שיעור הריבית לגבי סעיף 3(י) לפקודה | העברת מידע במסגרת ה-CRS | הכרה במפעל כמקדם חדשנות – תזכורת | עבודה במשמרות | תובענה ייצוגית נגד הרשות | ביטוח לאומי | קורונה ועוד
16/03/2023
שיעור הריבית לגבי סעיף 3(י) לפקודה
היום, ובאיחור ניכר, פורסמה ברשומות הודעת שר האוצר לפיה שיעור הריבית בשנת-המס 2023 לעניין סעיף 3(י) לפקודה* הינו 2.9% (קישור להודעה).
* תקנה 2 לתקנות מס הכנסה (קביעת שיעור ריבית לעניין סעיף 3(י)), התשמ"ו-1986.
נזכיר, כי ביום 18.1.2023 פורסמה ברשומות הודעת שר האוצר לפיה שיעור הריבית בשנת-המס 2023 לעניין סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה* הינו 3.87% (קישור להודעה).
* תקנה 2 לתקנות מס הכנסה (קביעת שיעור ריבית), התשמ"ה-1985.
פתיחת המערכת לשידור דוחות שנתיים של חברות לשנת המס 2022
נפתחו לשידור המערכת למיַיצגים המחוברים לשע"מ והמערכת באינטרנט לשידור דוחות של חברות לשנת-המס 2022.
למַעבר להודעה בעניין זה של רו"ח פזית קלימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת ברשות המיסים, לחצו כאן.
פודקסט בנושא "המעטפות הירוקות באות"
במבזק מס' 1993 מיום 4.10.2022 דיווחנו, כי רשות המסים השיקה ערוץ תקשורת חדש עם הציבור בשם "פודמס" שהינו פודקסט בענייני מיסוי בהגשתם והשתתפותם של עובדים ומנהלים ברשות.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי הועלתה לערוץ שיחה עם רו"ח פזית קליימן, סמנכ"לית בכירה שומה וביקורת בנושא "המעטפות הירוקות באות".
להאזנה, לחצו כאן.
הכרה במפעל כמקדם חדשנות – תזכורת
במבזק מס' 1791 מיום 22.5.2019 דיווחנו, בין היתר, על פרסום הוראות לעידוד השקעות הון (תנאים המעידים על היות מפעל מקדם חדשנות לצורך הגדרתו כמפעל טכנולוגי מועדף), התשע"ט-2019 ("ההוראות") (קישור להוראות).
נזכיר, כי במסגרת ההוראות נקבע, כי מפעל ייחשב ל"מפעל מקדם חדשנות" (כאמור בפסקה (3) בהגדרת המונח "מפעל טכנולוגי מועדף" שבסעיף 51כד לחוק לעידוד השקעות הון) אם הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית (כהגדרתה בחוק העידוד) ("רשות החדשנות") אישרה כי רמת החדשנות של המפעל בתקופת הבחינה שווה או גבוהה לרמת החדשנות המקובלת בעולם בתחום הטכנולוגי העיקרי שבו עוסק המפעל, וזאת על-בסיס המבחנים שנקבעו בהוראות האמורות.
עוד נזכיר, כי על מפעל המבקש לקבל אישור מאת רשות החדשנות להגיש בקשה בהתאם להוראות בתוך 90 יום מתום שנת-המס אשר בעדה היא מוגשת.
לפיכך, על חברות המעוניינות לקבל אישור כאמור להגיש בקשה עד לסוף החודש.
העברת מידע במסגרת ה-CRS
מבוא
כידוע, CRS* הינו תקין אחיד, שפותח על-ידי ה-OECD, לאיסוף מידע אודות חשבונות פיננסיים של תושבים זרים לצורך קיום חילופי מידע למטרות אכיפת מס בין מדינות, אשר על פיו ייאסף מידע פיננסי אודות תושבים זרים על-ידי המוסדות הפיננסיים ויועבר לרשות המוסמכת במדינה (בדרך כלל רשות המס) לצורך העברתו למדינות התושבוּת של בעלי החשבונות, באופן אוטומטי ועל בסיס שנתי.
