לוגו אלכס שפירא ושות׳

דחיית מועד הדו"ח השנתי לשנת 2022 ואורכות | דיווח מקוצר | קביעת שער החליפין – במועד חתימת ההסכם או במועד ה-Closing? | ניכוי תשלום בגין התחייבות לאי-תחרות, מחילת חוב וסעיף 104א לפקודה | קורונה: פס"ד והחלטות ועדות-הערר | עסקה מלאכותית או סיווג שונה ועוד

13/04/2023

דחיית מועד הגשת הדו"ח השנתי לשנת-המס 2022

פורסמה הודעת רשות המסים (קישור להודעה) לפיה הוחלט על מתן אורכה לכלל הנישומים (יחידים, חברות ומלכ"רים) להגשת הדו"חות השנתיים לשנת-המס 2022.

להלן המועדים המעודכנים:
- יחידים החייבים בהגשת דו"ח שאינו מקוּון יגישו עד ליום 31.5.2023;
- יחידים החייבים בהגשת דו"ח מקוּון יגישו עד ליום 30.6.2023;
- חברות, מלכ"רים ובעלי שליטה החייבים בהגשת דו"ח יגישו עד ליום 30.6.2023.

נזכיר, כי לגבי נישומים המיוצגים על-ידי רואה-חשבון (או יועץ מס) ניתנת אַרכּה להגשת הדו"ח בהתאם להסדרים בין הרשות למיַיצגים (ראו להלן).

אורכות להגשת הדו"חות השנתיים לשנת-המס 2022

פורסמה הודעתו של מר שלמה אוחיון, סמנכ"ל בכיר שירות לקוחות ברשות המסים, בנושא דגשים לנוהל מתן אורכות להגשת הדו"חות לשנת-המס 2022 – הֶסדר האורכות למיַצגים.

ההודעה מפרטת, בין היתר, את מועדי הארכּות למיַיצגים להגשת הדו"חות לשנת-המס 2022 ומכסות ההגשה הנדרשות לכל מועד, כפי שגובשו עם נציגי הלשכות המקצועיות.

למַעבר להודעה, לחצו כאן.

דיווח מקוצר על הכנסות-חוץ

כידוע, על-מנת לפשט את הליכי הדיווח ותשלום המס, הותקנו תקנות מס הכנסה (מקדמות בשל הכנסת חוץ), התשס"ד-2004.
תקנות אלו מאפשרות לבצע דיווח מקוצר על הכנסות שמקורן מחוץ לישראל (ובכללן הכנסות פיננסיות), כאשר עמידה בדרישות הדיווח המקוצר עשויה לפטוֹר מחובת הגשת דו"ח שנתי.
עם זאת, יש לזכוֹר, כי הכְּלָלים המיוחדים שנקבעו לגבי חישוב חבות המס לצורך הדיווח המקוצר עלולים להביא לחבות אפקטיבית במס גבוהה יותר מאשר במקרה של דיווח רגיל. על-כן, אף אם אין חובה, בנסיבות העניין, להגיש דו"ח שנתי, ייתכן שכדאי "להתנדב" ולהגיש דו"ח שנתי (במקום הדו"ח המקוצר) ולשלם מס נמוך יותר.*

* להרחבה בנושא הדיווח המקוצר, לחצו כאן.

מועד התשלום והדיווח (דיווח מקוצר) בְּשל הכנסות-חוץ שהופקו/נצמחו בשנת-המס 2202 לא נדחה על-ידי רשות המסים, ועל-כן יש לבצעם עד סוף החודש הזה.

נציין, כי בתי-המשפט טרם נדרשו לשאלה האם נישום* שהגיש דיווח מקוצר באיחור יהיה עדיין פטוּר מהגשת דו"ח שנתי.**

* הכּוונה, מטבע הדברים, לנישום שהגשת דיווח מקוצר על-ידיו גוררת, לאור סוג והיקף הכנסותיו, פטוֹר מהגשת דו"ח שנתי. ראו לעניין זה את הגדרת המונחים "הכנסת חוץ" ו"מקדמת מס" שבתקנה 1 לתקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין-וחשבון), התשמ"ח-1988.
** ראו, הגם שבהקשר לזכאות לשלם מס בשיעור 10% על-פי סעיף 122 לפקודת מס הכנסה, את פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בירושלים, מפי השופט ד' מינץ (היום – שופט בית-המשפט העליון) בעניין מלר (ע"מ (י-ם) 403/10), בפס' 53 ואילך.

