לוגו אלכס שפירא ושות׳

התכנית הכלכלית – טיוטה מעודכנת ותזכירי חוק | דע זכויותיך וחובותיך 2022 | פסיקה בנושא מע"מ ומיסוי מקרקעין | ביטוח לאומי בגין הקצאת אופציות לעובדים במסלול "ליד 102" | פסילת מותב | קורונה ועוד

20/02/2023

דע זכויותיך וחובותיך 2022

רשויות המס פרסמו את המדריך המלא להגשת הדו"ח השנתי בידי יחידים (דע זכויותיך וחובותיך) לשנת-המס 2022 (קישור למדריך).

על-פי המצוין במבוא למדריך, דברי-ההסבר המפורטים בו מעודכנים עד וכולל תיקון 262 לפקודת מס הכנסה מיום 5.7.2022* וחוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), תשפ"ב-2022 מיום 4.7.2022.**

* כידוע, סעיף 35 לפקודת מס הכנסה קובע, כי בחישוב המס של עולה יובאו בחשבון 4.5 נקודות זיכוי בשנה וחצי הראשונה מעלייתו לישראל, שתי נקודות זיכוי בשנה שלאחר מכן ונקודת זיכוי אחת בשנה שלאחר מכן. עוד נקבע בסעיף, כי הזיכוי יינתן לשנת מס שכולהּ או חלקהּ נמצאת בתקופת חודשי הזכאות, לפי מספר החודשים שהעולה היה בישראל באותה שנה, ובפעם הראשונה שנעשה לעולה; ואם העולה ביקש זאת, לא תובא במניין חודשי הזכאות תקופת היעדרות רצופה מהארץ שאינה פחותה משישה חודשים ואינה עולה על שלוש שנים.
בגדרו של תיקון 262 (חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 262), התשפ״ב-2022) (קישור לתיקון), הוארכה תקופת הזכאות לנקודות זיכוי בשנה ונקבע, כי בשנה הראשונה מעלייתו לישראל יהיה עולה זכאי לנקודת זיכוי אחת נוספת. זאת, רטרואקטיבית מיום 1.1.2022 ("יום התחילה") לגבי הכנסה שהופקה או נצמחה למי שנעשה עולה לראשונה ביום התחילה ואילך.
** להורדת החוק האמור, לחצו כאן.

התכנית הכלכלית – טיוטה מעודכנת ותזכירי חוק

במבזק מס' 2009 מיום 31.1.2023 דיווחנו אודות הטיוטה ראשונה של הצעות החלטה לממשלה בדבר שינויים מבניים שיעלו לדיון במסגרת הדיונים על התכנית הכלכלית לשנים 2023 ו-2024.
בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי פורסם נוסח מעודכן של הטיוטה האמורה (קישור לנוסח המעודכן).

בנוסף, פורסמו ששה תזכירי חוק כדלקמן:

  1. תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, פרק __', שעניינו בהעברת חובות לתשלום מע"מ בייבוא שירותים דיגיטליים ובמסגרתו מוצע להוסיף לחוק מע"מ את הוראות סעיף 16א ("החייב בתשלום המס במתן שירות דיגיטלי") ואת פרק יג'1 ("תושב חוץ הנותן שירות דיגיטלי") (קישור לתזכיר);
  2. תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, פרק __', שעניינו בהעמקת גביית המסים והגברת האכיפה ובמסגרתו מוצע להוסיף לפקודת מס הכנסה את הוראות סעיפים 141ג ("חובת דיווח של גוף פיננסי וסולק") ו-141ד ("דרישת מידע מגוף פיננסי") (קישור לתזכיר);*
    * תזכיר זה מקוּדם בהמשך למוצע בסעיף 1 להצעת חוק להעמקת גביית המסים ולהגברת האכיפה (אמצעים לאכיפת תשלום מסים ולהרתעה מפני הלבנת הון) (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2015 ובהמשך להחלטת הממשלה מס' 265 מיום 1.8.2021 שעניינה העברת נתונים פיננסיים לרשות המסים לטובת שיפור הליכי השומה.
  3. תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, פרק __', שעניינו במיסוי מקרקעין ובמסגרתו מוצע לבצע מספר תיקונים בחוק מיסוי מקרקעין (עידוד רוכשי דירות חלופיות להקדים ולמכור את דירותיהם הראשונות, כך שרק מי שימכור את דירתו הראשונה בתוך 12 חודשים (ולא 24 חודשים – כפי שהחוק מאפשר היום), ייהנה מהשיעורים המופחתים של מס רכישה החָלים על רוכש דירה הדירה החלופית, ומהפטוֹר ממס שבח במכירת הדירה הראשונה; עידוד בניית דירות על קרקע פנויה, כך שמוכר זכות במקרקעין שהיא דירת מגורים, לא יוכל ליהנות מהחישוב הליניארי המוטב, אלא אם סיים את בניית הדירה עד ליום 30.6.2027; חיוב רכישת דירת מעטפת במס רכישה כמו דירת מגורים; עידוד מכירת קרקעות אשר נרכשו לפני יום 7.11.2001 לצורך בניית דירות מגורים באמצעות הוראת-שעה הקובעת שיעור מס שבח מופחת בתנאים המפורטים בהוראה) (קישור לתזכיר);*
    * תזכיר דומה הופץ כחלק מגיבוש התכנית הכלכלית לשנים 2021 ו-2022 והתיקונים המוצעים הוצעו גם במסגרת הצעת חוק מיסוי מקרקעין (תיקון מס' 100), התשפ"ב-2022 (קישור להצעה) (קישור למבזק בנושא זה).
  4. תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, פרק __', שעניינו בחובת תשלום מס עם קבלת שומה סופית ובמסגרתו מוצע לתקן את פקודת מס הכנסה, חוק מע"מ וחוק מיסוי מקרקעין, כך שבמקרים בהם מחזוֹר הנישום עומד על לפחות 30 מיליון ש"ח לאחת משנות-המס בעניינה ניתנה החלטת רשות המסים בהשגה, או במקרים בהם סכום המס השנוי במחלוקת עומד על לפחות 30 מיליון ₪, הגשת ערעור מס לבית-המשפט לא תדחה את חובת תשלום המס בו חייב הנישום על-פי החלטת רשות המסים בהשגה ועם הגשת ערעור מס לבית-המשפט ישלם הנישום 30% מסכום המס השנוי במחלוקת שנקבע בהחלטה (יישום "המודל האיטלקי") (קישור לתזכיר);
  5. תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, פרק __', שעניינו בהקצאת מספרי חשבוניות ובמסגרתו מוצע לבצע מספר תיקונים בחוק מע"מ אשר יאפשרו הפעלת מָערך של בקרה על חשבוניות מס שערכּן מעל 5,000 ₪ באמצעות הקצאת מספרי אישור לחשבוניות מקוּונות בשלב הוצאת החשבוניות מעוסקים ללקוחותיהם (קישור לתזכיר);
  6. תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023, פרק __', שעניינו ברפורמה במיסוי עסקים עצמאים בעלי מחזוֹר נמוך (קישור לתזכיר).

