מהפך במיסוי אופציות לעובדים

לאחרונה ניתן פסק-דין חדש ומהפכני בנושא אופציות לעובדים על-ידי בית-הדין האזורי לעבודה שבתל-אביב (ב"ל 4961/02 טופז – המוסד לביטוח לאומי).

עניינו של פסק-הדין בתביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי שהוגשה על-ידי שרון טופז ושרון זלצמן, העוֹבדות בחברת צ'ק פוינט, בגין הפרש תשלומי לידה. 
טופז עבדה בצ'ק פוינט מיום 17.10.99 עד 3.4.03; ואילו זלצמן עובדת בצ'ק פוינט מיום 3.10.99 ועד היום.
בסמוך לאחר קבלתן לעבודה, הוקצו להן אופציות לרכישת מניות החברה. האופציות היו ניתנות למימוש למניות סחירות באופן הבא: רבע מהאופציות היו ניתנות למימוש החֵל מתום שנתיים להעסקה, רבע כעבור שלוש שנים, רבע כעבור ארבע שנים והרבע האחרון כעבור חמש שנים ("תקופת ההבשלה"). בניגוד למניות החברה, האופציות אינן נסחרות, ואף אינן ניתנות להעברה או לשעבוד. עם זאת, בתום תקופת ההבשלה, האופציות ניתנות למימוש למניות נסחרות של החברה.
את המנה הראשונה של האופציות ניתן היה לממש למניות בחודש אוקטובר 2001. עם זאת, טופז  בחרה לממש את האופציות בנובמבר 2001 ובחודש פברואר 2002; ואילו זלצמן בחרה לממש את האופציות בנובמבר 2001 ובחודשים ינואר–פברואר 2002.
לצורך חישוב דמי לידה, סירב המוסד לביטוח לאומי לראות בסכומים שקיבלו התובעות כתוצאה מהמימוש, כשכר עבודה בשנת 2002. לגישת המוסד, המועד הרלבנטי הוא המועד בו ניתן היה לממש את האופציות, קרי באוקטובר 2001, אף אם האופציות לא מומשו ואף אם לא נתקבלה כל הכנסה בפועל באותו מועד.

בית-הדין האזורי לעבודה קיבל את עמדת המוסד לביטוח לאומי וקבע, כי החבות בתשלום דמי ביטוח לאומי (ודמי ביטוח בריאות) התגבשה במועד בו הפכו האופציות להיות בשלות (VESTED), וזאת ללא קשר לשאלה האם האופציות מומשו באותו יום או לא. זאת, מהטעם שבמועד ההבשלה, העובד קיבל טובת הנאה שיכול היה להפכה למזומן בכל עת וכנגזר מכך התגבשה החבות בדמי ביטוח לאומי.
בית-הדין מציין, תוך שהוא מנתח את פסק-הדין שניתן בשעתו על-ידי בית-המשפט העליון בעניין יאיר דר, כי במועד שבו האופציות היו ניתנות למימוש (אוקטובר 2001) הן הפכו לסחירוֹת, ואין כל מקום להבחין בין התובעות לבין עובד אשר בחר באותו מועד לממש את האופציות. זאת ועוד. בהתייחסו לשאלת החבות במס הכנסה בגין האופציות, מציין בית הדין, כי החבות במס הכנסה מתגבשת אף היא במועד ה-VESTING וממועד זה ואילך, יש לראות את עליית הערך של המניות כרווח הון שאינו חייב בדמי ביטוח לאומי.

אין ספק, כי לפסק-הדין השלכות מרחיקות לכת על שורה ארוכה של חברות ציבוריות שהקצו אופציות (בלתי-סחירות) לעובדיהן. שהרי, עד כה, למיטב ידיעתי, אף אחת מאותן חברות ציבוריות לא פעלה בהתאם לעקרונות שנקבעו על-ידי בית-הדין אלא בהתאם לפרקטיקה הקיימת, לפיה דמי הביטוח הלאומי (ודמי ביטוח הבריאות) שולמו ביום מימוש האופציות בפועל ולא ביום בו האופציות הפכו להיות בשלות.
החלת פסק-הדין החדש עשויה אפוא, לגרור עִמה חובת תיקון לאחור של הדו"חות שהוגשו בעבר ותשלום דמי הביטוח המתחייבים על-פיהם.
זאת ועוד, לפסק-הדין עשויה להיות השפעה גם לעניין החבות במס הכנסה בגין האופציות, שהרי גם במקרה זה, הפרקטיקה הקיימת ראתה ביום המימוש (ולא ביום ההבשלה) את מועד אירוע המס.

למעשה, פסק-הדין מביא לתוצאה הבאה: אם במועד ההבשלה האופציה הייתה "מחוץ לכסף" אך לאחר מכן הייתה עליית ערך שהביאה למימוש ברווח גדול, העובד לא יחויב כלל בדמי ביטוח לאומי/בריאות ואילו הרווח בפועל יחויב במס רווחי הון (ולא במס הכנסה). אם, לעומת זאת, במועד ההבשלה האופציה הייתה "עמוק בתוך הכסף" אך בסופו של דבר האופציה לא מומשה שכן היא הפכה להיות "מחוץ לכסף", אזי העובד יחויב בדמי ביטוח לאומי/בריאות ובמס הכנסה למרות שלא נוצר לו רווח כלל.

מכל מקום, לאור חוסר הבהירות שנוצר, יש לקוות שרשויות מס הכנסה תפרסמנה בהקדם את עמדתן בעניין זה.

 * מבזק זה פורסם הבוקר במוסף The Marker שבעיתון הארץ במסגרת הטור הקבוע בנושא מיסוי של הח"מ.