דע זכויותיך וחובותיך – מדריך למוכר/רוכש זכות במקרקעין 2023

פורסמה מהדורה 15 (מרץ 2023)* של החוברת "דע זכויותיך וחובותיך, מדריך לרוכש/מוכר זכות במקרקעין".

* החוברת מעודכנת ליום 16.1.2023.

למַעבר לחוברת, לחצו כאן.

אישורי מסים לרישום עסקות נדל"ן יופיעו ב"אזור האישי"

רשות המסים השיקה שירות חדש לציבור, המאפשר לכל אזרח לקבל לאזור האישי באתר הרשות את אישורי המסים שניתנו לצורך רישום עסקות הנדל"ן שביצע משנת 1983 ואילך בפנקסי רישום המקרקעין (טאבו).
זאת, במקום לפְנות בנושא למשרדי מיסוי מקרקעין.

למַעבר להודעת הרשות בעניין זה, לחצו כאן.

קביעת שער החליפין לעניין החבות במס רווחי הון – במועד חתימת ההסכם או במועד ה-Closing?

ביום 2.4.2023 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט העליון בעניין שפונט.
למַעבר למבזק בנושא זה, לחצו כאן.

ניכוי תשלום בגין התחייבות לאי-תחרות, מחילת חוב וסעיף 104א לפקודה

ביום 27.3.2023 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין גוטקס סווימוור  ברנדס בע"מ וגוטקס ריטייל ברנדס בע"מ.
למַעבר למבזק בנושא זה, לחצו כאן.

עסקה מלאכותית או סיווג שונה

ביום 28.3.2023 ניתנה החלטתו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין ברגרואין רזידנטיאל לימיטד.

להלן תמצית העוּבדות הרלבנטיות כפי שהובאה בפתח ההחלטה:
המערערת – חברה שנרשמה בישראל כחברת-חוץ ומשַמשת סניף של חברה הרשומה ב-BVI (איי הבתולה הבריטיים) – מוחזקת על-ידי חברת Berggruen Holding LTD ("חברת האם") בשיעור של 48%, כאשר גם חברת האם רשומה ב-BVI. יתרת ההחזקות במערערת מוחזקות בידי קבוצת חג'ג'-כהן השקעות בע"מ בשיעור של 48% ובידי מר יגאל צמח בשיעור של 4%.
בשנת 2007 לָוותה המערערת כספים מחברת האם במסגרת הסכם הלוואה. תנאי ההלוואה נקבעו מחדש בשנת 2009 לאחַר הצטרפות קבוצת חג'ג' כבעלת מניות בחברת BVI.
בהתאם ללוח הסילוקין של ההלוואה, שיעור הריבית השנתית של ההלוואה הוא 8%, ויתרתה עָמדה ביום 30.6.2009 על סך של 159,880,000 ש"ח ("ההלוואה").
ביום 8.9.2015 חתמה Berggruen Acquisition Holdings s.a.r.l – חברה שמקום מושבה הוא בלוקסמבורג ואשר מצויה בבעלות מלאה, בעקיפין, של חברת האם ("החברה מלוקסמבורג") על הסכם המחאת חוב עם חברת האם ("הסכם המחאת החוב").
בהתאם להסכם המחאת החוב, חברת האם העבירה לחברה מלוקסמבורג את כל זכויותיה בהלוואה, לרבות הזכויות לקבלת הקרן והריבית הצבורה ("המחאת החוב"). נכון לאותו מועד, הסכום המצטבר של הקרן והריבית בגין ההלוואה עמד על 187,375,326 ש"ח.
כנגד המחאת החוב, ובמסגרת הסכם ההמחאה, הוסכם, כי סך של 185,501,703 ש"ח יעמוד כהלוואה של חברת האם לחברה מלוקסמבורג, בריבית בשיעור 7.65%.
כלומר, לאחַר המחאת החוב, המערערת הייתה מחויבת להשיב את ההלוואה לחברה מלוקסמבורג, שבתורהּ הייתה מחויבת להשיב חוב בשיעור דומה לחברת האם.
יצוין, כי לישראל אין אמנת מס עם BVI ועל-כן שיעור ניכוי מס במקור בגין הריבית המשולמת לחברת האם הוא השיעור הקבוע בסעיף 126 לפקודה. לעומת זאת, לישראל יש אמנת מס עם לוקסמבורג, הקובעת ניכוי מס במקור בגין תשלומי ריבית בשיעור 10%.
המערערת לא העבירה לחברת האם תשלומים בגין ריבית וקרן במשך כ-6 שנים, הָחל מיום 30.6.2009 ועד ליום 7.5.2015, למעט תשלום חד-פעמי בסך 30 מיליון ש"ח בשנת 2010.