חובת דיווח של חלפני כספים

רקע

החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013 ("החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים" או "החוק") (קישור לחוק) כָּלל, בין היתר, תיקון לפקודת מס הכנסה ובו הוראת-שעה לעניין חלפני כספים (ראו סעיף 48 לחוק).
במסגרת הוראה זו, נוספו לפקודת מס הכנסה הוראות סעיף 141א הקובעות חובת דיווח על נותני שירותי מטבע כמשמעותם בסעיף 11ג(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, רף דיווח של 50,000 ש"ח ומעלה, וכן מועדי הדיווח, סוג הפעולות שתדוּוחנה, פרטי הפעולות, אופן קבלת ואגירת המידע בנושא, לרבות המורשים לשימוש בו, בשים לב לצמצום הפגיעה בפרטיות נושאי המידע, ואפן השימוש במידע הן בפן האזרחי והן בפן הפלילי.
בנוסף, נקבעה באותן הוראות* הסמכה של שר האוצר לקבוע תקנות נוספות בנושא.

* ראו סעיפים 141א(יא) ו-(יב) לפקודת מס הכנסה.

סעיף קטן (טו) של סעיף 141א קבע כי תוקפו של סעיף 141א הוא עד תום שלוש שנים מיום תחילתן של תקנות שהותקנו על-ידי שר האוצר מכוח הסעיף האמור

מכוח ההסמכה האמורה (כמו גם מכוח סעיף 243 לפקודה), התקין שר האוצר ביום 3.12.2018 את תקנות מס הכנסה (תקנות לעניין חלפני כספים) (הוראת שעה), התשע"ט-2018 ("התקנות") (קישור לתקנות).
בגדרן של התקנות נקבעו, בין היתר, חובות הדיווח של חלפן כספים (לרבות פרטי, מועד ואופן הדיווח), פעולות הנעשות בסמיכות אצל אותו חלפן כספים שיראו אותן כפעולה אחת לצורך חישוב הסכום הקבוע בסעיף 141א(א) לפקודה, כללים לניהול מאגרי המידע שבהם ייאגרו הדיווחים של חלפני הכספים, אבטחת המידע האמור ומחיקתו בתום 3 שנים, כללים להעברת מידע ממאגר המידע לגורמים מוסמכים שמונו מבּין עובדים רשות המסים ובהם חוקרי מס, פקידי-שומה, מנהלי מע"מ ומנהלי מיסוי מקרקעין וכללים בדבר הצלבת מידע בידי מורשי גישה למאגר המידע (כמשמעותם בסעיף 141א(ד) לפקודה).

תחולת התקנות נקבעה ל-180 ימים ממועד פרסומן, אך מועד זה יכול שיידחה לתקופה אחת או יותר שלא תעלה במצטבר על 180 ימים, אם הדבר נדרש מטעמים תפעוליים, ובלבד שמנהל רשות המסים פרסם הודעה על דחייה כאמור ברשומות ובאתר הרשות.
המנהל אכן הודיע על דחייה כאמור ולכן מועד תחילת התקנות הוא 28.11.2019 ומועד פקיעתן אמור היה לחול ביום 28.11.2022. אולם, בשל התפזרות הכנסת ה־24 ובהתאם לסעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, בעניין הארכת תוקפם של חיקוקים בתקופת בחירות, תוקפו של סעיף 141א לפקודה ושל התקנות שהותקנו מכוחו הוארך עד יום 15.2.2023.

תיקון 263 לפקודת מס הכנסה

בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם, כי ביום 12.2.2023 פורסם ברשומות חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 263), התשפ"ג-2023 ("התיקון") (קישור לתיקון).

במסגרת התיקון תוקן סעיף 141א לפקודה הקבוע, כאמור, כהוראת-שעה, וזה הפך להוראת-קבע.
במקביל, בוטלה ההוראה שקבעה את תוקפו.

בנוסף, ובהתאמה, תוקן סעיף 195ב(ב) לפקודת מס הכנסה* כך שגם סעיף זה הפך להוראת-קבע.

* סעיף 195ב(ב) לפקודה, אשר נוסף גם הוא במסגרת החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים, קובע את הסמכוּת להטלת עיצום כספי על חלפן כספים שהֵפר את חובת הדיווח הקבועה בסעיף 141א.
סעיף זה נקבע גם הוא כהוראת-שעה, ותוקפו הוצמד לתוקפו של סעיף 141א לפקודה.

בקשה לשינוי מסלול בעקבות שינוי תב"ע שאירע אחרי יום המכירה ולהארכת מועד לפי סעיף 107 לחוק מיסוי מקרקעין

רקע

במבזק מיום 19.11.2015 דיווחנו, בין היתר, על פרסום תיקון 83 לחוק מיסוי מקרקעין אשר נכלל בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015 (קישור לחוק).
במסגרת אותו תיקון נקבעה ​הוראת-שעה ("הוראת-השעה") ל-3 שנים (2018-2016)* לגבי מכירת קרקעות בידי יחיד (לרבות חברה משפחתית ושותפוּת), לפיה מכירת קרקעות שנרכשו לפני יום 7.11.2011 (דהיינו, שחלק מהשבח הריאלי בגינהּ חייב במס בשיעור שולי, לפי חישוב ליניארי) ושלגביהן מתקיימת אחת משתי החלופות המנויות בהוראה (קרקע לבניית 8 דירות לפחות / קרקע לבניית 1,000 דירות או יותר) יחול מס שבח בשיעור מופחת.*

* ביום 27.12.2018 פורסם ברשומות חוק התפזרות הכנסת העשרים, התשע"ט-2018, בגדרו נקבע, כי הכּנסת העשרים תתפזר לפני גמר תקופת כהונתה וכי הבחירות לכּנסת העשרים ואחת תתקיימנה ביום 9.4.2019. שעה שכך, ולאור הוראות סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת הקובע, כי "כל חיקוק שתקפו היה פוקע תוך שני החדשים האחרונים לתקופת כהונתה של הכנסת היוצאת, או תוך ארבעה חדשים לאחר שהכנסת החליטה להתפזר, או תוך שלושת החדשים הראשונים לתקופת כהונתה של הכנסת הנכנסת – יעמוד בתקפו עד תום שלושת החדשים האמורים" [ההדגשה אינה במקור – א' ש'], הוראות החקיקה שעתידות היו לפקוע בתקופה המנויה בסעיף 38 האמור, ובכלל זאת, לכאורה, גם הוראת-השעה שנקבעה בתיקון 83 לחוק מיסוי מקרקעין, המשיכו לחול כקבוע באותו סעיף 38. לדיון בהוראות סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, ראו את פסק-הדין של השופט ד"ר ש' בורנשטין בת"צ 54977-01-15 פומרנץ נ' רשות המיסים (14.4.2017) (קישור לפסק-הדין).

