

להורדת התיקון, לחצו כאן.

---

הפיכת חברה משפחתית לחברה רגילה – זהירות!

כזכור, במסגרת תיקון 197* ותיקון 245 לפקודת מס הכנסה** בוצעו שינויים מהותיים בהוראות סעיף 64א לפקודה שעניינן בחברות משפחתיות.***

בגדרם של אותם שינויים, תוקנו, בין היתר, הכללים לשינוי סיוּוגה של חברה משפחתית זכאית* לחברה רגילה, ובכלל זאת נקבעו הוראות לעניין דיבידנד שחוּלק על-ידי החברה המשפחתית לפני שינוי הסיווג ובתוך שנת-המס האמורה.

* "חברה משפחתית זכאית" מוגדרת כחברה משפחתית הזכאית להחלת הוראות המיסוי המיוחדות הקבועות בסעיף 64א(א) לפקודה.

ואילו חברה משפחתית היא חברה שביקשה להיחשב כחברה כזו לא יאוחר מתוך שלושה חודשים לאחר התאגדותה ואשר בעלי מניותיה הם קרובים לפי פסקות (1) או (2) להגדרת המונח "קרוב" שבסעיף 88 לפקודת מס הכנסה.​ דהיינו בן-זוג, אח, אחות, הורה, הורה הורה, צאצא וצאצא של בן-זוג, ובן זוגו של כל אחד מאלה (ראו פסקה (1) להגדרת המונח "קרוב" שבסעיף 88 לפקודה); או צאצא של אח או של אחות, ואח או אחות של הורה (ראו פסקה (2) להגדרה האמורה).

וביתר פירוט:
עד לתיקון 197, חברה משפחתית הִפסיקה להיחשב לכזו בשני המקרים הבאים:
האחד, בתוך שנת-המס הנישום המיַיצג הפסיק לענות על התנאים הנדרשים לצורך סיוּוגו ככזה והחברה לא הודיעה לפקיד-השומה, יחד עם הגשת הדו"ח השנתי לאותה שנה, על בעל מניות אחר בחברה שלגביו התנאים מתקיימים;
השני, החברה הודיעה לפקיד-השומה, עד למועד הגשת הדו"ח השנתי,* שהיא חוזרת בה מבקשתה להיחשב כחברה משפחתית זכאית לשנת-המס אליה מתייחס הדו"ח.

* המדובר במועד הקבוע בסעיף 131 לפקודה ולא במועד הגשת הדו"ח השנתי בפועל (ראו עמ"ה (ב"ש) 504/99 דגן נ' פקיד שומה אילת).

בשני המקרים, החברה הִפסיקה להיחשב לחברה משפחתית באותה שנת-מס.*

* למעשה, נוסח החוק לגבי המקרה הראשון לא היה ברור וניתן היה לטעון, כי שינוי הסיווג חל רק מהמועד שבוֹ הנישום המיַיצג הִפסיק לענות על התנאים הנדרשים לצורך סיוּוגו ככזה.

כמו-כן, נקבע, כי החברה לא תוכל לשוב ולבקש להיות חברה משפחתית זכאית לפני תום שלוש שנות-מס מהשנה שבהּ חדלה להיות זכאית.*

* יצוין, כי ההוראה לפיה חברה שחדלה להיות חברה משפחתית זכאית לא תוכל לשוב ולבקש להיות חברה זכאית לפני תום שלוש שנים מהשנה שבה חדלה להיות זכאית נקבעה בסעיף 64א(ב)(2) לפקודה, ולכן היא חלה לכאורה רק לגבי חברה שביקשה להפוֹך לחברה רגילה (סעיף 64(א)(ב)(1) לפקודה) ולא לגבי חברה שהנישום המייצג בה הפסיק לענות על התנאים הנדרשים לצורך סיוּוגו ככזה ואשר לא הודיעה לפקיד-השומה, יחד עם הגשת הדו"ח השנתי לאותה שנה, על בעל מניות אחר בחברה שלגביו התנאים מתקיימים (סעיף 64א(א1) לפקודה).