המשיב (פקיד-שומה גוש דן) הוציא שומות למערערת, בהן נקבע, בין היתר, כי הצדדים האמיתיים להסכם ההלוואה הם המערערת וחברת האם, ולכן יש לראות את תשלומי הריבית ככאלה ששולמו במישרין לחברת האם.
לטענת המשיב, אין טעם מסחרי לביצוע המחאת ההלוואה שנועדה ביסודה לשם הפחתת מס בלתי-נאותה.
עוד קבע המשיב, כי יש לראות את התשלום לפירעון ההלוואה בשנת 2015, כתשלום עבור הריבית על ההלוואה, ולא כתשלום קרן כפי שטוענת המערערת.

המערערת הגישה לבית-המשפט ערעור על השומות ובמסגרתו הגישה גם בקשה להשתת נטל ההוכחה ונטל הבאת הראיות בהליך על המשיב.
לטענתה, טענתו היחידה של המשיב, הן מבּחינה מהותית והן מבּחינה לשונית, היא טענת המלאכותיות, שנגזרת מהיעדר טעם מסחרי לביצוע פעולת המחאת ההלוואה.
עוד טענה המערערת, כי טענתו החלופית של המשיב, לסיווג שונה של העִסקה בה הכנסות הריבית מיוחסות לחברת האם, היא תולדה של טענת המלאכותיות והיא חלק בלתי-נפרד ממנה.

המשיב התנגד לבקשה, בגורסו כי עשה שימוש בכלי הסיווג השונה העומד לרשותו וטען רק כטענה חלופית וכסמכות שיורית, למלאכותיות העִסקה.

בית-המשפט, מפי השופטת י' סרוסי, דחה את הבקשה (קישור להחלטה).

השופטת סרוסי קבעה, כי בכל הנוגע למישור הלשוני, הרי שכבר בנימוקי השומה בצו ניתן להיווכח בדבר הטענה לסיווג שונה – התערבות במצג העובדתי לגבי זהוּת הצדדים לעסקה, וכך גם בהודעה המפרשת את נימוקי השומה.
עוד קבעה השופטת, כי העובדה שהמשיב שָזר לאורך כתבי טענותיו מטבעות לשון המתייחסים בדרך כלל לטענת מלאכותיות (כגון: "ניצול אמנת מס", "היעדר טעם מסחרי" ועוד) אינה מוֹנעת מהמשיב לטעון לסיווג שונה.

אשר למישור המהותי, קבעה השופטת סרוסי, כי טענתו העיקרית של המשיב היא שחברת האם היא הנושה האמיתית של המערערת ולכן הצדדים הנכונים להסכם ההלוואה הם המערערת וחברת האם, כך שמדובר בטענה לסיווג שונה בגדרהּ המשיב חוֹלק על המצג העובדתי המתואר בהסכם המחאת החוב. "לו המשיב היה מקבל את המצג העובדתי של המערערת והיה בדעה כי החברה מלוקסמבורג היא הנושה, היא זו שנושאת במימון החברה, ובהתאם – כי אכן בוצעה המחאה כלכלית של ההלוואה, אז ורק אז לא היה מנוס מהידרשות לכלים המיוחדים והשיוריים שמעניק סעיף 86 לפקודה כדי לנטרל את יתרון המס שנצמח לשיטתו באופן בלתי נאות. אולם, שעה שהמשיב טוען למציאות עובדתית-משפטית שונה, לפיה חברת האם היא הנושה האמיתית של המערערת והנהנית מההטבות הכלכליות בגין מתן ההלוואה, הרי שמדובר בטענה לסיווג שונה [...] במצב דברים זה, מן הראוי שתתכבד המערערת ותסביר איך החוזה שהוצג משקף נאמנה את שנעשה בפועל, קרי – כי סיכוני הלווה ולצידן תשואות המלווה אכן עברו לידיים כלכליות שונות" (פס' 20-19 להחלטה).