נזכיר, כי הוראת-השעה נדוֹנה, בין היתר, בפסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בנצרת בעניין טנוס, אודותיו דיווחנו במבזק מס' 2004 מיום 29.12.2022.
עניינו של פסק-הדין בערר שהגישו העוררים, שלושה אחים, על החלטת המשיב (מנהל מיסוי מקרקעין נצרת) בהשגות בעניין שומות מס שבח שהוצאו להם בגין עסקה שבגדרהּ מכרו את זכויותיהם במקרקעין לחברת ב.ס.ט בנייה בע"מ, אשר הייתה בבעלותם במועד העִסקה.
לטענת העוררים, חלה על העִסקה הוראת-השעה שנקבעה במסגרת תיקון 83 לחוק מיסוי מקרקעין, למרות שמדובר במכירה ל"קרוב" בניגוד להוראת-השעה האמורה.
ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופטת ע' הוד (בהסכמת חברי הוועדה עו"ד י' פנקס ומר א' שרם), דחתה את הערר (קישור לפסק-הדין).

עוד נזכיר, כי פורסמו שתי החלטות מיסוי בנושא הוראת-השעה* וכן טופס.**

* האחת, החלטת מיסוי 1167/17 (קישור להחלטה) שעניינה בהחלת הוראת-השעה על עסקת קומבינציה שלגבּיה ניתנה אופציה ולפיה: (א) התקופה הנדרשת להשלמת בניית הדירות על-פי הוראת השעה תימָנה מיום מימוש האופציה (ולא ממועד הענקתה); (ב) מספר הדירות בקרקע הנמכרת יימָנה ביחס לכלל המקרקעין הנמכרים על-ידי הבעלים במושע (גם אם חֵלקו היחסי של כל אחד מהם משַקף זכויות פחותות מזכויות ל-8 דירות) ובלבד שהמכירה נעשתה על-ידי כלל הבעלים לרוכש אחד ובעסקה אחת; ו-(ג) כאשר המכירה היא במסגרת עסקת קומבינציה הן יחידות היזם והן יחידות הבעלים תיחשבנה יחד במניין הדירות הנדרשות (8) לצורך תחולת הוראת-השעה; השנייה, החלטת מיסוי 3157/17 (קישור להחלטה) בגדרהּ נקבע, כי ההוראה תחול גם במקרה בו ניתנה ליזם אופציה על-ידי בעלי המניות של חברה המחזיקה בקרקע, לרכוש מהם את הקרקע לאחַר פירוק החברה והעברת הקרקע אליהם; וכי תקופת הבנייה שעל-פי הוראת-השעה תימָנה מיום מימוש האופציה ולא מיום הענקתה.
** טופס 7739 (קישור לטופס) שעניינו בדיווח על מכירת זכות במקרקעין מכוח הוראת-השעה.

פסק-הדין בעניין גילעם חברה לבניה ופיתוח

בהמשך לכך, נבקש לעדכנכם, כי ביום 7.2.2203 ניתן פסק-הדין של ועדת-ערר מיסוי מקרקעין שליד בית-המשפט המחוזי בחיפה בעניין גילעם חברה לבניה ופיתוח בע"מ.

באותו מקרה, נדונו שתי סוגיות: 
האחת, האם יש מקום להתיר לעוררים לשנות את מסלול הזכאות להטבה לפי הוראת-השעה בְּשל כך שחל שינוי בתב"ע החָלה על המקרקעין בשלב מאוחר ליום המכירה של המקרקעין?
השנייה, ככל שהתשובה לשאלה הראשונה היא בשלילה, האם בדין טענו העוררים, כטענה חלופית (בהתבססם על הלכת רייך*), כי קיימת סמכות למשיב (מנהל מיסוי מקרקעין חיפה) להאריך את התקופה הנקובה בהוראת סעיף 10(א)(3) להוראת-השעה להשלמת הבניה (48 חודשים) מכוח הסמכוּת הנתונה לו בסעיף 107 לחוק מיסוי מקרקעין?; וככל שקיימת סמכות כאמור – האם הציגו העוררים "סיבה מספקת" להארכת המועד?

* ע"א 9817/17 מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב נ' רייך (21.2.2021) (קישור לפסק-הדין). למַעבר למבזק בעניין רייך, לחצו כאן.

ועדת-הערר, מפי יו"ר הוועדה השופטת א' וינשטיין (בהסכמת חברי הוועדה מר א' שרם ומר א' זיו), דחתה את הערר (קישור לפסק-הדין).

שומת מע"מ למגדת עתידות ומוכרת קמעות

פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי

במבזק מס' 1970 מיום 23.3.2022 דיווחנו, בין היתר, על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין סימונה שמחה אברזל.

עניינו של פסק-הדין בערעור על החלטת המשיב (מנהל מע"מ רמלה) שדחה את השגת המערערת על קביעוֹת מס שהוצאו לה בהתייחס לתקופה שמחודש ינואר 2011 ועד לחודש דצמבר 2016 ולפיהן המערערת אשר נרשמה במשרדי המשיב כ"עוסק פטור" אינה עונה להגדרה ובנוסף, ובהתבסס על ממצאי חקירה שנערכה בעניינה, לא דיוְחה על עסקאותיה במסגרת עיסוקה כמגדת עתידות (קוראת בקפה ובקלפים) ומוכרת קמעות.
על-פי השומה חויבה המערערת במס עסקאות בסך של כ-330 אלף ש"ח (קרן).

בית-המשפט, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, דחה את הערעור מבלי לפסוק הוצאות לטובת המשיב* (קישור לפסק-הדין).

* זאת, לאור אי-הגשת הסיכומים מטעם המשיב למרות מתן הזדמנויות חוזרות ונשנות לעשות כן. ראו בעניין זה פס' 3–4 לפסק-הדין.

הערעור לבית-המשפט העליון

המערערת הגישה ערעור על פסק-הדין לבית-המשפט העליון וביום 13.2.2023 ניתן פסק-הדין בערעור (קישור לפסק-הדין).

בהמלצת המותב (הנשיאה א' חיות, השופטת ע' ברון והשופט ח' כבוב) הושגה בין הצדדים הסכמה כדלקמן:

  • פסק הדין נושא הערעור יבוטל;
  • הדיון יוחזר אל בית-המשפט קמא על-מנת שיישָמעו העדים שהמערערת ביקשה את זימונם כביום 16.2.2021 (העדים יזומנו בידי המשיב);
  • בהתבסס על חומר הראיות הקיים בתיק ועל עדויות אלה לאחַר שתשָמענה, יינתן על-ידי בית המשפט קמא פסק-דין בהליך;
  • בית-המשפט יורה על סדרי הדין הנדרשים לעניין שמיעת העדויות כאמור, וכן לעניין הגשת סיכומי הצדדים.