במסגרת תיקון 197 נקבע, כי חברה משפחתית זכאית תפסיק להיחשב לכזו בשלושת המקרים הבאים:
האחד, בתוך שנת-המס הנישום המיַיצג הִפסיק לענות על התנאים הנדרשים לצורך סיוּוגו ככזה והחברה לא הודיעה לפקיד-השומה, בתוך 60 ימים מהמועד האמור, על בעל מניות אחר בחברה שלגביו התנאים מתקיימים.
במקרה זה, החברה תפסיק להיחשב לחברה משפחתית זכאית מתחילת שנת-המס האמורה והיא לא תוכל להיחשב בעתיד לחברה משפחתית זכאית.
כמו-כן, דיבידנד שהתקבל/יתקבל בידי החברה בשנת-המס שבהּ שינתה את סיוּוגה כאמור יחויב, ככלל, במס בהתאם להוראות סעיף 125ב(ג) ולא על-פי סעיף 126(ב) לפקודה (ראו להלן).

השני, בתוך שנת-המס חדל להתקיים בחברה איזה מהתנאים הנדרשים לצורך סיוּוגה כחברה משפחתית (כגון: בְּשל הקצאה או מכירה של מניות למי שאינו נחשב לבן-משפחה).
גם במקרה זה, החברה תפסיק להיחשב לחברה משפחתית זכאית מתחילת שנת-המס האמורה והיא לא תוכל להיחשב בעתיד לחברה משפחתית זכאית.
כמו-כן, דיבידנד שהתקבל/יתקבל בידי החברה בשנת-המס שבהּ הפסיקה להיחשב לחברה משפחתית זכאית יחויב, ככלל, במס בהתאם להוראות סעיף 125ב(ג) ולא על-פי סעיף 126(ב) לפקודה (ראו להלן).

השלישי, החברה הודיעה לפקיד-השומה, לא יאוחר מחודש לפני תחילת שנת-מס פלונית, שהיא חוזרת בה מבקשתה להיחשב כחברה משפחתית זכאית.
במקרה זה, החברה תפסיק להיחשב לחברה משפחתית מתחילת שנת-המס שלאחר שנת-המס שבהּ הודיעה כאמור והיא לא תוכל להיחשב בעתיד לחברה משפחתית זכאית.
כך, למשל, אם חברה תודיע בחודש אוקטובר 2023 על כך שהיא מַפסיקה להיות חברה משפחתית, תהיה לכך תחולה רק משנת-המס 2024.

נזכיר, כי משמעות ההפיכה מחברה משפחתית לחברה "רגילה" היא לא רק מיסוי הכנסותיה של החברה בשיעור 23% (נכון לשנת-המס 2023) חֵלף מיסויָם בידי הנישום המיַיצג, אלא גם, ובין היתר, אי-ייחוס הפסדיה לנישום המיַיצג ואובדן האפשרות למיסוי חד-שלבי במימוש נכסים.

בנוסף, וכפי שנראה כעת, להפיכה מחברה משפחתית לחברה רגילה במהלך שנת-המס משמעות גם לגבי שיעור המס שיחול על דיבידנד שהתקבל בידי החברה בשנת-המס האמורה.
במה דברים אמורים?
במסגרת תיקון 197 נקבעו הוראות שעניינן בשיעור המס שיחול על דיבידנד שהתקבל בידי חברה שהִפסיקה להיחשב לחברה משפחתית כתוצאה מאחת משתי הנסיבות הבאות:
האחת, בתוך שנת-המס הנישום המיַיצג הִפסיק לענות על התנאים הנדרשים לצורך סיוּוגו ככזה והחברה לא הודיעה לפקיד-השומה, בתוך 60 ימים מהמועד האמור, על בעל מניות אחר בחברה שלגביו התנאים מתקיימים;
השנייה, בתוך שנת-המס חדל להתקיים בחברה איזה מהתנאים הנדרשים לצורך סיוּוגה כחברה משפחתית.