השופטת סרוסי הוסיפה וציינה, כי המערערת הגישה "תשובה לתגובה מטעם המשיב", אולם בהתאם לתקנות סדר האזרחי, התשע"ט-2018, למערערת אין זכות קנויה להגשת תגובה לתשובת המשיב, ועל-כן אין בהחלטתה התייחסות למסמך האמור.

לאור כל האמור, דחתה השופטת סרוסי את הבקשה (תוך חיוב המערערת בהוצאות המשיב בגין הגשת הבקשה בסך של 3,500 ש"ח) וקבעה, כי המערערת תפתח בהבאת הראיות מטעמה ורק לאחר מכן יביא המשיב את ראיותיו.
עוד קבעה השופטת, כי נטל השכנוע בטענת המלאכותיות כשלעצמה, ככל שתידון, יוטל על כתפי המשיב.

ערבות להבטחת תשלום המס בעסקה פטורה לצורך קבלת אישורי מיסים לטאבו

כידוע, על-פי סעיף 16(א)(2) לחוק מיסוי מקרקעין מכירת זכות במקרקעין לא תירשם בפנקס המקרקעין אלא אם מנהל מיסוי מקרקעין אישר שהיא פטורה ממס או ששולם המס המגיע על-פי השומה.
עם זאת, אותו סעיף מוסיף וקובע, כי אם לא נעשתה שומה תירשם המכירה אם ניתנה ערבות בנקאית או ערובה אחרת להנחת דעתו של המנהל, לגבי "ההפרש שבין 20% מהתמורה לבין המס ששולם לפי השומה העצמית".

מהו הדין אם מדובר בעסקה שפטורה ממס שבח?
בשאלה זו דנה ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בפסק-הדין מיום 3.4.2023 בעניין פנחצ'ל בע"מ.

באותו מקרה, העבירה החברה-העוררת בחודש אוגוסט 2021 זכויות במקרקעין ללא תמורה ואגב פירוקה לבעלי מניותיה.
​בהצהרה העצמית שהוגשה למשיב (מנהל מיסוי מקרקעין תל-אביב) מיד עם ביצוע העברת הזכויות במקרקעין כאמור, הציגה העוררת את המכירה כפטורה ממס שבח מכוח סעיף 71 לחוק ("העברת זכות במקרקעין אגב פירוק איגוד").
בד בבד עם ההצהרה הנ"ל ביקשה העוררת שיונפק אישור המשיב המופנה לרשם המקרקעין, על-מנת לאפשר רישום מיידי של זכויות המקרקעין על-שם בעלי המניות הנעברים.
באותה עת, טרם אישר המשיב, כי המכירה אכן פטורה וטרם נערכה כל שומה בקשר למכירה, ועל-כן העוררת הציעה להעמיד ערובה בגובה "ההפרש בין 20% מהתמורה לבין המס ששולם לפי השומה העצמית", כנדרש על-פי אותו סעיף 16(א)(2) לחוק מיסוי מקרקעין.
היות שלא שולם מס לפי השומה העצמית (לאור דרישת הפטוֹר) והיות שהתמורה ששולמה על-ידי בעלי המניות לעוררת עמדה לכאורה על אפס, העוררת הציעה למשיב ערובה על סך 0 ש"ח, וטענה כי בכך היא קיימה את הוראות סעיף 16(א)(2) וכי המשיב חייב, בנסיבות אלו, לאשר לאלתר את רישום המכירה בפנקס המקרקעין.
המשיב סירב לקבל ערובה על סך 0 ש"ח ולא הוציא את האישור כמבוקש (כלומר, באופן מיידי) אלא רק בחודש אפריל 2022, וזאת לאחַר שבָּחן את ההעברה והשתכנע כי היא אכן עומדת בתנאי סעיף 71.

ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופט ה' קירש (בהסכמת חברי הוועדה  רו"ח צ' פרידמן ושמאי המקרקעין ת' שדה), דחתה את הערר (קישור לפסק-הדין).