* Common Reporting Standard.
בחודש מאי 2014 הצהירה מדינת ישראל, במסגרת מפגש מועצה במעמד שרים שהתקיים ב-OECD (ביחד עם 50 מדינות נוספות) כי תפעל ליישום מהיר של התקן ולשם כך תדאג לבצע את תיקוני החקיקה הנדרשים בדין הפנימי.
בחודש אוקטובר 2014 הודיעה מדינת ישראל כי היישום של חילופי מידע אוטומטיים בהתאם לסטנדרט יחל בסוף 2018.
ואילו בחודש יולי 2016, אישרה הכנסת את תיקון 227 לפקודת מס הכנסה (קישור לתיקון), ובו תשתית חוקית לחילופי מידע אוטומטיים.
במבזק מס' 1773 מיום 10.2.2019 דיווחנו על פרסום תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים), התשע"ט-2019 ("תקנות CRS") המבוססות על התקן ובעקבותיהן המוסדות הפיננסיים יצטרכו לזַהוֹת לקוחות שהם תושבים זרים לצורכי מס ולהעביר מידע על חשבונות שבבעלותם, המוחזקים באותם מוסדות פיננסיים, לרשות המסים, לשם העברתם למדינת מושבם (קישור לתקנות CRS).
עוד דיווחנו, כי רשות המסים פרסמה את רשימת המדינות המשתתפות ורשימת המדינות בנות הדיווח אליהן ישראל תעביר מידע במסגרת התקן (קישור לרשימה).
בהמשך לכך, דיווחנו במסגרת מבזק מס' 1892 מיום 27.12.2020 על פרסום תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים) (הוראת שעה), התשפ"א-2020 ("הוראת השעה") (קישור להוראת השעה) שבמסגרתן הוארכו המועדים המנויים בתקנות 6(ג)(1) ו-7(ה) לתקנות CRS.
ואילו במבזק מס' 1995 מיום 27.10.2022 דיווחנו, כי מחלקת מיסוי בינלאומי בחטיבה המקצועית שברשות המסים פרסמה רשימה מעודכנת של המדינות המשתתפות והמדינות בנות הדיווח אליהן ישראל תעביר מידע במסגרת ה-CRS.
התיקון לתקנות CRS
בדוח שפרסם ה-*Global Forum בחודש דצמבר 2020 על התשתית המשפטית בישראל צוינו מספר פערים.
* Global Forum on Transparency and Exchange of Information for Tax Purposes.
גוף זה פועל תחת ארגון ה-OECD ואחראי, בין היתר, על בחינת יישום הוראות תקן ה-CRS במדינות השונות. בשנת 2020 ערך ה-Global Forum ביקורת עמיתים לבחינת התשתית המשפטית ליישום ה-CRS בכל המדינות שהתחייבו ליישם את ה-CRS ובכללן מדינת ישראל.
שני הפערים המהותיים ביותר שהוצגו בדוח הם חוסר בהוראה מפורשת בתקנות CRS לשמירת מסמכים ותיעוד פעולות ששימשו לסיווג חשבון כחשבון בר-דיווח וחוסר בתקנות CRS בהוראה אנטי-תכנונית שמאפשרת למנהל רשות המסים לקבוע כי ניתן להתעלם מפעולה או מהסדר שמטרתם העיקרית היא התחמקות מדיווח לפי תקנות CRS.
לאור האמור, ביום 9.3.2023 פורסמו ברשומות תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ובדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים) (תיקון), התשפ"ג-2023 ("התקנות"), בגדרן תוקנו תקנות CRS בהקשר לשני פערים אלה.
למַעבר לתקנות, לחצו כאן.
טיוטת תקנות להארכת תחולת תקנות זיכוי ממס לעבודה במשמרות
כידוע, תקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות), התשמ"ז-1986 ("תקנות עבודה במשמרות" או "התקנות") מקנות, בתנאים מסוימים, זיכוי ממס בְּשל הכנסה מעבודה במשמרת שנייה או שלישית (כהגדרתן בתקנות).