ככלל, נקבע, כי דיבידנד כאמור יחויב במס בשיעור הקבוע בסעיף 125ב(3) לפקודה, דהיינו 25%, אלא אם הנישום המיַיצג הינו "בעל מניות מהותי", במישרין או בעקיפין, בחברה ששילמה את הדיבידנד, שאז שיעור המס הינו 30%.
דהיינו, למרוֹת שהחברה הִפסיקה להיחשב לחברה משפחתית זכאית (רטרואקטיבית מתחילת שנת-המס), הדיבידנד יחויב במס כאילו החברה נשארה במעמד של חברה משפחתית – קרי: לפי סעיף 125ב(3) לפקודת מס הכנסה – והוראות סעיף 126(ב) לפקודה לא תחולנה.
עם זאת, ועל-מנת למְנוע כפל-מס, נקבע, כי חלוקת הרווחים שמקורם בדיבידנד שחויב במס כאמור ייראו כאילו לא חולקו.

הכּלל האמור כפוף לחריג לפיו דיבידנד שהתקבל בידי חברה שהִפסיקה להיחשב לחברה משפחתית זכאית בשני המקרים שצוינו לעיל, יהיה פטוּר ממס (בכפוף להוראות סעיף 126(ב) לפקודה) אם שינוי המעמד כאמור נובע מאחד מאלה:
1. בעל מניות בחברה נפטר;
2. 25%* מהזכויות בחברה נרכשו (בין במישרין ובין ובדרך של הקצאת מניות) על-ידי מי שאינו צד קשור** לחברה או לבעלי מניותיה.

* הכַּוונה, ככל הנראה, ל-25% או יותר.

** לעניין זה, "צד קשור" הינו מי שמתקיים בו אחד מאלה: בן-זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצאי בן-הזוג, ובן-זוגו של כל אחד מאלה; בעל שליטה (5%) בתאגיד; חבר בני אדם שהתאגיד או שהיחיד בעלי שליטה בו; לתאגיד ולחבר-בני-האדם יש אותו בעל שליטה.

נקל אפוא להבין, כי לשינוי סיוּוגה של החברה המשפחתית לחברה רגילה, בין אם שינוי רצוני ובין אם כפוי (ואחת הדוגמות השכיחות בעניין זה היא גירושין), השלכות מס מורכבות שיש להביאן בחשבון מראש (עד כמה שניתן) על-מנת למנוע תוצאות בלתי-רצויות.
אנו כמובן עומדים לרשותכם בעניין זה.​

---

הגשת ערר מס רכישה באיחור

ביום 8.5.2023 ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין גלבוע.

עניינו של פסק-הדין בבקשה שהגיש המשיב (מנהל מיסוי מקרקעין באר-שבע) לסלק על הסף את הערר שהגישה העוררת על החלטתו של המשיב בהשגה שבגדרהּ חויבה העוררת במס רכישה.
זאת, מהטעם שההחלטה בהשגה ניתנה ביום 8.3.2022, בעוד שהערר הוגש אך ביום 30.10.2022, דהיינו בחלוֹף כשבעה וחצי חודשים מיום מתן ההחלטה בהשגה ובחלוֹף למעלה מחצי שנה מהמועד שנקבע בחוק מיסוי מקרקעין להגשת הערר.

ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופטת י' ייטב (בהסכמת חברי הוועדה שמאי המקרקעין א' לילי ושמאי המקרקעין ג' נתן), קיבלה את בקשת המשיב והורתה על סילוק הערר על הסף וכן על חיוב העוררת בהוצאות בסך 5,000 ₪ (קישור לפסק-הדין).

---

קיזוז מס תשומות הכלול בחשבוניות של עוסק פלסטיני ללא טופס 878

ביום 8.5.2023 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין מיכאל ביטון עבודות בניה בע"מ.