מע"מ על פיצוי בגין הפקעת/ירידת ערך מקרקעין והשתק שיפוטי

פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי

במבזק מס' 1945 מיום 9.11.2021 דיווחנו,  בין היתר, על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בבאר שבע בעניין קיבוץ להב.

נזכיר, כי בבסיס המחלוקת בין הצדדים עמד פיצוי בסך 23,345,000 ש"ח ("הפיצוי") שקיבל הקיבוץ מחברת כביש חוצה ישראל בע"מ ("חברת חוצה ישראל"), על-פי חוק כביש ארצי לישראל, התשנ"ה-1994 בגין הפקעת שטחים לצורך סלילתו של כביש 6.
בהחלטת המשיב (מנהל מע"מ באר שבע) מושא הערעור, נדחתה טענתו של הקיבוץ שלפיה עיקר הפיצוי שקיבל הוא פיצוי בגין ירידת ערך המקרקעין אשר אינו חייב במע"מ בהתאם להלכת כפריס (ע"א 8863/07).
המנהל פירט בנימוקי החלטתו, כי מעיון בהסכמים שנערכו בין הקיבוץ לבין חברת חוצה ישראל עולה, כי מדובר בפיצוי בגין הפקעה בלבד, ולא בפיצוי בגין ירידת ערך, ובהתאם להסכמים בין הצדדים קיבל הקיבוץ את סכום הפיצוי המוסכם, בתוספת מע"מ על מלוא סכום הפיצוי, אשר שולם למנהל כדין.
המנהל הוסיף וטען, כי הקיבוץ הציג את הפיצוי בפני רשויות המס האחרות כפיצוי בגין הפקעה בלבד ועל-כן הוא מושתק מלטעון אחרת ביחס לחבות במע"מ.*

* הקיבוץ דיווח על תשלומי הפיצוי למנהל מיסוי מקרקעין כפיצוי בגין הפקעה בלבד, וזאת בגין מלוא סכום הפיצוי, וכפועל יוצא דרש הקיבוץ וקיבל את הפטוֹר ממס שבח הקבוע בתקנה 3 בתקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (הקלות מס בקשר להסדרי הסיוע לחקלאים), התשנ"א-1990 ביחס לכ-13 מיליון ש"ח מכספי הפיצוי. ואילו בגין סכום הפיצוי הנותר, בסך של כ-7 מיליון ש"ח, חויב הקיבוץ במס שבח, בשיעור המס המופחת הקבוע בסעיף 48ג לחוק מיסוי מקרקעין, אשר יוחד לפיצוי בגין הפקעה בלבד.
בנוסף, הקיבוץ חתם על הסכם שומה עם פקיד-שומה באר שבע, שבגדרו התקבלה טענתו של הקיבוץ שלפיה הפיצוי במלואו הינו פיצוי בגין הפקעה; וכי בעקבות אימוץ עמדתו של הקיבוץ שלפיה מדובר בפיצוי בגין הפקעה בלבד, לא חויב הפיצוי שקיבל הקיבוץ, כולו או חֵלקו, במס רווח הון החָל על פיצוי בגין פגיעה במקרקעין.

בית-המשפט המחוזי, מפי השופטת י' ייטב, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

תשומת לבכם, בין היתר, לניתוחה של השופטת ייטב, בפס' 55 ואילך, באשר להשתק השיפוטי המונע מהקיבוץ להוציא חשבונית זיכוי ולשנות באמצעותה את סיווג הפיצוי בעד הפקעה לפיצוי שעיקרו פיצוי  בעד הפגיעה במקרקעין.

הערעור לבית-המשפט העליון

בהמשך לאמור, נבקש לעדכנכם, כי הקיבוץ הגיש ערעור לבית-המשפט העליון, אך בעקבות דברי המותב (השופטים ד' מינץ, ג' כנפי-שטייניץ ו-י' כשר) הודיע כי הוא חוזר בו מערעורו.
משכך, הערעור נדחה, וזאת ללא צו להוצאות (קישור לפסק-הדין).

חשבוניות פיקטיביות

ביום 8.2.2023 ניתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין יוגן הנדסה בע"מ.

באותו מקרה, קבע המשיב (מנהל מע"מ אשדוד), כי המערערת קיזזה מס תשומות בגין חשבוניות פיקטיביות, ובהתאם הוּצאה לה שומת תשומות. מכאן הערעור.

בית-המשפט, מפי השופטת י' ייטב, דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).


נזכיר, כי במבזק מס' 1901 מיום 14.2.2021 דיווחנו, בין היתר, על החלטתה של השופטת ייטב בבקשה שהגישה המערערת, שכותרתה "בקשה לגילוי מסמך ספציפי", ואשר במסגרתה ביקשה העוררת לקבל מהמשיב רשימה של עובדי החברה אשר הנפיקה לה את חשבוניות המס אשר, כאמור, הוצאו לה לטענת המשיב שלא כדין.
השופטת ייטב דחתה את הבקשה (קישור להחלטה).

קיזוז יתרת זכות במע"מ – האם פעולה המַקנה עדיפות לנושה בניגוד לסעיף 219 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי?

רקע – חבותה של המערערת במע"מ

במבזק מס' 1847 מיום 23.4.2020 דיווחנו, בין היתר, על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד בעניין איי.אס.פי. פיננשל מנג'מנט בע"מ.

המערערת היא תושבת ישראל ומצויה בבעלותו הישירה והעקיפה –באמצעות חברת ISP group AG ("קבוצת ISP") – של מר רועי טל ("מר טל").
לקוחותיה היחידים של המערערת הם שתי חברות הרשומות בשוויץ בבעלות קבוצת ISP: האחת, ISP financial services AG ("החברה השוויצרית"), המעניקה שירותי ייצוג ושיווק למנהלי קרנות זרות, כדוגמת בנק Pictet ו-UBS; השנייה, ISP securities AG, המעניקה שירותי ברוקראז' ("הברוקר השוויצרי").
החברה השוויצרית מעניקה את שירותי הייצוג והשיווק בישראל, המופנים כלפי גופי השקעה מוסדיים ישראליים, באמצעות המערערת, כשזו מספקת את שירותי הייצוג והשיווק בישראל באמצעות חברת "בארי" הנמצאת בבעלותו של מר אורן בארי ("מר בארי"). המערערת היא הלקוחה היחידה של מר בארי והיא משלמת לו עמלה בשיעור של 20% מתוך הכנסותיה של החברה השוויצרית הנגזרות מהיקף השקעותיהם של המשקיעים הישראלים בקרנות הזרות.
התמורה המשולמת למערערת בגין שירותיה נקבעה לפי מנגנון של + Cost, דהיינו הוצאותיה מכוסות בתוספת מִרווח, בשיעור 7%.