תוקפן של תקנות עבודה במשמרות הוארך מעת לעת, כאשר ההארכה האחרונה נעשתה עד לתום שנת-המס 2022 מכוח תקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות) (תיקון), התשפ"א-2021 (קישור לתיקון) והוארכה מכח סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת* עד ליום 15.2.2023.
* סעיף זה קובע, כי "כל חיקוק שתקפו היה פוקע תוך שני החדשים האחרונים לתקופת כהונתה של הכנסת היוצאת, או תוך ארבעה חדשים לאחר שהכנסת החליטה להתפזר, או תוך שלושת החדשים הראשונים לתקופת כהונתה של הכנסת הנכנסת – יעמוד בתקפו עד תום שלושת החדשים האמורים" [ההדגשה אינה במקור – א' ש']
ראו בעניין זה את פסק-הדין של השופט ד"ר ש' בורנשטין בת"צ 54977-01-15 פומרנץ נ' רשות המיסים (14.4.2017) (קישור לפסק-הדין).
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 14.3.2023 פורסמה טיוטת תקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות) (תיקון), התשפ"ג-2023, בגדרהּ מוצע להאריך את תחולת התקנות עד לתום שנת-המס 2024.
להורדת טיוטת התיקון, לחצו כאן.
תובענה ייצוגית נוספת נגד רשות המיסים לאחַר מתן הודעת חדילה
התובענה הייצוגית הראשונה והודעת החדילה
במבזק מיום 11.12.2017 דיווחנו אודות פרסום פסק-הדין החלקי ("פסק-הדין החלקי") של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב (בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים) בעניין חוסטצקי שניתן בעקבות בקשה לאישור תובענה ייצוגית ("בקשת האישור הראשונה") שזה הגיש ביום 24.1.2017 כנגד רשות המיסים בגין חישוב בחסר של הפרשי הצמדה וריבית לגבי מס ששילמו נישומים ביֶתֶר בגין רווח הון ושבח מקרקעין במהלך שנת-המס. זאת, בהתייחס לשלושה מצבים שונים: האחד, חישוב הפרשי הצמדה וריבית על החזר מס רווחי הון הנובע משבח מקרקעין; השני, חישוב הפרשי הצמדה וריבית על החזר מס רווחי הון הנובע מניכוי מס במקור ביֶתֶר בגין רווח הון במכירת נכס שאינו נייר-ערך נסחר; והשלישי, חישוב הפרשי הצמדה וריבית על החזר מס רווחי הון הנובע מניכוי מס במקור ביֶתֶר בגין רווח הון במכירת נייר-ערך נסחר.
ביום 24.4.2017 הגישה המשיבה הודעת חדילה חלקית מטעמה בהתאם להוראות סעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, וזאת בהתייחס למקרים הראשון והשני ("הודעת החדילה החלקית").
הודעת החדילה החלקית קיבלה תוקף של פסק-דין במסגרת פסק-הדין החלקי (מיום 7.12.2017), במסגרתו נפסקו למבקש גמול ולבאי-כוחו שכ"ט (קישור לפסק-הדין).
בתשובה לבקשת האישור, ביקשה המשיבה לחַלק את הקבוצה לארבע תת-קבוצות לפי ארבעה מצבים. במצב הראשון מחושבים הפרשי ההצמדה והריבית על החזר מס יֶתֶר ששולם ונוכה במקור בגין רווח הון ממכירת נייר ערך הרשום למסחר בבורסה או במכירת יחידה בקרן נאמנות ("נייר-ערך בבורסה"). במצב השני מחושבים ההפרשים על החזר מס שנובע ממקדמה אשר סכומה גבוה מסכום המס הנדרש וששילם הנישום במישרין בגין רווח הון (שאינו נייר-ערך בבורסה ואינו שבח מקרקעין). במצב השלישי מחושבים ההפרשים על החזר מס הנובע ממקדמה עודפת ששולמה בגין רווח הון שמקורו בשבח מקרקעין. ואילו במצב הרביעי מחושבים ההפרשים על החזר מס שנוכה במקור וששולם ביתר בגין רווח הון שאינו נייר-ערך בבורסה.