המערערת היא חברת בניה ישראלית, ששילמה לעוסק פלסטיני הרשום ברשות הפלסטינית ("הרש"פ") עבור שירותי בנייה, כנגד חשבוניות מס שהוציא אותו עוסק.
על-מנת לקזז את מס התשומות הכלול בחשבוניות אלו, היה על המערערת להמציא על-גבי טופס מיוחד (טופס 878) את פירוט החשבוניות למנהל מע"מ, וזאת באמצעות יחידת קישור מע"מ עם הרשות הפלסטינית ("הקמר"פ"), על-מנת שיתאפשר למע"מ לערוך התחשבנות עם הרש"פ לגבי חשבוניות אלו.
כך פעלה המערערת עד שבשנת 2011 חדלה מלעשות כן, והסתפקה בהגשת דיווח תקופתי למע"מ, שבמסגרתו דרשה קיזוז של מס התשומות הכלול בחשבוניות אלו.
כתוצאה מכך, חִייב המשיב (מנהל מע"מ ירושלים) את המערערת בתשלום מס התשומות שקיזזה במסגרת דיווחיה התקופתיים, בארבע שנות מס (2014-2011) בסכום כולל של כ-700,000 ש"ח.
השגתה של המערערת נדחתה וכך גם ערעורה לבית-המשפט המחוזי (ע"מ 5932-09-16) (לא פורסם), ומכאן הערעור לבית-המשפט העליון.

בית-המשפט העליון (השופט י' עמית, השופטת י' וילנר והשופטת ר' רונן) דחה את הערעור ללא צו להוצאות (קישור לפסק-הדין).

---

בקשה למחיקה על הסף של בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המוסד לביטוח לאומי

ההחלטה בעניין טישמן

ביום 1.7.2020 ניתנה החלטתו (קישור להחלטה) של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט ר' כהן) בעניין טישמן.
בגדרהּ של החלטה זו, קבע השופט כהן, כי הסמכוּת לדון בבקשה לאישור תובענה הייצוגית שהוגשה נגד המוסד לביטוח לאומי ("המל"ל"), בְּשל גביית דמי ביטוח לאומי בגין הכנסות פסיביות בחברות משפחתיות המיוחסות ליחיד,* נתונה לבית-המשפט המחוזי בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים, ובתוך כך נדחתה בקשת המל"ל מיום 2.9.2018 להעביר את הדיון לבית-הדין האזורי לעבודה.

* נזכיר, כי ביום 5.10.2021 ניתן פסק-הדין של בית-הדין הארצי לעבודה בעניין נחושתן ואח', בגדרו דחה בית-הדין הארצי את הערעור (קישור לפסק-הדין) וקבע, כי הכנסתה החייבת של החברה המשפחתית, יהיה אשר יהיה הֶרכב מקורותיה – כולה אקטיבית, כולה פסיבית או מורכבת משני סוגי ההכנסות כאמור – הופכת בידי בעלי המניות להכנסה שמקורהּ בדיבידנד; וכי אין עיגון לשוני לפרשנות שנטענה על-ידי המערערים.

עוד נזכיר, כי משרדנו וכן משרד מיתר הגישו עתירה לבית-המשפט העליון, בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק, לביטול פסק-הדין של בית-הדין הארצי, אך לאחַר שמיעת הטיעונים והערות המותב, ולאור המלצת המותב, הודיעו ב"כ העותרים בשתי העתירות כי הם אינם עומדים על העתירות, וזאת תוך שמירת טענות וזכויות ברמה הפרטנית הנוגעת לכל אחד מן העותרים ולחיובים שהוטלו עליו, ושאינן ממין הטענות העקרוניות שהועלו בעתירות (קישור לפסק-הדין).

למַעבר למבזק בעניין זה, לחצו כאן.

בנוסף, נדחתה בקשת המל"ל מיום 26.6.2020 לסלק את בקשת האשור על הסף בְּשל מעשה בית דין.*

* בבקשת הסילוק נטען, כי השְאֵלה הפרשנית שבמוקד בקשת האישור הוכרעה בפסק-דין עקרוני של בית-הדין האזורי לעבודה בתל אביב מיום 27.1.2020 בעניין נחושתן ואח', שבו התקבלה עמדת המל"ל ונקבע כי הוא היה רשאי לגְבות את דמי הביטוח במקרים שבהם עסקינן. המל"ל טען, כי בנסיבות אלה חל מעשה בית דין שמצדיק את סילוק בקשת האישור על הסף.

כאמור, ביום 5.10.2021 דחה בית-הדין הארצי את הערעור שהוגש על פסק-הדין של בית-הדין האזורי.