הערעור נוגע לשתי החלטות של המשיב, מנהל מע"מ פתח-תקווה:
האחת, עניינה שומת מס עסקות שנערכה מהטעם שהמשיב לא קיבל את האופן שבו דיוְחה המערערת על העִסקות האמורות, דהיינו כעסקות הנכללות בסעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ, בהיותן, לשיטת המערערת, שירות לתושב-חוץ החייב במע"מ בשיעור אפס.*

* נזכיר, כי הערעור הוגש מלכתחילה גם על החלטת המשיב שלא להכיר במערערת כמי שזכאית ליהנות ממע"מ בשיעור אפס בהתייחס לשירותי הברוקראז' שהעניקה ללקוחותיה, אך בהודעה שמסר המשיב הובהר כי הוא אינו עומד עוד על טענתו בעניין זה.

לטענת המשיב, השירות שנותנת המערערת לחברה השוויצרית ניתן גם לתושב ישראל, קרי: אותם גופים מוסדיים אליהם פונה המערערת על-מנת לשַווק את הקרנות הזרות.

השנייה, שומת מס תשומות הנוגעת לקיזוז מס תשומות הכלול בחשבוניות שהוצאו למערערת בגין שירותים משפטיים שסופקו למר איתי שטרום – מייסד קבוצת ISP ושותפו לשעבר של מר רועי טל – אשר העביר את החזקותיו בקבוצה למר טל עם פתיחת ההליך הפלילי שנוהל נגדו ונגד מר נוחי דנקנר.
לטענת המשיב, מדובר בהוצאה שאינה במישור העסקי ושלא לשימוש בעסקות חייבות במס. עוד נטען, כי אין להתיר את ההוצאה מטעמים של תקנת הציבור, משעה שעניינו של מר שטרום הסתיים בהרשעה.

בית-המשפט, מפי השופט ד"ר ש' בורנשטין, דחה את הערעור ברובו (קישור לפסק-הדין).

בראשית הדברים ניתח השופט בורנשטין את הוראות סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ לרבות פסקי-הדין שניתנו בעניינן, תוך שהוא מציין, כי הנטל להוכיח את תחולתה של ההטבה המנויה באותן הוראות מוטל על כתפי המערערת.
לגופו של עניין, קבע השופט, כי אין לקבל את טענת המערערת שתפקידה מצטמצם לתפקיד טכני במהותו ושמדובר לכל היותר בסיוע ליצירת קשר ראשוני בין הגופים המוסדיים לבין מנהלי הקרנות הזרות. לדבריו, חומר הראיות שהוצג בפניו מלמד כי תפקידה של המערערת (ובכלל זאת של מר בארי כל שכּן לאור שכרו הגבוה) הוא מהותי, משמעותי ונמשך.
לאחר מכן, נדרש השופט לטענת המערערת לפיה הופלתה לרעה לעומת נציגוּת בנק Pictet בישראל אשר נהנתה מהקלה (חלקית) לפי סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ, וזאת במסגרת רולינג שניתן על-ידי רשות המסים. השופט דחה טענה זו (ראו פס' 31–32 לפסק-הדין). 

לבסוף, נדרש השופט בורנשטין לשומת מס התשומות שהוּצאה למערערת בְּשל קיזוז מס התשומות בגין ההוצאות המשפטיות בקשר להליך הפלילי שנוּהל כנגד מר שטרום.
השופט דחה את עמדת המערערת הן לאור ההלכה לפיה אין להתיר הוצאות משפטיות בהליך פלילי שהסתיים בהרשעה חלוטה, וזאת מטעמים של תקנת הציבור (ע"א 1793/12) והן מהטעם שהמערערת לא הוכיחה כי ההוצאות האמורות הוצאו לצרכיה העסקיים, כי הן נכללו במסגרת השירותים שהמערערת נדרשה לספֵּק ושבגינן יָצאו חשבוניות מס על-ידיה ואף לא כי קיימת איזו זיקה בין ההוצאות האמורות לבין העִסקות החייבות במס.*

* עם זאת, ציין השופט, כי בהתאם להצהרת ב"כ המשיב עדיין נתונה בידי המערערת הזכות להוכיח כי סכום החשבוניות בגין ההוצאות המשפטיות נכלל בעסקות שדוּוחו על-ידיה, וככל שכך יוכח, תופחת שומת מס העִסקות בהתאם, הכל במסגרת המועדים הקבועים ועל-פי הדין.

המערערת הגישה ערעור על פסק-הדין לבית-המשפט העליון וביום 14.11.2022 ניתן פסק-הדין בערעור עליו דיווחנו במסגרת מבזק מס' 1999 מיום 16.11.2022.

בהמלצת המותב (הנשיאה א' חיות, המשנה לנשיאה ע' פוגלמן והשופטת י' וילנר), ולאחַר שמיעת טענות הצדדים, הודיע בא-כוח המערערת כי היא אינה עומדת על הערעור וכי המפרק שמוּנה לה אישר אף הוא את החֲזרה מן הערעור.
בהתאם, הערעור נדחה ללא צו להוצאות (קישור לפסק-הדין).

פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב

ביום 18.6.2020 הגישה המערערת ("החברה") בקשה למתן צו לפתיחת הליכים לשם שיקומה הכלכלי וביום 21.6.2020 ניתן צו זמני בו מוּנה הנאמן, עו"ד יוסי בן נפתלי, באופן זמני. הצו הזמני הפך קבוע ביום 28.6.2020 והנאמן מוּנה ליישום הליכי חדלות הפירעון.
בסופו של דבר ניתן צו פירוק לחברה, וזאת ביום 23.11.2020.

כמוסבר להלן, עניינו של פסק-הדין בבקשה שהגיש הנאמן להורוֹת למנהל מע"מ פתח-תקווה ("מנהל מע"מ" או "המנהל") להעביר לקופת הכינוס את יתרת הזכות שעמדה לחברה בסך 2,263,764 ₪ אשר קוזזה לטענתו על-ידי המנהל פחות מחודש טרם הגשת הבקשה לפתיחת ההליכים כנגד החברה ("הבקשה"). זאת, בניגוד לסעיף 219 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 ("החוק").

הבסיס להליכי חדלות הפירעון בעניינה של החברה הוא חיובה במע"מ על-ידי מנהל מע"מ שבגינו החברה הגישה את הערעור דלעיל לבית-המשפט המחוזי מרכז-לוד, ערעור שכאמור נדחה.
ביום 26.4.2020 שלח מנהל מע"מ לחברה דרישת תשלום בסך כולל של 12,265,061 ₪, וזאת בעקבות פסק-הדין של בית-המשפט.
החברה לא אמרה נואש והגישה, כאמור, ביום 3.5.2020 (דהיינו, עוד קודם להגשת הבקשה לפתיחת הליכים) ערעור על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי, כאשר הכרעתו של בית-המשפט המחוזי בבקשה שתתואר להלן, עוכבה לצורך המְתנה להכרעה בערעור לבית-המשפט העליון, מתוך מחשבה שתהא לכך השלכה על הבקשה.
ביום 14.11.2022, וכמצוין לעיל, נדחה ערעורה של החברה על-ידי בית-המשפט העליון, לאחַר שהחברה הודיעה כי אינה עומדת על הערעור, בהמלצת המותב.
במקביל, התקיימו הליכי משא ומתן בין הנאמן לבין מנהל מע"מ אך אלה לא צלחו.