לטענת המבקש, בקשתו התייחסה רק לשלושה מהמצבים שתיארה המשיבה ולא למצב השני שבו, לשיטתו, המשיבה פועלת כדין, שכּן במקרה זו היא משיבה לנישומים את הפרשי ההצמדה והריבית על החזרי מס רווח הון מהמועד שבו שולם המס בפועל בתוך שנת-המס, כפי שמורה סעיף 91(ד)(5)(א) לפקודה.
עוד טען המבקש, כי החדילה שעליה הודיעה המשיבה נגעה למצב השלישי ולמצב הרביעי, ופסק-הדין החלקי נגע לשניהם, כך שעדיין קיימת מחלוקת באשר למצב הראשון. לטענתו, במקרה זה המשיבה אינה משלמת את הפרשי ההצמדה והריבית מיום התשלום בתוך שנת-המס, אלא רק מראשית השנה העוקבת אחרי שנת התשלום שנוכה במקור, ועל כך המבקש מלין.
בית-המשפט, מפי השופטת ש' אלמגור, דחה את הבקשה (קישור לפסק-הדין).
השופטת אלמגור ניתחה את הוראות סעיף 91(ד)(5)(א) לפקודת מס הכנסה,* שעליהן השתית המבקש את טענתו כי יש לשערך ולהצמיד את ההחזר מיום ניכוי המס במקור ועד ליום ההחזר, תוך שהוא גורס, כי מס שנוכה במקור בגין נייר-ערך בבורסה הוא מקדמה לכל דבר ועניין.
* וכך קובעות הוראות אלו: "שילם הנישום מקדמה כאמור בפסקאות (1) או (2) או את סכום המס שהוא חייב בו לפי חוק מיסוי מקרקעין יתר על הסכום שהוא חייב בו על פי הדו"ח שהגיש לפי סעיף 131, תוחזר לו היתרה על פי הוראות סעיף 159א(ב) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בסעיף 159א(א) לתקופה מיום התשלום ועד ליום ההחזר."
ואילו סעיף 91(ד)(5)(ב) לפקודה קובע, כי "הוראות סעיף 159א(ג) ו-(ד) וסעיף 160 לא יחולו על החזר כאמור בפסקת משנה (א)".
לדבריה, תוך שהיא מתבססת ומצטטת בהרחבה מסִפרו של הח"מ (מיסוי שוק ההון (מהדורה שלישית, אפריל 2019)), סעיף 91(ד)(2ג)(א) לפקודת מס הכנסה מַחריג מגֶדר "הוראות סעיף קטן זה" רווח הון במכירת נייר ערך הרשום למסחר בבורסה או במכירת יחידה, אם במועד המכירה נוכה מס מרווח ההון לפי סעיף 164 והחרגה זו חלה על כל סעיפי-המשנה של סעיף 91(ד) ובכללם סעיף 91(ד)(5) עליו התבסס המבקש. זאת, הן כמתחייב מניתוח לשון הוראות החוק האמורות והן לאור תכליתן.
בהתאם, קבעה השופטת אלמגור, כי החזר מס שנוכה במקור בגין מכירת נייר-ערך בבורסה ייעשה מכוח סעיפים 159א או 160 לפקודת מס הכנסה (ולא מכוח סעיף 91(ד)(5)(א) לפקודה), כך שהפרשי ההצמדה והריבית בגין ההחזר כאמור יחושבו מתום שנת-המס או מיום התשלום, לפי המאוחר.
לאור האמור, דחתה השופטת אלמגור את הבקשה לאישור וחִייבה את המבקש בתשלום שכ"ט עו"ד למשיבה בסך 40,000 ש"ח.