כפי שדיווחנו במסגרת מבזק מס' 2017 מיום 29.3.2023, המל"ל הגיש בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו האמורה של השופט כהן וביום 23.3.3023 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בבקשה.

בית-המשפט העליון, מפי השופטת ע' ברון (בהסכמת השופט נ' סולברג והשופטת ד' ברק-ארז), קיבל את הבקשה למתן רשות ערעור, דן בה כבערעור וקיבל את הערעור באופן חלקי, כך שהחלטת בית המשפט המחוזי לעניין הסמכות העניינית תבוטל, והדיון בבקשת האישור יועבר לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב; וכן תבוטל גם ההחלטה ככל שהיא נוגעת לבקשת הסילוק ולטענת ההשתק, וטענות הצדדים בעניין זה יהיו שמורות להם במסגרת הדיון שיתקיים בבית-הדין (קישור לפסק-הדין).

וכך קבעה השופטת ברון (בהסכמת השופטים סולברג וברק-ארז): "הסמכות העניינית לדון בבקשות לאישור תובענות ייצוגיות המוגשות נגד המוסד לביטוח לאומי ובאות בגדרי סעיף 24(א)(5) לחוק בית הדין לעבודה, ובהן בקשת האישור בענייננו – נתונה לבית הדין האזורי לעבודה. עמדתי זו תחול על בקשת האישור שבמוקד ההליך; על בקשות לאישור תובענות ייצוגיות שיוגשו מעתה והלאה; ועל הליכים ייצוגיים רלוונטיים שעוכבו עד להכרעה בבקשה למתן רשות ערעור, ככל שישנם."

ההחלטה בעניין פלורנטין

בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם, כי ביום 30.4.2023 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין פלורנטין.

עניינה של ההחלטה בבקשת המל"ל למחוק על הסעף בקשה לאישור תובענה ייצוגית, וזאת בכל הקשור אליו.
בקשת האישור עוסקת בטענות מבקשת האישור (גב' אשרת פלורנטין) לפיהן המשיבה 1 בבקשה, רשות המיסים, ביצעה מידוד ועיגול שגוי של סכום תקרת ההכנסה הקובעת לצורך הפקדה מוּכּרת לקרן השתלמות לעצמאים, לפי סעיף 17(5א) לפקודת מס הכנסה באופן שגרם לגביית יתר של מסים הן על-ידי רשות המסים והן על ידי המל"ל, המשיב 2 בבקשה.
בקשת המחיקה שהוגשה על-ידי המל"ל נומקה בהיעדר סמכות עניינית לאור ההחלטה בעניין טישמן שנדוֹנה לעיל, לפיה, וכאמור, הסמכוּת לדון בתובענות ייצוגיות כנגד המל"ל בעניין תשלום דמי ביטוח נתונה לבית-הדין לעבודה.
עוד טען המל"ל, כי דינהּ של בקשת האישור להידחות על הסף מטעמים שונים נוספים הנוגעים להיעדר עילה, היעדר תשתית ואי-צירוף משיבים רלוונטיים.

בית-המשפט, מפי סגן הנשיא א' בכר, דחה את בקשת המל"ל לסילוק על הסף של בקשת האישור וקבע כי הטענות שבעניין תיבחנה במסגרת הדיון בבקשה האישור לגופה (קישור להחלטה).

---

החלטות ועדות-הערר לענייני קורונה

פורסמו 7 החלטות חדשות של ועדות-הערר: 

• ההחלטה בעניין עפרפרת בע"מ (קישור להחלטה);

• ההחלטה בעניין דוד חי פיתוח וכבישים בע"מ (קישור להחלטה);

• ההחלטה בעניין גלב אסף אנדי פרויקטים (קישור להחלטה);

• ההחלטה בעניין החברה למרכזים קהילתיים – הרצליה בע"מ חברה לתועלת הציבור (קישור להחלטה);

• ההחלטה בעניין א.ד.א 23 שירותי שיווק בע"מ (קישור להחלטה);

• ההחלטה בעניין א.ל. ליאור שירותי ניקיון ואחזקה בע"מ (קישור להחלטה);

• ההחלטה בעניין עבד אלראזק עראד (קישור להחלטה).