כאמור, התשתית לבקשה דנן היא פעולה שבוצעה על-ידי מנהל מע"מ עובר להגשת הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים וליתר דיוק ביום 27.5.2020, במסגרתה הפחית המנהל את יתרת הזכות שעמדה לטובת החברה בסך 2,263,764 ₪ ("יתרת הזכות") מתוך סכום החוב הכולל של החברה למע"מ, לאחַר מתן פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי ("הפעולה").
לאחַר הבקשה למתן צו לפתיחת הליכים, התקבלה בחברה שומה נוספת שהופקה לטענת הנאמן ביום 24.5.2020 על סך של כ-2,700,000 ₪ בגין עסקאות ביחס לתקופה שבין חודש ספטמבר 2017 ועד לחודש דצמבר 2019, כך שסך החוב הנטען כלפי מע"מ עומד כיום במכלול על כ-15,000,000 ₪.
עוד יצוין, כי מנהל מע"מ מהווה את הנושה העיקרי של החברה (לאחַר שזה הגיש תביעת חוב על סך 12,991,882 ₪, כאשר לטענת המנהל, סך של 2,644,294 ₪ מתוך הסך הנ"ל בדין קדימה). לחברה קיימים נושים נוספים בדין רגיל בסך של כ-1.4 מיליון ₪ וכן עובדים הנושים בחברה בסך של למעלה מ-200,000 ₪ בדין קדימה.

לטענת הנאמן, אותה פעולת "התחשבנות פנימית" שנעשתה על-ידי מנהל מע"מ ביום 27.5.2020, פחות מחוֹדש קודם להגשת הבקשה לפתיחת הליכים כנגד החברה, היא למעשה פעולת קיזוז ובכל מקרה מהווה פעולה המַקנה עדיפות לנושה, בניגוד לסעיף 219 לחוק.
עוד טוען הנאמן, כי מנהל מע"מ לא היה רשאי לקזז את יתרת הזכות אף מכוח סעיף 255 לחוק.
בנוסף, טוען הנאמן, כי הואיל ובעת ההיא היה תלוי ועומד ערעור החברה לבית-המשפט העליון, הרי שאין מדובר בחוב חלוט, ולפיכך, החובות אינם ניתנים לקיזוז לפי חוק קיזוז מסים, התש"ם-1980.

בית-המשפט, מפי השופטת נ' גרוסמן, דחה את בקשת הנאמן (קישור לפסק-הדין).

השופטת גרוסמן ניתחה את הוראות סעיפים 219 ו-255 לחוק וקבעה, כי היות שהפעולה בוצעה טרם ההליך, הטענה לביצוע קיזוז על-ידי מנהל מע"מ לפי סעיף 255 לחוק אינה יכולה לעמוד וכי המסגרת הנורמטיבית הרלבנטית לבחינת הבקשה היא אפוא, סעיף 219 בלבד.
עוד קבעה השופטת, כי מדובר בפעולת גבייה שבוצעה כדין על-ידי מנהל מע"מ, מכוח סמכותו לפי פקודת המסים (גבייה), לאחַר שהעברת יתרת הזכות לחברה עוכבה גם היא כדין על-ידי המנהל; וכי מהות הפעולה שאותה מבוקש לבטל ותוצאתה הינן הפחתת סך כָסְפִּי לוֹ זכאית החברה בדמות יתרת הזכות, כנגד חוב החברה למע"מ; וכי די בשתי העוּבדות הנ"ל כדי שהפעולה תיבחן לאורו של סעיף 219 לחוק.
השופטת גרוסמן הוסיפה וציינה, כי מנהל מע"מ אינו טוען הלכה למעשה לאי-תחולת איזה מתנאי סעיף 219(א)(1) לחוק (ואכן, תנאים אלה מתקיימים בענייננו), אלא טוען לקיומו של החריג הקבוע בסעיף 219(ב)(2), דהיינו שביצוע הפעולה היה במהלך העסקים הרגיל של החייב ושהחוב שנפרע בּשל הפעולה נוצר במהלך העסקים הרגיל של החייב.
טענה זו, קבעה השופטת, בדין יסודה: "אכן, מדובר בפעולה שלא נעשתה בעבר ביחסים שבין החברה לבין מע"מ, אך איני סבורה כי בכך ניתן לומר שמדובר בפעולה שלא נעשתה במהלך העסקים הרגיל של החברה באופן המאיין את החריג הקבוע בסעיף 219(ב)(2) לחוק. לא יכולה להיות מחלוקת, כי החברה מחויבת על פי דין להתנהל מול רשויות המס ובכלל זה מול מע"מ, במסגרת התנהלותה העסקית השוטפת והתקינה. זו היא מערכת יחסים פיסקאלית הנכפית על החברה על פי דין. לפיכך ובהתאם, אני סבורה כי כל פעולה שמבצע מע"מ בהתאם לסמכותו במסגרת התנהלות החברה השוטפת ובמסגרת יחסי הצדדים, לרבות פעולת גבייה של הפחתת חוב, יש לראותה ככלל כפעולה הנעשית במהלך העסקים הרגיל של החברה. גם אם פעולה זו לא נעשתה בעבר על ידי מע"מ מול החברה, אין הדבר מוביל בהכרח למסקנה כי הפעולה אינה במהלך העסקים הרגיל של החברה. שהרי אם התנהלות החברה עד לביצוע הפעולה לא הצריכה את מע"מ לנקוט בפעולה שכזו, אין מקום לזקוף זאת לחובת מע"מ ולאיין את פעולתו" (פס' 65 לפסק-הדין).

לאור האמור, קבעה השופטת גרוסמן, כי במקרה דנא מתקיימים אמנם תנאי סעיף 219(א)(1) לחוק ביחס לפעולה, אך זו נכנסת בגדרו של חריג "מהלך העסקים הרגיל" הקבוע בסעיף 219(ב)(2) לחוק.
לפיכך, אין להיעתר לבקשת הנאמן לביטול הפעולה אלא לדחותה. זאת, ללא צו להוצאות.

ביטוח לאומי בגין הקצאת אופציות לעובדים במסלול "ליד 102"

פסק-הדין של בית-הדין האזורי

במבזק מס' 1959 מיום 16.1.2022 דיווחנו, בין היתר, על פסק-הדין של בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בענין נס א.ט. בע"מ.