בקשה לעיכוב ביצוע

במבזק מס' 2010 מיום 8.2.2023 דיווחנו, בין היתר, על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי השופטת י' סרוסי, בעניין מיקוד ישראל אבטחה שרותים וכח אדם בע"מ.
נזכיר, כי באותו מקרה, דנה השופטת סרוסי בשאלה כיצד על החברה-המערערת לדַווח על הכנסותיה למשיב: על-בסיס מזומן או על-בסיס מצטבר.
בפסק דינה, קבעה השופטת, כי על אף שחברות מסוימות רשאיות לַדווח למשיב על הכנסותיהן על-בסיס מזומן, החברה אינה רשאית לעשות כן מכיוון שדיווח על-בסיס מזומן אינו משַקף את הכנסותיה האמיתיות. 
במסגרת זו, נקבע, כי באופן מעשי החברה מתנהלת על-בסיס מצטבר והיא עצמה התייחסה לשיטה המצטברת כשיטה המשַקפת את הכנסותיה האמיתיות.
עוד נקבע, כי הדו"ח על בסיס מזומן הוגש למשיב בלבד ומטרתו היחידה הייתה להפחית את חבות המס של החברה, וכי להכנת הדו"ח על-בסיס מזומן לא הייתה כל מטרה מסחרית מלבד דחיית תשלום של מס.
עם זאת, נקבע, כי היות שבנהלי רשות המיסים לא הובהר מפורשות כי היא אוסרת על הפרקטיקה המאפשרת דיווח על-בסיס שונה מבסיס ההתנהלות, יש לבטל את קנס הגרעון שהוטל על החברה.

החברה הגישה ערעור על פסק-הדין לבית-המשפט העליו ועִמו בקשה לעיכוב ביצוע של הפְּסָק.
בגדרהּ של הבקשה לעיכוב ביצוע טענה המחברה, כי סיכויי הערעור שהגישה טובים וכי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתה.
לעניין מאזן הנוחות נטען, כי למשיב לא ייגרם כל נזק מאי-מימוש פסק-הדין עד להכרעה בערעור.
מנגד, נטען, כי לחברה ייגרם נזק בלתי-הפיך מביצוע פסק-הדין, שכּן לצורך תשלום המס תיאלץ החברה לקחת הלוואות מבנקים בתנאי מימון גבוהים ומכבידים.
עוד נטען, כי לאור עמדתה של רשות המיסים ביחס להכנת הדו"חות, הגישה החברה דו"חות מתַקנים ביחס לשנים שלאחַר שנות-המס שבערעור, בהן פעלה החברה בהתאם להנחיות רשות המיסים; כי דו"חות אלה טרם נקלטו אצל המשיב וכי תשלום המס ביחס לשנות-המס שבערעור בעת הזו, בטרם ייקָלטו אצל המשיב דו"חות ההתאמה, עלול להביא לקריסה כלכלית של החברה בְּשל תשלום כפל-מס.

בית-המשפט העליון, מפי השופט א' שטיין, דחה את הבקשה מבלי לבקש את תשובת המשיב (קישור להחלטה).

השופט שטיין קבע, כי החברה לא עמדה בנטל להוכיח את טענותיה בנוגע למאזן הנוחות, למרות שאין די בהצהרות בעלמא, אלא יש "להיכנס למספרים", לפַרט באופן קונקרטי את הנזק הצפוי ולהוכיח זאת באסמכתאות אמינוֹת. "החברה לא הניחה כל תשתית ראייתית בדבר הנזק הצפוי לה, לטענתה, והסתפקה בטענות כלליות לפיהן היא תיאלץ לקחת הלוואות כדי לממן את תשלום החיוב וכי קיים חשש לתשלום כפל מס שיפגע בה כלכלית. הצורך בנטילת הלוואות אין בו, כשלעצמו, כדי ללמד על נזק כלכלי בלתי הפיך לחברה; וככל שקיים קושי כלכלי כזה או אחר, או חשש לכפל מס, באפשרות החברה לפנות לרשויות המס בבקשה מתאימה לפריסת תשלומים. כמו כן, אין כל חשש לכך שהחברה לא תוכל להיפרע מהמשיב במקרה בו יתקבל הערעור".

לאור האמור, קבע השופט שטיין, כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לדחיית הבקשה ומטעם זה הוא אינו נדרש להעריך את סיכויי הערעור. 