התובענה הייצוגית הנוספת
ביום 10.9.2019 הגישו המבקש (חוסטצקי) ומר אריה קראוס בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות המיסים ("בקשת האישור הנוספת"), בטענה כי המשיבה לא חדלה מהגבייה הבלתי-חוקית כפי שהודיעה שייעשה על ידיה במסגרת הודעת החדילה החלקית שנתנה, כאמור, במסגרת בקשת האישור הראשונה, ואשר קיבלה תוקף של פסק-דין; וכי היא ממשיכה להפר את הוראות סעיף 91(ד)(5)(א) לפקודת מס הכנסה באשר למועד שממנו יש לחשב את הפרשי ההצמדה והריבית המגיעים לנישומים בגין החזרי מס שבח מקרקעין והחזרי מס רווחי הון ממכירת נכס שאינו נייר-ערך נסחר ואשר המס בגינהּ שולם באמצעות ניכוי במקור.
בעקבות בקשת האישור הנוספת, ולאחַר שהתקיים דיון הוכחות בתיק במהלכו נחקרו עדי הצדדים על תצהיריהם, הגיעו הצדדים להסכם פשרה שלפיו המבקשים יגישו בקשה מתוקנת לאישור התובענה כייצוגית ותובענה ייצוגית מתוקנת אליהן תיווסף עילת תביעה נוספת וזאת "בהתייחס לאי השבת הפרשי ההצמדה והריבית אשר התווספו, בהתאם להוראות סעיף 94(א) לחוק מיסוי מקרקעין, לסכום קרן המס שלא שולם על ידי נישום במועד הקבוע בדין (60 יום לאחר מועד עסקת השבח), וזאת במקרים בהם התברר בסופו של דבר כי שולם על ידי אותו נישום מס רווח הון, ביתר" ("העילה המתוקנת") והמשיבה תגיש הודעת חדילה בגין העילה המתוקנת.
להורדת הסכם הפשרה (ללא נספחיו), לחצו כאן.
אי-רישום ואי-תשלום דמי ביטוח לאומי – אחריות המעביד
כידוע, הוראות סעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי קובעות את אחריות המעסיק לשיפוי המוסד לביטוח לאומי ("המל"ל") בסכום השָווה לגמלאות בכסף ששילם המל"ל או שהוא עתיד לשלמן ואת השוֹוי הכספי של הגמלאות בעין שניתנו לזכאי לגמלה, במצבים בהם לא נרשם מעסיק או לא דיווח על העסקת עובד או לא שילם את דמי הביטוח במועד, בגין העסקת העובד; ולפני הרישום או אחרי מועד התשלום ולפני סילוק הפיגורים, קרה מקרה המזכה את העובד בגמלה.
במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות יעדי התקציב 2018-2017), התשע"ז- 2016 ("חוק ההתייעלות")* תוקן סעיף 369 לחוק כך שהמל"ל רשאי לפעול מול מעסיק לפי פקודת מסים (גבייה) לגביית סך שווי הכספי של הגמלאות ששולמו וישולמו על-ידי המל"ל לעובד.
* ראו תיקון 187 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון עקיף במסגרת חוק ההתייעלות), בעמ' 292, 297 ואילך (קישור לחוק ההתייעלות).
בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם בדבר פרסום חוזר של המל"ל בנושא אותו סעיף 369 לחוק הביטוח הלאומי.
להורדת החוזר, לחצו כאן.
קורונה
פסיקה
פורסמו שני פסקי-דין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע ושל בית-המשפט המחוזי בנצרת שעניינם בערעורים על החלטות ועדת-הערר לענייני קורונה – השתתפות בהוצאות קבועות של עסקים.
האחד, מפי השופט י' עדן, בעניין י.ע.פ. – יצחק עפר ופיתוח בע"מ (קישור לפסק-הדין);
השני, מפי השופטת ע' הוד, בעניין חברת א.ו שיווק תוצרת חקלאית בע"מ (קישור לפסק-הדין).
שני הערעורים נדחו.
החלטות ועדות-הערר לענייני קורונה
פורסמו 4 החלטות חדשות של ועדות-הערר:
-
ההחלטה בעניין אורלי טל ייעוץ משפטי (קישור להחלטה);
-
ההחלטה בעניין י.י פיצ נכסים 2015 בע"מ (קישור להחלטה);
-
ההחלטה בעניין די.אן.אי ספורטס בע"מ (קישור להחלטה);
-
ההחלטה בעניין הגבעה י.ח. בע"מ (קישור להחלטה).