באותו מקרה, נדוֹנה תביעת החברה לבטל קביעת חוב שנקבעה לה במסגרת ביקורת ניכויים בשנים 2005–2007 בְּשל הקצאת ניירות-ערך לעובדי חברות בנות שלגבּיה ניתן לחברה אישור מקדמי מסלול שכּוּנה "ליד 102".
הגם שאין חולק כי החברה קיבלה את ההסדר הקבוע באישור המקדמי ולפיו יראו כל רווח של העובד מהאופציות שהוקצו או בגינן תוספת להכנסתו של העובד מעבודה שהופקה ונצמחה בישראל אשר תמוסה בהתאם לשיעור המס השולי של העובד, החברה טענה כי האופציות אינן חייבות בדמי ביטוח לאומי, שכּן מדובר, לשיטתה, בהכנסה הונית כאמור בסעיף 102 הישן.

בית-הדין, מפי השופט א' שגב, דחה את התביעה (קישור לפסק-הדין).

השופט שגב קבע, כי במהותה, התביעה דנן מהווה תקיפה עקיפה ומאוחרת של הֶסדר המיסוי לעניין הקצאת אופציות שהתובעת נהגה על פיו לפני שנים רבות, למרות שהתובעת לא השיגה ולא הלינה על ההסדר בזמן אמת ונהגה על פיו ללא כל טרוניה, מתוך הכרה בו ומתוך קבלתו ככתבו וכלשונו.
בנסיבות אלו, הוסיף השופט, יש לראות את ההסדר כהסדר מוסכם, ובהתאם לסעיף 158ג(ה) לפקודת מס הכנסה לא ניתן לערער עליו ואין לקבל מצב בו אותו גורם טוען טענות מנוגדות כלפי רשויות שונות.

וכך קבע השופט שגב (בפס' 41 לפסק-הדין):
"התוצאה של קבלת עמדת התובעת היא יצירת אנומליה שאינה מוכרת בדין: הכנסה שמוכרת כפירותית לצורכי מס הכנסה ובה בעת מוכרת כהונית לצורך דמי ביטוח לאומי. כל מסלול ויתרונותיו. כל מסלול וחסרונותיו, ולא הוכח כי הסדר המס עם רשות המסים נכפה על התובעת בניגוד לרצונה ובוודאי שלא בניגוד לדין. מסקנה זו מובילה אותי לקבל את טענתו המשפטית של הנתבע, לפיה הלכת לפיד [ע"א 6159/05] לא חלה מן הטעם שלא הוחל על התובעת סעיף 102 הישן וההקצאה בוצעה בהתאם להסדר. הוא הדין ביחס להלכת אורמת [עב"ל 3393-10-14], שם דובר בפירוש על עובדי החברה המקצה ולא על עובדי חברות בנות.​"

הערעור לבית-הדין הארצי לעבודה

המערערת הגישה ערעור על פסק-הדין לבית-הדין הארצי לעבודה וביום 31.1.2023 ניתן פסק-הדין בערעור.

בית-הדין הארצי (השופטת ס' דוידוב-מוטולה, השופט ר' פוליאק, השופטת ח' אפיק גנדלר, נציג ציבור (עובדים) מר י' לויזנון ונציב ציבור (מעסיקים) מר ד' רם) דחה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

בית-הדין הארצי קבע, כי לאחַר עיון בכל חומר התיק ושקילת טענות הצדדים, כפי שהובאו בפניו בכתב ובעל-פה, יש מקום לדחות את הערעור וזאת בעיקרו של דבר בהתבסס על נימוקיו וטעמיו של בית-הדין האזורי.

נקבע, כי אין בכוחה של המערערת להתנער בדיעבד מתנאי התכנית המאושרת, שהיוותה הֶסדר כולל שגם יתרונותיו בצדו, וכי העובדה שמדובר במסלול "ליד 102" כטענת המל"ל עולה בבירור לא רק מהתכתובת בין הצדדים אלא גם ממהותו של המסלול האמור.
עוד נקבע, כי אף במכתב ב"כ המערערת למוסד מיום 29.3.2011 צוין במפורש כי דוּבּר "במסלול ליד סעיף 102, ועל-כן לא ניתן להתעלם מכך, ולראות בהכנסה מושא המחלוקת ככזו החוסה תחת "מסלול 102 "הרגיל, תוך התעלמות מהבקשה המפורשת שהפנתה המערערת בזמן אמת. בקשה זו קיבלה מענה חד-משמעי שכָּלל תנאים מוקדמים לאישור התכנית המבוקשת וביניהם תנאי מפורש לפיו ההכנסה תיחשב כהכנסה פירותית מבּחינת העובדים; ומשכך, המערערת אינה יכולה לחזור בה בדיעבד מהסכמתה דה פקטו לתנאים אלה ולבקש לראות בהכנסה כהכנסה הונית לצורך אי-תשלום דמי ביטוח על-בסיס שינוי מאוחר בפסיקה שהתייחסה ל"מסלול 102 טהור".

בקשה לפסילת מותב

אתמול (19.2.2023) ניתן פסק דינה של נשיאת בית-המשפט העליון א' חיות בערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בחיפה (השופטת א' וינשטיין) בעניין ואכים (ע"מ (חי') 47521-03-22) (טרם פורסם), שבה נדחתה בקשת המערער לפסילת המותב.