בקשה לפסילת מותב

ביום 2.4.2023 ניתנה החלטתה של נשיאת בית-המשפט העליון א' חיות בבקשה שהגיש עו"ד יגאל שגיא לפסול את השופטת מ' ספינזי-שניאור (בית-משפט השלום בתל-אביב) מלדון בהליך שהגיש כנגד רשות המיסים.*

* המדובר בתביעה לסעד הצהרתי לפיו עו"ד שגיא פרע "ביתר" את חובו למשיב בהתאם לפסק-דין שניתן בעניינו בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, וכי עתה המשיב חייב לו סכום כסף מסוים. עוד נתבקש בכתב התביעה "צו עשה" המורה על סגירת תיק הוצאה לפועל שפתח המשיב נגד המערער.

הנשיאה דחתה את הבקשה (קישור לפסק-הדין).

קורונה: שני פסקי-דין והחלטות ועדות-הערר

פסק-הדין בעניין סלטי מערכות חשמל

ביום 23.3.2023 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בנצרת בעניין סלטי מערכות חשמל 2000 בע"מ.

עניינו של פסק-הדין בערעור שהגישה המערערת, חברה העוסקת בביצוע עבודות חשמל ותשתיות, על החלטת ועדת-הערר לענייני קורונה – השתתפות בהוצאות קבועות לעסקים, במסגרתה נדחו עררים שהגישה המערערת בנוגע לבחינת זכאותה למענקי קורונה.

בית-המשפט, מפי השופטת ע' הוד, קיבל את הערעור (קישור לפסק-הדין).

וכך סיכמה השופטת את החלטתה (בפס' 69 ו-70): "[...] במהלך פעילות המערערת הייתה קיימת תנודתיות בהכנסותיה. לפיכך, אינני מקבלת את קביעת וועדת הערר לפיה הירידה בהכנסות בסוף שנת 2019 מהווה אינדיקציה לגבי ניתוק הקש"ס. מצאתי, כי יש ממש בטענת המערערת, לפיה מדובר בפעילות שוטפת רגילה שלה. אף הכנסותיה הגבוהות במהלך שנת 2019 אין בהן כדי ללמד על ניתוקו של הקש"ס ועל כך שלא היו צפויות הכנסות דומות בשנת 2020 אלמלא התפרצות נגיף הקורונה [...] התנודתיות בהכנסות המערערת מצדיקה קביעת תקופת בסיס חלופית, בשים לב לכך שאין מדובר בתנודות קבועות כשל עסק עונתי. לפיכך, יש לבחון את זכאות המערערת לפי חישוב ממוצע בשנת הזכאות אל מול חישוב ממוצע בשנת הבסיס. יש בחישוב זה כדי לנטרל, ככל האפשר, את השלכות התנודתיות בהכנסותיה. כאמור, במסגרת החישוב האמור אין לכלול את החלק מההכנסות שהתקבלו בחודש ינואר 2019 אשר שהיו אמורות להתקבל בשנת 2018. ככל שבהתאם לחישוב האמור ימצא, כי המערערת זכאית למענק הרי שהדיון יוחזר לוועדת הערר כדי שזו תכריע בשאלת התחולה של סעיף 8א לפקודה ובנוגע לשאלה האם מדובר במקרה בו עסקינן בדחיית הכנסה ומה ההשלכות של זה. בכפוף לאמור לעיל, הערר מתקבל [...]"

פסק-הדין בעניין י"ג ביננפלד

ביום 28.3.2023 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בנצרת בעניין י"ג ביננפלד חברה לבנייה בע"מ.

עניינו של פסק-הדין בערעור שהגישה המערערת, חברה העוסקת בבנייה למגורים במגזר הכפרי, על החלטת ועדת-הערר, במסגרתה נדחה הערר שהגישה המערערת בנוגע לבחינת זכאותה למענק קורונה, מהטעם שסעיף 8א לפקודה חל על הכנסתה ולפיכך חל עליה החריג בחוק. 

בית-המשפט, מפי השופט א' דורות, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

החלטות ועדות-הערר לענייני קורונה

פורסמו 6 החלטות חדשות של ועדות-הערר: 

חזור
גירסה להדפסה שלח לחבר שתף בפייסבוק שתף בוואטסאפ שתף בלינקדאין