קיזוז הפסדים ממכירת ניירות-ערך זרים

במסגרת הרפורמה המקיפה שבוצעה בשנת 2006 (תיקון 147 לפקודת מס הכנסה) שונו, בין היתר, כללי קיזוז הפסדים שמקורם בשוק ההון ואשר נוצרו למשקיעים "פרטיים". בעקבות הרפורמה, הפסדי הון ממכירת ניירות-ערך נסחרים וקרנות נאמנות שנוצרו ביום 1.1.06 ואילך מותרים בקיזוז כנגד רווח הון מכל סוג שהוא, לרבות רווח הון שאינו בשוק ההון (כגון: רווח הון/שבח ממכירת נדל"ן, רווח הון ממכירת מניות פרטיות וכו').
בנוסף, אם מדובר בהפסד הון שוטף, ניתן לקזזו גם כנגד הכנסה מריבית/דיבידנד ששולמו באותה שנת-מס, וזאת בכפוף למגבלות שנקבעו בעניין זה.

כלומר, בעקבות הרפורמה והחֵל ביום 1.1.2006, "שיטת הסלים" (סל ישראלי וסל חו"ל) אינה חלה יותר ואין עוד לכאורה חשיבות לשאלה האם מקור ההפסד במכירת ני"ע זרים או ישראלים. "לכאורה" אמרנו, שכּן קיימים שני חריגים:
עניינו של החריג הראשון בהפסדים שנוצרו לפני 1.1.06. על-פי הוראות המעבר, הפסדי הון מועברים שמקורם במכירת ני"ע זרים (ני"ע שהונפקו ע"י חברה זרה ואינם נסחרים גם בבורסה לני"ע בת"א, למשל: מניות חברת מיקרוסופט) היו מותרים בקיזוז בשנת 2006 רק כנגד רווח הון ממכירת ני"ע זרים; ואילו בשנת 2007 ואילך, אותם הפסדי הון מועברים מותרים בקיזוז הן כנגד רווח הון ממכירת ני"ע (בין אם נסחר ובין אם לאו) והן כנגד הכנסה מריבית או מדיבידנד שמקורם בני"ע (בין אם נסחר ובין אם לאו) ובלבד ששיעור המס החָל על ההכנסה מריבית/דיבידנד כאמור אינו עולה על 20%.
עניינו של החריג השני בהוראה הקבועה בחוק ולפיה כאשר נוצר למשקיע הפסד ממכירת נכס מחוץ לישראל יחולו עליו כללי הקיזוז "הרגילים" ובלבד שההפסד מאותו נכס יקוזז קודם כל כנגד רווח הון מחוץ לישראל. הוראה זו, שנחבאת לה בין סבך הוראות החוק, חלה, בין היתר, על ני"ע זרים, שהרי הם נחשבים ל"נכס מחוץ לישראל".
לדוגמה: מר כהן מכר בשנת 2007 מניות של חברה א' ושל חברה ב' שהן חברות זרות הנסחרות בבורסה בחו"ל ובנוסף הוא מכר קרקע בישראל. מכירת  מניות חברה א' הייתה ברווח הון בסך 600,000 ₪ (החייב במס בשיעור 20%); מכירת מניות חברה ב' הייתה בהפסד הון בסך 500,000 ₪; ואילו מכירת הקרקע הייתה ברווח הון (שבח) בסך 500,000 ₪ (החייב, לשם הדוגמה, במס בשיעור 40%).
לפי כללי הקיזוז "הרגילים", מר כהן זכאי לקזז את ההפסד ממכירת מניות חברה ב' כנגד הרווח (שבח) ממכירת הקרקע ובכך לחסוך 200,000 ₪ (500,000 ₪ × 40%). ואולם, בשל ההוראה המחייבת לקזז הפסד הון ממכירת נכס מחו"ל תחילה כנגד רווח הון ממכירת נכס מחו"ל, מר כהן יחויב לקזז את ההפסד ממכירת מניות חברה ב' כנגד הרווח ממכירת מניות חברה א' ובכך יחסוך רק 100,000 ₪ (500,000 ₪ × 20%).
אין זאת אלא, כי מר כהן היה מיטיב לעשות אם היה דוחה את מכירת מניות חברה א' לשנת 2008 ואז הוא היה זכאי לקזז בשנת 2007 את ההפסד ממכירת מניות חברה ב' כנגד הרווח מהקרקע (ולחסוך מס בשיעור 40%) ובמקביל לשלם מס בשיעור 20% בלבד בשנת 2008 על הרווח ממכירת מניות חברה א'. לחלופין, מר כהן יכול היה לדחות לשנת 2008 את מכירת מניות חברה ב' ואת מכירת הקרקע, שאז בשנת 2007 הוא היה משלם מס בשיעור 20% (על הרווח ממכירת מניות חברה א') ובשנת 2008 הוא היה מקזז את ההפסד ממכירת מניות חברה ב' כנגד הרווח ממכירת הקרקע (וחוסך מס בשיעור 40%).
מובן שבשני המקרים, קיים סיכון בדחיית המכירה בשל ירידה אפשרית במחיר הקרקע/המניות.

* מבזק זה פורסם הבוקר במוסף The Marker במסגרת הטור הקבוע בנושא מיסוי של הח"מ.