להלן עיקרי העוּבדות כפי שהובאו בפתח פסק-הדין:
בחודש מרץ 2022 הגיש המערער, רואה-חשבון במקצועו, ערעור על שומת מס הכנסה שהוּצאה לו לשנים 2015-2013.
בהודעת המשיב המפרטת את נימוקי השומה צוין, בין היתר, כי פנקסי החשבונות שניהל המערער בשנים הרלוונטיות אינם קבילים לצורך קביעת הכנסתו החייבת; אולם, כך צוין, מבדיקה שעָרך המשיב התגלה שהמערער הגיש בקשה לעיון חוזר בסוגיה זו, "דבר שנעלם מע[י]ני המשיב", ובהתאם "המשיב חוזר בו מהאמור בסעיף זה בכל הנוגע לפסילת ספרי המערער".
ביום 13.9.2022 התקיים קדם משפט בפני המותב, ובמהלכו הסביר בא-כוח המערער את גרסת מרשו לפיה הוא "פעל בהיבט חברי עם לקוחותיו. שילם בעבורם וקיבל מהם בחזרה. אין פה הכנסה". לאורך הדיון הביע המותב ביקורת על טענות המערער ועל הנימוקים שהובאו בערעור.
בתום הדיון, ניתנה החלטה שבה הובהר כי המערער עומד על הֶמשך ניהול ההליך חרף "הקשיים הלא מבוטלים שבית המשפט שיקף בפניו במהלך הדיון היום", ועל רקע זה נקבעו מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית ולדיונים נוספים.
לאחַר שהמערער הגיש את התצהירים מטעמו, התקיים דיון נוסף ביום 21.12.2022 ובפתחו ציין המותב לפרוטוקול כדלקמן: "קראתי את התצהירים וזה מסוג המקרים שבהם לו הייתי בצד השני, לא הייתי שואלת ולו שאלה אחת בחקירה הנגדית. התצהירים מעוררים תהיות רבות באשר לתחום עיסוקו של המערער. יש כאן חברות קשורות שלא יצאה שומה [ב]יחס אליהן, ולא ידוע למה, יש כאן תצהירים שברובם קשה מאוד להבין איך יכול להיות כתוב שהמערער לא חייב ללקוחותיו שום דבר, אחרי שאחד אחרי השני, כתוב בהם, שהוא זה שמשלם עבורם לגורמים שונים ברשויות המס, בביטוח לאומי לספקים, לקוחות, המון טענות לגבי תשלומים שמבוצעים על ידי המערער. בסוף כל תצהיר כמעט, כתוב שהמערער לא חייב להם והם לא חייבים לו, מעבר לעובדה שזה על גבול הציניות כשמדובר ברו"ח שכל ההתנהלות הזו נעשית באיזה אופן שאין לו תיעוד. זה אחד מאותם מקרים נדירים שכל כך צריך לשקול בכובד ראש אם רוצים לנהל ערעור כזה, אם אלה התצהירים שעליהם המערער מתכוון להסתמך?"
בא-כוח המערער טען בתגובה שייתכן שהתנהלות מרשו "לא אתית", אך הדבר אינו משליך על השאלה אם מדובר בהכנסה שמחויבת במס.
אולם, המותב חזר והתייחס לקשיים בגרסת המערער.
בא-כוח המערער עמד על הֶמשך ניהול ההליך, אך המותב הוסיף והקשה: "אדוני בדיון הקודם אמר, שיביאו את התצהירים תתפרס התמונה המלאה בפני בית המשפט. התמונה אפילו לא חלקית, ובית המשפט משקף שהתצהירים רחוקים מאוד מלהרים איזה שהוא נטל כדי להסביר הכנסות שהיו למערער, אדוני סבור שהם לא הכנסות על פי הפקוד[ה] ואני סבורה שהמערער צריך להרים נטל, והוא לא הרים אותו [...]."
בשלב זה ביקש בא-כוח המערער כי המותב יפסול את עצמו, בטענה כי המותב גיבש עמדה באשר לתוצאת פסק-הדין למרות שהוגשו לעיונו רק הראיות מטעם המערער. בא-כוח המערער הוסיף כי "מאז הקדם הקודם נפל בלבי חשש שלא היה מבוסס" באשר לעמדת המותב, אך עתה הִבהיר המותב "במגמתיות מסויימת" שכּל הסבר מטעם מרשו לא יתקבל. כמו כן טען בא-כוח המערער כי המותב "יזם" פנייה למשיב ואמר "שזה מצב קלאסי של פסילת ספרים" – וזאת, כך בא-כוח המערער, "אחרי שאמרתי שפקיד השומה לא ראה בתיק כחמור, ולא פסל את הספרים וצריך להיות תיעוד לתקבולים, על אף שהמשיב לא התייחס ולא פסל ספרים".
בא-כוח המשיב, מצדו, התנגד לפסילת המותב וטען, כי העמדה שהביע לא הייתה נחרצת וסופית.
המותב דחה את הבקשה לפסילתו על אתר.
בהחלטתו, פירט המותב על הטענות השונות שהעלו הצדדים בהליך והִבהיר, כי התבטאויות המותב אינן מקימות עילה לפסילתו, "גם אם הדברים אינם נוחים למערער לשמיעה", והוא הדין בנוגע לאמירות מִקְּדַם המשפט מיום 13.9.2022 – מה גם שהמערער בחר שלא להגיש בקשת פסלות באותה עת.
עוד ציין המותב, כי הבעת דעה בנוגע לסיכויי ההליך "אין בה כדי לבסס כי בית המשפט גמר אומר בלבו בדבר תוצאות ההליך", וכי הערות הנוגעות לקשיים שעומדים בפני בעל דין "אין משמע[ן] כי בית המשפט אינו שומע ואינו נכון לשמוע בנפש חפצה את טענות הצד המבקש ואין בכך כדי להקים עילת פסלות".
מכאן הערעור.

הנשיאה קיבלה את הערעור (קישור לפסק-הדין).

בפתח הדברים ולמען הסר ספק, ציינה הנשיאה, כי אין מקום להידרש בערעור דנן לטענות הנוגעות לדיון מיום 13.9.2022. שכּן, וכפי שציין המותב בצדק, ככל שהמערער סבר שמדובר בהתבטאויות המקימות עילת פסלות – היה עליו להגיש בקשה מתאימה "מיד לאחר שנודע [לוֹ] על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת" (כלשון תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018).
ההסבר שהביא המערער להשתהותו אינו מניח את הדעת, ובפסיקה הובהר בהקשר זה כי טענת פסלות אינה "נשק סודי" שניתן לשמור או לצבור עד למועד שבו בעל דין סבור כי ההליך אינו מתקדם לשביעות רצונו.

אולם, הוסיפה הנשיאה, ככל שהדבר נוגע לאירועי הדיון מיום 21.12.2022, חלק מהתבטאויות המותב מקימות עילה להעברת ההליך למותב אחר.
כאמור, המותב ציין במהלך הדיון, כי "זה מסוג המקרים שבהם לו הייתי בצד השני, לא הייתי שואלת ולו שאלה אחת בחקירה הנגדית", והוסיף שקיים במקרה דנן "בסיס ברור לפסילת ספרים".
אמירות נחרצות אלו חורגות מן המתינות והזהירות שבהן מחויב המותב בניהול ההליך, ומהן ניתן להבין כי המותב גיבש עמדה סופית ביחס לגורל ההליך. זאת, להבדיל מהבעת התרשמות לכאורית בנוגע לראיות שהוגשו עד אותו השלב לעיונו.
בנסיבות אלו, ואף שהמותב הדגיש בהחלטת הפָּסְלות כי העמדה שהביע "אין בה כדי לבסס כי בית המשפט גמר אומר בלבו בדבר תוצאות ההליך" – קמה בענייננו הצדקה להעברת ההליך למותב אחר, ולוּ מטעמים של מראית פני הצדק.

לאור האמור, קבעה הנשיאה, כי יש לקבל את הערעור וכי ההליך יועבר לדיון בפני מותב אחר.
עוד נקבע, כי המשיב יישא בהוצאות המערער בסך 5,000 ש"ח.

החלטות ועדת-הערר לענייני קורונה

פורסמו 29 החלטות חדשות של ועדות-הערר: 

חזור
גירסה להדפסה שלח לחבר שתף בפייסבוק שתף בוואטסאפ שתף בלינקדאין